לנצל את המשבר בהייטק כדי לשפר את החינוך

כך מציעה יו"ר קדימה, שרת החוץ ציפי לבני בכנס שמים את החינוך בראש של "הכל חינוך" ואוניברסיטת ת"א * יו"ר העבודה אהוד ברק קרא להגדיל את שכר המורה כדי שהטובים יילכו להוראה * יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו הציג את המסקנות שהופקו במדינות שהצליחו להקפיץ את רמת החינוך ובהן פינלנד וסינגפור

ציפי לבני בכנס הכל חינוך, אוני' ת''א, 26 בינואר 2009
ציפי לבני בכנס הכל חינוך, אוני' ת''א, 26 בינואר 2009

צילום: אבי בליזובסקי

מערכת החינוך חייבת להשתפר. לפחות כך מבטיחים שלושת המועמדים לתפקיד ראש הממשלה בבחירות שיתקיימו בעוד שבועיים, ב-10 בפברואר. כל שלושת המועמדים לראשות הממשלה השתתפו הערב (ב') (לפי סדר הופעתם) ציפי לבני, אהוד ברק ובנימין נתנייהו.

כל המועמדים קישרו בדרך כלשהי בין המשבר הכלכלי לבין החינוך, אך לשרת החוץ ויו"ר קדימה לבני היה רעיון לפיו כדאי לנצל את ניוד העובדים כדי להביא כוחות טובים להוראה, מבין אלו שנפלטו מההייטק או מקרב בוגרים צעירים מצטיינים שפתאום לא מצליחים למצוא עבודה בהייטק: "הוראה יכולה להוות פתרון לניוד העובדים במשק, בוודאי ברמה המיידית. עם זאת באותה נשימה היא מדגישה כי "גם אם הוראה היא שליחות עדיין צריך להיות לה שכר ראוי בסוף החודש, יש להחזיר את הכבוד של התלמיד למורה, של המורה לבתי הספר."

לבני התייחסה גם לחינוך המקצועי והטכנולוגי שנעלמו, והיא קובלת כי בכך המדינה גורמת לחוסר היכולת של בוגרים רבים להשתלב בעבודה. "למה שלא נחזיר את החינוך המקצועי והטכנולוגי. מה שאנחנו רואים היום, אני מדברת בכל פורום בעולם על חשיבות ההייטק הישראלי ושולחת טכנולוגיות חקלאיות בתעשיות באפריקה, גם בתעשיות הביטחוניות המפוארות שלנו נשענות על יכולות שנוצרו בחינוך הטכנולוגי בעבר."

לבני התייחסה ארוכות לצורך בהחזרת לימודי הליבה בבתי הספר שבוטלו בשל חוק שהתקבל במחטף בכנסת הנוכחית. "תחושת השייכות והזיקה של הדור שגדל כאן לתחושת השייכות, לחזון המשותף. נמצא שני ילדים מאותו רחוב שלומדים בבתי ספר שונים שמרחק של מטרים הופך להיות פער בעולמות תוכן שונים לחלוטין. חינוך ממלכתי, ממלכתי דתי, חרדי וערבי הם רק חלק ממה שקורה במדינת ישראל. חיזוק הזיקה והקשר לציונות, לקיום של מדינת ישראל כבית לאומי, לקיום של מדינת ישראל וערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית. יהודית זה לא עניין של דת ולא מונופול של מפלגה חרדית בכנסת באותו רגע אלא משהו שייך לעם שלם. שוויון זה לא טובה שאנחנו עושים לבני המיעוטים אלא חלק מהערכים שלנו.
לכל ילד יש זכות ללמוד מתמטיקה, אנגלית ואזרחות. לימודי ליבה זה לא רק דבר תיאורטי אלא זכות של כל ילד וחובה של הממשלה לעשות בבתי הספר. אני משתדלת בדרך כלל לא להתחייב, אבל בנושא זה אני מתחייבת לבטל את חוק לימד בבתי ספר ייחדוייים שעבר במחטף בכנסת הנוכחית וששר החינוך בממשלתי לא יהיה חבר מפלגה סקטוריאלית.

ברק: החינוך הוא הכלי היעיל ביותר לחברת מופת

אהוד ברק בכנס הכל חינוך, אוני' ת''א, 26 בינואר 2009
אהוד ברק בכנס הכל חינוך, אוני' ת''א, 26 בינואר 2009

אהוד ברק התייחס אף הוא, בדרך שונה, לאותם נושאים: "בדרך אל חברת מופת אין כלי יותר אפקטיבי מאשר חינוך. מהגן ועד האוניברסיטה. האתגר האמיתי איננו בניסוח תוכניות. אלא כשמתרגמים את התוכנית למעשים."
"איננו יכולים להרשות לעצמנו לעצור את המצוינות. אסור לנו לעצור אף כישורון. הרשקו וצ'חנובר והמדענים המובילים הם מעטים אבל הם תנאי הכרחי להפוך את ישראל למדינת המופת. אבל אחר כך – אסור לאבד אף ילד, כי הילדים הללו שנופלים בדרך מצטרפים למערכת הרווחה.

גם ברק התייחס לשכר המורים: "אין סיכוי למשוך מוחות טובים להוראה אם בגדול מקצוע ההוראה לא יאפשר לפרנס משפחה בכבוד. בכל המדינות המובילות שכר המורים גדול לא בצקת אלא באופן ניכר מהשכר בישראל. מלבד השכר גם גודל הכיתות ותשתיות – ממיזוג אוויר ועד מעבדות משפיעות מאוד גם על היכולת של התלמידים. אבל גם לא שם נמצאת התשובה במלואה."

"עלינו להגביר את עצמאות בתי הספר ואת חופש הפעולה שלהם להתחרות עם בתי הספר במנגנונים המאזנים שממשלה יכולה להכניס לתחרות כזו. מנהלים עצמאיים שיכולים לקדם את בתי הספר ולתת להורים הרגשה שיש תוצאה להתרכזות בבית ספר טוב. בעולם המודרני, עולם של ידע שמי שלומד היום יודע שהוא יצטרך לעבוד בעתיד ב4-5 קריירה, חייבים מערכת חינוך המסוגלת להתאים את התלמידים לחיים אלה."

נתניהו: להחזיר ישראל לעשיריה הראשונה

בנימין נתניהו בכנס הכל חינוך, אוני' ת''א, 26 בינואר 2009
בנימין נתניהו בכנס הכל חינוך, אוני' ת''א, 26 בינואר 2009

ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, המועמד השלישי שדיבר בכנס, אמר כי בשנות השישים היינו בעשיריה הראשונה בכל מדד שנבדק, היום אנחנו מתקרבים לעשיריה החמישית של המדינות. אירן עברה אותנו מאוד בתחומים כמו מתמטיקה.

לאחר מכן הקדיש נתניהו את מרבית הרצאתו לניתוח הפעולות של כמה מדינות שהצליחו לקדם מאוד את החינוך בתחומן ובהן פינלנד וסינגפור: "מצאתי שהמדינות הללו נקטו בצעדים דומים שגרמו להן להצליח."

נתניהו פירט את אותם חמישה צעדים:

היעד הראשון הוא להעלות את רמת ההוראה כי שום מערכת חינוך לא יכולה להיות טובה יותר מהמורים שמלמדים בה. העלאת רמת ההוראה בישראל היא אקוטית וחיוני שנטפל בה קודם כל. דבר ראשון שהמדינות המצליחות עושות כדי לקבל מאגר מורים טוב יותר הוא לצמצם את הנגישות למקצוע ההוראה. בדרום קוריאה או פינלנד כדי להתקבל להוראה אתה צריך להיות בעשירון העליון של בוגרי .BA. גם שם רמת השכר לא גבוהה יחסית לאחרים במדינות ה-OECD, הן העלו את רף הקבלה למקצוע ועל ידי כך הופכים אותו למקצוע יוקרתי. תופעה דומה אנו רואים בפקולטות לרפואה ובפקולטות לפסיכולוגיה ורוב הרובפאים ורוב הפסיכולוגים עובדים בתנאים לא טובים ובכל זאת הפקולטות מבוקשות.

על האלומה הצרה הזו של מועמדים הם משקיעים באופן אדיר בהכשרה. לפני ואחרי הכניסה למקצוע. המורים הללו יבואו במקום אלפי מורים שפורשים מדי שנה.

"הגורם השני להצלחה: רמת הניהול. אין בית ספר מצטיין שאין בו מנהל או מנהלת מצוינים. ברגע שמנהל מצוין עוזב את בית הספר זו רק שאלה של זמן עד שבית הספר מתחיל לדעוך.ולתת למנהלים לנהל – יותר סמכויות, יותר אוטונומיה, יותר ביזור. שלא יהיה תלוי מזל."

"הגורם השלישי להצלחה הוא טיפול בחלשים. המדינות הללו מטפלות בתלמידים החלשים בזמן אמיתי. לאמחכות עד סוף השנה או עד הבגרות ורואים שהילד או הילדה אינם מסוגלים, אינם כשירים – מטפלים בהם בזמן אמיתי. בפינלנד זו השקעה אדירה."

"הגורם הרביעי: המדינות הללו מתמקדות במקצועות הליבה הרבה יותר מאיתנו. אני לא מדבר על החרדים – אני מדבר על בתי הספר הממלכתיים שלנו. אנחנו רוצים שהחרדים יקבלו את אותם מיומנויות אבל אצלנו כשעושים בדיקה השווואתית כמה אנחנו משקיעים במקצועות הליבה – אנחנו משקיעים יחסית מעט, אפילו מעט מאוד במתמטיקה, אנגלית, מדעים ומחשב, חיבור והבעה. במקצועות הללו משקיעים פחות מאחרים שלא לדבר על הסטוריה. אנחנו לא מלדים את ילדי פינלנד, אלא את ילדי ישראל שצריכים לדעת משהו על תולדות עמם. מקצועות הליבה דורשים השקעה גדולה וההתמקדות שלהם היא אחת המרכיבים של המדינות המצוינות."

"הגורם החמישי והאחרון: ערכים. כשיילד יוצא מבית הספר, איזר אזרחים הם יוצאים. האם הילד למד דברים מעבר למערכת הלימודים – של מיצוי עצמו, של מצוינות, השגיות."

לעצור את בריחת המוחות
למרות שבתחום החינוך – מהיסודי ועד לתיכון היו המועמדים מוכנים, בתחום ההשכלה הגבוהה הם לא גילו כל ידע והרבו להתחמק מלעשות זאת. נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' צבי גליל הזהיר מפני קריסת המערכת וסגירת חוגים, במיוחד בתחום מדעי הרוח. "

"בעוד שבועיים נלך לקלפי לבחירת כנסת חדשה ולבחירת ממשלה חדשה. מערכת הבחירות הנוכחית מתנהלת בימים לא פשוים משבר כלכלי ולאחר לחימה. רגע לפני שאנחנו הולכים לקלפי עלינו להציב מספר שאלות – מה קרה לחברה הישראלית בשנים האחרונות שאנו המופקדים על מערכת ההשכלה בישראל צריכים לחזור ולבקש על נפש צעירי הארץ, על השכלתם חינוכם ורווחתם. מדוע עלינו ראשי האוניברסיטאות צריכים לתבוע את עמדתה של מערכת ההשכלה הגבוהה כיצד קרה שהיום עלינו להאבק כל מה שרק אתמול נראה טבעי. לא רק הקיצוץ בתקציבים אלא גם הפיחות במעמד ההשכלה הגבוה ההוא הוכחה שהצורך הטבעי של ישראל להיות חברה יוצרת שהמחקר והתרבות הם נשמת אפה, כבר אינם מדד להשגי המדינה. לאחרונה החריף המשבר הכלכלי, שחיקת קרנות המחקר ותרומות שהתבטלו יכבידו על מערך המחקר." מדבריו עולה כי הדבר מדגיש עוד יותר את חשיבות התקצוב הממשלתי המתאים למערכת ההשכלה הגבוהה.

בהקשר זה, ראוי לציין כי כל שלושת המועמדים התחמקו משלב השאלה הזהה שהפנה אליהם עמוס שפירא מנכ"ל סלקום וחבר העמותה. לבני הבטיחה כי תקצה 100 מיליון להחזרת מדענים, ברק אמר כי הוא מעדיף שלא להתעסק במספרים ולספק כל מה שצריך כדי להחזיר מדענים ואילו בנימין נתניהו הציע לטפל במצב ההשכלה הגבוהה, כדי למשוך את החוקרים הטובים חזרה לארץ.

שלמה דוברת: "הצעה לחינוך ציבורי משופר"

נדרש מהלך חזוני ארוך טווח בהובלה פעילה של ראש הממשלה ובהסכמה פוליטית רחבה העמדת החינוך בראש סדר העדיפויות הלאומי מבחינה תקציבית ומבחינת סדר היום הלאומי גיוס ושיתוף כל הגורמים החינוכיים התמקדות במנופי השינוי העיקריים שזוכים לתמיכה רחבה יצירת אווירה ציבורית תומכת וסבלנית חקיקה מתאימה להבטחת רציפות בביצוע אופק תקציבי רב שנתי. כך קובע שלמה דוברת, מי שעמד בראש וועדה לרפורמה במערכת החינוך לפני כארבע שניםשלא זכתה ליישום בשל התנגדות המורים. כיום דוברת חבר בהנהלת עמותת "הכל חינוך".

דוברת מונה מספר עקרונות יסוד בסיסים שאם נתחיל איתם מערכת החינוך תצעד דור קדימה: העקרונות הן חיזוק החינוך הציבורי תוך הגדרת קריטריונים ברורים לחינוך ציבורי ו מחויבות ברורה של המדינה לקיום ומימון החינוך; הפיכת מקצוע ההוראה למקצוע בעדיפות לאומית גבוהה, שכר ראוי והעלאת הדרישות המקצועיות, גיוס מיטב כוח האדם ושיפור משמעותי בהכשרה, שינוי ארוך טווח במעמד המורה ובעיקר ביחס החברה; לנצל את שעת הכושר להביא צעירים מוכשרים ואנשים שנפלטו מענף ההייטק, קצינים צעירים; וכן הגברת האתוס המשותף – ליבת לימודים כלל ישראלית מחייבת בכל בתי הספר. ("כל ילד יתחנך ויבין שהוא חי במדינה יהודית דמוקרטית. אין חברה שמוכנה להתפשט ולוותר על ליבת הלימוד בשום מקום אחר".) עוד תובע דוברת תקציב דיפרנציאלי לכל תלמיד על פי רקע סוציו אקונומי תוך העדפה ממשית וברורה בכל משאבי החינוך; קידום וחיזוק מעמדם של המנהלים.

"מיד עם סיום הבחירות אנו מתכוונים להגיש הצעת חוק חדשה לחינוך ציבורי בישראל, רצוי באמצעות הממשלה אבל אם לא, יש הרבה מתנדבים מקרב חברי הכנסת שיוכלו להגיש אותה" מסכם דוברת.

דב לאוטמן בכנס הכל חינוך, אוני' ת''א, 26 בינואר 2009
דב לאוטמן בכנס הכל חינוך, אוני' ת''א, 26 בינואר 2009

הנאום המרגש ביותר היה של דב לאוטמן, שמחמת מחלתו הוא כבר מרותק לכסא גלגלים. " לא נרפה עד שלא נראה את ממשלת ישראל מבצעת את השינוי. כולם מסכימים שהחינוך הוא תחום חשוב שיש לעסוק בו. הבעיה היא בעשיה. מתכוונים לעקוב אחר העשיה ולא להרפות. "המלחמה עוברת ונגמרת. החינוך הוא הנושא שישמור על עם ישראל ברמה גבוהה ובכושר תחרות גבוה רק דרך החינוך."

"הרפורמה החדשה שהתחילו בה השנה במערכת החינוך היא התחלה טובה אבל אם לא תהיה בתוך הרפורמה הזו עשייה בלתי פוסקת היא תתבזבז."

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

32 תגובות

  1. היה מוטב לו היו נוקטים כמה צעדים קטנים בתור התחלה:

    מחזירים את הגלגל 30 שנים אחורנית. למה שמערכת החינוך היתה בשנות השבעים –
    משאירים תלמידים חלשים כתה;
    מקטינים את מעורבות ההורים בבית הספר עד למינימום הדרוש;
    מחזירים את התלבושות האחיודת;
    משקמים את מעמד המורים ואת סמכותם;
    מעלים את הסף לקבלה ללימודי הוראה ובמקביל מעלים את שכר המורים;
    מחזירים מורים (כן מורים – אפלייה מתקנת) למערכת החינוך המוצפת מורות; מחזירים את מפעלי ההזנה;
    מחזירים את ההקבצות ואת שיטות הלימוד המסורתיות שהוכחו מאות שנים, בניגוד למיני נסיונות וירטואליים של עולם האקדמיה שלעיתים מנותק מהמתרחש בבתי הספר והופף את מערכת החינוך לכר ניסויים;
    ולבסוף – מעיפים מבתי הספר את הפסיכולוגים והפסיכולוגיות ושאר מכוני האבחון למיניהם, שמספקים תעודת "מאותגר" לכל תלמיד ותעודת "דיסלקט" לכל דורש.

    אחרי שנחזור 30 שנים אחורנית, נוכל להתחיל ולבנות מחדש את מערכת החינוך הכושלת, שמעמידה לנו בגבורה יצוקה דור של אנאלפבתים…

    איך נדע שהצלחנו – כשנראה סטודנטים המצליחים לכתוב עבודה אחת (מבלי לקנות אותה) וללא שגיאות כתיב.

  2. גם היטלר הציע פתרונות מידיים ומתוקים למדינה המוכה אחרי מלחמת העולם הראשונה…ותראו מה קרה…פתרונות מידיים אף פעם לא יוצאים לפועל, נזק של שנים לוקח זמן לתקן…בתך לא תוך 4 שנים….

  3. שושי,
    אל תשימי לב לזה שמתלהב משגיאות כתיב.
    כאילו שלו זה לא קורה.
    אני ממש רוצה להגיב בבלוג הנהדר שלך (לא תמיד אני מסכימה לכל מה שאת כותבת).
    תעשי משהו, הודיעי להם שיש תקלה.
    אני מנסה ומנסה אך לשוא!

  4. למיכאל. אתה צודק. תודה,

    אבל אני לא מורה!!! וגם אי אפשר להשוות בין השגיאות.

  5. יהונתן:
    שושי כתבה די הרבה ויש בדבריה מעט שגיאות כתיב (למעשה זיהיתי אחת שחזרה פעמיים – השימוש במילה "לא" במקום במילה "לו")
    היחס בין מספר שגיאות הכתיב לגודל הטקסט גבוה יותר אצלך (כתבת "כתב" במקום "כתיב").
    שגיאות כתיב בטקסט שאינו עובר הגהה מסודרת הן שכיחות.
    שגיאות אלה נובעות, במקרים רבים, מסתם תקלה רגעית ולא מחוסר ידע.

  6. פוליטיקאים מעדיפים להשקיע בדברים שתוצאותיהם ניכרות עוד בקדנציה שלהם.
    הבעיה עם החינוך היא, שתוצאותיו ניכרות רק לאחר שנים רבות. לכן אין להתפלא שפוליטיקאים, אולי מדברים על הנושא אך כשבאים להשקיע ביישום – החינוך בעדיפות אחרונה.

  7. היגס:
    כיוון שיש גם בלונדיניות חכמות – יש ביניהן כאלו שיודעות לנצל את הסטיגמה.
    הנה סיפור על אחת מהן:
    איש עסקים יושב ליד בלונדינית במטוס ומחליט לנסות להרוויח כסף קל.
    הוא אומר לבלונדינית: "בואי נשחק משחק כזה: את תשאלי אותי שאלה ואם לא אדע את התשובה אשלם לך חמישים שח. אחר כך אני אשאל אותך שאלה ואם לא תדעי את התשובה תשלמי לי את רק חמשה שקלים."
    הבלונדינית מסכימה ושואלת: "לאיזו חיה יש שמונה רגליים ושלשה ראשים?"
    איש העסקים נאלץ להודות שאינו יודע את התשובה ונותן לה חמישים ש"ח תוך שהוא שואל: "אז איזו חיה זו באמת?"
    "גם אני אינני יודעת" – עונה הבלונדינית ונותנת לו חמשה שקלים בחזרה.

  8. הייתי שם, נתניהו דיקלם את מה שכתוב לא במצע, אבל כאשר נשאל מעבר – למשל על המחסור במורים, על מחסור בסטודנטים להוראה לא היו לא תשובות ממשיות.
    הוא דיבר על כך שימיין את הסטודנטים המצטיינים , אבל קודם כל הוא צריך לגרום לכך שסטודנטים בכלל ירצו ללכת להוראה ואז יוכל למיין.
    הוא גם נשאל על ההפרטה בחינוך, וענה שצריכה להיות מערכת ציבורית אבל מקבל גם את המערכת הפרטית.

    שרת החינוך בראיון שהוקלט מראש הציגה כאילו הכל ורוד, כאילו כל הבעיות במערכת החינוך נפתרו על ידי אופק חדש, הבעיה שהיא לא שואלת מה תחושתם של המורים בשטח,
    אותם מורים שסרבו לאופק חדש ועכשיו הוא הופעל עליהם בכוח.
    אותם מורים וותיקים שנחסמה להם האפשרות לקידום ועוד ועוד.
    הבעיה הגדולה היא שאהוד ברק חושב שהיא שרת חינוך טובה, היא יודעת להציג את עצמה ככזו אבל המורים בשטח חושבים אחרת. מבחינתם יולי תמיר אכזבה גדולה.

  9. מיכאל
    בקיצור גם אתה חושב ככה
    עדיף שיספרו בדיחות במקום הבטחות חסרות שחר אפרופו בדיחות
    הבן שלי אמר שהוא בוחר בלבני כי היא בלונדינית הסיפור על הבלונדינית שעלתה על המטוס
    ניורק רומא והתיישבה ישר במחלקה ראשונה. אמרו לה הדיילות שלפי הכרטיס שלה היא צריכה לעבור לשבת במחלקת תיירים. התעקשה הבלונדינית מגיע לי כי אני בלונדינית. לא היה להם נעים הלכו לקברניט. מיד אמר להם הייתי נשוי לאחת כזאת עשר שנים תכף אטפל בעניין בקלי קלות. נגש אליה הקברניט ולחש לה משהו באוזן. מיד קמה הבלונדינית ועברה לשבת במחלקת תיירים. הדיילים ההמומים פנו לקברניט "מה אמרת לה?" פשוט מאד אמרתי שהמחלקה הזאת לא מגיעה לרומא.

  10. היגס:
    בניגוד לטקסטים הרגילים של תעמולת בחירות – כאן נעשה מאמץ לחלץ מן המועמדים מידע אמיתי על תכניותיהם.
    אינני חושב שיש בכך משהו רע.
    לדעתי – בניגוד לתשדירי הבחירות שאינם מספקים כל מידע אמיתי ופורטים על הרבדים הנמוכים ביותר של קהל המאזינים והצופים – כאן נאמרו דברים שאפשר יהיה לדרוש מהם לפרוע.

    ציפי לבני – דברה למשל על ביטול הוויתורים שעשתה יולי תמיר לחינוך העצמאי.
    אמנם תגובה תעמולתית כאן ניסתה לטעון שהיא העתיקה את תכניתה מיולי תמיר אבל כולנו יודעים שלפחות בנושא זה מדובר בהיפך הגמור.
    אינני יודע אם תעמוד בהבטחתה אם תיבחר אבל אם לא תעמוד בהבטחתה – לפחות נרוויח ידע על מידת האמינות שלה.
    אמנם רוב הציבור שוכח – אבל אני מקווה שלפחות המגיבים כאן ידעו לתבוע מן המבטיחים שנבחרו את החשבון.

    לצערי – גם הדברים שנאמרו כאן הם די מעורפלים וגם לגביהם עדיין יש מקום רב לשאלות של "מה בדיוק?" ו"איך?".
    לא ברור לי, למשל, מניין יבוא הכסף.
    גם לא ברור לי איך בכוונתם להפוך את המורים הגרועים לטובים.
    מדובר כאן בנזק של שנים והפתרונות המוצעים לא יביאו מזור בטווח הקצר כיוון שייקח זמן רב עד שהמערכת תתנקה ומורים חדשים וטובים יחליפו את המורים הישנים.
    יכול להיות שאין פתרון קסם אבל מי שרוצה שהציבור יבין מדוע התוצאות לא התקבלו בקדנציה שלו חייב לומר זאת מראש.

    מצערת אותי גם העובדה שאיש לא מנסה להציג פתרון בר קיימא – כלומר כזה שמצליח לשמור על איכותו לאורך שנים.
    פתרון כזה יכול להיות מושג רק באמצעות שכר דיפרנציאלי המתגמל את הטובים ומעניש את הגרועים.
    הדרך הטובה להשיג תחרות מבלי לשמוט את שליטת המדינה בתכני הלימודים היא הדרך של Education vouchers שיושמה בהצלחה במספר מדינות.
    http://en.wikipedia.org/wiki/Education_vouchers
    חבל שאיש לא מדבר עליה.

  11. אל תאמינו להם. החינוך לא מעניין אותם, הם רוצים ציבור מטומטם שאפשר לשלוט עליו בקלות מהטלויזיה. נראה לכם שציבור חכם היה מסכים שאלו יהיו מנהיגיו?

    שלא יעבדו עליכם.

  12. רועי צזנה:
    גם ערוץ 10 היום בערב נתן לכולם הזדמנות שווה קוראים לזה תעמולת בחירות.
    מדברים מדברים מילים לכל קהל המילים שלו
    מצד שני יתכן שאתה מאד תמים אז תבורך

  13. הבעיה היא בדוברת שתקוע עם הרעיון הקפיטליסטי המיושן שלו לחינוך ציבורי- שידרדר את החינוך וירחיב פערים. כפי שביבי תקוע בשוק ההון.

  14. הרעיון הפטרוני הזה אינו של ציפי ליבני, היא שמעה עליו מיולי תמיר.
    לנבחרים נדמה שהרעיון מבריק וכל אחד רוצה או מסוגל להיות מורה.

  15. בושה וכלימה שהפוליטיקאים לא מתעמתים ביניהם על נושאים כאלה ואחרים !

    בושה שהשתיקה והעדר הבעת עמדה בנושאים מהותיים היא המושלת בכיפה !

    בושה שהרצון לקושש קולות מבלי להרגיז אף אחד בציבור, ומבלי להשמיע את דעתם בצורה איתנה ועמוקה, הופכים את כל המפלגות לפלקטיות ללא שום הבהרה לציבור הבוחרים הפוטנציאלים מה עומד מאחורי הפנים בפוסטרים לשהם.

  16. לדעתי הכוונה בתעמולה הייתה להצגת דיעות המועמדים. לא לחוסר איזון.
    אני מקווה שיהיו המון כתבות כאלו ושבכלל הפוליטיקאים ירימו את הכפפה וישיבו לציבור על מה שהם חושבים בכל הנושאים שהגולשים עלו פה כי באמת חוץ מהמלחמה והמדיניות חוץ ואולי קצת על תכניות כלכליות שלהם אנחנו לא יודעים כלום.

    תעשו עוד הרבה כתבות ותצלבו את השתקנות המבישה שלהם. הם מפחדים … לומר משהו שאולי יפגע בהם…

  17. לעורך מגזין "ידען"

    תלחצו על הפוליטיקאים ובראשם שלושת השתקנים שיודעים לדבר רק בסיסמאות על ביטחון, שיספקו לנו קצת "תעמולה" על מה הם חושבים על סדר היום הציבורי שמפלגות כמו הירוקים מציבות בעדיפות לאומית ראשונה.
    איכות הסביבה ועתיד החינוך וההשכלה (גם ההשכלה הגבוהה) צריכים להשמע מהם ולא בדיעבד, לאחר הבחירות.
    חוצפנים !

  18. היגס- צר לי אך לדעתי אינך יודעת מהי תעמולה ומה בדיוק קורה בכל המדיה הכתובה, שמנסה לחפור קצת יותר מעל פני השטח כדי לגלות מה חושבים המועמדים ……

    לא רק עורך האתר הידען צריך לכתוב פה על כל המפלגות ודעתן על נושאי החינוך, אלא חייבים לעשות זאת גם כתבי כל האתרים הקשורים לחברה, מדע, טכנולוגיה וכל מה שקשור להשכלת ילדינו, עתידם מבחינת איכות הסביבה, איכות ההשכלה, בריחת המוחות, העדר השקעות במדע, תקציבי המחקר הקטנים.

    לחפור ולחקור ולשמוע כמה שיותר מה כל המועמדים חושבים על כל הדברים המאד מאד חשובים האלה לי כאם ולי כאזרחית חילונית שעתיד ישראל חשוב לה !

  19. [ושוב סליחה על עודף התגוביות שלי] – אני קצת מופתע מהמחשבה שמצאתי את עצמי מסנגר על מר בליזובסקי. מבטיח שזה לא יקרה בתכיפות גדולה מדי.

  20. בלי קשר לפוליטיקאים עצמם, אפילו דוס "חשוך" ו"פרימיטיב" כמוני, מסכים עם עצם החשיבות ששלושתם מצאו לנכון לייחס לנושא החינוך. ותאמינו לי, אינני מתכוון לכספים לישיבות או לחינוך התורני דווקא. צריך למצוא דרך לתגבר את מערכת החינוך מן הגן ועד להשכלה הגבוהה. זה בכלל לא ענין של אג'נדה פוליטית. זה ענין קיומי. בנפשנו הדבר. אני נחרד מהמחשבה שכאשר כוחנו ייתש נצטרך להסתמך לקיומנו על בוגרי מוסדות לימוד מפוקפקים, בורים ועילגים, חסרי כישורים מינימאליים למשימה. ולכן – כסף לחינוך. כמה שרק אפשר במסגרת המשאבים הקיימים.

  21. לי דוקא מאמר זה מזכיר שיר חינוכי/מדעי בדוק:ימינה ימינה שמאלה שמאל,,לפנים אחורה,,טרללה ,,,אחת שתיים שלוש.. 😉

  22. אבי
    לא מתאים לך מעשה בת יענה תעמולה היא תעמולה ובחירות הן בחירות ומילים לא עולות בפרוטה

  23. נכון ———> אני מקווה שמתישהו במהרה בימינו ילמדו מאובמה הנשיא הירוק (השחור) הראשון בבית הלבן שהעלה לסדר היום הציבורי את נושאי החברה (תאי גזע, הפלות, חינוך, עידוד מדענים), המדע והטכנלוגיות ואיכות הסביבה.

    שלומית שטיינברג,
    תל -אביב

  24. מתי יגיע היום שכל אמצעי התקשורת יהיו מלאים בתחקירים וראיונות כמו בארה"ב על האג'נדה הירוקה של המנהיגים ולא רק על בטחון ומלחמות ?
    הרי הציבור מעוניין לשמוע גם מה יש לנתניהו ברק או לבני על אנרגיות מתחדשות, על איכות הסביבה והיזהום הנורא בישראל, על רמת חובב, על השפכים, על מיחזור, על תחנות רוח ואנרגיה סולרית, על קידום החינוך ועל המדע. אבל הם מתרכזים כמו טיפשים בבטחון כאילו שזה הדבר היחיד שמשכנע .
    זה הרי נדבך כה חשוב בבחירה הפוליטית כי הנושאים הללו משפיעים עלינו ברמה היומיומית זה לא שההשקפה הבטחונית אינה משפיעה על ההחלטה- השפעתה ניכרת. אולם נושאים כאלה הם חשובים לא פחות וצריכים לעלות על סדר היום הפוליטי במיוחד שבועיים לפני הבחירות ….

  25. תראיינו כאן את ליבני, ברק ונתניהו, שנשמע מה הם אומרים על תקצוב המדע הדועך ? על המדענים שברחו לחו"ל ? על ההיי-טק והצלתו ?

    שנתניהו יהיה ראשון 🙂 הוא הכי מעניין ויביא הרבה אנשים לאתר – כי הוא שותק וכל מילה שלו נקראת על ידי העם ! אבל בעצם הוא שותק ולא מתראיין ממש !

    תראיינו את ברק- או שבעצם גם הוא די שותק ורק זורק סיסמאות כשהוא ממש חייב !

    תראיינו את המדען הראשי, את שר המדע ואת כל הפוליטיקאים שמוכנים להכריז מה הם עומדים לעשות עם המדע בישראל !

    שידברו על איכות הסביבה, שידברו על תיק החינוך שהולך ללכת לש"ס, ומה יהיה על הלימודים הריאלים !

  26. כן, תעמולה – לאוניברסיטת תל אביב ולעמותה שרוצה לנצל את הבחירות כדי לקדם את החינוך בישראל, שיביא לנו את הדור הבא של חוקרים במקום דור של פרזיטים.
    אם היה לי מקום הייתי שם בתמונה הראשונה את שלושתם, לקחתי את לבני פשוט כי היא דיברה ראשונה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן