היום (א') תובא להחלטת ממשלה תוכנית ענק להחזרת מדענים ולשידרוג האוניברסיטאות

לדברי השר גדעון סער וראש ות”ת פרופ' מנואל טרכטנברג, במסגרת התוכנית יקמו כ-30 מרכזי מצוינות בעלות ממוצעת של 45 מיליוני שקלים למרכז (שליש מסכום זה מתקציב הממשלה והשאר מתרומות). האוניברסיטאות יתחרו על הקמת המרכזים בתחומים בהם הם הטובים ביותר * מרכיב נוסף בתוכנית: הקמת בתי ספר לתארים מתקדמים באנגלית, שימשכו חוקרים וסטודנטים זרים

היום (א') יעלה שר החינוך גדעון סער, המשמש גם כיו”ר מל”ג (המועצה להשכלה גבוהה), תוכנית שגובשה בשיתוף האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה להקמת מרכזי מצוינות אוניברסיטאיים שאחד מתפקידם יהיה להחזיר מוחות לארץ.

במסיבת עיתונאים שהתכנסה ביום חמישי במשרד החינוך בת”א הסביר השר סער: “בישיבת ממשלה שהתקיימה באוקטובר ייפתה הממשלה יפתה את כוחי ואת כוחו של ראש ות”ת לגבש תוכנית למרכזי מצוינות תוך דגש על הבאת מוחות מחו”ל. התוכנית הוצגה לפני שבועיים בפני ראש הממשלה וכל המהלך נעשה בתמיכתו ובגיבויו. התוכנית מיועדת להשיג שתי מטרות במקביל – העלאת רמת המצוינות במוסדות להשכלה גבוהה והבאת אנשי מחקר, מדע וטכנולוגיה ישראלים ויהודים מצטיינים מחול. לדבר זה השלכות בדמות הגדלת פוטצניאל הצמיחה.” ראש ות”ת, פרופ' מנואל טרכטנברג שהשתתף אף הוא במסיבת העיתונאים אמר כי ייראה הצלחה בהחזרתם של 300 מדענים לארץ.

לדברי השר סער, הממשלה תשקיע בתוכנית כ-450 מיליון שקלים ואת שאר התקציבים יגייסו האוניברסיטאות ממקורות פנימיים שלהן ומתרומות. תחומי המחקר יבחרו על ידי ותת כאשר הצרכים הכלכליים והמדעיים של ישראל יהיו שיקול הדעת שיישקל לגבי התחומים. התוכנית תתפרס על פני חמש שנים. ובמסגרת תוכנית החומש הזו כבר בשנת הלימודים הבאה, תשע”א יקומו חמישה מרכזים, אם כי הנושאים בהם יעסקו המרכזים הראשונים ייקבעו על ידי המועצה להשכלה גבוהה מקוצר זמן, ורק מהשנה הבאה תחל תחרות גם על כך.

מסביר השר סער: “מדדי ההצלחה של התוכנית הן השבת מוחות וחיזוק המחקר המדעי בישראל. תוצאה נוספת של המהלך תהיה שיפור ושידרוג של התשתית המחקרית במערכת שלנו ועידוד חדשנות אקדמית כולל שילוב של מספר תחומי דעת. במהלך התקופה גם נבחן את ההתקדמות לעבר היעדים לפי מדדים של התפוקות המחקריות ולפי מספר החוקרים החוזרים שייקלטו. כמו כן יתבצע גם דיווח תקופתי לממשלה על ההתקדמות.”

יו”ר ות”ת פרופ' מנואל טרכטנברג: “מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי בארץ בשנים האחרונות מצאו את עצמם בשוקת שבורה לאחר שנים של דעיכה כתוצאה משילוב של מספר תהליכים: האחד התרחבות גדולה של מערכת ההשכלה הגבוהה מבחינת נגישות, והקמת מוסדות חדשים שזו תופעה ברוכה אבל ההתרחבות הכמותית באה על חשבון האיכות והמצוינות עקב המשאבים המוגבלים. התהליך השני: משנת 2001 התקציבים שהוקצו להשכלה הגבוהה קוצצו. שני התהליכים הללו – גידול כמותי מצד אחד וקיצוץ תקציבי מצד שני ושוב התוצאה היתה פגיעה במצוינות המחקרית.”

“תהליך שלישי שמשפיע על רמת ההשכלה הגבוהה בישראל הוא הגלובליזציה המואצת של ההשכלה הגבוהה בעולם שהביאה לתחרות על משאבים אנושיים בכל העולם . אנחנו מחוברים לעולם האקדמי, זה יתרון עצום אבל גם חסרון כי הצעירים שלנו יכולים להשתלב בקלות במרכזים הטובים ביותר בעולם ולכן ראינו את בריחת המוחות שהתעצמה מאוד בעשור האחרון.”

“לפיכך החלטנו בשיתוף עם כל הגורמים ובעידודו של ראש הממשלה לעשות מעשה. לא עוד מעשים בשוליים, לא לנסות לסתום חור זה או אחר, אלא לעשות מעשה שיש בו את הפוטנציאל לעשות את ההבדל הרציני. הן בהעלאת קרנו של המחקר בישראל והן בהחזרת חוקרים ישראלים מחו”ל לא כבודדים אלא קבוצות-קבוצות. רצינו לעשות רק לעצור את הדעיכה אלא לצאת לדרך עם תוכנית שיש בה את הפוטנציאל להתניע תהליך של התקדמות איכותית קדימה עבור המדענים שנשארו בארץ ולהחזיר מדענים מחו”ל. ”

“מרכיב חשוב נוסף של התוכנית הוא חידוד היתרונות היחסיים של כל מוסד מחקרי. לא לכל מוסד יש יתרון בכל תחום ותחום. כל מוסד צריך להגדיר במה הוא רוצה להצטיין כך שיעצים יתרונות יחסיים טבעיים שיש לו.”

לדברי פרופ' טרכטנברג, התהליך יהיה פתוח לכל החוקרים הישראליים בארץ ובחו”ל. האוניברסיטה שתזכה היא זו שכבר יש לה גרעין מחקרי חזק בתחום ושתוכל להראות שיש לה את היכולת להביא קבוצה של חוקרים ישראלים מחו”ל – באמצעות מכתבי כוונות של חוקרים מוגדרים. מרכיב חשוב נוסף בדרך לזכיה של מוסד במרכז מצוינות היא היכולת לגייס משאבים נוספים. כמו כן תיבחן מידת שיתוף הפעולה עם מוסדות אחרים בארץ, כולל חוקרים ממכללות.

מרכיב חשוב נוסף בתוכנית הוא היכולת להקים במרוצת הזמן International Graduate Schools סביב כל אחד ממרכזי המצוינות. מסביר פרופ' טרכטנברג: “אנחנו נשענים בארץ על המודל האמריקאי באקדמיה, אבל לא ממשיכים זאת בהקשר של לימודים מתקדמים. בארץ לומדים MA ולאחר מכן, אם מחליטים לעשות דוקטורט בוחרים מנחה וכותבים תיזה, אין לימודים מובנים לדוקוטרט. מכיוון שאנחנו לא מסונכרנים עם השיטה האמריקנית זה לא מאפשר לנו להתחרות על סגל. הלימודים ייעשו באנגלית והתארים יהיו בינלאומיים, תוך שיתוף פעולה בין האוניברסיטאות כדי להביא לישראל את מיטב המוחות בעולם שיעלו את רמת האקדמיה הישראלית.” סיכם פרופ' טרכטנברג.

בתשובה לשאלת אתר הידען מה הלקח שנלמד מהקמת מרכזי ננוטכנולוגיה במרבית האוניברסיטאות אמר פרופ' טרכטנברג: “המהלך של הקמת מרכזי ננוטכנולוגיה שהיה מהלך מאוד מוצלח נעשה דרך תלם – תשתיות לאומיות למחקר שזו התארגנות אחרת לגמרי. ההבדל הגדול הוא שהמהלך שאנחנו עושים הוא מהלך תחרותי. זה לא שאני שם על השולחן עוגיה וכולם זכאים לאותה עוגיה אלא שהמוסדות יתחרו. יהיה זוכה אחד ולכן יידרש מהם חידוד של היתרון היחסי, וריכוז המאמץ במקום ביזורו.

השר סער הוסיף לתשובה זו: “כל העניין הוא הקמת תשתית מחקרים, המהלך הנוכחי אמור לחזק תחומים שבהם המוסדות חזקים. התפיסה היא שבעידן של הגלובליזציה אנחנו צריכים לחזק את עוגני האיכות הקיימים.”