נתוני הלמ"ס: מסוף שנות השבעים של המאה הקודמת ועד אמצע שנות האלפיים מספר הסטודנטים במדעי הרוח היה במגמת עלייה מ-9,253 בתשל"ז (1976/7) ועד לשיא של 22,882 בתשס"ה (2004/05). לאחר מכן, השתנתה המגמה ומאז מספר הסטודנטים נמצא במגמת ירידה והגיע ל-17,931 בתשע"ז (2016/17). מספרם ההולך ופוחת של הסטודנטים במדעי הרוח בעשור
יותר מ-1,600 איש מסיימים בישראל דוקטורט בכל שנה, אבל באקדמיה יש מקום להעסיק רק אחוז קטן מהם. מה יעשו כל השאר? ואיך תכנית קטנה לשיפור איכות החיים והסביבה בישראל יכולה לעזור לשנות את זה?
השר אקוניס: מעודדים את הדור הבא של הסטודנטים ושל החוקרים
"בשנות השבעים היינו במצב של מספר אנשי סגל לנפש דומה לאמריקנים, ומאז אצלם היחס גדל ואצלנו הוא ירד ביותר מחצי, כך שבסופו של דבר יש פה הזנחה משמעותית של ההשכלה הגבוהה ברמות הגבוהות" מסביר פרופ' בן דוד
השר בנט: חיזוק לימודי ההיי-טק חיוני למדינה, לתעשיית ההייטק ולעתיד לסטודנטים
לקראת שנת הלימודים החדשה, מוסד שורש מפרסם את הדו"ח "מערכת החינוך של ישראל: גליון הערכה", הכולל דפים נבחרים מתוך מדריך שורש 2017 מאת פרופ' דן בן-דוד שייצא לאור בקרוב.
עליה של 10% בשיעור הלומדים הנדסה בקרב מסיימי תיכון ב-20 שנה * אחוז הסטודנטים להנדסה מבין כלל הסטודנטים הוא 24.7% לגברים ו-7.2% לנשים *
במשך 30 השנים האחרונות כ-30 אלף מקבלי תארים בישראל שהו בחו"ל 3 שנים ויותר.[1] מרביתם בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה ואחוז לא מבוטל במקצועות המוזיקה. אחוז הגברים גבוה יותר מאחוז הנשים. אחוז גבוה מהשוהים בחו"ל הם עולים, בעיקר מבריה"מ לשעבר, אך גם מאורוגוואי, ארגנטינה וארה"ב. לאורך השנים, מספר היוצאים לחו"ל גדול
המשלחת עברה בשנה האחרונה הכנה ממושכת בפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון * המשתתפים באולימפיאדה הבינלאומית נבחרים מדי שנה מתוך אלפי תלמידים המשתתפים בכימיאדה – תחרות הכימיה הארצית לתלמידי תיכון. שלושת הזוכים כבר זכו בעבר באולימפיאדות הבינלאומיות בכימיה
יותר 2,000 תלמידי של"ח מרחבי הארץ השתתפו בחודשים האחרונים בחפירות ארכיאולוגיות עם רשות העתיקות וחשפו מתקנים עתיקים חצובים בסלע, ששימשו לעיבוד תוצרת חקלאית. הארכיאולוגים: "ייצרו כאן יין, או אולי אפילו שמן חרדל"
בקיץ 2017 יבחנו 34,664 תלמידים (יא' ו- יב') – גידול של כ- 18% ביחס לקיץ הקודם, בו נבחנו 29,464 תלמידים. השר נפתלי בנט: "הפכנו את המגמה. 16,664 דלתות נפתחות היום. הצלנו את המתמטיקה, הבטחנו את העתיד של תלמידות ותלמידים".
80 קבוצות מישראל ומחו”ל השתתפו בתחרות “רובוטראפיק2017 ″ ע”ש נדב שהם ז”ל.
הלמ"ס פרסם את סטטיסטיקת המועמדים ללימודי תואר ראשון לאוניברסיטאות[1] ולמכללות האקדמיות[2] בשנת הלימודים תשע”ו (2015/16). הסטטיסטיקה מאפשרת להעריך את הביקוש להשכלה גבוהה.
התלמידים שהו במשך חמישה ימים במרכז המחקר "סרן" במסגרת לימודי הפיזיקה המוגברים אותם הם לומדים בבית הספר, בין הפיזיקאים אותם פגשו פרופ' גיורא מיקנברג ממכון ויצמן ופרופ' אליעזר רבינוביץ' המכהן כסגן נשיא המרכז.
ישנה הסכמה רחבה שבלימוד פרונטלי גודל הקבוצה הוא גורם משפיע על יעילות הלמידה. גודל הכיתות מוצג באמצעי התקשורת כבעיה במערכת החינוך הממלכתית, ולא מעט מרוכזים מאמצים להקטנת גודל הכיתות. לעומת זאת, שאלות על השפעת אופי הקבוצה אינן עולות לדיון הציבורי כלל, על אף פי שמחקר מדעי בתחום הזה יכול להוביל
עבר זמנה של מערכת החינוך כפי שהיא. השאלה היא רק עד מתי נוסיף לנתח, להטליא ולהתעלל בגופה הזאת, בטרם נביא אותה לקבורה סופית ונתחיל בחיים חדשים
דוח של מבחן החינוך TIMSS מראה על ירידה בהישגי התלמידים במדעים ובמתמטיקה; עלייה במספר המתקשים ● בולטים הפערים בין המגזרים העברי והערבי, ובין המצטיינים למתקשים
שנת הלימודים תשע"ז תיפתח ביום ראשון עם 310,565 סטודנטים שנרשמו ללימודים ב-63 מוסדות להשכלה גבוהה.
מולי אדן, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל, בפאנל שהתקיים במסגרת פורום הפיס לחינוך
"הטכנולוגיה קיימת אך כדי שייעשה בה שימוש, כל שרשרת החינוך חייבת להשתנות ולאפשר לחברות ולסטארט-אפים לבצע את המהפכה", אמרה זיקה אבצוק, מנהלת הפיתוח העסקי של סיסקו
בין השנים 2006 – 2014 חלה ירידה של כ- 30% בשיעור התלמידים הניגשים ל- 5 יחידות לימוד במתמטיקה. בנוסף, חלה ירידה באיכות ההוראה, ותלמידים רבים "בחרו" מתוך שיקולים של נוחות וכדאיות אקדמית לוותר על האתגר שבלימודים מוגברים ולעשות 4 יח"ל במתמטיקה.
התוכנית נחשפה לראשונה אתמול (ג') בכנס הרצליה. על פי הצעת המועצה, התכנית הממשלתית בישראל תפעל לעודד בנייה ופיתוח של תעשייה ישראלית שתייצר רובוטים ומערכות אוטונומיות בהקשר לחמישה תחומים מרכזיים: הרפואה, התחבורה, הרווחה והסיעוד, אוטומציה תעשייתית וביטחון וכן הקמת מכון מו"פ ארצי לרובוטיקה
" אני מאמין שישראל צריכה ויכולה להיות מובילה עולמית בהישגיה השונים, גם במתמטיקה ובמדעים. אני מאמין שאם אנחנו יודעים להוביל בטכנולוגיה בכל מקום בעולם, זה חייב לבוא לידי ביטוי גם במערכת החינוך שלנו. "
מספר המורים ושעות ההוראה במדעים ירד אבסולוטית במשך 15 השנים האחרונות. במתמטיקה נרשמה עליה, אך גם זו אינה מדביקה את הגידול במספר התלמידים * רבים מהמורים למתמטיקה לקראת פרישה והמורים החדשים באים ממקצועות שאינם מדעיים
כך אומרת בראיון לאתר הידען פרופ' נאוה בן צבי יו"ר ועדת המקצועות המדעיים לחטיבות הביניים, שהוועדה שבראשותה קבעה כי יש ללמד את הנושא. לדבריה, כל הוועדות המקצועיות במשך עשרות שנים קבעו כי יש ללמד את תורת האבולוציה ויש להצר על כך שהוא נעלם ונותר רק לחסדם של המורים * עכשיו