סיקור מקיף

מחקר: ישראל מובילה טכנולוגית אך לא מיישמת זאת על עצמה

המחקר שפורסם בכנס E-nnovate Israel מראה שאם ישראל היתה מיישמת את החדשנות במערכת החינוך ובמערכת הממשלתית היינו יכולים להיות כמו סינגפור

 בתמונה המצ"ב: שגריר דרום קוריאה, קים איל-סו; מנהל מדיניות ב-Google ישראל, דורון אבני; שר הכלכלה, ח"כ נפתלי בנט; ומנכ"ל Google ישראל, מאיר ברנד. צילום: ניב קנטור.

בתמונה המצ"ב: שגריר דרום קוריאה, קים איל-סו; מנהל מדיניות ב-Google ישראל, דורון אבני; שר הכלכלה, ח"כ נפתלי בנט; ומנכ"ל Google ישראל, מאיר ברנד. צילום: ניב קנטור.

ישראל וסינגפור לא כל כך שונות זו מזו. יש להן מספר תושבים דומה, הן לא ניחנו במשאבי טבע משמעותיים ועד שנות ה-80' אפילו היה דימיון בתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) שלהן. יותר מ-30 שנה עברו וסינגפור הפכה לאחת המדינות העשירות ביותר בעולם. התוצר לנפש עומד שם על כ-60 אלף דולר. כפול מישראל. מה קרה? מה מבדיל בין שתי מדינות שאולי זהות על הנייר, אך כל כך שונות במציאות? התשובה טמונה בטכנולוגיה.

ההבנה הזו הגיעה דרך מחקר שנעשה על ידי חברת הייעוץ טריגר-פורסייט מקבוצת דלויט, במימון Google ושנחשף השבוע במעמד שר הכלכלה, ח"כ נפתלי בנט. המחקר כלל שלושה רבדים שונים: ראיונות אישים שבהם רואיינו כמאה בעלי תפקידים בכירים ומובילי דעה בחברה הישראלית; זיהוי תוכניות ופרויקטים ממשלתיים שעושים שימוש בטכנולוגיה ואינטרנט לקידום החדשנות והצמיחה הכלכלית במדינות שונות; והשוואת ישראל למדינות שונות בעולם בכדי להבין היכן היא ממוקמת בכל הקשור לחדשנות, צמיחה וטכנולוגיה.

במחקר התגלה כי בשנים שחלפו, סינגפור אימצה סדרה של תוכניות לאומיות שכל תכליתן להטמיע את השימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) להאצת החדשנות והצמיחה הכלכלית. תוכניות אלה הביאו לצמיחת פריון העבודה לכ-4% בשנה, לעומת 2% בלבד בארץ. ישראל אמנם נהנית מהכינוי "סטארט אפ ניישן" ונחשבת שנייה בלבד לעמק הסיליקון מבחינת הריכוז של חברות הסטארט אפ שבה. אלא בעוד שמדינת ישראל מובילה עולמית ביצירת פתרונות טכנולוגיים חדשניים, היא אינה ממצה את הפוטנציאל שבהטמעתם ויישומם במשק הישראלי לקידום צמיחה כלכלית:

• שיעור בתי הספר המתוקשבים בארץ נמוך מזה שבמדינות המפותחות. בשנתיים האחרונות נחנכו תכניות להתאמת מערכת החינוך לעידן הדיגיטלי. אבל הפער בין התלמידים החלשים לחזקים הוא השני בגודלו בעולם.
• חלק מבתי החולים בארץ נמצא ברמת תקשוב של שנות ה-90'. רק בשנת 2012 נוספה חשיבה טכנולוגית לתכנית האסטרטגית של משרד הבריאות.
• רק ל-38% מהעסקים הקטנים והבינוניים יש יכולות מסחר מקוונות, ועל אף החשיבות הרבה שעסקים אלו רואים במחשוב עסקיהם (הן בשיווק ופרסום והן בתפעול השוטף), 30% בלבד מתכוונים להשקיע במחשוב בשנה הקרובה.

ישראל מסוגלת להדביק את הפער עם סינגפור. היא אינה חייבת לקבל עליה את הגזרה ששיעור התעסוקה ירד עד 2019 ב-2%, וב-7% עד 2059, בשל הזדקנות האוכלוסיה או שיעור המועסקים הנמוך במגזר הערבי והחרדי. הטכנולוגיה, והאינטרנט בפרט, יכולים לעזור לישראל להתמודד עם אתגרים הדמוגרפיים, חברתיים וכלכליים הנצבים בפניה ומובילים להאטה כלכלית.

ממשלת ישראל מכירה בחשיבות של הבטחת מעמדה של ישראל כמובילה בתחום החדשנות והיא עוסקת בקידום החדשנות במגוון כלים. היא אפילו החלה ביישום מספר תוכניות בתחום במשרדי הממשלה השונים כגון הבריאות, החינוך, המדע והטכנולוגיה ועוד. כדי להמשיך ולהצעיד אותה קדימה, יש לקדם גיבוש אסטרטגיה לאומית לאימוץ טכנולוגיות תקשורת ומידע.

המודל שנבנה מתוך המחקר מציע אלטרנטיבות לגיבוש אסטרטגיה שכזו. הוא דורש עבודה בשלושה מישורים עיקריים: תשתיות, אזרחים ופעילות הממשלה. המישור הראשון מתייחס לתשתיות פיזיות כמו סיבים אופטיים ומערכות מחשוב ענן. המישור השני מכיר בהון האנושי כ"משאב הטבע" הבולט ביותר של המדינה. על כן יש לחזק את המיומנות שלו בשימוש בכלים דיגיטלים ולהגביר את החינוך הטכנולוגי. המישור האחרון אומר כי על הטמעת ה-ICT ועידוד החדשנות אמונה הממשלה דרך הסדרת תהליכים וחקיקה.

על בסיס עבודה זו יוכלו משרדי הממשלה ליזום ולבחון כל יוזמה או פרויקט בתחום הדיגיטלי. הבחינה צריכה לכלול ארבעה שאלות: הראשונה, מי קהל היעד פרויקט; השנייה, מה הם הכלים או התוכנות בהם משתמשים; השלישית, מהו המידע והתוכן אותו מקבלים צרכני התוכנית; הרביעית, מה הם המכשירים שבעזרתם קהל היעד יצרוך ויתקשר עם התכנים.

על פי מחברי המחקר, תוכנית לאומית להטמעת השימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת יכולה לחסוך מיליונים למשק ולהביא לצמיחה בתוצר לנפש. ההערכות מדברות על תוספת שנתית של אחוז ל-2% הקיימים היום. הדבר אומר כי התל"ג צפוי לצמוח בעוד כ-30 מיליארד דולר.

אפשר לראות דוגמאות לצמיחה שכזו במדינות שונות ברחבי העולם:
• בבריטניה, הקימו שירותי הבריאות פורטל בריאות אינטרנטי בשם NHS Direct. הפורטל מאפשר לקבל מידע רפואי כללי, קביעת תורים אונליין ואבחון עצמי בעזרת יישום שפותח עבורו. הוא החזיר את ההשקעה בו תוך ארבע שנים, הוביל לחיסכון של כ-110 מיליון יורו ב-2008 בלבד.
• התיכון הווירטואלי שבפלורידה הוקם ב-1997. בשיטת הלימוד בו ניתן דגש לפיתוח חשיבה ביקורתית ויכולת לפתרון בעיות, תוך התאמת ההוראה למספר סגנונות למידה. מחקרים מצאו כי העלות לתלמיד בו נמוכה בכ-1,000 דולר מהעלות לתלמיד בבית ספר ציבורי במדינה.
• ב-2008 השיקה הנציבות האירופית יוזמה לשילוב ICT בעסקים קטנים ובינוניים בענף הטקסטיל והאופנה תחת השם "eBiz". פותחה שפה אלקטרונית אחידה וכלי ניהול ייעודי לענף. כבר בשנתו הראשונה של הפרויקט, צנחו עלויות ניהול ההזמנה של החברות בפרויקט בכ-65%. שנתיים לאחר תחילתו, חסכה בממוצע חברה בפרויקט 416 ימי עבודה וכ-130 אלף יורו.

ח"כ נפתלי בנט, שר הכלכלה: "במדינת ישראל התברכנו בגנים של חדשנות, אך הגן לבד הוא כמו זרע ולא יכול לגדול ללא קרקע מתאימה. תפקיד הממשלה הוא להכין את הקרקע כדי שהזרעים שממילא קיימים יפרחו. היזמים והמגזר הפרטי דוהרים קדימה והממשלה נשארת הרחק מאחור. עלינו להשקיע בתשתיות הקיימות וגם בתשתיות האנושיות. ועלינו להשקיע אך ורק בעסקים שהם ברי-קיימא. הממשלה צריכה להרים את הכלכלה הוותיקה לכיוון החדשנות וכלכלת ההיי-טק, ולצרוך את החדשנות הנוצרת פה ולא לצרוך אותה ממדינות אחרות. הוריתי למנכ"ל משרד הכלכלה לגבש תוכנית חדשנות לכלל מדינת ישראל".

מאיר ברנד, מנכ"ל Google ישראל, אפריקה ויוון: "הסבירות שבישראל ימציאו את מכשיר הרפואה מרחוק המדהים והחדשני, אבל ישתמשו בו רק בדנמרק, בסינגפור ופינלנד, היא גבוהה. כדי שמצב כזה לא יקרה, ישראל צריכה ללמוד מניסיונן של אותן מדינות מצליחות ולאמץ תכנית המטפלת בתחום ה-ICT בכלל והאינטרנט בפרט באופן מקיף וחוצה תחומים".

להורדת המחקר המלא

תגובה אחת

  1. שכחו את שיטת הזיכיונות, המונופולים מגובי הממשלה, המכסים האדירים, שלטון הוועדים והשתלטות האוליגרכיה הישראלית על המשק. כל אלו יוצרים חוסר עניין בשינוי כלשהוא מצד הגורמים השולטים במשק. הממשלה, מערכת החינוך וגופים אחרים נסחפים בזרם. בסינגפור יש שוק פתוח ותחרות חזקה על כל דבר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן