סיקור מקיף

"כדי לבצע את מהפכת הטכנולוגיה בחינוך – חייבים לשנות את כל האקו-סיסטם"

"הטכנולוגיה קיימת אך כדי שייעשה בה שימוש, כל שרשרת החינוך חייבת להשתנות ולאפשר לחברות ולסטארט-אפים לבצע את המהפכה", אמרה זיקה אבצוק, מנהלת הפיתוח העסקי של סיסקו

 מימין: יובל קמינקה, מנכ"ל JoyTunes; גיא ורדי, מנכ"ל עשר אצבעות; טלי גואטה, סמנכ"לית Code Monkey; וזיקה אבצוק, מנהלת הפיתוח העסקי של סיסקו. צילום: אבי בליזובסקי
מימין: יובל קמינקה, מנכ"ל JoyTunes; גיא ורדי, מנכ"ל עשר אצבעות; טלי גואטה, סמנכ"לית Code Monkey; וזיקה אבצוק, מנהלת הפיתוח העסקי של סיסקו. צילום: אבי בליזובסקי

 

"כדי שהטכנולוגיה תוכל לאפשר את שינוי מערכת החינוך ולבצע את המהפכה, חייבים לשנות את כל האקו-סיסטם של המערכת", כך אמרה זיקה אבצוק, מנהלת הפיתוח העסקי של סיסקו (Cisco), במפגש של פורום הפיס לחינוך, שהתקיים באחרונה בחולון.

לדבריה, "העולם משתנה. חל שינוי באופן שבו אנחנו עובדים ובצורה שבה אנחנו משחקים, וגם דרך הלימוד תשתנה. כדי שהתלמידים יצליחו בעולם הזה, הם צריכים לקבל את הכישורים המתאימים. עליהם להיות בעלי רוח יזמית, ולדעת ללמוד בעצמם ולעבוד בשיתוף פעולה. התלמידים צריכים להיות ראש גדול".

"צריך להעביר טרנספורמציה בלמידה – הן בתוכן והן בדרך בה היא נעשית. ייתכן שכבר לא צריך לימודים בכיתה", ציינה אבצוק. היא ציינה מגמה שמאפיינת בימים אלה את התחום: "התפקיד של המורה משתנה והוא הופך להיות מנחה ומדריך. גם התלמיד צריך להפסיק להיות פסיבי ולקחת בעלות על אופן הלמידה שלו, להיות יותר פרו-אקטיבי, כדי שידע להמשיך וללמוד גם אחרי בית הספר".

עם זאת, היא אמרה כי "העובדה שהטכנולוגיה שנדרשת כדי לבצע את השינוי כבר קיימת היא חדשה טובה. עכשיו צריך לשנות את האקו-סיסטם: לעבוד עם המורים, מנהלי בתי הספר, התלמידים, ההורים וגם עם המזכירות הפדגוגית, כך שהסטארט-אפיסטים והחברות שיכולים לתת שירותים ולהתאים את התוכנות השונות יוכלו לעשות זאת, על מנת לשנות את צורת הלמידה".

אבצוק אמרה כי סיסקו מעוניינת לסייע בביצוע המהפכה.

בהמשך היא אמרה כי "מעבר ליכולת של הטכנולוגיה לשנות את צורת הלמידה, היא יכולה לפתור בעיות קשות אחרות במערכת החינוך. לדוגמה, לצמצם את הפערים בין בתי ספר במקומות שונים, לענות על מחאת הסרדינים סביב הצפיפות בכיתות ואף לפתור את בעיית השחיקה של המורים".

לאחר דבריה של אבצוק היא הנחתה פאנל בו הציגו נציגים משלוש חברות סטארט-אפ את פיתוחיהם: גיא ורדי, מנכ"ל עשר אצבעות; טלי גואטה, סמנכ"לית ב-Code Monkey – מיזם ללימוד תכנות באמצעות משחק; ויובל קמינקה, מנכ"ל JoyTunes, שפיתחה תוכנה ללימודי מוזיקה, שמשמשת בעיקר למתן משוב לנגן כשהוא מתאמן.

הכתבה התפרסמה לראשונה באתר אנשים ומחשבים

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. לא ניסיתי לטעון כאילו לאתר הזה יש אינטרסים עסקיים מסחריים עם מישהו, רק לגבי הדוברים בכנס.

    במחשבה שנייה, אני מגלה שנסחפתי קצת והצלחתי להתעלם מהרישא בכותרת "כדי לבצע את מהפכת הטכנולוגיה בחינוך", שמעלה הרבה שאלות ותמיהות הרבה לפני שניגשים לאקו סיסטהמה של מערכת החינוך: מה לקוי לדעתה במערכת החינוך? מה צריך לשפר? איזה אדם היא רוצה להוציא מהמערת בסוף יב כיתות (לא כולל גנים, מכללות ואוניברסיטאות)? מהי אותה מהפיכה? מה המטרה שלה? מהם השינויים שיש לחולל?

    כששואלים את השאלות הללו מבינים ישר שהתשובות יגיעו ממרחב פתרונות אחר, שלא בהכרח כולל סטרטאפים ונתבים סופר משוכללים.

  2. אני לא יודע לגבי הדוברים, שהיו על במה ואני הייתי בסוף האולם. לי בכל אופן אין אינטרס עסקי, אף אחת מהחברות הללו איננה תומכת באתר – כמו 100% משאר החברות במשק.

  3. יש בדבריה של מנהלת הפיתוח העסקי של סיסקו כמה דברים שלא הוסברו במאמר בכלל כמו: "שהסטארט-אפיסטים והחברות שיכולים לתת שירותים ולהתאים את התוכנות השונות יוכלו לעשות זאת, על מנת לשנות את צורת הלמידה".

    אילו שירותים?, אייפד לכל תלמיד ותלמידה?, מחשב?, שמכילים אילו תוכנות?, כל מיני אפליקציות אינטראקטיביות עם משימות וצבעים שאיכשהו יגרמו לתלמיד/ה להיתעניין יותר בנושא הלימוד.
    הרי זה די ברור שהטריקים הללו לא יעבדו על תלמיד/ה בכיתה ח ומעלה. הבעיה של מערכת החינוך כיום היא השאיפה של התלמידים לבינוניות עקב חוסר עידוד ועניין במקצועות הלימוד של משרד החינוך ( ובפרט מתימטיקה,פיסיקה). ברור כשמש שהדרך המסורתית "לשבת ,לקרוא ולתרגל" היא הדרך הטובה ביותר להצליח במקצועות הלימוד לבגרות, עבור רוב התלמידים.

    או "לצמצם את הפערים בין בתי ספר במקומות שונים, לענות על מחאת הסרדינים סביב הצפיפות בכיתות ואף לפתור את בעיית השחיקה של המורים".

    מזה בעיית השחיקה של המורים?, לצמצם פערים בין בתי הספר במקומות שונים – מאיזו בחינה? אחוז הזכאות לבגרות? איכות הברזיות? איכות המורים?.

  4. לכתוב סיסמאות מופלצות וחסרות שחר על האקו סיסטמה של החינוך גם אני יכול, אבל המהפיכות בעשורים האחרונים בחינוך הביאו לנו ילדים שלא יודעים לקרוא (ובוודאי לא לנקד בעברית). שלא יודעים לבצע ארבע פעולות חשבון (כי יש מחשבון), שלא יודעים היסטוריה (כי זה נמצא בגוגל), שלא יודעים גיאוגרפיה (כי יש גוגל מאפס וג'יפיאס) שלא לומדים פיזיקה (כי זה מצ'עמם) ושלא לומדים מתמטיקה חמש יחידות (כי לכוווולם יש פתאום דיסקלקוליה). בקיצור, כיום מייצרת מערכת החינוך מסופים קטנים של גוגל ושל אנדרואיד.

    עכשיו מציעים מהפיכת סטארטאפים. ראשית, אני מציע לזכור שבערך 95% מהסטארטאפים נסגרים כי הרעיונות שלהם אוויליים וחסרי יכולת מימוש, חלקם אכן נושאים רעיונות מוצלחים, אבל לא היזמים והצוות שלהם הם אלו שיכולים לממש אותם. אלו שכן מצליחים עושים זאת בדרך כלל רק לאחר שהם מבצעים תפנית משמעותית ביותר בחזון, במוצר, בהבנת השוק וצרכי הלקוח. במערכת החינוך שבו התוצר יכול להיבדק באמת רק לאחר 20 שנה בערך, כשהוא מתפקד כאזרח בחברה אין שום היזון חוזר כזה.

    עכשיו, תלמידים יקרים, חיזרו אל הטקסט בראש העמוד, וסמנו לעצמכם מנטאלית מה מתוך הטקסט הוא הצהרות חלולות וריקות מתוכן, ומתי מתברר באמת האינטרס העסקי של הדוברים (ומהו). אני בטוח שזה יתרום לכם יותר מ"שנת לימוד" של תוכן מקושקש אודות יזמות.

  5. נראה את ממשלתנו מקציבה את הכספים הדרושים לחינוך – הרי הם יאלצו לתת פחות לטייקונים ומקורבים אחרים. לצערי הרב אין סיכוי למהפכה בחינוך. אפילו למהפכה קטנה שתעיף החוצה את כל העיוותים – לא לדבר על להקים מערכת שבאמת מתפקדת, משתמשת בטכנולוגיות חדשניות, לא שנואה על התלמיד, ומובילה למצוינות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן