הלמ”ס פרסם את סטטיסטיקת המועמדים ללימודי תואר ראשון לאוניברסיטאות[1] ולמכללות האקדמיות[2] בשנת הלימודים תשע”ו (2015/16). הסטטיסטיקה מאפשרת להעריך את הביקוש להשכלה גבוהה.
תקציר הנתונים
בשנים האחרונות ישנה ירידה משמעותית במספר המועמדים לאוניברסיטאות (31.0 אלף מועמדים בשנת תשע”ו – 2015/16), לעומת עלייה במספר המועמדים למכללות האקדמיות (45.1 אלף מועמדים בשנה זו).
בין השנים תשע”ה (2014/15) לתשע”ו הייתה עלייה בשיעור המועמדים שנדחו באוניברסיטאות (מ-22.3% ל-25.0%, בהתאמה) וירידה במכללות האקדמיות )מ-20.8% ל-15.1%, בהתאמה).
היצע המקצועות שאותם ניתן ללמוד באוניברסיטאות כפול מאשר במכללות, אך ההיצע של מספר המקומות לסטודנטים בלימודי משפטים, כמו גם בעסקים ובמדעי הניהול גבוה יותר במכללות האקדמיות.
מקצועות הלימוד שבהם ההיצע באוניברסיטאות היה נמוך בהרבה מהביקוש (של המועמדים) היו: רפואת חירום, רפואה כללית ורפואת שיניים. במכללות האקדמיות מקצועות הלימוד שבהם ההיצע היה נמוך בהרבה מהביקוש היו: עיצוב אופנה, ריפוי בעיסוק והפרעות בתקשורת. הן באוניברסיטאות והן במכללות האקדמיות, ההיצע היה נמוך מהביקוש בארכיטקטורה ובינוי ערים וכן בהנדסת בניין.
בין האוניברסיטאות לבין המכללות האקדמיות היה פער משמעותי בממוצעי הציונים הפסיכומטריים של המתקבלים בעדיפות ראשונה (617 לעומת 517 נקודות, בהתאמה – פער של 100 נקודות בממוצע), במיוחד בביולוגיה (פער של 157 נקודות בממוצע).
המקצועות הסלקטיביים ביותר (מקצועות שבהם נדרשים ציוני פסיכומטרי גבוהים במיוחד כדי להתקבל בעדיפות ראשונה) באוניברסיטאות היו: רפואה כללית (725), התכנית המשולבת של פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה (710), מדעי המוח (694), פיזיקה (682), הנדסה ביו-רפואית (679), רפואת שיניים (675), מדעי המחשב (670), הנדסת חשמל (667), פסיכולוגיה (663), הפרעות בתקשורת (663), הנדסת מחשבים – מדעי המחשב (662), משפטים (660), מדעי הרפואה (656), הנדסת מזון וביוטכנולוגיה (653) והנדסת חומרים (649). במכללות האקדמיות המקצועות הסלקטיביים ביותר היו: הפרעות בתקשורת (618), פיזיותרפיה (613), הנדסת פלסטיקה (600) עיצוב תעשייתי (598) ותקשורת חזותית (592).
54.7% מהמועמדים לאוניברסיטאות היו נשים. שיעורן בקרב מועמדי המכללות האקדמיות עמד על 57.6%.
המקצועות הבאים היו מבוקשים כמעט רק על ידי נשים: חינוך עיוני ומחקרי, חינוך מיוחד, תולדות האמנות, עיצוב אופנה, עיצוב טקסטיל, עיצוב תכשיטים צורפות, עיצוב פנים, הפרעות בתקשורת, ריפוי בעיסוק והנדסת פרמצבטיקה תרופות. לעומת זאת, המקצועות שבהם היה ביקוש בעיקר על ידי גברים היו: הנדסת מכונות, הנדסת חשמל והנדסת אלקטרוניקה.
ישנה עלייה משמעותית מאוד בשיעור המועמדים הערביים במכללות האקדמיות (מ-15.3% בתשע”ה ל-19.9% בתשע”ו) ועלייה קלה בשיעור המועמדים הערביים באוניברסיטאות מ-19.4% ל-19.8%. אך שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה של הערבים נמוכים יותר בהשוואה ליהודים והאחרים הן באוניברסיטאות (49.4% לעומת 70.3%, בהתאמה) והן במכללות האקדמיות (64.5% בהשוואה ל-72.6, בהתאמה).
מקצועות המבוקשים יחסית יותר בקרב הערבים (יותר מחצי מהמועמדים) הנם: לשון עברית, ספרות עברית, שפה וספרות ערבית, שפה וספרות אנגלית, חינוך עיוני ומחקרי, תרבות ואמנות וכן מדעי הרפואה המעבדתית.
מועמדים לפי סוג מוסד
בשנת תשע”ו (2015/16) הגישו 31.0 אלף מועמדים 40.8 אלף טופסי הרשמה ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות, ו-45.1 אלף מועמדים הגישו 50.0 אלף טופסי הרשמה ללימודי תואר ראשון במכללות האקדמיות. 6.9 אלף מועמדים לאוניברסיטאות פנו לשתי אוניברסיטאות או יותר, ו-4.1 אלף מועמדים למכללות האקדמיות פנו לשתי מכללות או יותר.[3] באוניברסיטאות עמד ממוצע ההרשמות למועמד על 1.3, ואילו במכללות האקדמיות היה ממוצע זה 1.1. 67.2% מהמועמדים לאוניברסיטאות התקבלו בעדיפות ראשונה בהשוואה ל-69.6% מהמועמדים למכללות האקדמיות.
על אף ההתרחבות של מערכת ההשכלה הגבוהה, בשנים האחרונות ישנה ירידה משמעותית במספר המועמדים לאוניברסיטאות. כך, שבתקופה שבין תשס”ח (2007/08) לתשע”ו (2015/16) מספר המועמדים לאוניברסיטאות ירד ב-5.3 אלף – ירידה כוללת של 14.7%. זאת למרות שבשנת תשע”ד נוספו גם המועמדים של אוניברסיטת אריאל שהפכה ממכללה אקדמית לאוניברסיטה (ראו תרשים 1).
בשנת תשע”ו התקבלו בעדיפות ראשונה 66.3% מהמועמדים לאוניברסיטאות לעומת 71.1% מהמועמדים למכללות האקדמיות[5]. בין השנים תשע”ה לתשע”ו הייתה עלייה בשיעור המועמדים שנדחו (אלה שלא התקבלו – בין אם בעדיפות ראשונה או אחרת) באוניברסיטאות וירידה במכללות האקדמיות.
בין תשע”ה לתשע”ו מספר המועמדים לאוניברסיטאות ירד ב-3.6% (מ-32.2 אלף בהשוואה ל-31.0 אלף, בהתאמה), שיעור המתקבלים בעדיפות ראשונה ירד מ-67.2% ל-66.3% – ירידה של 0.9 נקודות האחוז. במקביל, שיעור הנדחים עלה מ-22.3% ל-25.0%.
בשנים אלו, מספר המועמדים למכללות האקדמיות עלה מ-41.9 אלף בשנת תשע”ה ל-45.1 אלף בשנת תשע”ו, עלייה של 10.5%. בהשוואה לאוניברסיטאות, עלה שיעור המתקבלים בעדיפות ראשונה במכללות האקדמיות (מ-69.6% ל-71.1%, בהתאמה), ושיעור הנדחים ירד ביותר מ-5 נקודות האחוז (מ-20.8% ל-15.1%, בהתאמה; ראו לוח א).
מועמדים לפי תחומי לימוד ומקצועות לימוד מועדפים
שיעוריהם של המועמדים שהתקבלו בעדיפות ראשונה נבדקו במקצועות שאותם העדיפו לפחות 50 מועמדים לאוניברסיטאות או למכללות האקדמיות.
ההבדלים בהיצע בין האוניברסיטאות לבין המכללות האקדמיות באים לידי ביטוי במספר הסטודנטים הלומדים במוסדות אלו לפי תחומי לימוד.[6] לנתונים על מועמדים (ראו לוח ב). ההיצע של מספר המקומות בלימודי משפטים, כמו גם עסקים ומדעי הניהול, היה גדול יותר במכללות האקדמיות מאשר באוניברסיטאות. לעומת זאת, היצע של מספר המקומות בלימודים בתחומים מדעי הטבע והמתמטיקה, היה גדול יותר באוניברסיטאות מאשר במכללות האקדמיות. חשוב לציין שישנה מורכבות לגבי ההיצע של מדעי הרוח. באוניברסיטאות ההיצע היה גדול יותר עבור מקצועות הקשורים למדעי הרוח הכלליים (כמו פילוסופיה והיסטוריה) וכך גם עבור מקצועות הקשורים לשפות, ספרויות ולימודים רגיונליים. במכללות האקדמיות, לעומת זאת, היה היצע גדול בהרבה עבור מקצועות מדעי הרוח המשויכים לאמנות, אומנויות ואמנות שימושית. יצוין כי בשנת תשע”ו (2015/16) ניתן היה ללמוד את תחומי הרפואה והחקלאות רק באוניברסיטאות.
באוניברסיטאות, שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה הגבוהים ביותר היו בקרב מועמדים שהעדיפו ללמוד בתחום החקלאות (87.2%) ובקרב מועמדים שהעדיפו ללמוד בתחום מדעי הרוח (78.4%).[7] השיעורים הנמוכים ביותר של המתקבלים היו ללימודים בתחום הרפואה (28.7%), בתחום מקצועות העזר הרפואיים (53.5%) ובתחום ההנדסה והאדריכלות (60.5%).
במכללות האקדמיות, השיעורים הגבוהים ביותר של המתקבלים בעדיפות ראשונה היו בקרב אלה שהעדיפו ללמוד בתחום מדעי הטבע ומתמטיקה (80.2%),[8] בתחום עסקים ומדעי הניהול (77.3%) וכן בתחום מדעי החברה (73.8%). שיעורי הקבלה הנמוכים ביותר היו בתחום מדעי הרוח (61.5%),[9] ובתחום מקצועות העזר הרפואיים (63.6%). שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה לתחום ההנדסה והאדריכלות במכללות האקדמיות היו גבוהים מאשר באוניברסיטאות (70.8% לעומת 60.5%, בהתאמה), וכך גם לתחום מדעי הטבע ומתמטיקה (80.2% לעומת 73.3%, בהתאמה).
כאמור, בין תשע”ה לתשע”ו עלו שיעור המועמדים שנדחו באוניברסיטאות וירדו במכללות האקדמיות. בחינת המגמות לפי תחומי לימוד מועדפים מצביעה על כך שבאוניברסיטאות העליות המשמעותיות ביותר היו בקרב אלו שהעדיפו ללמוד רפואה (עלייה של 5.8 נקודות האחוז) וכן בקרב מי שהעדיפו ללמוד משפטים (3.5%). במכללות האקדמיות, שיעורם ירד במיוחד בקרב מועמדים שהעדיפו ללמוד מקצועות עזר רפואיים (15.4 נקודות האחוז), מדעי הרוח (10.3) וכן עסקים ומדעי הניהול (6.1 נקודות האחוז).
כדי לתת אינדיקציה לקלות/לקושי של קבלה בעדיפות ראשונה למקצוע מסוים נשתמש ביחס ביקוש/היצע (כלל המועמדים לתואר ראשון, חלקי כלל המועמדים שהתקבלו בעדיפות ראשונה במכללות האקדמיות, לפי תחום לימוד בעדיפות ראשונה).
בשנת תשע”ו באוניברסיטאות, מקצוע הלימוד שבו הייתה ההתאמה הגבוהה ביותר בין הביקוש להיצע (כלומר, יותר מ-80% מהמועמדים התקבלו בעדיפות ראשונה) היה בלשנות (81.0%). לעומת זאת, היו 16 מקצועות לימוד שבהם ההיצע היה נמוך מהביקוש באופן משמעותי (מקצועות שבהם פחות ממחצית מהמועמדים התקבלו): מתמטיקה-פיזיקה (15.0%), רפואה כללית (25.5%), הנדסת בניין (30.9%), רפואת שיניים (33.6%), הנדסת מערכות מידע (34.8%), רפואת חירום (36.0%), הנדסת מחשבים-מדעי המחשב (36.1%), רב-תחומי במדעי הרוח (42.9%), שפה וספרות ערבית (43.6%), סיעוד (44.5%), מדעי הרפואה המעבדתית (46.3%), הפרעות בתקשורת (47.3%), שפה וספרות אנגלית (47.7%), ארכיטקטורה ובינוי ערים (48.6%), רוקחות (49.4%) וחינוך עיוני ומחקרי (49.5%).
במכללות האקדמיות, ההתאמה הגבוהה ביותר בין הביקוש להיצע (כלומר, יותר מ-80% מהמועמדים התקבלו בעדיפות ראשונה) הייתה במקצועות הבאים: פיזיותרפיה (89.6%), תרבות ואמנות (87.8%), טכנולוגיה למערכות למידה (87.7%), מתמטיקה (85.6%), מדע המזון (84%), מדעי הניהול-מערכות מידע (83.7%), מערכות מידע (82.3%), ניהול מערכות בריאות (80.8%), לוגיסטיקה (80.2%). לעומת זאת, היו 12 מקצועות מועדפים שבהם פחות ממחצית מהמועמדים התקבלו: עיצוב אפנה (25.4%), רב-תחומי במדעי הרוח (29.3%), ארכיטקטורה ובינוי ערים (33.2%), הפרעות בתקשורת (33.9%), כימיה (35.1%), ריפוי בעיסוק (37.0%), תולדות התאטרון (37.7%), מנהל כללי ומנהל ציבורי (44.2%), הנדסת בניין (45.5%), תקשורת חזותית (45.7%), עיצוב תעשייתי (48.7%), עיצוב פנים – מבנה וסביבה (49.3%).
שיעור הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית
בשנה האחרונה חלה ירידה גדולה באחוז הנבחנים, הן במכללות האקדמיות והן באוניברסיטאות. באוניברסיטאות שיעור הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית גבוה משמעותית מאחוז הנבחנים במכללות האקדמיות, אך שיעור זה הולך ופוחת. בשנת 2010 90% מהמועמדים לאוניברסיטאות נבחנו, אך בשנת 2016 רק 72% נבחנו. בשנת 2010 כשני שלישיפ מהמועמדים למכללות האקדמיות נבחנו, אך בשנת 2016 פחות ממחצית נבחנו בבחינה הפסיכומטרית.
נמצאו אחוזי היבחנות דומים בין כלל המועמדים למועמדים שהתקבלו בעדיפות ראשונה.
מועמדים לפי ציון פסיכומטרי
ניתן ללמוד על הביקוש הגבוה למקצועות השונים גם מהציון הפסיכומטרי הממוצע של המתקבלים לעדיפות ראשונה. ככלל, ככל שהמקצוע מבוקש יותר, כך עולה גם סף הכניסה אליו המתבטא בציון הבחינה הפסיכומטרית של המתקבלים. ישנו הבדל משמעותי בין הציון הפסיכומטרי הממוצע של המועמדים שהתקבלו לאוניברסיטאות לזה של המועמדים שהתקבלו למכללות האקדמיות[10] (617 לעומת 517 נקודות, בהתאמה – פער של 100 נקודות). פער זה התקיים בכל תחומי הלימוד המועדפים. הפערים המתונים ביותר היו בקרב המתקבלים בעדיפות ראשונה למקצועות עזר רפואיים ולעסקים ומדעי הניהול (פערים של 53 ו-77 נקודות, בהתאמה). הפער המשמעותי ביותר היה בקרב המתקבלים למשפטים (פער של 135 נקודות בממוצע), ולאחריו בקרב המתקבלים למדעי החברה (פער של 108 נקודות בממוצע. ראו תרשים 3).
המקצועות בהם היה הפער הגבוה ביותר בציון הפסיכומטרי הממוצע בין האוניברסיטאות לבין המכללות האקדמיות היו: ביולוגיה (ממוצע של 629 נקודות באוניברסיטאות לעומת 472 במכללות האקדמיות) וסוציולוגיה ואנתרופולוגיה (ממוצע של 559 נקודות באוניברסיטאות לעומת 414 במכללות האקדמיות).
המקצועות שבהם היה הפער הנמוך ביותר בציון הפסיכומטרי הממוצע בין האוניברסיטאות לבין המכללות האקדמיות היו: לימודי מזרח אסיה (ממוצע של 568 נקודות באוניברסיטאות לעומת 543 במכללות האקדמיות) ומדעי הניהול-מערכות מידע (ממוצעים של 565 ו-548 נקודות, בהתאמה)
מההיבט של ההישגים בבחינה הפסיכומטרית, 15 המקצועות הסלקטיביים ביותר באוניברסיטאות היו: רפואה כללית (ציון פסיכומטרי ממוצע של המתקבלים בעדיפות ראשונה 725), התכנית המשולבת של פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה (710), מדעי המוח (694), פיזיקה (682), הנדסה ביו-רפואית (679), רפואת שיניים (675), מדעי המחשב (670), הנדסת חשמל (667), פסיכולוגיה (663), הפרעות בתקשורת (663), הנדסת מחשבים – מדעי המחשב (662), משפטים (660), מדעי הרפואה (656), הנדסת מזון וביוטכנולוגיה (653) והנדסת חומרים (649). במכללות האקדמיות, 5 המקצועות הסלקטיביים היו: הפרעות בתקשורת (618), פיזיותרפיה (613), הנדסת פלסטיקה (600) עיצוב תעשייתי (598) ותקשורת חזותית (592).
נשים וגברים
54.7% מהמועמדים לאוניברסיטאות היו נשים. שיעורן בקרב מועמדי המכללות האקדמיות עמד על 57.6%. 67.2% מהנשים המועמדות לאוניברסיטאות התקבלו בעדיפות ראשונה, לעומת 65.3% בקרב הגברים המועמדים. 70.4% מהנשים המועמדות למכללות האקדמיות התקבלו בעדיפות ראשונה, בהשוואה ל-71.9% בקרב הגברים המועמדים.
ישנם מקצועות לימוד אשר הביקוש להם הנו מגדרי.
מקצועות[11] שבהם היה ביקוש בעיקר על ידי נשים (בין 90% ל-99%) היו: חינוך עיוני ומחקרי, חינוך מיוחד, תולדות האמנות, עיצוב אופנה, עיצוב טקסטיל, עיצוב תכשיטים צורפות, עיצוב פנים, הפרעות בתקשורת, ריפוי בעיסוק, הנדסת פרמצבטיקה תרופות. לעומתם, היו מקצועות שבהם היה ביקוש בעיקר על ידי גברים (מעל 85%) – הנדסת מכונות, הנדסת חשמל והנדסת אלקטרוניקה. מקצועות אלו (המבוקשים בעיקר על ידי נשים או בעיקר על ידי גברים) היו ברובם (למעט חינוך) גם מקצועות שבהם היצע מקומות הלימוד היה מוגבל יחסית, ולכן הציונים הפסיכומטריים של המתקבלים היו גבוהים יחסית.
ערבים
ישנה עלייה משמעותית מאוד בשיעור המועמדים הערביים במכללות האקדמיות מ-15.3% בתשע”ה ל-19.9% בתשע”ו ובאוניברסיטאות מ-19.4% בתשע”ה ל-19.8% בתשע”ו. באוניברסיטאות היו פערים משמעותיים בין שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה של היהודים והאחרים לבין שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה של הערבים (70.3% לעומת 49.4%, בהתאמה) וכך גם במכללות האקדמיות (72.6% לעומת 64.5%, בהתאמה).
מקצועות לימוד[12] שבהם יותר משליש מהמעדיפים היו ערבים: שפה וספרות ערבית (73.4%), תרבות ואמנות (72.2%), שפה וספרות אנגלית (71.0%), מדעי הרפואה המעבדתית (63.8%), ספרות עברית (61.5%), לשון עברית (56.8%), חינוך עיוני ומחקרי (52.7%), סיעוד (49.1%), הכשרה להוראה (48.8), רוקחות (48.1%), מנהל מערכות בריאות (47.8%), מערכות מידע ניהוליות (46.7%), תולדות האמנות (45.1%), מוזיקולוגיה (45.0%), חינוך (40.8%), רב-תחומי במדעי החברה (40.7%), הנדסת מזון וביוטכנולוגיה (39.7%), אופטומטרייה (39.2%), מתמטיקה-פיזיקה (37.5%), מדעי הרפואה (36.7%), רפואת שיניים (33.1%).
הגדרות והסברים
אוכלוסיית ההודעה כוללת מועמדים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות[13] ובמכללות האקדמיות[14] לשנת תשע”ו (2015/16).
מועמד הנו אדם שהגיש בקשה להתקבל ללימודי שנה ראשונה לתואר ראשון באוניברסיטה, במכללה אקדמית מוכרת (אחת או יותר) או בשלוחה של אוניברסיטה. כל בקשה כזו הנה הרשמה.
הן לאוניברסיטאות והן למכללות האקדמיות, מועמדים נספרו פעם אחת (ספירה של נפשות) לפי הטופס ההרשמה שבו המועמד קיבל את התוצאה הטובה ביותר, לפי הסדר הבא: התקבל ולומד, התקבל ולא לומד, נדחה.
מקצוע לימוד בעדיפות ראשונה הוא מקצוע שסומן בעדיפות ראשונה על גבי טופס ההרשמה.
תחום לימוד מועדף הוא התחום שאליו משויך מקצוע הלימוד בעדיפות ראשונה (בקובץ).
מקצועות הלימוד קובצו לפי התחום המדעי שאליו הם משתייכים. התחומים המדעיים הוצגו בלוחות במספר רמות פירוט, כדלקמן:
| 7 תחומים | 9 תחומים | 15 תחומים |
| מדעי הרוח | מדעי הרוח | מדעי הרוח הכלליים |
| שפות, ספרויות ולימודים רגיונליים | ||
| חינוך והכשרה להוראה | ||
| אמנות, אומנויות ואומנות שימושית | ||
| תכניות לימודים מיוחדות ושונות | ||
| מדעי החברה | מדעי החברה | מדעי החברה |
| עסקים ומדעי הניהול | עסקים ומדעי הניהול | |
| משפטים | משפטים | משפטים |
| רפואה ומקצועות עזר רפואיים | רפואה | רפואה |
| מקצועות עזר רפואיים | מקצועות עזר רפואיים | |
| מדעי הטבע ומתמטיקה | מדעי הטבע ומתמטיקה | מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב |
| מדעים פיסיקליים | ||
| מדעים ביולוגיים | ||
| חקלאות | חקלאות | חקלאות |
| הנדסה ואדריכלות | הנדסה ואדריכלות | הנדסה ואדריכלות |
קבלה בעדיפות ראשונה – מועמדים שהתקבלו למקצוע שאותו סימנו כמועדף עליהם ביותר – בין אם החליטו ללמוד אותו ובין אם לא החליטו ללמוד אותו.
הציון הפסיכומטרי נע בין 200 לבין 800 והוא מורכב משלושה תחומים – חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית. הציון הממוצע מבוסס על הציון הגבוה ביותר של הנבחן בכל ניסיונותיו. הנתונים מבוססים על קובצי נבחני הבחינה הפסיכומטרית אשר מתקבלים מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה.
מקצוע סלקטיבי – מקצוע שכדי להתקבל אליו נדרש ציון פסיכומטרי גבוה במיוחד.
קבוצת אוכלוסייה ודת – אוכלוסיית ה”יהודים והאחרים” כוללת: יהודים, נוצרים שאינם ערבים ואנשים ללא סיווג דת במרשם האוכלוסין; והאוכלוסייה הערבית כוללת: מוסלמים, נוצרים-ערבים ודרוזים.
- [1] לא כולל את האוניברסיטה הפתוחה שבה כל המועמדים ללימודי תואר ראשון מתקבלים.
- [2] לא כולל מכללות אקדמיות לחינוך שבהן הלימודים הם בעיקר להכשרה להוראה (כ-98% מהלומדים).
- [3] בנוסף, 4.0 אלף מועמדים הגישו מועמדות גם לאוניברסיטאות וגם למכללות אקדמיות.
- [4] אוניברסיטת אריאל בשומרון (בעבר: “המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון”) – עד שנת תשע”ג (ולרבות שנה זו) כלולים נתוני המוסד בנתוני המכללות האקדמיות. החל מתשע”ד כלולים נתוני המוסד בנתוני האוניברסיטאות.
- [5] ישנם מספר אופנים בהם ניתן למדוד את שיעורי הקבלה של מועמדים. בהודעה הנוכחית, כל ההתייחסויות לקבלה של מועמדים, כוונתן לקבלה למקצוע המועדף ביותר (עדיפות ראשונה) שהמועמד/ת ציין/נה בטופס ההרשמה.
- [6] לנתונים משנת תשע”ה, ראו הודעה לתקשורת שהתפרסה ב-14 באוקטובר 2015 (השכלה גבוהה בישראל – נתונים נבחרים לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשע”ו). לנתונים משנת תשע”ו, ראו הודעה לתקשורת שהתפרסה ב-6 בנובמבר 2016 (השכלה גבוהה בישראל – נתונים נבחרים לשנת תשע”ו (2015/16) לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית).
- [7] בהרחבה לרמה של 15 תחומים (ראו בפרק ההגדרות), נראה כי בתחום “תכניות לימודים מיוחדות ושונות במדעי הרוח” שיעורי הקבלה הם 92.9%.
- [8] בהרחבה לרמה של 15 תחומים (ראו בפרק ההגדרות), נראה כי בתחום ” שפות, ספרויות ולימודים רגיונליים” במדעי הרוח שיעורי הקבלה הם 36.4%.
- [9] בהרחבה לרמה של 15 תחומים (ראו בפרק ההגדרות), נראה כי בתחום “מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב” שיעורי הקבלה הם 82.5%.
- [10] שיעור הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית היה גבוה יותר בקרב מועמדי האוניברסיטאות מאשר בקרב מועמדי המכללות האקדמיות (72.4% לעומת 47.2% ובשנה קודמת: 84.8% לעומת 56.2%, בהתאמה).
- [11] שיעוריהם של הגברים והנשים נבחנו במקצועות שהיו בעדיפות ראשונה בקרב 50 מועמדים לפחות משני המינים ומכל סוג מוסד.
- [12] שיעוריהם של הערבים נבחנו במקצועות שהיו בעדיפות ראשונה בקרב 50 מועמדים לפחות מכל קבוצת אוכלוסייה ומכל סוג מוסד.
- [13] לא כולל נרשמים חוזרים. בנוסף, לא כולל את מכון ויצמן למדע שבו לא מתקיימים לימודים לקראת תואר ראשון אלא לקראת תארים מתקדמים (שני ושלישי) בלבד. בנוסף, לא כולל את האוניברסיטה הפתוחה שבה כל המועמדים ללימודי תואר ראשון מתקבלים.
- [14] לא כולל את מכון שכטר למדעי היהדות שבו לא מתקיימים לימודים לקראת תואר ראשון אלא לקראת תואר שני בלבד. בנוסף, לא כולל מכללות אקדמיות לחינוך.
