רמת החינוך בישראל – קרוב לתחתית העולם המפותח

לקראת שנת הלימודים החדשה, מוסד שורש מפרסם את הדו"ח "מערכת החינוך של ישראל: גליון הערכה", הכולל דפים נבחרים מתוך מדריך שורש 2017 מאת פרופ' דן בן-דוד שייצא לאור בקרוב.

אילוסטרציה. מקור: Ohio University Libraries.
אילוסטרציה. מקור: Ohio University Libraries.

מדריך שורש, שנכתב על ידי פרופ' דן בן-דוד, מתמקד השנה בחינוך בישראל והשפעתו הכלכלית-חברתית. כמו בעבר, מדריך שורש כולל תרשים אחד בעמוד וניתוח מלווה קצר. לקראת תחילתה של שנת הלימודים החדשה, מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי מפרסם דפים נבחרים מתוך המדריך המספקים מעין גליון הערכה למערכת החינוך בארץ. בין הממצאים העיקריים של מוסד שורש:

ישראל פוטרת 23% מתלמידיה מהשתתפות במבחנים הבינלאומיים, לעומת פחות מ-5% במדינות אחרות (עמ' 36) כך שגם תוצאותיה החלשות מוטות כלפי מעלה.

חל שיפור יחסי ברמת החינוך בישראל במהלך שני העשורים האחרונים (עמ' 38, 40), ובכל זאת,

  • ישראל נמצאת קרוב לתחתית העולם המפותח (עמ' 39);
  • תלמידי כיתה ח' עונים נכון רק על כמחצית מהשאלות במתמטיקה (עמ' 41);
  • התלמידים החלשים ביותר בישראל הם החלשים ביותר בעולם המפותח (עמ' 43);
  • התלמידים החזקים ביותר נמצאים בשליש התחתון של העולם המפותח (עמ' 46).

איום על הדמוקרטיה: קיים קשר חיובי חזק בין שיעור התלמידים בעלי רמות מיומנות והשכלה שהן נמוכות מדי להתמודדות במשק מודרני ושיעור התלמידים שאינם מבינים את השורשים האמיתיים לבעיותיהם, או את מידת הישימות של פתרונות פופוליסטיים שחלק מהפוליטיקאים מציעים (עמ' 44-45).

הכיתות צפופות מאוד – אך יש מספיק מורים בארץ (עמ' 48). מספר המורים המלמדים כבר כיום בבתי הספר בארץ מספיק על מנת להקטין באופן משמעותי את גודל הכיתות. בעיית הצפיפות בכיתות קשורה לאופן ניצולם של המורים בישראל.

ילדים בישראל לומדים הרבה יותר ימים ושעות בשנה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות – אך משיגים תוצאות נמוכות יותר (עמ' 49-50).

שכרם החודשי של המורים נמוך – אך משום שהם עובדים הרבה פחות שעות, שכרם השעתי גבוה בהרבה מממוצע ה-OECD (עמ' 51-52).

ההוצאה הציבוריות לחינוך יסודי דומה לממוצע של ה-OECD בעוד שההוצאה הציבורית לחינוך על-יסודי נמוכה יחסית (עמ' 58-59).

ההוצאה הציבורית על חינוך על-יסודי פרטי (בתי ספר חרדיים מהווים חלק גדול מהמוסדות המוגדרים כפרטיים) היא הגבוהה ב-OECD, בעוד ההוצאה הציבורית על חינוך על-יסודי ציבורי היא הנמוכה ב-OECD.

לגיליון ההערכה של מערכת החינוך בישראל (PDF)

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

18 תגובות

  1. אבי
    אני לא מדבר על כתבות אלא על ידע של מה שקורה בתוך מערכת החינוך. הרמה בבתי הספר יורדת. רמת המורים יורדת, רמת בחינות הבגקות יורדת וכן הלאה.
    אתה צודק שאחת הסיבות היא החרדים שקוברים את המדינה. עוד סיבה היא ארגוני המורים שעשו ועושים נזק בלתי הפיך. סיבה שלישית היא שיש בכלל שר חינוך בישראל. סיבה רביעית היא הכוח הלא הגיוני של הורים מול מורים.
    יש הרבה סיבות…

  2. לניסים:
    מאז ומתמיד היו תלונות על כך שיש פער תהומי בין התיכון לאוניברסיטאות
    דווקא קראתי שיש יותר תלמידים שעושים 5 יחידות מתמטיקה ועוד השגים ששר החינוך בנט מנפנף בהם בגוואה רבה.
    אז אני לא יודע אם הכתבות על ירידה ברמה עכשיו יותר מבעבר זה אמיתי, או שזה רק תעמולה של המתנגדים הפוליטיים.
    אל תשכח שהמדינה קלטה עולים חדשים בכמויות גדולות חלקם ממדינות עולם שלישי, יש כאן בעיה של מליון חרדים שלא מוכנים בכלל ללמוד מדעים… ולכן אני לא חושב שיש מקום להשוות אותנו ל OECD

  3. אבי
    יש נסיגה נוראית ברמת בתי הספר בישראל, באשמתה הישירה של משרד החינוך. האוניברסיטאות בישראל ברמה מאד גבוהה ומחיר הלימודים הגבוהים בישראל הוא נמוך ביותר.
    התוצאה היא שמי שחכם ושורד את התיכון מגיע לחינוך הגבוה – וזה מה שביסס את תעשית ההייטק בישראל (ויש עוד סיבות, כמו השרות הצבאי).

    לא צריך לתרץ את זה עם "מדינה צעירה" ו"מצב בטחוני" – משרד החינוך הוא פשוט נוראי. בעבר היה חינוך טוב יותר וזה מה שבנה את ישראל. היום המצב אחרת וזה עצוב.

  4. אדםאדום
    מן הסתם אתה גם מספיק מבוגר כדי להכיר כבר את התשקורת שכל הזמן מרגישה צורך לקטר ולהראות כמה רע וכמה נהייה יותר גרוע במיוחד כשהשלטון ימני, ושר החינוך עם כיפה סרוגה, וממש לא אהוד על התשקורת…
    אז אם יש התקדמות בישראל, הם ישוו אותנו לאירופה , תוך התעלמות מהעובדות שמדובר במדינה צעירה בנויה מפליטים ומהגרים חלקם ברובם מהעולם השלישי, מדינה עם תקציב דל וקשיים ביטחוניים עצומים.
    משווים אותנו למדינות אירופה ה"נאורות" ששדדו את הכסף של כל העולם השלישי במשך מאות שנים של קולוניאליזם, ולפני כ 75 שנה פטרו את הבעיות הפנימיות שלהם ע"י השמדה נישול וגזל של כל האזרחים ה"בעייתים" – היהודים, הצוענים, השחורים, האדומים, החומים, המפגרים, חולי הנפש …
    עכשיו יושבות המדינות אלו ודוגרות על ביצי הזהב הגנובות בלי בעיות בטחון ובעיות כלכליות , ומלמדות ומותחות ביקורת על כל העולם על דמוקרטיה מוסריות וכלכלה נכונה…( " OECD " עליק ) .

  5. לא כל מה שנאמר במחקרים הוא "זה ראה וקדש". גם במחקר של שורש יש טעויות.
    הדור שלי, בני ה- 50 פלוס למדו בכיתות מאד צפופות, עם אפילו 40 תלמידים בכיתה.
    והנה הפלא ופלא זה הדור שהקים את תעשיית ההייטק בישראל ומצעיד אותה קדימה בגאון.
    ספציפית, ההתמקדות על הסיפור של כתות צפופות הוא לנבוח על העץ הלא נכון.

  6. לדני
    לצערי כל העולם הופך יותר דתי גם ה ע רבים והפלסטי נים.
    וגם אלה שלא שייכים לאיזו דת מוגדרת מאמצים כל מיני תורות הזויות ודתות חדשות .
    אירופה נכבשת ע"י מוסלמי ם , ארצות הברית נשלטת ע"י הדרום הדתי הנבע ר.
    וכל הרשתות החברתיות עוסקות באמנות טפלות תאוריות קונספירציה כתות , וגורואים הזויים…

  7. לשרגא
    נהפוך הוא.
    רוב גדול של המצביעים הם מה שאתה מכנה "או כלוסיה נב ערת"
    ההמון "הנבע ר" הזה הצביע בעבר למפלגת העבודה , ואחרי הסכמי השלום וא וסלו איבד את האמון במפל גה זאת ועבר להצביע ללי כוד.
    ובנוסף הרבה מצביעים אנטליגנטיים ונ אורים, פשוט יותר פרגמטיים… גם עברו להצביע לימין. "התפקחו"
    בגלל שמבחינה פוליטית ביטחונית בעבר השמאל הציג אשליה יותר פרגמטית מהימין, ואילו במצב הפוליטי הנוכחי הימין הוא יותר פרגמטי מהשמאל.

  8. לשרגא
    נהפוך הוא.
    רוב גדול של המצביעים הם מה שאתה מכנה "אוכלוסיה נבערת"
    ההמון "הנבער" הזה הצביע בעבר למפלגת העבודה , ואחרי הסכמי השלום ואוסלו איבד את האמון במפלגה זאת ועבר להצביע לליכוד.
    ובנוסף הרבה מצביעים אינטליגנטיים ונאורים, פשוט יותר פרגמטיים… גם עברו להצביע לימין. "התפקחו"
    בגלל שמבחינה פוליטית ביטחונית בעבר השמאל הציג אשליה יותר פרגמטית מהימין, ואילו במצב הפוליטי הנוכחי הימין הוא יותר פרגמטי מהשמאל.

  9. במערך החשיבה הכללי התאזרחה מחשבה מעוותת המקשרת את החינוך להקניית ידע. מומחי החינוך למיניהם, שבידיהם מופקדים מאות אלפי ילדים, עסוקים יום וליל בגיבוש תכניות לימודים ובדרכים להקניית ידע.
    ואמנם, אם המטרה הניצבת מול עיניהם של אותם אנשי "חינוך" היא הכשרת החניכים להישגיות ולהצלחה בחיים, יתכן בהחלט שהידע הוא מרכיב חשוב בדרך להצלחה, למרות שגם כאשר רק זו המטרה, הקניית ידע בלבד אינה מספיקה. מבט אמיתי יגלה כי חינוך אמיתי פירושו – עיצוב אישיותו של החניך, הקניית ערכים, הפנמת תכונות נפש מתוקנות ודרכים להתמודדות עם קשיים ועם אתגרים בחיים. חניך המקבל חינוך שמתמקד בידע ולא בתכנים, הופך לאוטומט מהלך, למין מחשב אנציקלופדי מקיף. אולם בכל הקשור לבניין האישיות, למוסר ולערכים הוא נותר בוסר, גם אחרי שתיים עשרה שנות לימוד. דוגמה בולטת לאמור, היא תופעת ההעתקה במבחנים. היו זמנים, שהמטרה העיקרית של החינוך הייתה ללמד תלמידים כיצד להיות אדם טוב. ככל שהחברה החליפה את ערכי המוסר שלה ביכולת להצליח ובהישגיות, הכנות – הייתה הקרבן הראשון. אוניברסיטאות רבות ערכו משאלי סטודנטים, שבהם נמצא כי באופן גורף, כמעט מחצית מהסטודנטים במוסדות הטובים ביותר מאמינים, כי העתקה במבחנים היא מעשה לגיטימי, כל עוד אינך נתפס. אחת מבעיות החינוך של הדור היא שקיים רצון לדעה ולקדמה, להשכלה ולשכלול, אך מאחורי כל אלו עומדת גם רדיפת הכבוד, להיות במקום הראשון ולהשיג "קריירה". רק מי שחונך להשתמש בידע שרכש כמנוף לבניין האישיות, ללמוד מכל דבר מוסר השכל, להבין מה טוב ומה רע ולפעול על פי החכמה שרכש, כחכמה מחייבת ולא כידע תאורטי בלבד , הוא זה שיהיה גם בחייו האישיים כעץ שתול על פלגי מים…
    המבחן האמיתי של האדם אינו אם הוא יודע היסטוריה, מתמטיקה וגיאוגרפיה – למרות שגם ידע זה חשוב – המבחן האמיתי של האדם הוא האם הוא יודע כיצד ניתן לכבוש את הכעס, כיצד מתגברים על תאוות, איך לא הופכים להיות שחצנים, מתי יש לשתוק ומתי להגיב. החשוב ביותר הוא מה שמרכיב את אישיותו של האדם כאדם. זוהי החכמה הנדרשת לחיים עלי אדמות, זוהי גם החכמה העומדת לו לאדם בכל מצב ובכל זמן, כאשר הוא חי על פיה. זוהי דרכה של היהדות השואפת לבניית האדם השלם – כמטרה, כאשר כל השאר הם רק מכשירים להשגתה.

  10. גם לאתר מדעי הגיעה הצנזורה החרדית?
    בזמן שאתם עסוקים כאן בהתפלספויות על איך פעם ידעו לדבר עברית מצויין והיום כולם עילגים החרדים עסוקים במרץ בהגדלת תקציבי "המוסדות הפרטיים" שלהם ובהקטנת התקציבים של מערכת החינוך הממלכתי ומדרדרים אותנו לפי תהום העולם השלישי. אף פעם לא יהיו יותר תקציבים למורים, לאיכות המורים או להקטנת הכיתות אם הרוב החילוני ימשיך לממן מהמיסים שלו מיעוט גדל והולך של ציבור שלא משלם מיסים וכל מטרתו הוא להשליט מדינת הלכה דיקטטורית. המגמה שמשתקפת מהדו"ח רק תלך ותגבר…

  11. עברית , זה לא הכל. הביטוי "חיים ומוות ביד הלשון" לא מתייחס לשימוש נכון או לא נכון בשפה.

    הייתי מאד רוצה להבין מה זה ניצול לא נכון של מורים .

  12. השורה התחתונה מעידה על המגמה והמטרה כפי שנאמר: "ההוצאה הציבורית על חינוך על-יסודי פרטי (בתי ספר חרדיים מהווים חלק גדול מהמוסדות המוגדרים כפרטיים) היא הגבוהה ב-OECD, בעוד ההוצאה הציבורית על חינוך על-יסודי ציבורי היא הנמוכה ב-OECD."
    כפי שמשתמע החינוך החרדי והחילוני שניהם מתקדמים בכוונים מנוגדים ובדיוק לאן שהחרדים מנווטים אותם בהצלחה יתרה לעבר המטרה של מדינת (הלכה) כמו בעולם השלישי.
    כל עוד ממשיכים להתקיים מוסדות "פרטיים" שבהם לומדים אלפי "אברכים" כלום על שום דבר, לא הולכים לצבא, לא משלמים מיסים ולא תורמים כלום למדינה אין צורך בדוחות שיסבירו לנו לאיזה תהום אנחנו צועדים כצאן לטבח…
    ועל זה נאמר מלאכתם של הפלסטינאים (הצדיקים) נעשית בידי אחרים…

  13. ותודה גדולה לביבי ולליכוד שהביאנו עד הלום. קיים מתאם חיובי חזק בין הבורות והבערות של האוכלוסיה לבין הנטיה להצביע ימין וליכוד. ביבי וחבריו בימין יודעים זאת. מבחינתם זהו נכס אלקטורלי. לפיכך אין סיכוי שהמצב ישתנה לטובה בעתיד הקרוב.

  14. מזכיר לי קצב אחד שאמר
    "גברת יש לך שתי קילו סטייק ".
    "סליחה אדוני, אומרים שני קילו סטייק."
    "גברת השתי קילו וגם השני קילו .. אצלנו זה באותו מחיר".

  15. אסף אתה צודק:
    והתלמידים של היום הם המורים של מחר.
    זכר ונקבה במספרים כבר מילא.
    "יש מצב, כאילו כזה, המכנס קטן עלי, והתחתון גדול עלי, ויש חומר ברבים למשל: "ברזלים, רכבים, פלסטיקים, וניילונים " …
    ואפילו בטלוויזיה כבר מדברים בשגיאות כאלה.

  16. לפני שנים רבות קבע איש חכם כי :
    ״החיים והמוות ביד הלשון״
    בשבוע שעבר היתה סידרה ובה בדקו ומצאו
    את עילגותם של תלמידים באנגלית,
    לא בדקו את עילגותם של התלמידים והמורים בשפה העברית ,
    שכן :
    כאשר תלמיד אינו מסוגל לספור מאחת עד שלוש ללא שגיאות ,
    (סופרים ״אחת שניים שלוש״ )
    כאשר מורים , נבחרים , פרשנים ודוברים אינם יודעים להטות פועל
    בגוף שלישי עתיד (ואומרים ״אני יגיד״ ),
    כאשר רוב הדוברים בתקשורת ובכלל אינם מבדילים בין :
    מותר ל אפשר , כמות ל מספר , שווה = ל כדאי , וכו׳,
    אין ספק שבורותם של תלמידים , מורים. דוברים ועוד,
    מתעצמת , מתגברת וגדלה,
    פעם היינו קרובים ל״ראש האריות״,
    היום מתקרבים ל ״זנב השועלים ״
    הכל בעזרתו של ״מה-שמו״…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן