ישראל מוציאה על כל תלמיד יסודי ותיכון ועל תפעול האוניברסיטאות פחות מהממוצע ה-OCED

כך עולה מדו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המרכז את הנתונים מכל המדינות החברות בארגון. מדובר גם על שיעור השקעה נמוך פר תלמיד באופן אבסולוטי וגם במונחי כוח קניה * הדו"ח לא עוסק באיכות החינוך 

שר החינוך גדעון סער מעניק פרס לתלמידים שזכו בפרסים הצטיינות, במוזיאון המדע בירושלים, 16/3/2011
שר החינוך גדעון סער מעניק פרס לתלמידים שזכו בפרסים הצטיינות, במוזיאון המדע בירושלים, 16/3/2011

ישראל מוציאה פחות בממוצע על כל תלמיד בבתי הספר, ועל תקצוב מוסדות החינוך העל תיכוניים – ובעיקר האוניברסיטאות, מאשר מדינות ה-OECD. כך עולה מדו"ח שכותרתו ההוצאה לאומית לחינוך בשנת 2008 – השוואה בין-לאומית שפורסם הבוקר.
בכל זאת אנו מוציאים שיעור גבוה יותר מהתל"ג מאשר הממוצע במדינות ה-OCED. הסתירה הזה מוסבר בשיעור הגבוה של צעירים בגילאים 0-24, העומד בישראל על 44% לעומת ממוצע של 28.5% במדינות ה-OECD.

השוואת ההוצאה על מוסדות חינוך לפי דרג חינוך בקרב מדינות ה-OECD, מראה שבישראל ההוצאה הייתה גבוהה במיוחד בקבוצת מוסדות של חינוך יסודי, על-יסודי ומכינות קדם-אקדמיות – 4.2% מהתמ"ג בהשוואה ל-3.7% ב-OECD. לעומת זאת, במוסדות חינוך על-תיכון ובמוסדות לחינוך גבוה הייתה ההוצאה בישראל (1.6%) נמוכה מזו שבמדינות ה-OECD (1.9%).
ההוצאה הציבורית לחינוך בישראל (ההוצאה במשרדי ממשלה, ביטוח לאומי ומוסדות לאומיים, רשויות מקומיות ומלכ"רים ממשלתיים), כולל מלגות מחייה לסטודנטים, הגיעה בשנת 2008 ל-5.9%, לעומת ממוצע של 5.4% במדינות ה-OECD .
חלקה של ההוצאה הציבורית במימון ההוצאה לחינוך בישראל הסתכם בשנת 2008 ב-78%. חלקה של ההוצאה הציבורית מסך ההוצאה הלאומית לחינוך במדינות אחרות (נבחרות) נע בין 71.0% (ארצות הברית) ל-90.8% (אוסטריה).
בקבוצת המוסדות של חינוך יסודי, על-יסודי ומכינות קדם-אקדמיות בישראל הגיע אחוז המימון הציבורי בשנת 2008 ל-93.0% – קרוב לממוצע במדינות הנבחרות באותה שנה (91.0%) ודומה לאחוז המימון הציבורי בספרד – 93.1%.
בחינוך על-תיכון וגבוה מימון ממקורות פרטיים נפוץ יותר ומגיע בישראל ל-48.7%, גבוה מהממוצע של מדינות נבחרות אחרות (31.1%) ונמוך יותר מכמה מהמדינות – הממלכה המאוחדת (65.5%) ארצות הברית (62.6%) ואוסטרליה (55.2%). לעומת זאת ישנן מדינות כמו איסלנד ואוסטריה שבהן המימון הפרטי נמוך במיוחד ועומד על כ-% 7.8 ו-15.3% בהתאמה.
חלקה של ההוצאה הציבורית לחינוך מסך כל ההוצאה הציבורית בישראל היה 13.7% – גבוה יותר מהממוצע במדינות ה-OECD (12.9%). חלקה של ההוצאה הציבורית לחינוך יסודי, על-יסודי ומכינות קדם-אקדמיות מתוך ההוצאה הציבורית בישראל היה 9.2%, כמעט זהה לממוצע במדינות ה-OECD (8.7%). לעומת זאת, חלקה של ההוצאה הציבורית לחינוך על-תיכון וגבוה מסך כל ההוצאה הציבורית בישראל (2.2%) נמוך מהממוצע של מדינות החברות ב-OECD (3.0%)

השוואת ההוצאה הממוצעת לתלמיד במחירים בין-לאומיים קבועים (במונחי שווי כוח הקנייה –Purchasing Power Parities או PPP בקיצור) מראה, כי בישראל ההוצאה הממוצעת לתלמיד בכל דרגי החינוך נמוכה מהממוצע במדינות החברות ב-OECD.
בישראל, בחינוך הקדם-יסודי הסתכמה ההוצאה לתלמיד ב-3,953$, בדומה לסלובקיה 3,977$ ויותר מאשר במקסיקו – 2391$. הוצאה לתלמיד גבוהה במיוחד הייתה בארצות הברית – 10,070$ ובאיסלנד- 10,080$.
ההוצאה לתלמיד בחינוך היסודי בישראל הגיעה ל- 5,314$, בדומה לקוריאה וניו זילנד,והייתה נמוכה מהממוצע במדינות החברות ב-OECD – 7,065$.
בחינוך העל-יסודי הסתכמה ההוצאה לחינוך לתלמיד בישראל ב-6,429$, והייתה נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD – 8,852$. בשלוש מדינות – צ'כיה ,סלובקיה ומקסיקו ההוצאה הייתה נמוכה מזו שבישראל והגיעה ל-6,174$, 3,956$ ו-2,333$ בהתאמה. הוצאה גבוהה במיוחד – מעל 11,000$, הייתה בארצות הברית ואוסטריה.
במוסדות חינוך על-תיכון ובמוסדות לחינוך גבוה בישראל , ההוצאה לחינוך לתלמיד הייתה 12,568$ ,נמוכה יותר ממדינות ה-OECD (18,258$). בכמה מדינות (מקסיקו, צ'כיה, קוראה, סלובקיה) הייתה ההוצאה נמוכה בהרבה (פחות מ-10,000$) .

נתונים על התפלגות ההוצאה הלאומית לפי דרג חינוך מראים כי עלות לימודיו של סטודנט במוסדות חינוך על-תיכון וגבוה בישראל היא פי שתיים בקרוב מעלות לימודיו של תלמיד בחינוך על-יסודי, בדומה לממוצע מדינות ה-0ECD ולשוודיה.
עלות לימודיו של תלמיד בחינוך על-יסודי גבוהה מעלות לימודיו של תלמיד בבית ספר יסודי בישראל ובמדינות ה-OECD : 20% בישראל ו- 25% במדינות ה-OECD. נתון דומה לישראל נרשם גם בארצות הברית וביפן.

השוואת סוגי ההוצאה מראה, כי במוסדות חינוך יסודי, על-יסודי ומכינות קדם-אקדמיות בישראל חלקה של התמורה לעבודה מתוך ההוצאה השוטפת 83%, גבוהה מהממוצע במדינות ה-OECD 79%. הנתונים על סך התמורה לעבודה כוללים גם שכר עובדים שאינם מורים ואומדן ערך הפנסיה התקציבית של עובדים בממשלה.
חלק ההוצאה להשקעה בנכסים קבועים מתוך סך ההוצאות בישראל נמוך מאותו חלק במדינות ה-.OECD
במוסדות חינוך על-תיכון ובמוסדות לחינוך גבוה חלקה של התמורה לעבודה מההוצאה השוטפת בישראל הגיע ל-83%, בדומה לאיסלנד ולעומת 68% בממוצע במדינות ה-OECD. ההשקעה בנכסים קבועים במוסדות אלה בישראל היא 11%, גבוהה מהממוצע של המדינות החברות ב- OECD (9%).
בלמ"ס מסבירים עם זאת כי השוואת הנתונים של ישראל עם נתוני מדינות ה-OECD לשנת 2008 מראה שרמות ההוצאה משתנות באופן ניכר ממדינה למדינה, הן במונחים מוחלטים והן במונחים יחסיים. כך אחוז ההוצאה לחינוך בישראל מהתוצר המקומי הגולמי, הוא בין הגבוהים במדינות שנכללו בהשוואה. בישראל הגיעה ההוצאה הלאומית לחינוך במוסדות חינוך ל-7.3% מהתמ"ג. מדינות ה-OECD משקיעות במוסדות חינוך 6.1% מהתמ"ג. באיסלנד יחס זה גבוה יותר ועומד על 7.9% מהתמ"ג.
כאמור בלמ"ס מדגישים כי בהשוואה זו יש להתחשב בעובדה, שאחוז הצעירים באוכלוסייה בישראל גבוה יחסית מזה שבארצות החברות ב-OECD. כך שבישראל מצד אחד אחוז התושבים שעובדים ויכולים לממן את החינוך קטן יחסית ומצד שני אחוז התלמידים גבוה יחסית. בישראל, בשנת 2008, אחוז האוכלוסייה בגילאים 0 עד 24 הגיע ל-44.3%; לשם השוואה, אחוז האוכלוסייה בגיל 0 עד24 במדינות אחרות נמוך בהרבה ומגיע ל-28.5% בממוצע.
יש לציין כי הדוח לא עוסק באיכות החינוך, שזו צרה בפני עצמה, משום שלא מספיק רק להוציא כסף כדי לקבל חינוך טוב, צריך לדאוג שהתכנים שמקבלים הילדים יהיו איכותיים ושיאפשרו להם להתקדם בחיים, מה שלא קורה בזכות התנערות של אוכלוסיות שלמות מלימודי הליב"ה כאילו שלימוד מתמטיקה ואנגלית סותרת את עקרונות הדת.

(1). הנתונים על ישראל לשנת 2008, הכלולים בהודעה זו, אינם כוללים בלאי, בהתאם לשיטת האומדן הנהוגה בסטטיסטיקה של ה-OECD על חינוך. לעומת זאת, הנתונים על ישראל המתפרסמים במסגרת החשבונות הלאומיים ובהודעה על ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל כוללים בלאי.
(2). בדו"ח פני החברה העומד לראות אור בקרוב, יש נתונים נוספים על הוצאה לאומית לחינוך בהשוואה למדינות ה- OECD.

 

באותו נושא: חזון אקדמי והיפוכו

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. ואכן הבינוניות , הראש הקטן והבורות הם התוצרים – זאת בכיה לדורות…
    אם לא נתעורר – כל מי שיש שכל בראשו פשוט יעזוב . כבר כמה שנים קיימת בריחת מוחות מהארץ. אנחנו ממש במצב חירום. השינוי הדרוש הוא דחוף והוא יקבע את עוצמתנו וגורלנו לעתיד.

  2. חבל שהדוח לא עוסק באיכות החינוך !

    בטח שניהיה בין המקומות הראשונים OCED, אנחנו לא משקעים בכלום במדינה כל הכסף הולך לעשירים שמתעשרים עוד.

    מצד אחד קופות המדינה גדלות כפונקציה של המיסים ישירים ועקיפים.
    מצד שני אין הוצאות, לא משקעים בחינוך ולא משקעים ברכבות ובתשתיות כמו באירופה לא נותנים שירותי רפואה כמו לאזרח ארופאי

    אז אנחנו ממש על הגל משלמים כמו במדינה מערבית ומקבלים שרות שדומה למדינה עולם שלישית בהקצנה.
    אבל הגרפים בשמיים

  3. אבי יצא לך לשמוע את הרצאתו בטכניון של החשב הכללי לשעבר ד'ר ירון זליכא ?
    הוא ממש מפרט לאן הולך הכסף ואיפה נמצאת ישראל יחסית לשאר מדינות המערב בהרבה מדדים ולמה.
    ממש פותח עיניים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן