חברה והיסטוריה

תדהמה. איור: מתוך PIXABAY.COM

הממצאים שלך מבוססי מדע או ראיות? לא תקבל תקציב מהממשל האמריקני

  • 13 תגובות
כלי זכוכית רומי עתיק, צילום: Carole Raddato.

המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה ה-2 ואילך – הזכוכית ובית הנשיאות

  • 3 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

האם עמוק בפנים כולנו גזענים?

  • 3 תגובות
פרופ' אליזבטה בוארטו וד"ר טוביאס ריכטר מביטים אל האופק באתר החפירות "שובייקה 1" – כ-150 ק"מ מצפון-מזרח לרבת עמון. מקור: מגזין מכון ויצמן.

שרידי עשבים שופכים אור חדש על התפתחות המהפכה החקלאית

  • אין תגובות
"על אנשי המחקר להיות נכונים לא רק להיות קשובים לשאלות ולתהיות שמעלה הציבור ולא להסתפק בניסיון להדוף אותן, אלא גם להיענות להן – אף אם משמעות הדבר היא שיהיה עליהם לגנוז טכנולוגיה שלדעתם עשויה לשנות את העולם." אילוסטרציה: U.S. Air Force photo by Richard Eldridge.

מדענים מנסים דרכים חדשות לשכנוע ציבור ספקן

  • 2 תגובות
"מצעד המדע" בסן פרנסיסקו, ב-22 באפריל 2017. צילום: Matthew Roth.

המלחמה על העובדות מערערת את יסודות הדמוקרטיה

  • 7 תגובות
קיטוב משמעותו שבטיות. החברה האמריקנית הפכה להיות כה שבטית עד כי השתייכות לשמאל הפוליטי כמוה כהצהרת אמונה, כהכרזה שתופעת שינוי האקלים ממשית. ובאופן דומה, הזדהות עם הימין משמעותה בהכרח הכחשת שינוי האקלים. בתמונה: שלט עם הכיתוב "מדע הוא אמיתי", בצעדת הנשים בוושינגטון די. סי, 21 בינואר 2017. צילום: Liz Lemon.

הכחשת המדע – ממה היא נובעת?

  • 6 תגובות
: נר שלם מהתקופה העבאסית שנמצא בבור האשפה ועליו עיטור אשכולות גפן וציפורים. אליהו ינאי, באדיבות עיר דוד.

חציל בן 1,000 שנה התגלה בחפירות בירושלים

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: pixabay.

גם ידע הוא תשתית חיונית

  • 3 תגובות
פרופ' הירושי אישיגורו האדם (מימין) וכפילו הרובוט (שמאל). מקור: Florian Voggeneder / Ars Electronica.

"כשהאוכלוסיה מזדקנת אין ברירה אלא להיעזר ברובוטים"

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: pixabay.

רועים ועדריהם

  • 2 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה השנייה לספירה ואילך – פרק חמישי – קראמיקה בסימן של הון ושלטון

  • תגובה אחת
שחזור של בושם האפרסמון המקראי, מתוך התערוכה "Jerusalem: A Medical Diagnosis Exhibition", 2014. צילום: Deror avi / Wikimedia.

המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה השנייה לספירה ואילך – פרק רביעי – אריסות מלכותית תרתי משמע

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

איך לא ליפול בפח החדשות המזויפות

  • 19 תגובות
 אליעזר יודקובסקי תיאר כיצד אפוקליפסה של בינה מלאכותית עלולה להתרחש. במאמר מ-2008 הוא כתב: "עד כמה סביר הדבר שהבינה המלאכותית תחצה את כל הפער הרחב המשתרע מאמבה ועד לשוטה הכפר, ואז תעצור ברמה של גאון אנושי?" ותשובתו: "מבחינה פיזית יהיה אפשר לבנות מוח שיוכל לחשב פי מיליון מהר יותר ממוח אנושי… אם נאיץ כך מוח אנושי, שנה סובייקטיבית של מחשבה תתכווץ ל-31 שניות פיזיקליות בעולם החיצוני, ואלף שנה יחלפו בתוך שמונה שעות וחצי." אילוסטרציה: pixabay.

האם הבינה המלאכותית מסכנת את האנושות?

  • 40 תגובות
חפירת קשת וילסון – מבט כללי. בחפירה נחשפו 8 נדבכים מאבני הכותל. צילום: יניב ברמן, באדיבות רשות העתיקות.

במנהרות הכותל נחשפים נדבכים חדשים לעומקו של הכותל המערבי וכן תיאטרון רומי עתיק

  • תגובה אחת
דוגמה לשיפור הרזולוציה של ביו-מולקולה: מצד שמאל, לפני שנת 2013; מצד ימין, כיום.

זוכי פרס נובל לכימיה לשנת 2017: מפתחי שיטה להדמיית מולקולות ביולוגיות במיקרוסקופ אלקטרונים

  • אין תגובות
מתקן LIGO בהנפורד, וושינגטון. צילום: CALTECH

"הזוכים בנובל לפיזיקה הופתעו בעצמם מעוצמת האות של אירוע גלי הכבידה הראשון"

  • 6 תגובות
הדמייה של התמזגות שני חורים שחורים, שעל קיומה הצביעו גלי הכבידה שתועדו על ידי LIGO בשנת 2017. מקור: The SXS (Simulating eXtreme Spacetimes) Project.

פרס נובל לפיזיקה למגלי גלי הכבידה

  • 3 תגובות
ועדת פרס נובל לפיזיקה הודיעה הבוקר על הענקת מחצית מפרס נובל לפיזיקה לשנת 2017 לריינר וייס, ואת המחצית השניה לבארי באריש וקיפ ת'ורן, שלושתם משותפות LIGO/VIRGO
ההכרזה על זוכי פרס נובל לרפואה לשנת 2017, מגלי המנגנון המולקולארי שמאחורי השעון הביולוגי. איור: ועדת פרס נובל

פרס נובל לרפואה למגלי המנגנונים המולקולאריים שבבסיס השעון הביולוגי

  • 4 תגובות
שריד היישוב העתיק ציפורי. התנאים התשתיתיים של הגליל קדמו יותר צמיחת משקים אינטנסיביים ובכללם ה"עיר", הלוא היא הווילה רוסטיקה בסגנון הרומי. צילום: Liorca, Wikimedia.

המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה השנייה לספירה ואילך – פרק שלישי – משק אינטנסיבי: מהפך חקלאי אמיתי

  • תגובה אחת
קוף מקוק במתקן לניסויים בבעלי חיים. מקור: Understanding Animal Research.

שקיפות היא הדרך להיטיב את היחס לפרימטים במחקר המדעי

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

מדוע נעשו הרשתות החברתיות מדגרה מושלמת לתרמיות ולמידע שגוי

  • 6 תגובות
שיגור טיל בליסטי מסוג Trident II. מקור: U.S. Department of Defense photo / Lockheed Martin.

הורידו את הכוננות של הנשק הגרעיני

  • 2 תגובות
ניתוח גנטי מרמז על כך שבני האדם אכלסו את הרמה הטיבטית ברציפות החל מעידן הקרח האחרון. בתמונה - סטופה בודהיסטית ובתים בעיירה טיבטית. צילום: Jialiang Gao / Wikimedia.

מתי חיו ראשוני הטיבטים?

  • 2 תגובות
גת, מוצג במוזיאון ימי התנ"ך, עין כרם. צילום: י.ש., ויקיפדיה.

המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה השנייה לספירה ואילך – פרק שני – חקלאות: הון ושלטון

  • 3 תגובות
מקור: אוניברסיטת חיפה.

כלי חרס יוצא דופן מעיד על פולחן חקלאי קדום בעמק הירדן

  • 3 תגובות
ג'ים בריידנסטיין. מקור: United States Congress.

מיהו ג'ים בריידנסטיין, המועמד של טראמפ למנהל הבא של נאס"א?

  • 44 תגובות
נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ ממעיט בחשיבות הממצאים המדעיים באשר להתחממות כדור הארץ באירוע הפרישה מהסכם פריז. צילום מסך מתוך YOUTUBE

כיצד התעשיה נאבקת במדע

  • 15 תגובות
תנשמת צדה. עוזרת להשלים את הפאזל הפרהיסטורי. צילום: Kentish Plumber, Flickr.

איך נראתה ראש העין בימי האדם הקדמון?

  • תגובה אחת

כתובת ביזנטית ביוונית נחשפה בסמוך לשער שכם בירושלים

  • 6 תגובות
פרחי עץ האלגום (Santalum album). צילום: J.M.Garg, Wikimedia.

אפרסמון? האמנם?

  • 2 תגובות
שרידי וילה רומית באפולוניה. צילום: Gilgamesh / Wikimedia.

המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה השנייה לספירה ואילך – פרק ראשון – וילות בספרות חז"ל

  • 8 תגובות
שחזור של בושם האפרסמון המקראי, מתוך התערוכה "Jerusalem: A Medical Diagnosis Exhibition", 2014. צילום: Deror avi / Wikimedia.

תעלומת הבושם הסודי

  • 3 תגובות
איך מציירים את נפוליאון? עם כובע נפוליאון! איך התקבּעו הדימויים האלה בראשנו? ציור: "נפוליאון חוצה את האלפים", מאת ז'אק-לואי דויד.

מיכלאנג'לו עשה לו קרניים

  • 5 תגובות
כלי האבן שנחשפו בבית היוצר. צילום: שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקות.

מחצבה לייצור כלי אבן ששימשו יהודים בתקופת בית שני נחשפה בכפר ריינה בגליל

  • 2 תגובות
איור של מוגלי, הילד שגדל בין חיות הג'ונגל, מתוך ספר הג'ונגל

ילדי פרא: סיפורים על ילדים שגדלו בחברת בעלי חיים

  • 2 תגובות
מיתוֹסים, ספרים וסרטים רבים מגוללים את סיפוריהם של "ילדי פרא" – ילדים שאומצו בינקוּתם על ידי בעלי חיים והתרגלו לחיות רק בחברת חיות. מתברר שגם במציאוּת התגלו ילדים שננטשו בגיל
שלד של כנעני בן כ-3,700 שנה מצידון. מתוך המאמר המדעי

מדענים הצליחו לשחזר ולסדר גנום עתיק בעזרת DNA שנאסף מחמישה כנענים שונים שחיו בלבנון של היום לפני כ-4,000 שנה

  • אין תגובות
נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ ממעיט בחשיבות הממצאים המדעיים באשר להתחממות כדור הארץ באירוע הפרישה מהסכם פריז. צילום מסך מתוך YOUTUBE

ממצא מדאיג: חלק ניכר מהאמריקנים חושבים שהמחקר המדעי מזיק לחברה. דעה/ימי הביניים בפתח

  • 19 תגובות

עדויות לחורבן ירושלים בידי הבבלים נחשפו בעיר דוד

  • 19 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

אוכל, קדימה אוכל

  • תגובה אחת
מקור: pixabay.

חברת סטארטאפ ישראלית מפתחת פלטפורמה להמרת מט"ח לקראת נסיעה לחו"ל

  • אין תגובות
זוג צעיר צוחק יחד על הדשא

מהו צחוק, מדוע הוא מידבק ואיך הוא משפיע על הבריאות

  • תגובה אחת
כולנו אוהבים לצחוק עם חברים ואפילו לבד, כשאנחנו צופים בסדרה מצחיקה או קוראים ספר מצחיק. מה גורם לנו לצחוק? איך הצחוק יכול לרפא מחלות? מדוע הצחוק מידבק? והאם באמת אפשר
מאגר המים – מבט מבפנים. צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות.

מפעל מים מרשים בן 2700 שנה נחשף בראש העין

  • תגובה אחת
עובדת במרכז ימי קדה קידה בפני לווייתן. מקור: gwaar.

האם בני אדם העתיקו את תנוחת ההשתחוות מבעלי חיים?

  • 8 תגובות
הראיות תומכות בסיבות בלתי חברתיות לנטייה מינית. מקור: pixabay.

נטייה מינית: כך נולדנו

  • 33 תגובות
חדשות מזויפות – פייק ניוז – הן חלק מהשלכותיו המיידיות של עידן המסך. מקור: Stuart Rankin, מבוסס על קריקטורה ישנה.

דיאלוג בהפרעה

  • 7 תגובות
גם כשהדעות חלוקות, אפשר לנהוג בכבוד הדדי. איור: pixabay.

מה לעשות כשהעובדות אינן משכנעות?

  • 6 תגובות
נשים סובלות מהטיות המקשות על התקדמותן במדע. מקור: pixabay.

המדע סובל מבעיה של אפליה מגדרית

  • 3 תגובות
תל אביב. האם הבעיות שנחשבות לעובדות עבור ישראלים רבים אכן קיימות? צילום: Gilad Avidan / Wikimedia.

דעות קדומות, קונספציות מוטעות והמגמות העתידיות שיצעידו את ישראל קדימה

  • 9 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש