מדענים מקווים שיוזמות לשיתוף נתונים ייטיבו עם בעלי החיים הקרובים לנו ביותר ויאפשרו לצמצם את היקף הניסויים הנערכים בהם
מאת מוניק ברוילט, הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל 16.04.2017
ב-2016 קרא הקונגרס האמריקני למכונים הלאומיים האמריקניים לבריאות (NIH) לנקוט צעדים מוסריים והורה להם להעריך מחדש את הבקרה האתית שלהם על מחקרים בפרימטים הנערכים במימון ממשלתי. אמנם, רבים בקהילה המדעית סבורים שניסויים בפרימטים שאינם בני אדם חיוניים לקידום המחקר הביו-רפואי (ואכן, מחקרים כאלה הביאו להתקדמות ניכרת במלחמה באיידס ובמחלות עצביות כמו פרקינסון), אך הדעה הרווחת בקרב אנשי המחקר היא שאפשר לעשות יותר משנעשה עד כה כדי להעניק לבעלי החיים האלה יחס הומני יותר ולנהל את המחקר באופן בזבזני פחות. למטרה זו, ערכו ה-NIH יום עיון בספטמבר 2016 וכינסו בו מדענים ומומחים לאתיקה בעלי שם לדיון בעתיד המחקר בפרימטים. המשתתפים הסכימו שכדי לקדם את הנושא יש צורך בשיתוף נתונים.
אנשי המחקר יוכלו לצמצם את היקף הניסויים בפרימטים אם יעיינו תחילה בנתונים שכבר התקבלו בניסויים קודמים וייעזרו בהם כדי למצוא תשובות לשאלות חדשות, אומר דייוויד או’קונור, פרופסור לפתולוגיה באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון. או’קונור נאה דורש ונאה מקיים: במעבדה שלו הוא עורך מחקר בנושא נגיף הזיקה בפרימטים, ואת כל ממצאי המחקר הוא מפרסם באינטרנט באופן מידי. המטרה היא למצוא דרכים למלחמה בנגיף בזמן קצר ככל האפשר בלא לגרום סבל מיוּתר לַפרימטים המשמשים לניסוי.
מכון אלן לחקר המוח, שמושבו בסיאטל, המשתמש בקופי רֶזוּס לחקר הבסיס המולקולרי להתפתחות המוח, מפרסם גם הוא את כל ממצאי מחקריו לשימוש חופשי בקהילה המדעית העולמית. לדברי או’קונור, ראוי שנוהג זה של שיתוף מידע יהיה נפוץ יותר, כך ש”אנשי מחקר המשתמשים במשאב יקר־המציאות אך חיוני זה יוכלו להפיק מידע רב ככל האפשר ממספר מועט ככל האפשר של בעלי חיים”. עם זאת, הוא מטיל ספק בסיכוי לשיתוף מידע נרחב בקהילה המדעית, שכן הדבר יחייב שינוי ב”התנהגות הנורמטיבית” של המדענים. תרבות הסודיות המדעית משורשת עמוק בקהילה המדעית, שבה נתונים נשמרים בסוד עד לפרסומם בכתב עת לאחר ביקורת עמיתים.
צעד בכיוון הנכון, לקראת שקיפות מלאה, יהיה אימוץ הנוהג המקובל בניסויים קליניים בבני אדם, אומרת כריסטין גריידי, מומחית לביואתיקה ב-NIH. החוק האמריקני מחייב רישום מקוון של מרבית הניסויים הקליניים ופרסום ברבים של ממצאי הניסויים, גם במקרים שניסוי נכשל או לא הוביל לתוצאות חד־משמעיות. הדבר מאפשר לאנשי מחקר אחרים ללמוד מן הניסויים בלא תלות בתוצאותיהם, ובה בעת, פותח פתח להגנה על פרימטים מפני שימוש חוזר בהם לאותה מטרה.
ננסי הייגווד, העומדת בראש המרכז הלאומי של אורגון למחקר בפרימטים, אומרת גם היא ששיתוף נתונים הוא “הדרך לפעולה בעתיד”. במרכז שהיא מנהלת מצויים 4,800 פרימטים, ובהם קופי מקוק, בבונים וקופי סנאי, המשמשים לחקר מגוון של מחלות בבני אדם. את ממצאי המחקרים הנערכים במרכז היא מעבירה לאתר האינטרנט של או’קונור. “אני לא רואה כל חיסרון בכך”, אומרת הייגווד. “עלינו לשתף מידע באופן מידי, מהר מכפי שמקובל כיום.”
ראו עוד בנושא באתר הידען:
