המכחישים נאחזים בנתונים שנוחים להם אבל מפספסים את התמונה הכוללת * כבר ב-1979 חזו מדענים כי האוקיאנוסים יקלטו חלק מהחום ויאטו את ההשפעות בעשרות השנים
יערות אירופה, שרבים מהם נטעו לאחר מלחמת העולם השניה מגיעים לגיל שבו התרומה של העצים לסביבה הופכת שלילית. אי אפשר להסתמך עליהם עוד במאזן הפחמן
מחקר: התחממות כדוה"א שינתה מערכת אקולוגית בישראל
הרעיון פשוט: נטיעת שיחי הז'טרופה באזורים חמים ויבשים סביב העולם. החוקרים טוענים, כשהם מתבססים על נתונים ממטעי ז'טרופה קיימים, כי "כל 10 דונם של ז'טרופה
כך עולה מדו"ח מצב האקלים השנתי שהוציאה השבוע סוכנות האוקיאונגרפיה והאטמוספירה של ארה"ב NOAA * תקופת לה ניניה חלשה, התחממות חסרת תקדים של האיזור הארקטי
פרופ' קולין פרייס, חוקר מאוניברסיטת תל אביב פיתח שיטה יעילה ונוחה למדידת שינויים באקלים
Vהמערכת גם חוזה כיצד ייראו חופי ישראל אם אכן יעלה גובה פני הים ב-2 מטרים עד סוף המאה
התייצבות אטנראקטיקה בקוטב הדרומי וסגירת הקוטב הצפוני ביבשות מסביבו היו אמורים לאפשר לנו להתקרר, אבל פעילות האדם חזקה יותר
במשך כ־30 שנים – בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת, עצרו הגשמים בסהל. היתה זו הבצורת מהקשות הידועות בזמן החדש. הבצורת גרמה לתיגבור הנדידה של
מדענים בנו בעזרת נתונים מהלווין ICESat ומהסקר המוטס IceBridge מפה של אנטראקטיקה שמתחת לקרח – לצורך הכנסת הנתונים למודל שיחזה מה יקרה לאותה כיפת קרח
*צוות החוקרים של אוניברסיטת חיפה נבחר על ידי המרכז האירופי, השייך לאיחוד האירופי, להוביל את המחקר*
מדובר בריכוז שלא נחווה על ידי האדם המודרני, משום שלא התקיים באטמוספירה לפחות 3 מיליון שנה עד שבא האדם והחל לשרוף את כל האנרגיה שהיתה
כך מדווח כתב העת נייצ'ר. החוקרים המנטרים את הגזים יתייחסו לכך כאל סמן מטריד לכוח של האנושות לשנות את ההרכב הכימי של האטמוספירה ובהרחבה גם
לעיתים קרובות כאשר עולה הדיון בהתחממות העולמית טוענים ה"ספקנים" כי שטחי הקרח סביב אנטארקטיקה גדלים. טענה נכונה אלא שמסתבר שאין עובדה זו סותרת את ההתחממות
האם יוכלו הקיפודים לסייע לנו במאבק במשבר האקלים? צוות מדענים בריטי טוען שכן.
שני חוקרי אטמוספירה בחנו שלושה מודלים אקלימיים מרכזיים ומכולם עולה שהקרח בקיץ ימס כמעט לחלוטין באיזור הארקטי. הויכוח בין המודלים הוא רק בשאלה מתי זה
אובדן קרח, הפשרת כפור-העד והשפעות אקלימיות מתחוללות בקצב מדאיג.
החל משנות השמונים מהווה גידול ואיסוף האצות תעסוקה ומקור פרנסה חשוב עבור תושבים רבים. פרנסה זו נמצאת בסכנה
עד כמה נוכל לדחוק את כדור הארץ לפינה?
בעוד קובעי המדיניות התכנסו בדוחא שבקטאר, מתפרסמים מחקרים שמבהירים את הנזקים שגורמת עלית ריכוז דו תחמוצת הפחמן באטמוספרה וההתחממות העולמית,
מחקר בינלאומי חדש מספק עדות מוצקה למצבם של תכסיות הקרח היבשתיות ותרומתם לעליית גובה פני הים.
חוקר שסרק את כל המאמרים המדעיים שפורסמו ב-21 השנים האחרונות באשר להתחממות כדור הארץ מצא בדוחק רק 24 מאמרים הדוחים את אחריות האדם להתחממות, אך
המודלים של ה-IPCC לא צפוי משוב חיובי כה גדול בהמסת הקרח באוקיאנוס הארקטי ובגרינלנד. פני הים צפויים לעלות במטר ויותר עד סוף המאה
עם זאת הדיילי מייל ואחריו כלי תקשורת ברחבי העולם, כולל YNET, הוטעו לחשוב כי מדובר בדו"ח של השירות המטאורולוגי הבריטי
הקרח הארקטי נמס בשנת 2012 במהירות ואובדן שטח הגדולים בהסטוריה המתועדת. הוא תפס בסוף קיץ 2012 שטח של 3.41 מיליון קמ"ר, ירידה לעומת השיא השלילי
