המדען שטבע בשנות השבעים את המונח התחממות גלובאלית הציע פתרון קיצוני לבעיית שינויי האקלים – מיליוני מתקנים שיקלטו את דו תחמוצת הפחמן מהאוויר
המדען שטבע בשנות השבעים את המונח התחממות גלובאלית הציע פתרון קיצוני לבעיית שינויי האקלים. וולאס ברואקר (Wallace S. Broecker ) מבקש לקדם נטיעת מיליוני “מקרצפי פחמן” – עצי ענק מלאכותיים שישאבו את דו תחמוצת הפחמן מהאוויר.
בהרצאה בפסטיבל האוריינות בדרום מזרח וולס אמר ברואקר: “יש לנו בעיה רצינית במיוחד. מדובר במירוץ נגד הזמן ואנו זוחלים בקצב איטי להחריד” אמר.
לדבריו, 20 מיליון מתקנים כאלה יידרשו כדי ללכוד את כמות דו תחמוצת הפחמן הנפלטת בארה”ב לבדה. ואולם אמר, “זה נראה מספר עצום אך הוא נמוך למשל מ-55 מיליון המכוניות שמתווספות בכל שנה לכבישים. אם רוצים זה ניתן ובמשך 30-40 שנה ניתן לייצר מספר כזה.”
ברואקר הוא אולי הפרשנים הגדולים ביותר של פעילות כדור הארץ כמערכת ביולוגית, כימית ופיסיקלית. הוא החל את מחקריו בשנות החמישים עם פיתוח טכניקה למדידת תכולת הפחמן הרדיואקטיבי של האוקיאנוסים ואת גילם של המשקעים בקרקעית הים ובאגמים, תוך שימוש בנתונים כדי לנתח את תבניות הזרמים בים במהלך העידנים. הוא היה חבר בקבוצת מדענים שחקרו את שינויי האקלים באמצעות תיארוך רדיואקטיבי של קונכיות ימיות שנמצאו במשקעים בקרקעית הים, ובכך סייע בין היתר לגלות כי תקופת הקרח האחרונה הסתיימה לפני כ-11 אלף שנים.
בשנות השבעים הוא היה אחד מראשי פרויקט the Geochemical Ocean Sections (GEOSECS) שאספה נתונים רבים מהאוקיאנוסים. בשנות השמונים הוא השתמש בשרידים רדיואקטיביים מניסויים שנעשו בשנות השישים כסמנים כימיים לחקר קצב קליטת דו תחמוצת הפחמן באוקיאנוסים. בנוס, באמצע שנות השמונים פיתח ברואקר את התאוריה שלו על הזרימה האוקיאנית הגלובלית – חגורת המסוע של ברואקר. הוא היה מחלוצי המחקרים אודות תנועת היסודות הכימים בים, את העירוב של מים מפני השטח עם מי המאמקים באוקיאנוסים, דבר המתרחש אחת לאלף עד אלפיים שנה, ואת קצב חילופי הגזים בין האטמוספירה לבין האוקיאנוסים.
הוא היה ממגלי חשיבות מחזור הפחמן, וכן חקר את ההשפעות של האוקיאנוס על רמות דו תחמוצת הפחמן באטמופסירה. רבים ממחקריו של ברואקר עוסקים במחזור הפחמן וספרו ” Tracers in the Sea” שפורסם בשנת 1982 בשיתוף עם ט.ה. פנג הפך למדריך העיקרי לגיאוכימאים בעולם.
22 תגובות
אהה ולעורכים אני חושב שחלקת התגובות תיראה הרבה יותר טוב ואפקטיבי אם התגובות החדשות יותר אהיו למעלה
ראיתי תוכנית בה לקחו חלקת יער סגרו אותה אם ניילון והזרימו לתוכנה פחמן דו חמצני בביחס לאוויר כמו שאהיה בעולם ב2050 עכשיו הדבר המוזר הוא כזה העצים לא רק שיכלו להיתמודד בקלות אם הכמות אלא גם צמחו יותר מהר כך שיכול להיות וכולנו טועים ובעצם לא בכיוון ביכלל בשאלה מה הבעיה ואיך פותרים אותה?????
כמובן שבתגובתי הקודמת התכוונתי לכתוב "פחמן דו חמצני" ולא "פחמן"
סטודנט:
אינני יודע אם ברואקר מדבר על הרעיון הזה כי השם "עצים מלאכותיים" אינו מתאים לו.
פתרון של אגירת פחמן וטמינתו באדמה, אף שיכל להקל זמנית, אינו פתרון בר קיימא.
לעוזי,
אני זוכר שלפני חודשיים בערך ערוץ שמונה שידר כמה סדרות שעסקו בפתרון להתחממות. באחת מהסדרות הם הראו את הרעיון של העצים המלאכותיים, אם אני לא טועה התהליך האחרון שלהם היה אגירת הCO2 במיכלים והטמנה באדמה.
לא בטוח בשם המלא של התוכנית רק: "חמישה דרכים…" תבדוק אולי עוד פעם ישדרו את התוכנית הזו.
יעלי:
אני מבין שאת רוצה חברה אבל זה לא מה שיקבע את סדרי העדיפות של המין האנושי. נראה לי שרשימת הקרדיטים של המדען שקראת לו אידיוט מדברת בעד עצמה ומעמידה אותך באור הנכון.
ליוסי
בחייך, תהיה לרגע רציני.
אנחנו כאן עסוקים במאמצים,אדירים, לפתור את הבעיה הגלובאלית העולמית של התחממות כדור-הארץ ועליית ריכוז המזהמים הפחממניים באטמוספירה. ואתה פה מדקדק לי בקטנות ? בחיית-דינקום !
אולי ניתן, באמצעות הנדסה גנטית, ליצור "אנשים ירוקים" (טירונים לנצח)
שבגופם יושתל גן לכלורופיל פוטוסינטטי.
הרווח יהיה משולש :
1. ה-co2 יהפוך ויהיה לנו למזון.יקל על בעיית המזון בעולם ובמיוחד
בארצות השמש, בקווי הרוחב ה"קטנים", שם בעיית המזון חריפה במיוחד.
2. תקטן כמות ה-co2 באטמוספירה.
3. תיפטר (כנראה) בעיית סרטן העור בהשפעת קרני ה-uv .
לגבי צריכת המיים בעולם, הפוטוסינטזה צורכת מיים. יתכן שהפיתוח יחייב
במקביל לבנות אלפי מיתקני התפלה באיזורים צחיחים.
נכון שהרעיון נשמע,כרגע, פסיכי לגמרי. אבל…אולי, בכל זאת, לא לגמרי.
הרי ישנן חיות פוטוסינטטיות.
מדען אידיוט!
עדיף לשתול 100 מיליון עצים!
אנחנו עסוקים כבר מאות שנים בהפיכת פחמן וחמצן שהופרדו במשך עידן שלם לנפט,פחם וחמצן והפיכתו בחזרה לCO2 מה שיהפוך את העולם לידידותי יותר לצמחים ופחות לבעלי חיים וזה פתאום רוצה לחרב לנו, לא ניתן!
אין לי מושג איפה לקבל הסבר על ואיך העצים המלאכותיים בנויים או פועלים
אשמח אם תפנה אותי להסבר!!!!
תודה
עוזי:
זו השאלה היחידה שיש לך?
מדוע אינך שואל איך יבנו העצים מלכתחילה?
דבריו של ברוקאר הם דימוי שיש לקחת את כולו: עץ הוא מתקן שלוקח דו תחמוצת הפחמן מן האטמוספירה וממיר אותו באמצעות פוטוסינטזה לתרכובות פחמניות אחרות. תרכובות אלו משמשות בסופו של דבר כחומר דלק (או מזון) למכונות (או אורגניזמים) אחרים.
הכוונה הרי אינה להתגבר על חוק שימור החומר אלא רק להשפיע באופן חיובי על מאזן התרכובות באטמוספירה.
איך יסולק ולאן ה-CO2 מהעצים המלאכותיים שאמורים לקלוט את CO2 מן האטמוספירה???
הרשלה:
אולי תפתח כזה צבע?
שאול:
הבעיה עם עצים רגילים היא שהם תופסים הרבה מקום. זה מה שגורם לכך שכיום כמות העצים פוחתת ולא עולה. נטיעת עצים מתחרה על שטח עם שטחי מגורים ושטחי חקלאות.
יאיר:
גם מה שאתה מציע יקרה בסופו של דבר ואין זה פלא שאנשים שחשבו על הצעה זו קודם כבר יצרו כמה כלים כאלה (תיאורים של כאלה כלים יש למכביר גם באתר זה).
לאחרונה התפרסמה במוסף הארץ כתבה על מדען ישראלי שמצא שיטה מאד יעילה לייצור דלק באמצעות אצות ושעורך את ניסוייו בשיתוף עם תחנת כוח שמארובותיה הוא לוקח את דו תחמוצת הפחמן. זה סוג התהליכים לישתלט לדעתי ומעניין להבחין בכך שזה משלב את כל ההצעות שעלו כאן (האצות הן מעין "עץ מלאכותי" וגם מסנן לארובה) וגם מייצר אנרגיה.
אולי כדאי לצבוע את המכוניות בצבע בעל יכולת כלורופיל שימיר CO2 לחמצן ועם קצת מאמץ את הפחמן ימיר לאתנול.
האם לא עדיף להתקין מסננים מתאימים בפיתחה של כל ארובה? (ואולי גם עבור מכוניות פרטיות?) כך שדו תחמוצת הפחמן מלכתחילה לא תיפלט לאוויר?
לא עדיף פשוט לטעת עצים במקום? כמובן כחלק מפתרון משולב שיכלול פיקוח על הכריתה(אולי בעזרת תמריצים כלכליים למדינות מתפתחות להגביל אצלן את הכריתה), שתילה של עצים מזנים מתאימים ופתרונות שיצמצמו את פליטת ה-Co2.
מאיפה תגיע האנרגיה לכך ?
איך יראה עץ מלאכותי כזה?
למישהו יש קישור לתיאור של עץ כזה ודרך פעולתו?
ליוסי, שגיאות כאלה לא גורמות לי לרושם שלילי. אין מספיק זמן וכוח אדם לעשות תפאורה מלאה לאתר. מה שחשוב לנו זה התוכן.
בלי שום כוונה רעה , אבל מישהו טורח לעשות הגהה לכתבות פה? יש פה כל כך הרבה שגיאות כתיב!
1. המדען שטבע את המונח , לא שתבע את המונח
2. …רדיואקטיבי של קונחיות ימיות שנמצאו.. – קונכיות , לא קונחיות
3. מראשי פרויקט the Geochemical Ocean Sections (GEOSECS) שאספה נתונים – הפרוייקט אסף , לא אספה .
4. ..אוקיאנוסים. בנוס, באמצע שנות השמונים – בנוסף , לא בנוס
5. היסודות הכימים בים – הכימיים לא הכימים
6. את העירוב של מים מפני השטח עם מי המאמקים באוקיאנוסים – מי המעמקים , לא המאמקים
7. ..תחמוצת הפחמן באטמופסירה – באטמוספירה , לא באטמופסירה
אולי כדאי לשקול שימוש בspell checker לפני שמעלים משהו לאתר? האתר מאוד מקצועי , ושגיאות כתיב כאלה גורמות לרושם שלילי.