סיקור מקיף

הקלה מסוימת בלבד: 2008 הייתה קרה מהממוצע בעשור האחרון, בשל תופעת לה ניניה

עם זאת, מדובר בטמפרטורות דומות לאלו ששררו בשנת 2000, שהיתה השנה התשיעית בחומה * עשר השנים החמות ביותר – מ-1997 עד 2008

הטמפרטורות שנרשמו ב-2008 והיחס ביניהן לטמפרטורות הממוצעות הרב שנתיות לשנים 1951-1980. איור: נאס''א
הטמפרטורות שנרשמו ב-2008 והיחס ביניהן לטמפרטורות הממוצעות הרב שנתיות לשנים 1951-1980. איור: נאס''א

מדעני אקלים במכון גודארד של נאס”א למחקרי חלל (GISS) בניו יורק גילו כי שנת 2008 היתה השנה הקרה ביותר מאז שנת 2000. הניתוחים של GISS הראו כי 2008 היתה השנה התשיעית מבחינת דירוג הטמפרטורה הממוצעת מאז החלו המדידות ב-1880. עשר השנים החמות ביותר נמדדו בין השנים 1997 ל-2008.

ניתוחי ה-GISS גילו כי הטמפרטורה הממוצעת של פני השטח של כדור הארץ היו ב-0.44 מעלות צלזיוס מעל הממוצע הגלובלי לשנים 1951-1980, קו הבסיס להשוואות הטמפרטורה. במרבית המקומות בעולם שרר מזג אוויר נורמאלי (כלומר המקובל באותו איזור), או מעט חם יותר מהנורמה. באיראסיה, האיזור הארקטי ובחצי האי האנטארקטי הורגשה התחממות נוספת, בעוד מרבית איזור האוקיאנוס השקט היה קר מהממוצע ארוך הטווח.

הטמפרטורות הנמוכות יחסית באיזור הטרופי של האוקיאנוס השקט נבעו מתופעת לה-ניניה, שהתקיימה במחצית הראשונה של השנה. לה ניניה היא ההפך מאל ניניו – השלב הקר של המחזור, כאשר שלב אל ניניו החם עוקב אחריה בתוך שנה או שנתיים.

“בהינתן הציפיות שלנו כי האל-ניניו הבא יחל השנה או ב-2010, עדיין נראה סביר שבאחת השנים הללו יישב רשיא החום, למרות ההשפעה המקררת במעט הנובעת מהפעילות המעטה של השמש.” אמר ג'יימס האנסון, מנהל ה-GISS. השמש נמצאת כרגע במינימום הסולארי, הנקודה הנמוכה ביותר במחזור בן 10-12 שנים של פעילות, כאשר היא משגרת פחות קרינה לעבר כדור הארץ.

ה-GISS מנתח את טמפרטורת פני השטח הגלובלית בסיוע נתונים מרשת ההסטוריה האקלימית הגלובלית של NOAA – הסוכנות לאטמוספירה ואוקיאנוגרפיה של ממשלת ארה”ב, וכן מניתוח לוויני של טמפרטורת פני הים ונתונים מאנטארקטיקה של הוועדה המדעית הבינלאומית לחקר אנטארקטיקה.

לדברי האנסון, GISS מספקת את הנתונים לגבי שנה מסוימת רק משום שיש ביקוש לכך מצד עיתונאים והציבור הרחב, ואולם “הדירוג הוא בעל משמעות מדעית בכמה מקרים כגון כאשר נרשם שיא חדש. ואולם הוא עלול להטעות משום שההבדל בטמפרטורות בין שנה זו או אחרת נמוך משיעור הטעות במדידת הממוצע הגלובלי.”

להודעה באתר מכון GISS של נאס”א

באותו נושא באתר הידען:

49 תגובות

  1. רק להשלמת התמונה:
    דברתי עם מחלקת תברואה בהוד השרון.
    הם אומרים שהאתר כבר סגור מעל לעשר שנים ואינם יודעים מתי הוקם.
    לדעתם מדובר ביותר מ ארבעים שנה.
    את השקיות המבצבצות ראיתי בערך בחמשית הגובה של ההר אך מכיוון שההר צר יותר בראשו אני מעריך את גילן ב 25 שנה.

  2. ok
    כפי שאמרתי אתה המומחה
    אז ככה זה בפלסטיק .טוב להחכים.
    אחרת בד"כ זו כן טענה מגוכחת..

  3. Lior

    כתבת: “הטענה שאי אפשר להעריך מדעית את זמן ההתפרקות של הפלסטיק רק משום מכיוון שפלסטיק בצורתו הנוכחית (בקבוקים ושקיות) קיימים מעט יותר מ50 שנה טיפה מגוכחת”

    ובכן, לא מגוכחת כלל.

    יש מס’ שיטות למדידת זמן התפרקות של חומרים פלסטיים, אך עד היום לא נמצאה אף שיטה המאפשרת לעשות אקסטרפולציה (מהניסיון אל המציאות), לכן, כל השיטות הקימות הן שיטות השוואתיות בלבד .
    במילים פשוטות, אין שום שיטה המאפשרת לחזות את זמן ההתפרקות, והמידע הקיים הוא זמן ההתפרקות בפועל.
    כפי שציינתי קודם, פוליאולפינים (וחלק ניכר משאר החומרים הפלסטיים) ללא ייצוב מתפרקים אחרי שנים בודדות, ועם ייצוב לכל היותר אחרי 30-50 שנה.
    כל מי שמספר על זמן התפרקות מעל ל-50 שנים, הוא לא מהימן, לא אמין, ואין לו גם כל דרך לחשב אותו.

  4. נועם הגעתי למסקנה שאתה צודק לגבי זמן ההתפרקות שאינו ארוך כול כך.
    אומנם התרגלנו לקרא במיני על זמן התפרקות של 500 ואלף שנה כמו למשל כאן
    http://www.degradable.net/downloads/Pyxis_carbon_0206.pdf

    ואומנם הטענה שלך שאי אפשר להעריך מדעית את זמן ההתפרקות של הפלסטיק רק משום מכיוון שפלסטיק בצורתו הנוכחית (בקבוקים ושקיות) קיימים מעט יותר מ50 שנה טיפה מגוכחת..ברור כי לא נערך ממש ניסוי בו נקברו חומרים פלסטיים ל1000 שנהערכים אלו נגזרים מניסוים בהם קברו או הניחו סוגי פלסטיק שונים בטבע והעריכו את הזמן לפירוק ע"פ ההשפעות שנבדקו.כמו שאפשר לראות כאן דוגמאות.
    http://www.ciwmb.ca.gov/Plastic/Degradables/DraftMay07.doc
    ובדרך כלל טוענים שהסיבה לפירוק של מאות שנים היא כי מדובר בחומרים קסנוביוטיים (xenobiotic).

    אך איך שאני מבין ממך ואתה כמשתמע מומחה בתחום לא מדובר לרוב בחומרים כאלה .לכן כנראה מדובר במקרים קיצוניים שנכונות רק לגבי פלסטיק שנמצא במקום אטום ואפל.ולא כפי שהוא בטבע חשוף לקרינה.
    כנראה באמת מדובר רק בעשרות שנים ולא הרבה יותר.
    ואכן הבעייתיות באי התפרקות השקיות הנזרקות לאשפה היא רק נזק יחסית שולי.
    ומצאתי לזה גם סימוכין במחקר הבא
    http://www.neaman.org.il/publications/publication_item.asp?fid=768&parent_fid=490&iid=11516

    ולמעשה מיצרים כיום כבר שקיות פלסטיק מתכלות ממקור אורגאני כמו שניתן לראות כאן
    http://www.israel-yafa.org.il/main.asp?lngCategoryID=2621

    ובנוסף קיים חומר פלסטי בשם PHA (polyhydroxyalkanoate) המיוצר באופן טבעי לחלוטין ע"י מיקרואורגניזמים ולכן הוא גם פריק בצורה טובה.
    http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/bioplastic.htm

    עדיין נזקים אחרים זה כן גורם ולפעמים גם די קשים
    אך הקמפיין העולמי נגד השקיות מוגזם ואני גם לא אתפלא אם הוא מיועד להסיח את דעת ההמון ממקורות נזק הרבה יותר קשים. הרי משום מה התעשיה עצמה מושכת גם במאבק נגד ה"שקיות" וזה כבר אומר חשדני..כנראה כדי שהציבור גם פחות יתרכז בגורמים מזהמי סביבה שיותר רווחים לתעשיה מאשר השקיות שזרוקות בטבע..
    כמו למשל חומרי ההדברה הכימיים שנעשה בהם שימוש נרחב בחקלאות והם מכילים חומרים קסנוביוטיים חומרים שאינם מופיעים בטבע שחלקם באמת עמידים בפני פירוק גם בעוד 3000 שנה..
    או שאר שופכין תעשייתים.

  5. איזה באסה.
    מחלקת התברואה ואיכות הסביבה של עיריית הוד השרון סגורה לרגל חג הפורים.
    אנסה לפנות אליהם בשבוע הבא ולשאול.
    מאחר שכבר ביררתי את הטלפון שלהם ארשום אותו כאן ואחסוך לעצמי את החיפוש.
    09-7759755

  6. מיכאל,

    הייצור של יריעות פוליאטילן צפיפות נמוכה (חממות לדוגמה), החל בישראל לפני כ-40 שנה בלבד.
    הייצור של יריעות פוליאטילן צפיפות גבוהה (שקיות סופר מרשרשות לדוגמה), החל בישראל לפני כ-30 שנה בלבד.
    השימוש המסחרי המאסיבי החל יותר מאוחר (זמן חדירה לשוק וכו’)
    סביר על כן ששאריות הפלסטיק שאתה ראית לא כל כך ישנות…

  7. תודה, נועם, אבל אם כך עדיין נשאלת שאלת משך הזמן.
    יריעות הפוליאתילן שראיתי בוודאי בנות עשרות שנים.
    אנסה לברר קצת מידע על אתר ההטמנה הזה.

  8. מיכאל,

    תהליך הפירוק, לאחר שהתחיל, ממשיך גם ללא קרינה. קצב הפירוק אמנם יהיה איטי יותר, ותלוי בטמפ’ ולחות , אך הוא נמשך ללא הפסקה. מאחר וכמעט כל שאריות הפוליאטילן נחשפות לאור השמש לפני הטמנתן, לאורך זמן יתפוררו לחלוטין (ולא 100 ולא 400 לא 1000 שנים…)
    בעניין מנגנון הפירוק העצמי ראה:
    http://www.specialchem4polymers.com/tc/UV-Light-Stabilizers/index.aspx?id=2258

    הנקודה החשובה בעיני, היא שבניגוד לדעה הרווחת, שאריות פלסטיק אינן מהוות בעייה סביבתית חמורה, וכדאי לרכז את המאמץ בכיוונים הנכונים.
    בשולי הדיון – מעניינת מאוד התופעה של אינפורמציה מוטעית, שמתפשטת כמו אש בשדה קוצים, מצוטטת ע”י אנשים רבים (וגם מאמרים רבים) בלי שום בסיס ובדיקה, עד שנהפכת לעובדה כמעט מדעית.

  9. תודה לנועם שפקח את עיני.
    מאז ומתמיד לא הבנתי למה טוענים שמוצרי פלסטיק מתפרקים במשך מאות בשנים, ואילו במקום העבודה שלי אני לא מצליח להשיג אף פלסטיק שיחזיק מעמד ויכסה מוצרים הנמצאים בחצר, למשך יותר משלושה חודשים, ולא משנה כמה כסף אני משקיע וכמה הבטחות שווא קיבלתי……

  10. זה אולי המקום להזכיר את הדיון על כדורי דייסון – שם לא תהיה בעיה של מקום לפרוש את השקיות חשופות לאור השמש 🙂

  11. אוקי, נועם, אבל מעשית כנראה שאין מנוס מהטמנה. הרי לא ניתן לפרוש את השקיות כשהן חשופות לאור השמש. אני מניח שמעבר לצורך למנוע את התעופפותן לכל רוח – פשוט אין מספיק שטח.
    לכן, מעשית, הפוליאתילן (איזה עונש – ניילון הרבה יותר קל לכתוב 🙂 ) נשאר – לא בצורה של CO2 ואף לא בצורה של חלקיקים זעירים אלא בצורה של גיליונות שלמים (פחות או יותר).
    צריך לזכור שכאן אנחנו מנסים לפתור את הבעייה ההפוכה מזו אתה התמודדת אתה והתנאים בהם מתעוררת אותה בעיה הפוכה הם שונים כך שגם אם חשיפה לאור השמש הוותה בעייה עבורך הרי שבבעייה ההפוכה היא אינה בהכרח פתרון יישים.

  12. מיכאל,

    ראשית – לא נילון אלא פוליאטילן. יש הבדל גדול בין שני החומרים. למעשה אין סיכוי שתפגוש אי פעם שקית עשוייה נילון. יש שקיות מיוחדות (ומעטות) שאחת השכבות עשוייה נילון.
    לעצם העניין, כפי שציינתי, ההתפרקות הטבעית מחייבת קרינת UV (שמש). ברגע שקוברים את השקיות ומונעים את הקרינה, אורך החיים גדל, אבל גם אז לא מתקרב אפילו לחמישים שנה.
    דבר נוסף, אין סיכוי שתקבל אחריות על אי התפרקות של שקית פלסטיק , וזה לא מיקרה, פשוט לא ניתן למנוע זאת.
    יש ויכוחים עמוקים יותר על הגדרת ההתפרקות – האם התפרקות זה מצב בו הפלסטיק נהפך לאבק של חלקיקים זעירים (קורה מהר יחסית), או התפרקות זה מצב בו חלקיקי האבק מתפרקים למים ו- CO2 (לוקח יותר זמן).
    לינק בנושא:

    http://www.scitopics.com/Biodegradation_of_polyethylene_containing_prooxidant_additives.html

  13. אני גר ברמות השבים ומדי פעם עורכים רעייתי ואני טיול רגלי בו אנו חוצים את הוד השרון לכוון צמת ירקון.
    בנקודה כלשהי בדרך (ליד נווה נאמן) יש אתר פסולת בלתי פעיל.
    לדעתי הוא אינו פעיל כבר יותר מעשר שנים אבל לא בדקתי זאת.
    לפני מספר שבועות החלטנו, במהלך הטיול, לטפס עליו ולראות איך נראה הנוף ממרומיו.
    יש שם אמנם שלט האוסר על הכניסה לאתר (כנראה מטעמי בטיחות) אבל תמיד ראינו אנשים מסתובבים שם ובאותה פעם החלטנו להיכנס כמוהם.
    מטבע הדברים – נקודות בהר הזבל שנמצאות נמוך יותר מכילות פסולת עתיקה יותר.
    בנקודות מסוימות רואים חשיפה של חלקים מההר שהיו פעם פנימיים יותר ונחשפו – אם בעקבות מפולת ואם בעקבות הרחבת דרך הגישה.
    בכל המקומות האלה רואים הרבה שקיות ניילון.
    אני מניח שהשקיות אינן שלמות ואילו הייתי מביא אחת מהן למפעל ומראה שיש לי עליה אחריות הייתי מקבל שקית חדשה או החזר כספי אבל למרות זאת – יש שם הרבה מאד ניילון וחלקו בוודאי עתיק למדי.

    אגב – ללא קשר לדיון הנוכחי – בראש ההר הקימה איזו אגודה של חובבי אופניים אנדרטה קטנה לזכרו של איזה חובב אופניים שאת שמו לא הצלחתי לקרוא.
    הם כנראה בנו על כך שאיש לא מציית לאיסור הכניסה לאתר.

  14. התפרקות חומרים פלסטיים:

    במשך שנים רבות עסקתי בפיתוח מוצרים פלסטיים, כאשר אחת הבעיות שהתמודדתי איתן (כמו הרבה אנשי פיתוח במפעלים פלסטיים) הייתה איך להאריך את חיי המוצרים ולמנוע התפרקותם.

    חברות רבות בעולם, שתיים מהן פועלות בישראל – כפרית ותוסף – מייצרות תוספים מיוחדים למניעת התפרקות מהירה של מוצרי הפלסטיק.

    מהירות ההתפרקות תלויה בעיקר בעובי המוצר וברמת הקרינה באיזור (נמדד בקילו לנגלי).

    למיטב ידיעתי, אין אף מוצר העשוי מפוליאולפינים + מייצב שיש עליו אחריות של יותר מ-30 שנה, ואין אף מוצר פלסטיק לא מיוצב שיש עליו אחריות של יותר משנה אחת – ואשמח לקבל דוגמה הסותרת את דברי.

    הדבר המדהים הוא, שהמידע הזה מצוי בידי כל אנשי המקצוע בתעשיית הפלסטיק – הן יצרני חומרי הגלם והן יצרני המוצרים ללקוח, והמאמץ העיקרי הוא להאריך ככל האפשר את חיי המוצרים.
    יש לציין שרוב המייצבים מיקרים מאוד את מוצרי הפלסטיק, וכולם היו מאושרים אם אורך חיי המוצרים ללא ייצוב היה מגיע אפילו 10 שנים!

    ולגבי לינקים – כבר מזמן לא חיפשתי, אבל אשתדל לפרסם בקרוב

    ואגב – כל מיש חושב שהוא יודע איך לגרום לחומרים פלסטיים להשאר יציבים יותר מחמישים שנה, כדאי שיפנה במהירות למספר יצרני חומרי גלם ותוספים, הם ישלמו לו עבור הידע הזה הרבה כסף…

  15. אכן – גם אני מוצא את הדיון מעניין וגם אני לא מצאתי בקישורים מידע על התפרקות מהירה של חומרים פלסטיים.
    משום מה גם לא הצלחתי לפתוח חלק מן הקישורים בתגובתו של ליאור אבל בחיפוש באותם אתרים מהם נלקחו קישוריו מצאתי את המחקר הבא:
    http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/1999-28_1.pdf

  16. נעם,

    יש לך רפרנסים לכך שרוב החומרים הפלסטיים מתפרקים תוך זמן קצר?

    חוץ מזה, מעניין מאד לקרוא את הדיון בנושא. תודה על ההודעות המפורטות.

  17. Lior

    כמה הערות למה שכתבת:

    1 הרשימה הארוכה והמרשימה של חומרי הפלסטיק שציינת איננה רלוונטית , כיוון שרובם הם חומרים שהשימוש בהם אפסי.
    שני החומרים המהווים רוב מוחלט בשימוש בחומרי אריזה ויריעות לחקלאות הם פוליאטילן ופוליפרופילן.

    כמעט 100% משקיות הפלסטיק עשויות משני החומרים הנ"ל (ולא מנילון כפי שנהוג בטעות לכנות).

    שני החומרים הנ"ל עשויים כימית מפחמן ומימן בלבד, והם אינם רעילים כלל, לא בשימוש ולא בשעת התפרקות, וכמובן לא פולטים אף אחד מהחומרים הרעילים שציינת . גם התוספים שמשתמשים בהם אינם רעילים ברובם המכריע (הם זקוקים לאישור מגע במזון).
    יתרה מכך, פוליאטילן ופוליפרופילן מוגדרים כחומרים אורגניים.

    2. התפרקות חומרים פלסטיים:
    בניגוד לדעה הרווחת, חומרים פלסטיים הם חומרים בלתי יציבים, המתפרקים בטבע מהר מאוד (גם ללא תוספים מזרזי פירוק).
    לדוגמה: השקיות המרשרשות שמקבלים חינם בסופר, עשויות מפוליאטילן, והן מתחילות להתפורר בשמש הישראלית אחרי 3 חודשים בלבד. תהליך ההתפוררות, לאחר שהחל, לא ניתן לעצירה, והוא מסתיים לאחר שנים ספורות בלבד, בלי לפלוט חומרים רעילים כלל.
    דוגמה נוספת, יריעות לחממות, המכילות מייצבים, מתחילות להתפרק אחרי 4-5 שנים בלבד.
    הנתונים על 400 שנה ואפילו 1000 שנים, הם דוגמה מביכה לבורות מוחלטת. משום מה אנשים נוטים לצטט נתונים אלו ללא הפסקה, עד שזה נהפך למוסכמה שלא צריך להרהר בה.
    ובכן, שטות מוחלטת. גם חומרים פלסטיים המכילים מייצבים (ורובם לא מכיל), מחזיקים מעמד עשרים עד חמישים שנה בלבד.
    אגב החומרים הפלסטיים לא קיימים יותר ממאה שנים, אז איך ניתן להגיד שהם לא מתפרקים אחרי 400 עד 1000 שנים???

    עוד שטות מוחלטת היא ששאריות פלסטיק "חונקים שטחי קרקע נרחבים וגורמים לירידה ממשית בתפוקת יבולים חקלאיים עד כדי עיקורה של הקרקע", פשוט לא היה ולא ניברא
    מחקרים מסודרים שנערכו במזרח הרחוק בשנת 2004 לא גילו אפילו ירידה זעירה ביבולים בקרקעות שהיו רוויות בשאריות פלסטיק.(ראה לינק מצורף).

    אני תומך נלהב של איכות הסביבה ושל המאבק להשגתה, אבל אסור לנו לטעות ולחפש מתחת לפנס. מאבקים לא נכונים, מחבלים קשות ביכולתנו לנהל את המאבקים האמיתיים והחשובים.

    הפלסטיק מהווה ללא ספק בעייה אסטטית, אבל מבחינה אקולוגית הוא גורם הרבה פחות משמעותי – וזה בניגוד לתדמית האיומה שמייחסים לו, ללא כל ביסוס אמיתי.

    http://www.agnet.org/library/tb/166b/

  18. אתה מתעניין ספציפית לעומק בפלסטיק..
    טוב.
    1.כשאני אומר שפלסטיק הוא בעייתי לסביבה אני מתכוון לחומרים מלאכותיים, פולימרים מעשה ידי אדם.דהיינו אפשר לומר כול מה שתמצא כיום בשוק הפלסטיק
    וביתר הרחבה
    פוליאתילן טרפטאלט גליקול – PETG אי.וי.או.אצ’ – EVOH פי.סי.טי.אפ.אי – PCTFE אי.בי.אס – ABS אצטל – POM אקריל – PMMA גבישים נוזליים – LCP טפלון – PTFE נילון – PA פוליאוריתן – PU פוליאימיד – PI פוליאתילן – PE פוליאתילן טרפטאלט – PET פוליאתילן נאפטאלאט – PEN פוליאתר סולפון – PES פוליבוטילן טרפטלט – PBT פוליסטירן – PS פוליפנילן אוקסיד – PPO פוליפנילן סולפיד – PPS פוליפרופילן – PP פוליקרבונט – PC פי.בי.אי – PBI פי.וי.די אף – PVDF פי.וי.די.סי – PVDC פי.וי.סי – PVC וויניל אסתר – Vinyl ester אמינו – AMINIS פנול – Phenolic פקס – PEX ציאנואקרילאט – Cyanoacrylates אפוקסי – Epoxy טי.פי.או – TPO אי.פי.די.אם – EPDM אס.בי.אר – SBR אתיל אקרילט AEM גומי אקרילי – ACM גומי ביוטילי – IIR גומי טבעי – NR גומי ניטרילי – NBR כלורופרן – CR סטירן בוטדיאן סטירן – SBS סיליקון – Silicone פוליבוטאדיאן – BR .

    2.בטבע קיימים מיקרואורגניזמים ומתרחשים תהליכים טבעיים העוזרים לפירוק חומרים. החומרים הפלסטיים אינם “מוכרים” לטבע, אין הוא יודע כיצד לפרקם ולכן אורך חיי הפלסטיק מאוד ארוך. ולאט זה אומר שלשקיות ניילון לוקח כ400 שנה להתכלות וזה במידה והיא קבורה מתחת לפני השטח ויש לה תנאים מתאימים לכך ואם לא- זה בסביבות האלף.כלומר החומרים הפלסטיים בעייתיים מבחינת איכות הסביבה, כיוון שהם עמידים ומתפרקים לאט מאוד. תופעה זו מובילה לבעיה של הררי אשפה ובעיית סילוקם.כמו כן מיליוני טונות של פלסטיק שהוא אטום לאוויר ולמים חונקים שטחי קרקע נרחבים וגורמים לירידה ממשית בתפוקת יבולים חקלאיים עד כדי עיקורה של הקרקע.
    בישראל לבדה על פי ממצאי סקר של המשרד להגנת הסביבה משנת 2005 עולה כי פסולת הפלסטיק מהווה 46% מנפח הפסולת בפח האשפה וכמות מוצרי הפלסטיק הנצרכים בישראל מגיע לכ- 450,000 טון בשנה לא כולל אריזות המגיעות עם מוצרים מיובאים.והכמות כמובן לא יורדת עם הזמן.דהיינו כמות הפלסטיק השנתית בישראל הינה כ 700,000 טון.

    3.רעלים נפלטים כשפלסטיק מתכלה לבד ובעיקר כשמנסים לכלות אותו על-ידי שריפתגם לא על-ידי שריפתו למשל PVC יפלוט בתהליך שריפה דיוקסינים ופיוראנים. אלו חומרים רעילים ביותר ומוגדרים כמסרטנים כבר מריכוזים נמוכים שלהם באוויר..וכמובן ידידנו הפחמן הדו חמצני.
    סוגי חומרים מזיקים שפלסטיק מכיל מבין אלה שכבר יש עליהם כיום מידע מספק ומבוסס נמצאים: עופרת, קדמיום, כלור, ארסן וכספית.
    והנה לך למשלמחקר מישראל שתוכל לעיין
    http://environment.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/mechkarim/m-304_1.pdf

    מעבר לכך הנושא של איזה חומרים בדיוק נפלטים בהתפרקות טבעית של פלסטיק ומה הראקציות השונות במגען עם האוויר מים אדמה דשנים ושאר כימיכלים שתמצא בחוץ.באמת לא נחקר מספיק לעומק ומהווה חומר מצויין לעבודת דוקטורט מקורית:)
    אבל דבר אחד כבר ברור-פלסטיק מזיק במגוון צורות..

    אה..וכן אני בטוח.למה?

  19. Lior

    כמה שאלות:
    פלסטיק זה שם של עשרות סוגים שונים. לאיזה מהם אתה מתכוון?
    מה זה לאט מאוד ואיזה רעלים נפלטים ?
    האם אתה בטוח באינפורמציה הזו?

  20. נעם.לגבי מחזור פלסטיק זה מוצר שעדיף להימנע משימוש בו כי הוא מתכלה מאוד לאט וגם פולט אגב כך רעלים לטבע
    http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Object&enDispWho=Articals^l1404&enZone=recycle_material
    http://www.snunit.k12.il/heb_journals/biosfera/210804.html

    בנוסף ללאמשנה.
    תסים לב שגם בכתבה תולים את ההתקררות העכשווית במחזור השמש..אך לגבי ההתחממות מתעלמים ממנה למרות שהגרף תואם גם לגבי ההתחממות.

    גבי הגרף שהצגת המכונה "הוקי סטיק"שפורסם לראשונה במחקר מאת ד"ר מייקל מאן ב1998 (ידוע גם בשם MBH98 ). הוא מתיימר לייצג את שיחזור של הטמפרטורה הממוצעת בחצי כדור הארץ הצפוני באלף השנים האחרונות.
    הגרף נוצר על ידי שימוש בשיטות חישוב שגויות ומגמתיות ואין שום דבר בנתונים שיצדיק גרף זה הדבר הוכח על ידי מתמטיקאים וסטטיסטיקאים שטרחו לבדוק את חישוביו של מאן. סביב העניין התפתח וויכוח מסועף, כולל שתי ועדות חקירה ודיון בסנאט של ארה"ב
    תוכל לקרא על זה כאן
    http://www.climateaudit.org/index.php?p=166
    http://www.climateaudit.org/?page_id=354

  21. נעם.פלסטיק זה חומר שעדיף להימנע כליל משימוש בו
    מיכוון שהוא דורש זמן פירוק ארוך מאוד וגם כשהוא מתפרק הוא פולט רעלים לטבע לכן עדיף להשתמש בתחליפי בד וכדומה.לכן גם באירופה כבר הרבה זמן שלא תקבל שקיות בסופר בחינם..
    כאן תוכל לקרא על מחזור פלסטיק:
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/997601.html
    http://www.yerookim.co.il/article.aspx?id=187
    http://aglamaz.com/recycle/plastic.aspx
    http://www.plastix.co.il/usable.asp?id=123
    http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Object&enDispWho=Articals^l1404&enZone=recycle_material

    ובנוסף ל
    לאמשנה.
    הOC2 הוא כנראה הסיבה הכי פחותה שגורם להיתחממות
    כי ראה זה פלא: ריכוז ה co2 ממשיך לגדול, בצורה עקבית כל הזמן (מ 0.028% לפני העידן התעשייתי לכ 0.0385% כעת), ובכל זאת האקלים מתקרר כמו שנאמר בכתבה כאן. ובכתבה עצמה גם תולים את ההתקררות בשמש
    ציטוט-"למרות ההשפעה המקררת במעט הנובעת מהפעילות המעטה של השמש."
    אז כשיש התקררות תולים את זה בשמש אבל את ההתחממות ממשיכים ללתלות בOC2 למרות שסקאלת ההתחממות מתאימה בדיוק לסקאלת פעילות השמש.מוזר.

    ועכשיו לגבי הגרף שהבאת הגרף המכונה "הוקי סטיק" שפורסם לראשונה במחקר מאת ד"ר מייקל מאן בשנת 1998 (ידוע גם בשם MBH98 ). הוא מתיימר לייצג את שיחזור של הטמפרטורה הממוצעת בחצי כדור הארץ הצפוני באלף השנים האחרונות.
    הבעיה עם הגרף הזה, וה"מחקר" של מייקל מאן – שהם חסרי כל משמעות. הגרף פשוט לא נכון. שיטות החישוב שלו מוטעות והמסקנה אינה נובעת מהנתונים.
    הגרף נוצר על ידי שימוש בשיטות חישוב שגויות ומגמתיות, ואין שום דבר בנתונים שיצדיק גרף זה. הדבר הוכח על ידי מתמטיקאים וסטטיסטיקאים שטרחו לבדוק את חישוביו של מאן. סביב העניין התפתח וויכוח מסועף, כולל שתי ועדות חקירה ודיון בסנאט של ארה"ב.
    תוכל לקרא על זה בהרחבה כאן.
    http://www.climateaudit.org/index.php?p=166
    http://www.climateaudit.org/?page_id=354

  22. בנוסף ספציפית המולקולות של ה co2 סופגות קרינה רק באורכי גל מסוימים, מאד ברורים ומוגדרים. (הדבר הוכח בניסויים ואינו מוטל בספק). משנספגה מרבית הקרינה באורכי גל אלו, תוספת מולקולות של co2 אין לה יותר מה לספוג ולכן היא אינה משפיעה על הטמפרטורות.
    דו תחמוצת הפחמן הוא רק אחד מתוך אינספור גורמים שמשפיעים אל הטמפרטורות והאקלים, ויש גם תהליכי שרשרת (feed backs ).
    ולגבי הרגף שהבאת המכונה "הוקי סטיק" שפורסם לראשונה במחקר מאת ד"ר מייקל מאן (ועוד מחברים) בשנת 1998 (ידוע גם בשם MBH98 ). הוא מתיימר לייצג את שיחזור של הטמפרטורה הממוצעת בחצי כדור הארץ הצפוני באלף השנים האחרונות
    הבעיה עם הגרף הזה, וה"מחקר" של מייקל מאן – שהם חסרי כל משמעות ו הגרף פשוט לא נכון. שיטות החישוב שלו מוטעות, והמסקנה (הגרף) פשוט אינה נובעת מהנתונים כפי שכבר הוכח
    תוכל לקרא על זה כאן:
    http://motls.blogspot.com/2007/06/realclimate-saturated-confusion.html
    http://www.climateaudit.org/?page_id=354
    http://www.climateaudit.org/index.php?p=166

  23. אכן קיימת התחממות ואנחנו ע"י שריפת נפט ופחם גם תורמים עליה בכמת גזי החממה באטמוספירה
    ועלינו לעבור לצורת חיים ירוקה
    אך עדיין נראה שההתחממות קשורה גם ישירות לשמש וקרניים קוסמיות
    ואי אפשר להוציא אתם מהמשוואה

  24. ישנו גרף רמות הCO2 שנמדדו בליבות קרח ותוצאתם היא שרמות הCO2 הן הגבוהות במאות אלפי השנים האחרונות לפחות. זה שמחזור השמש גם משפיע ממש לא עוזר . בניגוד לדינוזאורים האדם הוא גורם משפיע, סביר להניח שיהיה מיעוט שישרוד את התקופה.

  25. זיהום האוויר כשלעצמו הוא דבר גרוע שבהחלט מוריד את איכות חיי האנשים ונגרם ונתמך בעיקר ע"י תאגידים ואנשים שמחזיקים בזכויות הנפט בעולם שנמצעים בעמדות השפעה חזקותומונעים בכוונה מעבר כולל וגורף לטכנולוגיות ירוקות.ולמה..רק משום רצונם לרווחים ושליטה.
    וזה רע..רע מאוד וצריך לטפל בבעיה מהשורש.
    אבל עדיין רוב האנשים עסוקים בכסת"ח ורווחים אישיים.
    כדור הארץ לא בסכנה מהתחממות הגלובלית הוא היה כאן לפנינו ויהיה גם הרבה אחרינו
    הדבר היחיד שמעמיד את עצמו בסכנה ע"י הזיהום של סביבתו זה המין האנושי.

    עכשיו במקום לתייחס לעובדות ולנושא באופן מדעי אתה בא ויורד לפסים אישיים דבר שלא ממש יפה לעשות וגם אינו קשור לנושא.
    תראה אני בשנות העשריים של חיי וחטאי לעומתך הוא רק בכך שאני משתדל לראות את העולם בצורה מפוכחת.
    ותן לי לשאול אותך-מה אתה עושה למען הסביבה באופן אישי?
    אני יכול לספר לך מא אני עושה..קודם כול אני ממיין את כול הפסולת בביתי ובמקום העבודה שלי
    פסולת אורגנית- בנפרד זורק לפינה שייחדתי בחצר שם זה הופך לאדמת דשן לשימוש בגינה.
    נייר-כול הקרטון והנייר אני זורק למיחזור בניפרד
    כול הפלסטיק-למיחזור בנפרד כמוכן אני משתדל למעט שימוש בפלסטיק שקיות וכו"
    וכול הזכוכית למחזור בנפרד
    את השאר אין ברירה לזבל הכללי.
    בנוסף טסתי מיוזמתי לאירפה (ששם האנשים הרבה יותר אכפתיים לנושא מאשר בארץ)ועזרתי בהסבת כפר נוער שלם מחימום בנפט לחימום באנרגיה ירוקה.
    אז אני לפחות מחפש ועושה שינוי.
    אני לא יודע מה איתך אבל סביר שבדיוק זרקת את שקית הבמבה הריקה לאשפה הרגילה ולא למיחזור הניילון..

  26. ליאור
    צא מהבועה.
    בגלל אנשים כמוך העולם שלנו נראה איך שהוא נראה.

    ממה שכתבת אפשר להבין שאתה די מבוגר, אז מה? לא איכפת לך מהצעירים שכן עומדים לגור על הפלנטה שלנו כל החיים שלהם (ויש להם הרבה)?

  27. ראיתי את הסרט של אל גור ובתחילה גם אותי הוא הכניס ללחץ עם נבאות סוף העולם הקרב שלו.עד שפתחי קצת יותר את העיניים
    מדובר בסרט מגמתי כמו שגם אתה אמרת:
    "הוא מתייחס במפורש לעובדה שאין חילוקי דיעות בקרב המדענים לעומת זאת, בכתבות הפונות לקהל הרחב יש דעות שונות."
    כלומר כמו כול פוליטיקאי הוא מציג רק את מה שמשרת את מטרותיו הוא ולא את כול התמונה.
    בנוסף הוא מספר שבשנים האחרונות נמדדו הטמפרטורות החמות ביותר מאז שהחלו במדידות.ומתי זה?1962..בדיחה במושגים של גיל העולם.
    וכעניין פעוט של ביקורת עמיתים אני אומר אל תקחו ברצינות תוצאות של כול מחקר שמתייחס לתקופה קצרה בתולדות העולם.יש בטח גם פה עוד כאלה שזוכרים שבשנת 1957 הBBC פרסם מחקרים מאוד מדאיגים שהכניסו את הציבור ללחץ על תקופת הקרח שבפתח כי היתה זו השנה הכי קרה בעשורים הקודמים.

    וכמו שציינתי הוא מוציא מהמשוואה את מחזור השמש שאחראית על מידות החום במערכת השמש וגם אין לקחת שום מחקר ברצינות שמוציא את מחזור השמש מהתמונה.כמו כן נרשמה אותה ההתחממות בשאר כוכבי הלכת במערכת למרות שלא ידוע לי שיש שם מפעלים שמזהמים את האווירה..

    לסיכום.אל תתיחסו לשום מחקר שלא כולל את הפרמטרים הבאים:
    1.זמן מדידה של מינימום מאות שנים ועדיף אלפי.
    2.מחזור השמש(שכידוע לא ממש שומרת על טמפרטורה קבועה..)
    3.האם נצפו שינויים דומים בשאר כוכבי הלכת הקרובים או שמדובר בתופעה פרטית של כדור הארץ.
    הנה דיאגראמה של מחזור השמש וטמפרטורת הארץ
    http://www.zix.co.il/images/z-1248311955.JPG

  28. המלצה קטנה ליאור, נסה לקרוא את ספרו או לראות את סרטו של אל גור, אמת מטרידה. הוא מתייחס במפורש לעובדה שאין חילוקי דיעות בקרב המדענים לעומת זאת, בכתבות הפונות לקהל הרחב יש דעות שונות. את אנשי המדע מעניין יותר מה כתוב בסיינס או בנייצ’ר מאשר בסאן הלונדוני או במעריב. עניין פעוט של ביקורת עמיתים….

  29. התחממות כדור הארץ אינה חריגה וקשורה אך במעט בזיהום האוויר (לא שזיהום האויר זה לא רע)
    אך עיקר ההתחממות קשור באופן ישיר למחזור ההתחממות של השמש..
    זה נורא פשוט-תיקחו טבלה של מחזור החום של השמש במאות השנים האחרונות
    ומחזור החום של השמש באותו הזמן ותיראו את הקשר הישיר…
    זה שבאים כמה מדענים ומביאים לנו נתונים קצרי טווח ובלי לקחת את חום השמש בחשבון זה לא מוכיח כלום

  30. ה"הקלה" / התמתנות תהליך התחממות כדו"הא היא תוצאה של תופעה הפוכה וידועה של זיהום האויר הנקראת העמעום הגלובלי DIMMING שהוא חלקיקי פיח מרחפים המחזירים חלק ניכר מקרינת השמש לחלל ומצילים (צל) ומקררים את הכדור. ניתן להשוות את המפה הנ"ל למפת הDIMMING ולראות התאמה ברמה גבוהה . ולכן זה הגיוני שהאזורים הלא מיושבים ומתועשים כמו הקטבים בהם רמת זיהום נמוכה של חלקיקי פיח יתחממו יותר

  31. ליבנה:
    עד כמה שזכור לי חפשתי כך:
    "התחממות גלובלית" "עידן קרח"

    אחר כך ניסיתי למצוא גם דברים יותר ממוקדים על ידי הוספת המילים "מסוע" או "גולף" אבל זה לא עזר.

  32. מיכאל
    תודה

    לגבי שאמרת שאני אחפש בגוגל, אני פשוט אף פעם לא מוצא מה שאני מחפש, אני לא יודע מה לכתוב בחיפוש. מה אתה כתבת כדי למצוא את הכתבה?

  33. מיכאל
    אתה לא מכיר בכלל מאמרים בעברית?
    אני לא יכול לקרוא מאמר כזה ארוך באנגלית, זה ייקח לי שנים.

  34. כלומר: התחממות גלובלית- המסת קרחונים- המים המתוקים של הקרחונים (קרחונים הם ממים מתוקים) נמסים לאוקיינוסים ומעטים את המסוע באוקיינוסים- החום לא מובל המסוע- קור יותר ויותר- עידן קרח.
    אולי לקראת הסוף זה לא מדוייק, ראיתי את זה בתוכנית בנשיונל ג’יאוגרפיק וזה היה מסובך, אבל בערך ככה. אם מישהו יודע בדיוק אז אתם מוזמנים להסביר באופן יותר ברור.

  35. ובכלל, אנו נמצאים על סיפה של תקופת קרח (רק שלא ידוע אם בעוד מאה או בעוד אלף שנה).

  36. הירוקים סתם דואגים. בסופו של דבר כדור הארץ מווסת את עצמו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.