מולקולה אחת מגז זה, Nitrogen trifluoride, שקולה בהשפעת החממה ל-17 אלף מולקולות של פחמן דו חמצני
בארגנטינה צפו מאות בקרחון נשבר ומתמוטט מליונים אחרים יכלו לראות את המחזה באתר מיוחד שהוקם עבור האירוע. מאנטארקטיקה הקפואה ניתק והתפרק קרחון ששטחו כ 16000 קמ”ר. אלה וארועים רבים אחרים מדגימים ומדגישים את ההתחממות העולמית.
כולנו (כמעט) יודעים כי חלק רב בהתחממות לאדם , פליטת גזי חממה ע”י תעשיות, תחנות כח, כלי רכב, שדות חקלאות וחיות משק. כל אלה גורמים להתחממות , עכשיו “התגלה” גאז חממה נוסף , גאז המשמש ביצור מסכי טלוויזיה בעלי “מיצג נוזל גבישי” (liquid crystal dispay (LCD. הגאז, חנקת טרי-פלואוריד Nitrogen trifluoride הוא גאז חממה שהשפעתו על ההתחממות גדולה פי 17,000 מהשפעת דו-תחמוצת-הפחמן. השימוש הגדל בחנקה מכפיל עצמו מדי שנה ומגיע (השנה) ל8,000 טון, משווים את השפעת החנקה על ההתחממות לתחנות חשמל פחמיות.
פעמוני האזעקה מצלצלים בעקבות מחקר שהתפרסם בכתב העת Geophysical Research Letters. אחד מכותבי המחקר, מייקל פרטנר מסביר כי תכונותיו של הגאז היו ידועות זה מכבר אלא שלא יוחס להן חשיבות שכן כמותו באטמוספירה היתה מזערית, אבל הדרישה הגוברת למסכי אל.סי.די. מביאה לפליטת כמויות גדלות והולכות של ההחנקה, עד כדי כך שהחוקרים מעריכים כי בשנה הבאה תהיה “תרומת” החנקה להתחממות שווה להשפעת גאזי החממה שפולטת אוסטריה.
באמנת קיוטו יש התיחסות לשישה גאזי חממה. החנקה אינה אחת מהם , שוב בגלל חוסר החשיבות והכמות הזעירה של הגאז – בזמן ניסוח האמנה. השינוי בכמויות הפליטה בגלל המעבר לטלוויזיה דיגיטאלית – מסך שטוח, כולל אל.סי.די., מעבר שמתבטא בדרישה גוברת בעיקר בארה”ב. עד היום נחשבו מסכי האל.סי.די. ידידותיים לסביבה בגלל חסכנותם היחסית בצריכת חשמל , עכשיו צריך לעצור , לחשוב ולשכלל מחדש את “תרומתם”.
8 תגובות
לעבור ל-OLED..
זה מכלה וחסכוני.
אז אולי כדאי שאוסטריה תייצר פחות גזי חממה ואז יהיה גם פחות מהחומר הזה.
אני ראיתי את זה במסך LCD שלי. ( בארגנטינה צפו מאות בקרחון נשבר ומתמוטט מליונים אחרים יכלו לראות את המחזה באתר מיוחד שהוקם עבור האירוע )
למתן
אוסטריה היא מדינה של כשמונים אלף קילומטרים רבועים ואוכלוסיה של כשמונה מיליון. נכון, בהשוואה לישראל היא גדולה פי 4 בשטח אבל במונחים עולמיים היא נחשבת למדינה קטנה. מכל מקום, אינני מזלזל בכך. לגבי תהליך הייצור של ה-LCD לעומת מסכים אחרים, באמת אינני יודע מהו טיבו של תהליך הייצור אלא שאין זה העיקר. העיקר הוא שההתפתחויות בתחום זה מהירות וייתכן שמה שנאמר לגבי מסכי ה-LCD לא יהיה רלוונטי לעתיד, אפילו הקרוב.
ליורם
אוסטרייה לא כזאת מדינה קטנהומי אמר לך שתהליך הייצור שונה במסכים החדשים לעומת הLCD
אינני מזלזל בגילוי החדש. בהחלט יש להתייחס אליו בכובד ראש. יחד עם זאת, יש להביא בחשבון את הנקודות הבאות:
1.עם כל הכבוד, השפעת החנקה חזויה להיות בגודל השפעת כמות גזי החממה שפולטת אוסטרי.זה חשוב אך אין בכך שום דבר דרמטי כי יש להניח שהתרומה של אוסטריה לפליטת גזי החממה היא קטנה למדי, שהרי אוסטריה היא מדינה קטנה.
2. יש להניח שבשנים הקרובות ייכנסו לשימוש סוגים אחרים של מסכים שטוחים ובהם מסך ה-oled, שקרוב היום בו יהיה בשימוש במסכי טלוויזיה ומחשב. לכן, הסתכלות על מסך ה-lcd מטעה משהו, כשמסתכלים בטווח של השנים הקרובות.
השאלה היא האם הגז נפלט מהמסך או בתהליך הייצור שלו? אם מדובר בתהליך יצור, הרי שאין בעיה ללכוד גז זה (מה שכמובן יתבטא בתהליך של עליה במחירי המסכים הללו). אך אם מדובר בפליטה טבעית של הגז ממסכים שכאלה באופן טבעי ומתמיד בבית או במשרד, הרי שיש כאן בעיה אמיתית שיש להתיחס אליה ולמצוא אלטרנטיבות בהקדם.
בקיצור אין פיתרון פלא