ריסון פליטת מזהמים משריפת פחם

לבעירת הפחם חלק גדל והולך בפליטת המזהמים, בפרט לאור ההתמעטות הצפויה בכמויות הנפט. כדי למנוע עליה ברמת הפחמן באטמוספירה יש למצוא דרכים להפחית את הפליטה

ה”סיינס דיילי” מפרסם מאמר העוסק באפשרויות השימוש המתמשך בפחם כמקור אנרגיה לאור המשך עליית הריכוז של פחמן-דו-חמצני (להלן פחמן), כאשר אחד הגורמים העיקריים לפחמן באטמוספרה היא בעירת פחם.

לדעת הכותבים כמויות הדלק המחצבי (נפט) המשמש לתחבורה ולתעשייה יפחתו בעשורים הקרובים, הדעות על “כמה עשורים” אמנם חלוקות אבל גם על פי תחזיות חיוביות היום יבוא והנפט יאזל, לא כך הפחם שנמצא בכמויות גדולות ובזמינות, זמינות שתביא לשימוש גובר והולך בפחם כמקור אנרגיה, לכן יש למצוא דרכים להפחתת הפליטות בבעירת פחם.

בעירת דלק מחצבי , מתחילת המהפכה התעשייתית, העלתה את ריכוז הפחמן באטמוספרה ב -80% , לרמה של 385 חלקים למיליון. בגלל חלוקי הדעות על כמויות הנפט הניתנות להפקה קשה להעריך את הפליטות העתידיות,

כדי להבין ולנסות לחזות את “עתיד הפליטות” חברו החוקרים פושקר קהרנצ'ה וג'יימס האנסן, מנהל מכון גודארד למדעי החלל של נאס”א וחבר במכון כדור הארץ של אוניברסיטת קולומביה. החוקרים בחנו מגוון רחב של אפשרויות ולדבריהם : “זו הפעם הראשונה שנכתב מאמר המשקלל ומאחד שני נושאים חיוניים, הפקה מרבית של נפט והשפעת האדם על שנויי האקלים. ”

מסקנתם היא כי “מאחר ופחם מצוי ונגיש יותר מנפט או גאז, כדי להמנע משנויי אקלים מסוכנים, חיוני וחשוב למצוא דרכים להפחתת הפליטות משריפת פחם, העניין שיש לחוקרים בפחמן נובע מכך שהגאז יציב ויכול להשאר באטמוספירה מאות שנים, הסכנה היא שעליית ריכוז הפחמן ל 450 חלקים למליון (רק 17% מהרמה הנוכחית) תעלה את הטמפרטורה במעלה לעומת 2000, עליה שנחשבת לנקודת מפנה ממנה אין חזרה (מוזר שהחוקרים אינם חושבים שאסונות האקלים הנוכחיים מוכיחים כי כבר עברנו את “נקודת האל חזר”? – אסף).

נבדקו מספר אפשרויות: אפשרות אחת: “עסקים כרגיל”, עליה של 2% עד למצב שבו נוצלו יותר ממחצית כמויות הנפט, אחרי כן ירידה של 2% בפליטות כל שנה, (בגלל חוסר בדלק). אפשרות שניה: פליטות בעירת פחם מופחתות – באמצעים טכנולוגיים, או ע”י הפחתה בבעירה, תחילה ע”י המדינות המפותחות – עד 2013 ואז ע”י יתר הארצות – עד לשנת 2050.

שלוש אפשרויות נוספות : הפסקת השמוש בפחם, ירידה בזמינות הנפט בשנת 2037, עליה בכמויות הנפט ממרבצים חדשים, או מיסוי על פליטות. החוקרים השתמשו במודלים מתמטיים כדי לחזות את רכוזי הפחמן בכל אפשרות. ב “עסקים כרגיל” יעבור ריכוז הפחמן את קוו ה 450 ב 2035 ויעלה לכפליים ממה שהיה לפני המהפכה התעשיתית בכל האפשרויות האחרות לא יגיע הריכוז ל-450 לפני 2080.

לדברי החוקרים, מאחר ולבעירת הפחם חלק גדל והולך בפליטת המזהמים, כדי למנוע עליה ברמת הפחמן באטמוספירה יש למצוא דרכים להפחית את הפליטה, לדעתם שימוש במתאן, תרכובות מימן, או לסירוגין “חול-זפת” אינם פתרונות מספקים. הפתרון הנכון, פיתוח טכנולוגי שיאפשר שימוש בפחם ללא פליטת פחמן.

בנתיים : בגרמניה החלה פעילות מעשית ראשונית לסילוק פחמן, בתחנת כוח גדולה נאסף הפחמן שנוצר משריפת הפחם, נדחס למיכלי אכסון ובשלב הבא ידחס לתת הקרקע, כנראה לחללים שנוצרו בעקבות הפקת גאז (טבעי), הדעות על יעילות השיטה והסיכון הסביבתי שבה חלוקות… אבל לפחות מנסים ועושים למניעת הזיהום.

ואיך אפשר בלי להתיחס למחוזותינו ? כנראה ששר הת'מת לא שמע על : התחממות עולמית הנובעת כתוצאה מפליטות פחמן, אין צורך, הוא מקבל “היתרי פליטה” משר הסביבה. כנראה ששר הסביבה לא מבין שאחד מתפקידיו הוא מניעת זהום… ולא מתן היתרים לפליטה ולהזרמת שפכים רק כך ניתן להסביר את התנהלותם של “כבוד” השרים. לא שמע, לא מבין, חיבור שניתן להגדירו במילה אחת… בורות.