סיקור מקיף

מה הוקינג וקרוצן חושבים על עתידו האקולוגי של כדור-הארץ

בשבוע שעבר זכינו לביקורם של שניים מן המדענים הדגולים של המאה הנוכחית- פרופ' פול קרוצן זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 95, ופרופ' סטיבן הוקינג. מה דעתם על עתידו של כדור הארץ?

הוקינג וראש הממשלה אולמרט, בשבוע שעבר. צילום: מתי מילסטיין, באדיבות שגרירות בריטניה בישראל.
הוקינג וראש הממשלה אולמרט, בשבוע שעבר. צילום: מתי מילסטיין, באדיבות שגרירות בריטניה בישראל.
בשבוע שעבר זכינו לביקורם של שניים מן המדענים הדגולים של המאה הנוכחית- פרופ' פול קרוצן זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 95, ופרופ' סטיבן הוקינג אשר כל מילה נוספת עליו מיותרת. בעוד הדעות השונות באשר לעתידו של היקום ואינספור הפלנטות בו כבר נאמרו, נטחנו והופנמו, רק יהיה זה הגיוני לשאול מה חושבים אותם מוחות גאוניים על עתידה של פלנטת-האם שלנו- כדה"א.

על דבר אחד כנראה שישנה הסכמה כללית בקהילה המדעית- אם לא יעשו צעדים משמעותיים לשיפור מצב האקולוגיה, האנושות בדרך לאבדון מוחלט. כבר חצינו את נקודת האל-חזור ו"הניסיונות הפוליטיים המנסים להגביל את אפקט החממה הנגרם ע"י האדם הם כה מעוררי רחמים עד שהם מצריכים תכנית חלופית קיצונית", כדברי ד"ר קרוצן.

הוקינג מזהיר ש"החיים על פני כדור-הארץ נמצאים תחת הסכנה הגוברת של הכחדה כתוצאה מאסון, כדוגמת התחממות גלובלית פתאומית", וגורס שהישרדות המין האנושי תלויה ביכולתנו לצאת מגבולות מערכת השמש ולהתיישב על פלנטות רחוקות הדומות לכדר הארץ. ועוד הוא מוסיף שלרקטות הכימיות והגרעיניות של ימינו יקח 50,000 שנה לבצע מסע שכזה אל עבר ישוב קולוניות בעולמות רחוקים. הפתרון כדבריו מצוי במערכות שיתירו נסיעה במהירות הקרובה למהירות האור, דבר שיתאפשר באמצעות הנעה המנצלת את תהליך "השמדת חומר/ אנטי-חומר". "כאשר חומר ואנטי חומר נפגשים, הם משמידים זה את זה בפיצוץ קרינה. אם זה היה מתבצע באחוריה של ספינת חלל, זה יכול היה להניע אותה קדימה".

קרוצן לעומתו מתמקד בפתרונות יותר ריאלים ליישום באמצעות הטכנולוגיה הקיימת. "אם לא תהיה הפחתה ניכרת בפליטת גזי חממה והטמפרטורה תמשיך לגדול במהירות, אזי הנדסה אקלימית,…, תהיה הפתרון היחיד האפשרי להפחתה מהירה של עליית הטמפרטורה וביטול שאר האפקטים האקלימיים". המושג "הנדסה אקלימית", אותו טבע קרוצן בעצמו, מתייחס להתערבות בגורמים בקנה מידה פלנטרי. קרוצן סבור שהפתרון הוא חיקוי פעילות וולקנית באמצעות הזרקת תרכובת של סולפיד גופרית (מימן גופרי – H2S) לחלקה העליון של האטמוספרה. החלקיקים יגרמו לאטמוספירה להחזיר חלק ניכר של קרני השמש בחזרה לחלל ובכך יקטינו את אפקט החממה (ועם זאת לא ימנעו אותו לחלוטין).

אמנת קיוטו, אשר נחתמה בשנת 1999 ומונה כיום 161 מדינות, גם היא מהווה ניסיון לשיפור אקולוגי בקראה למדינות המתועשות להפחית את כמות גזי החממה שהן פולטות. ברם, האמנה לא קוימה במלואה ולא הביאה לשינוי מהותי, זאת בעיקר בגלל סלידתה של ארה"ב ליישם את תנאיה מחשש להפסדים כלכליים כבדים.

מקורות

הוקינג וקרוצן דנים בגורל העולם בישראל
הנדסה פלנטרית למשבר האקלים
חדשות BBC
חדשות space.com

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן