סיקור מקיף

אבן-דרך בלכידת פחמן דו-חמצני פותחה בסין

התהליך, הקרוי PCC (post-combustion capture), משתמש בנוזל ללכידת הפחמן הדו-חמצני הנפלט בתעשייה ויכול להוות חלק מטכנולוגיה שתוכל לסייע בהפחתת הפליטה של פחמן דו-חמצני מתחנות-כוח פחמיות קיימות ועתידיות

מתקן הסינון החדש בפיילוט במפעל בחבל הונאן
מתקן הסינון החדש בפיילוט במפעל בחבל הונאן
‏מדענים בסין הצליחו לפתח מפעל ניסיוני ללכידת פחמן דו-חמצני שמקורו בפליטת גזים מתחנות כוח במאמץ להפחית את השינויים האקלימיים.

התהליך, הקרוי PCC (post-combustion capture), משתמש בנוזל ללכידת הפחמן הדו-חמצני הנפלט בתעשייה ויכול להוות חלק מטכנולוגיה שתוכל לסייע בהפחתת הפליטה של פחמן דו-חמצני מתחנות-כוח פחמיות קיימות ועתידיות בשיעור של יותר משמונים וחמישה אחוזים.

המפעל הניסיוני, המשתמש בטכנולוגיה זו וממוקם בבייג'ינג, סין, מתוכנן ללכוד 3000 טון של הגז בשנה. אחד החוקרים הראשיים מאוסטרליה, ד"ר David Brockway, אמר כי המיזם הינו חלק מתוכנית רחבה יותר לזיהוי דרכים להפחתה משמעותית בפליטה של גזי חממה בתחומי התעשייה השונים.

"בשל הסתמכות העולם המודרני על פחם, אנו צריכים למצוא דרכים להפכו למקור אנרגיה נקייה יותר. אנו שמחים לעבוד במשותף עם עמיתינו בסין ולסייע במציאת פתרונות לאתגר עולמי זה," אומר החוקר. "בביקורו האחרון בסין, ראש הממשלה של אוסטרליה ציין כי סין הינה הצרכנית הגדולה ביותר של פחם בעולם וכי אוסטרליה הינה היבואנית הגדולה ביותר שלו. בשל כך, על אוסטרליה וסין לעבוד יחדיו לשם פיתוח טכנולוגיות מבוססות-פחם בעלות פליטה נמוכה של גזים מזהמים."

המיזם המשותף יתמקד בהערכת הפעילות של מפעל ניסיוני מבוסס-אמין (amine) בתנאים של סין. "זה יאפשר לטכנולוגיה הזו להתקדם במגזר האנרגיה הסיני ויוביל להשפעה גדולה יותר לו היה מתקיים באוסטרליה לבדה," אומר החוקר.

"הצעדים הבאים במחקר יהיו להתקדם לשלב היתכנות רחב יותר, לפני המעבר למערכת אשר תפעל במלוא התפוקה." למחקר משותף זה הקצתה ממשלת אוסטרליה 12 מיליון דולרים, שארבעה מתוכם הגיעו לחוקרים מסין.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

10 תגובות

  1. קשה לי להאמין שמדובר כאן באבן דרך עבור לכידת פד"ח לאחר שריפה

    שימוש באמינים למטרה זו פותח עוד בשנות ה 40 של המאה הקודמת . החומר הנפוץ היום למטרה זו נקרא מונו-אתנול -אמין . ייחודה של מולקולה זו שהיא יכולה להתמוסס במים מכיוון שהיא אלכוהול אבל גם יוצרת קשר עם מולקולת הפד"ח מכיוון שהוא חומצי והאמין בסיסי .

    דא עקא התהליך הזה לא מושלם משום שנדרש לאחר מכן לנתק את מולקולת הפד"ח מהאמין על מנת לשלוח אותה לאחסון ואת האמין לשימוש חוזר (השבה) והניתוק הזה קורה רק בטמפרטורה די גבוהה של 140 מע"צ בערך – מה שאומר שהתהליך צורך חום רב .

    ניסו להתגבר על הבעייה על ידי שימוש באמינים שניוניים ושלישוניים אשר האנרגיה הנדרשת להשבתם מופחתת . עם זאת באמינים הללו הם בעלי נטייה מופחתת להתקשר לפד"ח ולכן נדרש יותר אמין וציוד יותר גדול לפעולת הלכידה של הפד"ח .

    המחקר היום הולך לכוון של שימוש באמוניה מימית לטובת הלכידה שהיא חסכונית בהרבה באנרגיה או בתמיסת קלציום קרבונט שהינה בסיסית חלשה . במקביל חוקרים את השימוש בממברנות ליישום הזה אם כי לא ידוע לי על ממברנה שכזו שקיימת באופן מסחרי היום

    לסיכום מדובר בנושא מעניין בו ימשיכו להיות מושקעים בעתיד משאבים רבים

  2. מעניין אם הכתבה יכולה להשפיע על אנשים כי אז יתחילו הנשים למכור כמה שיותר מהר את תכשיטיהן [כל מה שנכלל עם יהלומים]
    כי אם תוכנית האב של אודין תצא זה אומר שהיהלומים יאבדו את ערכם בשוק:]

    לילה טוב:]

  3. ברגע שיהלומים יהיו קלים להשגה הם כבר לא יעבדו על הנשים שרוצות לשחק אותה קשות להשגה.
    אני מקווה, אגב, שזוגתי הענוגה תשמור על היקפה הצר ולעולם לא ניתן יהיה לשבץ עליה יהלומים בהיקף רחב 🙂

  4. למעריץ היקר,
    בקשר לחלק הראשון של תגובתך, תגובתי על כך היא: בדיוק!

    הוגין,
    אהבתי מאוד את "יצירת יהלומים לשיבוץ בהיקף רחב".

    שבוע נפלא לכולם

    נ.ב.
    למועדון המעריצים, ניפגש במקום המפגש הקבוע, יש להביא עשרה שקלים ובול של קק"ל ואסור לשכוח את כל המילים לשירי ההלל שכתבנו עלי – כי אתם יודעים כמה אני מתבאס שמישהו טועה במילים. ישבתי וכתבתי לעצמי שירי הלל במשך לילות שלמים ואם אני השקעתי את המאמץ אז זה המינימום שמועדון המעריצים שלי יכול לעשות בתמורה.

    נ.ב. 2
    אני צריך 2 מתנדבים, החתול שלי הקיא ומישהו צריך לנקות את זה.

    בברכת חברים,
    עמי בכר, מושא

  5. עמי:
    לדעתי כתוב כאן לא מעט.
    נכון שהתגובות הכימיות המדויקות אינן מתוארות וגם לא כתוב מה עושים עם הנוזל הטעון בדו תחמוצת הפחמן לאחר הרוויה אבל השאר מתואר לא רע.

    מעריץ וד"ר נחמני:
    במקור כתוב שאוסטרליה היא היצואנית הגדולה ביותר של פחם ולא היבואנית הגדולה ביותר.

  6. הפעם לכלת מושא הערצתי. אתה יכול לדעת שהושקעו במיזם 12 מליון דולר.
    באמצעות הסכום הלז, אדם אינטליגנץ כמוך אמור להעריך פחות או יותר באיזו טכנולוגיה מדובר.

    יש בוודאי טעות בכתבה. סין הצרכנית הגדולה ביותר של פחם ואוסטרליה היבואנית הגדולה ?

    כלומר אוסטרליה מיבאת ללא שימוש ? שומרים את הפחם בפורמלין ?
    כנראה יצואנית פחם…

  7. הכתבה ריקה לחלוטין מתוכן. הנושא כל כך מעניין וכל כך אקטואלי. משהו, רמז, מילה שתעיד על איזה שביב של קצה אודות הפטנט. מה בכתבה מרחיב את הידיעה מעבר למה שיודע הקורא אחרי שקרא את הכותרת?

    חבל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן