ביולוגיה ורפואה

גדוליניום ב-MRI- מה לעשות כאשר יש צורך במעקב פעיל בעזרת MRI אחרי מחלה?

  • תגובה אחת
הדמיה תלת ממדית של חיישן המקיף חלק מהלב. צילום: אוניברסיטת קרנגי מלון

טכנולוגיה חדשנית מסוג 'איבר-על-שבב' פותחה ע"י חוקר ישראלי

  • אין תגובות
תאי אצה מגיבים בדרכים שונות למצבי עקה זהים. איור: מעבדתו של פרופ' אסף ורדי, מכון ויצמן

הישרדות המעטים

  • 2 תגובות
צמח המנקאי. צילום: דוברות אוניברסיטת בן גוריון

מחקר ישראלי חדש חושף את היתרונות התזונתיים של צמח המנקאי

  • 15 תגובות
הסריקה המקורית (משמאל) והאזורים מהם חולצה אינפורמציה (באדום, מימין) באמצעות הטכנולוגיה שפותחה בטכניון

הפתולוג הממוחשב

  • תגובה אחת
בתמונה: צוות החוקרות (מימין לשמאל): ד"ר הילה דורון, פרופ' נטע ארז, מלק עאמר. צילום: תמר שאמי

גרורות של סרטן העור מלנומה מגיעות אל המוח על ידי 'התחזות' לתאים תקינים של מערכת החיסון

  • 6 תגובות
סכימה של מפעלי חיידקים הצורכים פחמן דו-חמצני/מים/חנקן/חמצן ופולטים בחשיפה לקרני השמש בנזין/ביו-דלק/ביו-פלסטיק/דשנים [תמונה מתוך המאמר המתאר את המחקר]

ננו-יצורים שצורכים אור ופחמן דו-חמצני ומיצרים פלסטיק ודלק

  • 2 תגובות
הדלקת תאי מוח רבים בו זמנית בהיפוקמפוס. איור: מעבדתו של פרופ' רפי מלאך, מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן חשפו במוח האדם דפוס פעילות הניצב בבסיס תהליך ההיזכרות

  • אין תגובות
תיאור ביד אמן של מקרו-טבעת הנקשרת לחלבון מטרה (תמונה באדיבות: University of Basel, Basilius Sauter | CC BY-SA 3.0)

לומדים מהטבע – חומרים חדשים לשימוש כתרופות

  • אין תגובות
חלוקת התא (מיטוזה). איור מתוך PIXABAY.COM

גם לחלבונים מותר לטעות

  • תגובה אחת
תצלומים מתוך סריקת FMRI. באדיבות שני וידרגורן

כיצד עובד fMRI?

  • אין תגובות

חוקרות בטכניון פיתחו טכנולוגיה לטיהור מי-שפכים העשירים בפורמלדהיד

  • תגובה אחת
ביצית מופרית עוברת בדיקה. צילום ממעבדתו של ד''ר אריה מוסאיוף. קרדיט - ד''ר אסף בן מאיר

מחקר חדש מצביע על קשר בין הרכב השומנים בנוזל מסביב לביצית להתפתחות הריון תקין

  • תגובה אחת
מנגנון הפעולה של הננו-חיסון: לאחר מתן החיסון, הננו-חלקיק נכנס אל תאי מערכת החיסון, מפעיל את תאי ה T וגורם להם לזהות ולהרוג את תאי סרטן העור. איור: גליה טירם.

חוקרים באוניברסיטת תל אביב הצליחו לפתח חיסון נגד סרטן העור מלנומה

  • 4 תגובות
רפואה מדייקת. איור: shutterstock

שילוב של בינה מלאכותית וננוטכנולוגיה יאפשר להתאים אישית טיפולים נגד סרטן

  • אין תגובות
צילום מיקרוסקופ קונפוקלי: חתך במעי הזבוב הבוגר - תאי גזע העוברים התמיינות משובשת. צוותו של פרופ' אמיר אורין, הטכניון

היבטים חדשים במנגנון השומר על זהותם של תאי הגוף הבוגרים

  • אין תגובות
רשתות תחבורה של כלי רכב מצוידים בחיישנים וצמתים חכמים ישנו מן הקצה אל הקצה את האופן שבו אנחנו נעים בעיר. אילוסטרציה: Jaguar MENA / Flickr.

זיהום אוויר מכלי רכב קשור לעלייה משמעותית בסיכון להתפתחות סרטן ותמותה בקרב חולי לב

  • 2 תגובות
אבקת התזונה של חברת סולאר פודס. תצלום: סולאר פודס

מים + חשמל + חיידקים = אוכל

  • 2 תגובות
תמונת אילוסטרציה - סיגריות אלקטרוניות גורמות להזדקנות מוקדמת של המוח. באדיבות האגודה למלחמה בסרטן

מחקר חדש מזהיר כי סיגריות אלקטרוניות עלולות להוביל להזדקנות מוקדמת של המוח

  • אין תגובות
תמונת השער של כתב העת Science Signaling: חתך עור של דגימת מלנומה הצבוע בצבעים פלורסנטיים המשמשים כסמנים: תאי מלנומה (אדום), קרום תאי שומן (ירוק) וגרעיני תאי העור (כחול). צילום וצביעה: רומה פאריק

תאי שומן בעור הם הגורם שהופך את סרטן העור מלנומה לאלים וגרורתי

  • תגובה אחת
חיידקי מעיים. צילום: מעבדתו של ערן אלינב, מכון ויצמן

חיידקי המעיים עשויים להשפיע על תהליכי ההתפתחות של מחלת ALS

  • 3 תגובות
עובר מהונדס גנטית. אילוסטרציה: shutterstock

מדען רוסי מתכנן להנדס גנטית תינוקות עד סוף 2019 – והגופים המדעיים מודים שאינם מסוגלים לעצור אותו

  • 10 תגובות
ד"ר יואכים בהר. צילום: דוברות הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית לזיהוי דום נשימה בשינה

  • תגובה אחת
האנזים אמינו-אציל סינטטאז (בירוק) מזהה מולקולת tRNA (חום) ומחבר אליה חומצת אמינו. זיהוי נכון של המולקולה נעשה על פי האזורים המופיעים כאן באדום. חוקרי הטכניון גילו שהאנזים יודע לזהות גם מולקולת RNA מסוג אחר (mRNA). יתרה מכך, הזיהוי הנכון של ה-mRNA תלוי באזורים הדומים מאוד לאזורי הזיהוי של tRNA (מסומנים כאן באדום). קרדיט: פרופ' יואב ערבה, הטכניון

חוקרים חשפו מנגנון ויסות עצמי מתוחכם המייעל את תהליך בניית החלבונים בגוף

  • אין תגובות
נוירונים בתלת ממד. איור: shutterstock

חוקרים הצליחו להצמיח רשתות מוח פעילות

  • תגובה אחת
גידול בשר סינתטי במעבדה. איור: shutterstock

האם הבשר שיגודל במעבדה ידידותי לסביבה?

  • 9 תגובות
ד"ר רנה פבלרו, בצילום משנת 1976 בבואנוס איירס. צילום: מתוך ויקיפדיה

ד"ר רנה פבלורו, חלוץ ניתוחי המעקפים

  • אין תגובות
הסטודנט שקד רון מדגים את הפרויקט. צילום: דוברות הטכניון

סטודנט בטכניון פיתח שיטה חדשנית למיפוי פונקציונלי של קליפת המוח במהלך ניתוחי מוח

  • אין תגובות
מחלת ה-ALS. איור: shutterstock

לראשונה: מיפוי גנטי של כל חולי ה-ALS בישראל

  • אין תגובות
עורב הודי. צילום: shutterstock

מינים פולשים זקוקים לאקלים מתאים ולסביבה בה יש פולשים אחרים

  • אין תגובות
דבורה מבקרת את פרח נר הלילה. צילום: shutterstock

זמזום מתוק

  • 4 תגובות
חיידקים. אילוסטרציה: shutterstock

MeMed הוכרה כ"חלוצה טכנולוגית "על ידי הפורום הכלכלי העולמי

  • תגובה אחת
לול תרנגולות בשעת ההאכלה. צילום: shutterstock

חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו טכנולוגיה גנטית חדשנית שיכולה להגיע לדיוק של 100% בקביעת מין העובר

  • 6 תגובות
תקריב של עטלף פירות - במחקר חדש הודגם שעטלפים אלה משלבים מידע ראייתי עם מידע סונר בחישת הסביבה (קרדיט: ינס ריידל)

במצבים מסוימים עטלפים מעדיפים את חוש הראיה על פני חוש הסונר

  • תגובה אחת
ממצאים מחפירת עין קשיש. למעלה - עצמות בעלי חיים. למטה - פריטים מסותתים מאבן צור. צילום - פרופ' אראלה חוברס

הניאנדרטלים חיו במערכות יישוביות יציבות לאורך זמן לפני שנעלמו מאזורנו

  • אין תגובות
סליל הדינמין בתמונות מיקרוסקופ אלקטרונים. לפני הוספת מולקולות GTP המספקות אנרגיה למערכת, לדינאמין צורה של סליל רגיל (a). לאחר הוספת המולקולות GTP, זווית הנעיצה של חלבון משתנה, והחלבון נוטה ונשבר לחלקים בעלי צורה של סליל נטוי (b). צילום: דוברות הטכניון

קבוצת חוקרים מהטכניון פיענחה את פעולתו של הדינמין – חלבון מרכזי בתהליך ספיגת המזון בתא

  • אין תגובות
מערכת החיסון תוקפת וירוסים פולשים. איור: shutterstock

מחקר בינלאומי הצליח לזהות את אחד הגורמים אשר מתווך החלשת הפעילות של מערכת החיסון

  • תגובה אחת
אוכל גורמה - חביתה עם פטריות שיטאקי וכוסברה. צילום: shutterstock

תשוקה למאכלים טעימים לא תגרום בהכרח להשמנת יתר

  • 4 תגובות
הכלבים מרימים גבות כשאנו מדברים איתם. כעת נמצאה הסיבה האבולוציונית לכך. הכלבים פיתחו שרירים חדשים סביב העיניים כדי לתקשר טוב יותר עם בני האדם. משמאל: האסקי סיבירי, אחד הגזעים העתיקים שלא פיתח את שריר הרמת הגבה. צילום: אבי בליזובסקי

האבולוציה של עיני הכלבלב

  • אין תגובות
השלב מתאים לשיתוף בין-מולקולארי. טמפרטורות גבוהות יותר, ומפלי טמפרטורה תלולים – כמו אלו שאפיינו את הנקבוביות הצרות והמלאות במים שהתקיימו בתוך סלעים וולקניים ואשר בתוכן יכולה הייתה להתבצע הסינתזה של הדנ"א הקדמוני. צילום: דיטר בראון

כיצד נוצרה מולקולת הדנ"א הראשונה?

  • 2 תגובות
עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. איור: national review of medicine

התרכיב הקטלני: עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה וצפיפות בבתי החולים

  • תגובה אחת
זבוב פירות. צילום: shutterstock

אוואטארים חייתיים, או – איך זכה חולה סרטן לעזרה מ- 300,000 זבובים

  • 2 תגובות
גורי דולפינים משחקים במפרץ הכרישים באוסטרליה. צילום: shutterstock

דולפינים יוצרים חברויות באמצעות תחומי עניין משותפים בדיוק כמונו

  • 3 תגובות
בעלי החיים הרב תאיים הראשונים נוצרו מאוסף של תאים. איור: shutterstock

גילוי בסיסי חדש באבולוציה: בעלי החיים הרב-תאיים הראשונים התפתחו מאוסף תאי גזע ולא מספוגים

  • 3 תגובות
כבד שומני אצל בעלי משקל עודף. איור: shutterstock

הפחתת השומן העודף בכבד גורמת להפחתת סיכוני התחלואה הנובעים ממשקל יתר

  • תגובה אחת
מחסום הדם-מוח. צילום: Ben Brahim Mohammed via Wikimedia Commons

חוקרים גידלו מחסום דם מוח אנושי מחוץ לגוף, באופן המאפשר לחזות חדירת תרופות אל המוח בהתאמה אישית  

  • 3 תגובות
הזדקנות בת חלוף: לבבות של דג זברה (שורה עליונה), עכבר שזה עתה נולד (שורה אמצעית) ועכבר בוגר (שורה תחתונה) נראים (בעמודה השמאלית) כמעט ללא פיברובלסטים מזדקנים (המסומנים בצבע טורקיז). לאחר פגיעה בשריר הלב (שלוותה בזריקות אגרין בעכבר בוגר), פיברובלסטים רבים עברו למצב של הזדקנות (עמודה אמצעית), אשר חלף כעבור כשלושה שבועות (עמודה ימנית)

תאים מזדקנים, לב צעיר

  • אין תגובות
עץ משפחה של תולעים, שבבסיסו נוירון (תא עצב), ומולקולות רנ״א שמעבירות מידע בין דורות. קרדיטBeata Edyta Mierzwa :

פוענח מנגנון שמאפשר הורשת פעילות מוחית מדור לדור – שלא דרך ה-DNA

  • 12 תגובות

טכנולוגיה לאיבחון משקעים תאפשר בעתיד טיפול מוקדם במחלת פרקינסון

  • תגובה אחת
תאי גזע יוצרי דם של עכבר בתרבית. מימין: התאים לא התמיינו לתאי דם לאחר שהושבתה בהם פעילותו של Mettl3. משמאל: תאי הגזע שלא הונדסו, התמיינו בתוך זמן קצר לתאי דם בוגרים מסוגים שונים

להרוג את תאי הדם הסרטניים – מבלי לפגוע בתאי הגזע הבריאים

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש