ביולוגיה ורפואה

פרופ' ניר גוב. צילום: דוברות מכון ויצמן

מתוסכלים בסיבוב

  • 2 תגובות
צוות המחקר ועוזרים בבציר מחקרי בשנת המחקר הראשונה 2009. צילום: אוניברסיטת אריאל

לצמח יש "זיכרון" המאפשר השקיית גפנים מדויקת

  • אין תגובות
חרק. צילום: מתוך PIXABAY.COM

קריסתה השקטה של ממלכת החרקים

  • 5 תגובות
התאים העיקריים במוח: בצהוב נוירונים (תאי עצב), בכתום: אסטרוציטים, אפור: אויליגודנדרוצידים, בלבן, מיקרו גליה או תאי המוח. איור: shutterstock

תרופות תאי גזע רוכשת את הזכויות לפיתוח תרופה לאוטיזם שפותחה באוניברסיטת תל אביב

  • 9 תגובות
רפואה גנומית משנה את פני הטיפול במחלת הסרטן. צילום: shutterstock

פריצת הדרך של 2018 על פי SCIENCE: ריצוף דנ"א של תא יחיד

  • 2 תגובות
ירידה ניכרת במספר התאים המזדקנים (כתמים כחולים) ברקמות כבד וריאות של עכברים בעקבות הטיפול התרופתי

צעירים לנצח – גרסת המעבדה

  • 5 תגובות
פסולת פלסטיק על גבי מלפפון ים. שונית האלמוגים באילת. צילום: גיארמו בן-נעים אנדרסון.

זיהומי פלסטיק נמצאו בבעלי חיים ימיים לכל אורך חופי ישראל בים התיכון ובים סוף

  • 2 תגובות
עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. איור: national review of medicine

שיטה חדשה לאומדן יעילותם של "קוקטיילים אנטיביוטיים"

  • אין תגובות
כרישה בקרבת תחנת הכוח בחדרה. חגי נתיב – תחנת מוריס קאהן לחקר הים, אוניברסיטת חיפה.

סילבי וג'ודי הכרישות חזרו להתרבות במי תחנת הכוח בחדרה

  • תגובה אחת
אלגלאפל – המוצר הזוכה בתחרות.צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

סטודנטיות בטכניון פיתחו פלאפל מבוסס-ספירולינה – וזכו בתחרות בינלאומית

  • 4 תגובות
בעכברים מהונדסים גנטית, שחסרים את החלבון אימפורטין אלפא-5 (מימין), מולקולת ה-MeCP2 (באדום) המשפיעה על התנהגות חרדתית, נשארת מחוץ לגרעין (בכחול) של תאי העצב במוח, ולא חודרת לתוכו כמו בעכברים רגילים (משמאל). עיבוד ממוחשב של תמונה אשר צולמה באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי. מכון ויצמן

אין כניסה לחרדה

  • אין תגובות
סוגים שונים של כוחות מתיחה הובילו להופעת סדר כיווניות שונה ברשתות כלי הדם: סדר אנכי לכוחות המתיחה הדינמית-מחזורית (מימין) או סדר מקביל לכוחות המתיחה הסטטית (משמאל)

כך גדלים הנימים

  • תגובה אחת
המוח. איור מתוך PIXABAY.COM

צוות חוקרים מבלגיה קיבל מיליון דולר מקרן צ'אן צוקרברג לפיתוח שבב שיתממשק עם המוח

  • 3 תגובות
זיהוי השונות בין תאי הגידול ועמידות לטיפול באמצעות איפיון גנטי מדויק של אלפי תאי סרטן בחולי מיאלומה נפוצה. איור: נעה גודין, מכון ויצמן

פרופיל של רוצח בדם חם

  • אין תגובות
חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. אילוסטרציה: shutterstock

גנים עמידים לאנטיביוטיקה

  • 3 תגובות
בתמונה: נציגת חברת Flying Spark עם משתתף בכנס. צילום: רלף אלסווג.

חברות ישראליות הציגו לראשי הכלכלה העולמית פתרונות ישראליים ייחודיים למשבר הרעב העולמי

  • אין תגובות
מודל של כבד שהודפס במדפסת תלת ממד של סטרטסיס, צילום- באדיבות חברת סטרטסיס

התקדמות בייצור של מודלים אנטומיים למטופל ספציפי, באמצעות הדפסה במדפסת תלת ממד

  • אין תגובות
חתך של קליפת מוח של עכבר. תאי Ndnf (באדום) בשכבה העליונה ביותר קשורים לתאי עצב מעוררים (בירוק) בשכבות נמוכות יותר (בכחול: גרעיני התאים). באדיבות מעבדתו של פרופ' איבו שפיגל, מכון ויצמן

התגלה מנגנון עצבי המשלב בין המידע הפנימי על הלכי הרוח שלנו והמידע הנקלט בחושים

  • 3 תגובות

פעם שלישית גלידה

  • 5 תגובות
כרישות בחופי תחנת הכוח בחדרה. צילום: חגי נתיב – תחנת מוריס קאהן לחקר הים

הכרישות חוזרות לחופי חדרה

  • תגובה אחת
האדם הניאנדרטלי. מתוך ספר לימוד רוסי על האבולוציה של האדם משנת 2009. Neveshkin Nikolay / Shutterstock.com צילום: shutterstock

על הניאנדרתלים והכחדתם

  • 9 תגובות
גבישי כולסטרול בצורת סליל. עיבוד דיגיטלי של נתונים שהתקבלו מארבעה גבישים שונים בתאים שונים באמצעות דימות קרני רנטגן רכות בתנאים קרים (cryo-SXT)

הגביש הרע

  • 2 תגובות
עתיד האבולוציה האנושית. איור: shutterstock

האבולוציה האנושית עדיין מתרחשת ואולי אף מגבירה את הקצב

  • אין תגובות
התמונה הגולמית הראשונה ששידרה החללית MARS INSIGHT דקות אחדות לאחר נחיתתה במאדים. בצילום רואים את פני השטח מהמצלמה הקדמית של החללית. למזלם של החוקרים, האיזור איננו סלעי. צילום: נאס"א

החללית MARS INSIGHT נחתה בשלום על מאדים ושידרה תמונות ראשונות של אתר הנחיתה

  • אין תגובות
חיידקים קטלניים: מושבות של בצילוס אנתרציס שגודלו על מצע אגר במעבדה. מקור: U.S. Army Medical Research Institute of Infectious Diseases.

שיפור המעקב אחר המבנה התלת-ממדי של מושבות חיידקים למניעת עמידותם לאנטיביוטיקה

  • אין תגובות
פרופ' שלומי ארנון. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון

שיטה לגילוי סרטן השד המבוססת על טכנולוגיות קוונטיות

  • תגובה אחת
עקרב צהוב. צילום: shutterstock

ארס עקרבים לשם החדרת תרופות לתוך המוח

  • 2 תגובות
אמנון כחול | צילום: Tripp Davenport

סלקציה גנטית לעמידות לקור בדגים טרופיים משנה את הרכב המיקרוביום ואת תגובתו לקור

  • אין תגובות
פרופ' אילנה גוזס. צילום: אוניברסיטת תל-אביב

חוקרים פיתחו טיפול שעשוי למנוע פיגור התפתחותי ואוטיזם

  • תגובה אחת
פרות מתות ממחלות המועברות על ידי זבוב הצהצה, דרום אפריקה, 1896. מתוך ויקיפדיה

גם לזבוב הצהצה חם

  • תגובה אחת
התאים המסומנים בצבעים פלואורסצנטיים ברקמות הראשיתיות של הכנף (שמאל), העין (מרכז) או הרגל (ימין) בזחל זבוב הפירות, אינם נודדים כאשר יש בהם פעילות רגילה של קספאזות (שורה עליונה). כאשר מוציאים את הקספאזות, מתחילים תאים אלה לנדוד לאחר הקרנות לחלקים אחרים של הרקמה (שורה תחתונה)

מה קורה כשמוציאים לתא את המנגנון למוות תאי מתוכנת

  • 2 תגובות

חוקרים הצליחו לפתח טכנולוגיה להנדסת כל רקמות הגוף להשתלה מפיסת שומן זעירה של המושתל עצמו

  • 5 תגובות
עץ קקאו. מתוך ויקיפדיה

חוקרים מצאו שצמח הקקאו בוית 1,500 שנה מוקדם מכפי שסברו

  • תגובה אחת
שני תאי אנדותל בכבד. התא מימין מבטא רמות גבוהות של הגן Wnt2 (אדום), והתא משמאל – רמות גבוהות של הגן Dkk3, הבולם את Wnt (ירוק)

חבר מביא חבר

  • אין תגובות
בית חולים לשעת חרום שהוקם בקנזס במהלך התפרצות השפעת הספרדית. צילום: מוזיאון הבריאות הלאומי. מתוך ויקיפדיה

מאה שנים של שפעת

  • 2 תגובות
חלקיקי אצות שנפלטו מדגימות שהודבקו בנגיף. במקום חלקיקים שגודלם עד מיקרון, התגלו שרידי פיטופלנקטון בגודל של עד ארבעה מיקרונים

לאן הולכות האצות לאחר שהן מתות

  • 2 תגובות
הטפיל חומק ממערכת החיסון על ידי החלפת אנטיגן. צבעי האדום והירוק ממחישים את ההבדל בין האנטיגנים שמציגים הפרטים השונים. הדי-אן-איי מוצג בכחול. באדיבות לאורה מולר

קבוצת מחקר בינלאומית פיצחה את רצף הגנום ואת מבנה הגנום של טפיל השינה הקטלני Trypanosoma brucei

  • אין תגובות

חברת ההזנק פלנטארק-ביו פיתחה תכשיר ידידותי לסביבה נגד טפיל חדקונית הדקל

  • 2 תגובות
בשורה העליונה תמונות CT של חיה חולת סרטן לפני (0h) ו-24-72 שעות לאחר הזרקת חומרי ניגוד בגודל של 10 ננומטר למחזור הדם. הרקמה הסרטנית מסומנת בעיגול האדום. ניתן לראות את הצטברות חומר הניגוד בגידול בעזרת מיקרו CT לחיות קטנות. בשורה התחתונה תמונה ממיקרוסקופ אלקטרונים של רקמה סרטנית, המדגימה תא סרטני יחיד (משמאל) מתוך חיה לה הוזרק חומר ניגוד הנושא חלקיקי זהב בגודל 30 ננומטר. החלקיקים הכהים הינם חלקיקי זהב המסומנים בחיצים אדומים. מימין - הגדלה של איברונים מאותו תא המכילים את חומרי הניגוד.

אבחון מוקדם של גידולים סרטניים באמצעות CT

  • תגובה אחת
בית החולים שערי צדק בירושלים. צילום: zeevveez from Jerusalem, Israel - Share-Tzedek Hospital Star of David, CC BY 2.0, קישור

חסינות עדר וחצבת: למה אנחנו צריכים לשאוף לכיסוי חיסון של 100%

  • 4 תגובות
ארכיאופטריקס מתקופת היורה. כעת נמצא היצור שקדם לו - שהיו לו תכונות של זוחלים ועופות בו זמנית. איור: shutterstock

התגלה מין חדש של 'החוליה החסרה' בין דינוזאורים לציפורים

  • 4 תגובות

נלחמים בסרטן האלים ביותר שאין לו תרופה

  • 2 תגובות
איור סכמתי המדגים כיצד הננו-חלקיקים מנותבים אל תא המטרה. קרדיט: ורדה וקסלר

חוקרים הצליחו לפתח פלטפורמה לטיפול גנטי יעיל בסרטן, ללא תופעות לוואי

  • 5 תגובות
חקלאות. איור: shutterstock

ייצור מזון סביבתי

  • 8 תגובות
איור: שער כתב העת Moleculer Cell שהקדיש את עמוד השער שלו למחקר הישראלי

לשיזוף יש שעון ביולוגי

  • תגובה אחת
חלוקת תאי גזע בלשד העצם. אספקה טרייה של מיליארדי תאים מדי יום. צילום: ד"ר קארין גולן, מכון ויצמן

ייצור התאים בלשד העצם מושפע ממחזורי היום והלילה

  • אין תגובות
אתר הקשירה. החוקרים נטלו מהנגיף מקטע, אשר ידוע כמעורב בזיהוי הקולטן (מסומן בצבעי הקשת), בעודו קשור למקטע המקביל בקולטן (מסומן באפור), ויצרו מהם גבישים לשם בחינתם באמצעות קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן. הכדור הסגול – יון הסידן שסייע לתהליך הקשירה

התגלה מנגנון הדבקה ייחודי, שבו משתמש נגיף קטלני כדי לאתר את תאי המטרה בגוף ולהיקשר אליהם

  • תגובה אחת
שיטת "איסוף האשפה" התאית. איור: מכון ויצמן

טכנולוגיה חדשה למיפוי תוצרי הפירוק של חלבונים עשויה להוביל לפיתוח שיטות חדשות לאבחון מחלות אוטואימוניות, סרטן ומחלות מוח ניווניות

  • תגובה אחת
הכחולית השרשרתית אנבאנה לאחר 24 שעות בתנאים דלי חנקן. התאים שהתמיינו לתאים מקבעי חנקן (הטרוציסטים) זורחים בירוק בהיר, וביניהם – תאים פוטוסינתטיים

להתפתחות תבניות ביולוגיות, ולו הפשוטות ביותר, נדרש מעט רעש

  • 6 תגובות

העדות הקדומה ביותר לחקלאות ימית לפני 3,500 שנים – במזרח הים התיכון

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש