ביולוגיה ורפואה

צוות החוקרים - לינה קוואסמי, מאיה בראון, עירין גוברמן וד''ר יובל טבח. צילום באדיבות ד''ר אמיליאנו כהן, האוניברסיטה העברית.

נמצא מנגנון שעשוי להסביר מעל ל-30 מחלות גנטיות

  • אין תגובות
אדם ניאנדרטלי מנסה לצוד ממותה. איור: shutterstock

ניאנדרטלים וממותות חלקו מטען גנטי של הסתגלות לתנאי קור

  • 2 תגובות
שרשרת הערך בחיפוש תרופות. איור: shutterstock

שיטה חדשנית להמרת אטומי מימן באטומי פלואור לצורך ייצור תרופות יעילות יותר

  • 2 תגובות
התחממות כדור הארץ. איור: shutterstock

כיצד הטיות פסיכולוגיות של המוח מונעות מאיתנו לפעול בנושא שינויי האקלים

  • 9 תגובות
תמונה 1: חיידקי אי-קולי בהגדלה פי 10,000. המקור לתמונה: Agricultural Research Service, דרך ויקיפדיה.

אותו חיידק – השפעה שונה

  • אין תגובות
צבוע מפוספס (Hyaena hyaena). צילום: shutterstock

להגנת הצבועים

  • 3 תגובות
האסטרונאוטים במעבורת אטלנטיס בעת הטיפוס לחלל, 8/7/2011. צילום: NASA TV

נגיפים רדומים הפכו פעילים בטיסות לחלל והדביקו אסטרונאוטים רבים

  • 6 תגובות

מדענים פענחו את המבנה הייחודי של השלד החיצוני בשני זני עקרבים: עב-צבתות ודק-צבתות

  • אין תגובות
שממית מצמיחה את זנבה מחדש. צילום: shutterstock

התגלו מתגים גנטיים השולטים בתהליך של התחדשות הגוף כולו בבעלי חיים

  • אין תגובות
ד"ר מיכאל מיליאבסקי. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו טכנולוגיה לזיהוי תאי גזע סרטניים המחוללים את סרטן הדם, ומצאו תרופה יעילה כנגדם

  • 2 תגובות
הגנום. איור: shutterstock

הגנים לא רק אנוכיים, לפעמים הם פועלים בלהקות * התגלית תסייע לאבחון מוצלח יותר של סרטן השד

  • תגובה אחת
נוירונים. איור: shutterstock

צוות חוקרים ישראליים חשף מנגנון המשתתף בניווט הנוירונים במוח

  • 4 תגובות
(מימין לשמאל) : ד"ר ישי פיקמן, הדוקטורנטית איילת אלפרט ופרופ"ח שי שן-אור. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

חוקרים פיתחו שיטה להעריך את "הגיל החיסוני" של האדם

  • תגובה אחת
תמונת MRI של מח אנושי. מתוך ויקיפדיה

סורקי ה-MRI החזקים בעולם ומה נכון לנו בעתיד בתחום

  • 7 תגובות
הכחדת הדינוזאורים. איור: shutterstock

הדינוזאורים שיגשגו לפני פגיעת האסטרואיד שמחתה אותם

  • תגובה אחת
איבר לימפואידי במעי הדק. באדום: צברים של תאי חיסון מסוג B בתוך "אתרי האימונים". בירוק – תאים מפרישי נוגדנים לאחר שיצאו מאתרי האימונים ונדדו לרקמות המעי. באדיבות פרופ' זיו שולמן, מכון ויצמן

מחקר חדש עשוי לקדם פיתוח חיסונים שיינתנו דרך הפה

  • תגובה אחת
מחלת ה-ALS. איור: shutterstock

פלטפורמת בינה מלאכותית חדשה לניטור וחיזוי התקדמות מחלת ה-ALS

  • אין תגובות
שינויים בארגון הדי-אן-איי במהלך התפתחות תאי הזרע. משמאל לימין: תאי זרע מתפתחים (תחילת מיוזה), תאי זרע מתפתחים (לאחר מיוזה) ותאי זרע בוגרים. בשורה העליונה: תמונות מיקרוסקופ של התאים כאשר הדי-אן-איי מסומן בשחור. בשורה התחתונה: מפות אינטראקציה של ניסוי Hi-C, המתארות מבנים מרחביים של די-אן-איי (צורות מלבניות). אפשר לראות שבתחילת המיוזה, כאשר הדי-אן-איי דחוס, המבנים קיימים אך חלשים יותר; הם מתחזקים לאחר המיוזה; והם מגיעים לשיא חוזקם בתאי זרע בוגרים. איור פרופ' סטושי נמקאווה, בית החולים לילדים בסינסיטי

גילויים חדשים על התארגנות הדי-אן-איי במהלך היווצרות הזרע

  • 4 תגובות
עובר אדם, מתוך ויקיפדיה

חוקרים ישראלים פיתחו שיטה שתאפשר איתור של אלפי מחלות גנטיות בעוברים בתחילת ההיריון באמצעות בדיקת דם של האם

  • 4 תגובות
תצלום רטנגן של גידולי סרטן השד. צילום: shutterstock

גילוי תכונות גן יאפשר טיפול נגד סוג אלים במיוחד של סרטן השד

  • אין תגובות
נערים ונערות. המחשה: shutterstock

מחקר חדש שופך אור על הסיבות להתפתחות מינית מוקדמת בקרב ילדים

  • 4 תגובות
המעכב החדש (בסגול) שגילו החוקרים נקשר ביעילות יוצאת דופן לחלבון MKK7 מקבוצת הקינאז (באפור). באדיבות פרופ' ניר לונדון, מכון ויצמן

הצנזורה התאית

  • אין תגובות
דג פוגו (אבו נפחא) מתוך ויקיפדיה

מדוע דגי הפוגו (אבו נפחא) הקטלניים כה טעימים

  • אין תגובות
סינתזה של תיו-פפטידים בעזרת זרז מוליבדן

פריצת דרך בסינתזה כימית של נוגדי חיידקים תשמש עוד נשק בעמידות לאנטיביוטיקה

  • אין תגובות
חיידקים חובבי גופרית תוקפים תאי אצה ממין Emiliania huxleyi מקור, ורדי. מכון ויצמן

כיצד תורמים חיידקים אוהבי גופרית למותן המהיר של פריחות האצות באוקיינוס?

  • תגובה אחת
ירקות ופירות מהונדסים גנטית איור: מתוך PIXABAY.COM

מהנדסים גנטיים מתקנים פגם אבולוציוני קדום בצמחים – ומשפרים את היבול בארבעים אחוזים

  • 9 תגובות
תאים סרטניים נסחפים בזרם הדם. איור: shutterstock

מפעלי הדם הראשונים: השנה יקבלו עשרה אנשים עירויי דם סינתטי

  • 6 תגובות
פרופ' שולמית לבנברג. צילום: דוברות הטכניון.

חוקרים בטכניון הדגימו את היתרון של רקמות שגדלו במעבדה תקופה ממושכת יותר לפני השתלתן

  • אין תגובות
תבלינים. אילוסטרציה: shutterstock

קודם ווטסון הריח בשמים, עכשיו גם מסייע לפתח תבלינים

  • אין תגובות
צמיחה מחדש של שלוחות תאי עצב המוקפות בתאי גְלִייָה (גרעיני התאים מסומנים בכחול), בעצב השת של עכבר, שבעה ימים לאחר פציעה (למעלה) ו-25 ימים לאחריה (למטה). בעכברים ללא Silc1 (טור שמאלי), השיקום פחות עוצמתי – שלוחות תאי העצב שצמחו מחדש (אדום) קצרות יותר מאשר בעכברים בעלי עותק Silc1 פעיל. צולם באמצעות מיקרוסקופ פלואורסצנטי

גן המשחק תפקיד מכריע בתיקון תאי עצב

  • אין תגובות
הכבד. איור: Shutterstock

27 מולקולות חדשות עם פוטנציאל תרופתי נרחב התגלו בעזרת אלגוריתם פורץ דרך

  • אין תגובות
סריקת MRI. מקור: pixabay.com.

אלגוריתם חדש מבוסס למידה עמוקה כמעט מייתר את הצורך בגדוליניום בסריקות MRI

  • 3 תגובות
איור של נקודת קורנל ראשית (משמאל) המחוברת למקטע נוגדן (במרכז) תוך קישור לקולטן תא סרטני של HER2 (מימין). הנקודה והנוגדן המחובר אליה יחדיו הם בקוטר של פחות מ-8 ננומטרים, סף הגודל להרחקה מהגוף על ידי הכליות.

נשק יעיל למאבק בסרטן – נוגדנים

  • אין תגובות
זיהוי פנים. אילוסטרציה - shutterstock

עכשיו זה מדעי- אנחנו מזהים מפורסמים מהר יותר

  • אין תגובות
תודרנית לבנה (Arabidopsis_thaliana). מתוך ויקיפדיה

העיניים של הצמחים

  • אין תגובות
זעקה. אילוסטרציה: shutterstock

בני אדם לא יודעים להבחין בין צרחות שמחה לצעקות אימה

  • תגובה אחת
העין ועצבי הראיה בקליפת המוח. איור: shutterstock

מותר האדם: מדעני מכון ויצמן מצאו מה מיוחד במוח האדם

  • 16 תגובות
אאוזינופילים. צילום: פרופ אריאל מוניץ, אוניברסיטת תל אביב

שיטה חדשה לטיפול בסרטן המעי הגס באמצעות חיזוק מערכת החיסון

  • 4 תגובות
דייג תופס סלמון מהזן sockeye. צילום: מתוך PIXABAY.COM

החוקרים מחיפה שמצאו את הסלמון הסקנדינבי מלפני 5,600 שנים

  • 3 תגובות
מערכת החיסון. איור: shutterstock

האיחוד האירופי וקנדה העניקו 8.65 מיליון יורו לפרויקט בהובלה ישראלית לקידום שיתוף מידע גנומי הקשור למערכת החיסון

  • אין תגובות
ד"ר עידו יפה, ד"ר יניב לובלינג וד"ר הנג'י לי. העייפות פנים רבות לה. צילום: דוברות מכון ויצמן

לא כל כך עצלים

  • אין תגובות
חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. אילוסטרציה: shutterstock

כיצד ניתן להלחם בעמידות חיידקים לאנטיביוטיקה?

  • תגובה אחת

פלטפורמה לפיתוח תרופות נגישות למחלות מטבוליות גנטיות נדירות

  • תגובה אחת
מיני-מעי הגדל בצלחת (תאים מתחלקים בקריפטות צבועים באדום, ובירוק - תאים בנישה התומכים בתאי הגזע)

החלבון ARTS אחראי לתהליכים קריטיים במחלות מעיים

  • אין תגובות
הטריוּמווירָט של הנוירו-היפופיזה: פיטואיציטים (בסגול) הפזורים בין קצות האקסונים (בירוק) ונימי הדם (באדום)

תגלית: כיצד כלי דם מסוימים במוח פותחים "חלונות" המאפשרים להתגבר על מחסום הדם-מוח

  • 2 תגובות
חיטה. מתוך ויקיפדיה

התגלתה משפחת חלבונים חדשה בצמחים המהווה חלק מהמערכת החיסונית של הצמח

  • תגובה אחת
פרופ' יוסי שילה. צילום: איילת קלרטג

חוקרים באוניברסיטת תל אביב זיהו חלבון העשוי לשמש מדד חדש לדרגתם של גידולים סרטניים

  • 3 תגובות
מדוזה בתוך המים. צילום: מתוך PIXABAY,COM

הצד החיובי של המדוזות

  • תגובה אחת
סכימה המתארת את הרעיון המחקרי: נטילת דגימה מהגידול ופיצולו לשני מסלולי חקר: חקר הגידול המקורי בשיטות היסטו-פתולוגיות וחקר צברי תאים של הגידול (אורגנואידים) לבדיקת התגובה לתרופות שונות.

צברי תאים יוכלו לסייע בבחירת טיפול רפואי יעיל

  • תגובה אחת

הטבלה המחזורית של מקצועות המחר – מההירוגליפים המצריים דרך שפת האימוג'י לעבר שפה חדשה

  • 5 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש