ביולוגיה ורפואה

(מימין לשמאל): ד"ר טליה גולן ופרופ' מלכה כהן-ערמון. צילום: באדיבות אוניברסיטת תל-אביב.

התגלתה מולקולה הגורמת להכחדה עצמית של תאי סרטן לבלב

  • 5 תגובות
חיידקים המקבעים דו תחמוצת הפחמן מהאוויר. איור: פרופ' רון מילוא, מכון ויצמן

חיידקים שניזונים מפחמן דו-חמצני בלבד ובונים את כל הביומסה של גופם מפחמן שמקורו באוויר

  • 7 תגובות
אלצהיימר. איור: Image by Gerd Altmann from Pixabay

חוקרים באוניברסיטת תל אביב: מוטציות גנטיות רבות המאפיינות אוטיזם ומוגבלות שכלית מופיעות גם במוחם של חולי אלצהיימר

  • 4 תגובות
הכְּנִימָה Myzus persicae. פוגעת ביבולים של תפוחי אדמה ואפרסקים. תצלום: סקוט באואר

מזיקים אבל פחות

  • 2 תגובות
בחירת תכונות גנטיות. איור: shutterstock

לא בטוח שניתן לבחור אם הילד שנולד בהפרית מבחנה יהיה גבוה או חכם יותר

  • 2 תגובות
מיצוי מולקולות עם פולסים חשמלים מאפשר זיהוי רקמות סרטניות לעומת רקמות רגילות. צילום: פרופ' אלכסנדר גולברג.

שיטה חדשה לדגימת רקמות העשויה לחסוך כאב וסיכון הקיימים בביופסיות חוזרות

  • אין תגובות
תמונת השער במגזין Small, המוקדשת למחקר. שבבי הסיליקון מוחדרים למוח העכבר בהשתלה בטוחה או באמצעות אקדח גנים. השבבים מתפרקים תוך כדי שחרור פקטור גדילה עצבי, חלבון המונע את מות תאי העצב במחלת אלצהיימר

חוקרות בטכניון ובאוניברסיטת בר אילן פיתחו טכנולוגיה חדשה להובלת תרופות אל המוח בתוך שבבי סיליקון בעלי מבנה ננומטרי

  • אין תגובות
אנליזה גנטית מספקת עדות לכך שמקורם של חיידקים בזיהומי דם הוא בקפסולה של תכשיר פרוביוטי. באיור רואים קפסולה שממנה מתפזרים חיידקים פרוביוטיים תכולים. אפשר לראות שהם מגיעים לכלי הדם (זיהום). העץ (שחור) שמקשר בין החיידקים מייצג את הקשר הפילוגנטי בין החיידקים, כלומר את האנליזה הגנטית שביצעו החוקרים. קרדיט: ברק שאער תמר

חיידקים פרוביוטיים – חרב פיפיות

  • תגובה אחת
פרופ' ג'וזפה פליני מאוניברסיטת בולוניה (מימין) ופרופ' בעז פוקרוי מהטכניון. צילום : דוברות הטכניון

חיידקים בחלל

  • אין תגובות
פרופ' חיים כהן. צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן

מרכז משותף ישראלי-גרמני לחקר הזקנה יוקם באוניברסיטת בר אילן

  • אין תגובות
אמית נתוואני, מנהל תחום הרפואה ומנהל תחום הדיגיטל, סאנופי. צילום: אבי בליזובסקי

"הרופא ירשום אפליקציה"

  • אין תגובות
ד"ר טקאשי קאוואשימה וד"ר מיו נונקה. צילום: דוברות מכון ויצמן

ישחקו הדגים לפנינו

  • תגובה אחת
דימות תהודה מגנטית של נבדקת ללא פקעת הרחה (מימין) ונבדקת עם פקעת הרחה (משמאל). שתיהן עם חוש ריח תקין לגמרי

שמאל, ימין וחוש הריח: לכ-4% מהנשים השמאליות יש חוש ריח תקין, אף שאין להן פקעת הרחה

  • אין תגובות
תמונת מערת מנות עם סימון האזור בו נמצאו חלק מהשיניים. צילום: פרופ' ישראל הרשקוביץ

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצאו שיניים של אדם מודרני ואדם ניאנדרטלי מלפני כ-40,000 שנה במערת מנות בגליל

  • 2 תגובות
גולגולת של אדם מודרני (מאחור) ושל אדם ניאנדרטלי. צילום: shutterstock

האם מחלות שהפיץ ההומו סאפיינס גרמו בסופו של דבר להכחדת הניאנדרטלים?

  • 2 תגובות
ארבעה עכברים בכלוב מצוייד מפגינים 60 התנהגויות שונות להערכה. מעבדתו של פרופ' אלון חן, מכון ויצמן

אופי של עכבר: מדעני מכון ויצמן פיתחו מבחן אישיות לבעלי-חיים

  • אין תגובות
צפרדע חץ זהובה. צילום: Wilfried Berns - first upload in de wikipedia on 10:37, 28. Apr 2006 by Wilfried BernsTierdoku.com, CC BY-SA 2.0 de, קישור

סחר בחיות מחמד ובעיקר דו חיים מסכן אוכלוסיות נרחבות של בעלי חיים

  • אין תגובות
סוכרת. המחשה: shutterstock

המיקרו לבלב המהונדס מישראל שינסה לשפר איכות חייהם של חולי סוכרת

  • 5 תגובות
נוף של צביר כוכבים צעירים ( בני מיליון שנים), המכונה ערפילית צפון אמריקה או הערפילית הפלסיאנית (למעלה מימין). זו גרסה נקיה ומעובדת של התמונה המקורית של טלסקופ החלל שפיצר. NASA/JPL-Caltech. איור: shutterstock

האם אבני הבניין של החיים נוצרו בעננים בין-כוכביים?

  • תגובה אחת
תסמיני החצבת. איור: shutterstock

חצבת מוחקת זכרון חיסוני של מחלות אחרות

  • אין תגובות
זיהוי פנים. Image by teguhjati pras from Pixabay

חוקרים מויצמן גילו התאמה בין דפוסי קידוד פנים במוח האדם ובמערכות בינה מלאכותית

  • תגובה אחת
האבולוציה של החיים על כדור הארץ. איור: shutterstock

"כימיה וביולוגיה אינם עולמות נפרדים"

  • 3 תגובות
עטלפים במערה. צילום: All-stock-photos/Shutterstock

הוייז של העטלף

  • אין תגובות
לווייתן גדול סנפיר. צילום: shutterstock

לווייתנים – פתרון טבעי למיתון משבר האקלים

  • 23 תגובות
ד"ר איתי תירוש וג'ולי לאפי. סרטן המוח הנפוץ והאלים ביותר

כנגד ארבעה תאים – מדוע אין כיום בנמצא תרופה יעילה לטיפול בסרטן המוח מסוג גליובלסטומה?

  • אין תגובות
החוקרים מיפו את הגרסאות השונות של מערכות נוקליאוטידים מעגליות

מה שטוב לחיידקים

  • אין תגובות
סימני ביתור, חיתוך וניפוץ על עצמות גפיים של יחמורים ממערת קסם. צילום: רות בלסקו

האדם איחסן מזון לטווח ארוך כבר לפני 400 אלף שנים

  • אין תגובות
מבנה תלת-ממדי של נוגדן (מסומן בכחול ובטורקיז) הקשור לאתר מטרה בנגיף אבולה. ד"ר רון דיסקין, מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן חשפו כיצד פועלים חיסונים ניסיוניים נגד אבולה

  • אין תגובות
איור 2 המנגנון לחישת חמצן שעליו זכו חתני פרס הנובל לשנה זו הוא בעל חשיבות בסיסית בפיזיולוגיה, למשל, עבור המטבוליזם ומערכת החיסון שלנו ועבור היכולת שלנו להתאמן ברמות נמרצות משתנות. גם תהליכים פתולוגיים רבים מושפעים ממנגנון זה. חוקרים רבים מתמקדים היום בפיתוח תרופות חדשות שתוכלנה לעכב או לשפעל את מנגנון חישת החמצן, זאת במטרה לשפר את הטיפולים באנמיה, סרטן ומחלות אחרות. איור: ועדת פרס נובל לרפואה

שלושה חוקרים שבחנו כיצד התאים חשים את רמות החמצן זכו בפרס נובל לרפואה לשנת 2019

  • 2 תגובות
תאי גזע מתמיינים לנויורנים ומושבת תאי גזע לא ממוינת. פרופ' ישי אביאור, האוניברסיטה העברית

תאי גזע עובריים בהם משתמשים לטיפול במחלות ובמחקר – עשויים להכיל מוטציות סרטניות

  • תגובה אחת
כלומר, כ-2.5 מיליון טונות של מזון בעלות של כ-18 מיליארד שקל הולך לאיבוד מדי שנה. תצלום: TAZ.

אקלים – חקלאות – מזון

  • 2 תגובות
צוות החוקרים. מימין לשמאל: פלג ריידר, דיאנה רסולוניריאנה וד"ר ירון כרמי צילום: באדיבות אוניברסיטת תל אביב.

חוקרים הצליחו לפתח פלטפורמה לטיפול אימונותרפי שעשוי להתאים לסוגים רבים של סרטן

  • 2 תגובות
ריאות של עכבר לא מטופל עם סרקומה על-שם יואינג (משמאל) המכילות תאי סרטן רבים (המסומנים בצבעים זוהרים) שהתפשטו מהעצמות, לעומת ריאות נקיות כמעט לגמרי של עכבר אשר טופל בתרופה המפחיתה את ייצור הגלוקוקורטיקואידים (מימין)

נחשפו הגורמים להתפשטות סרטן העצמות על-שם יואינג

  • אין תגובות
שפעת. צילום: shutterstock

מדוע זריקת השפעת לא יכולה לגרום לשפעת ולמה צריך להתחסן עכשיו

  • 5 תגובות
גילוי מוקדם של סרטן. איור: Image by mohamed Hassan from Pixabay

ביו-שבב ננוטכנולוגי לאיתור רמות מזעריות של סמני מחלה

  • אין תגובות
סצנה משפחתית פרהיסטורית המציגה תינוק המוזן בבקבוק תינוק דומה לאלה שבדקנו. כריסטיאן ביסיג / Archäologie der Schweiz , באדיבות המחברת

גילוי בקבוקי תינוקות פרהיסטוריים מראה כי תינוקות הוזנו מחלב פרה לפני 5,000 שנה

  • 2 תגובות
ארוחת בוקר מפנקת. צילום: Image by engin akyurt from Pixabay

איזו דיאטה פוגעת פחות בסביבה: צמחונית, טבעונית או קרניבורית?

  • 40 תגובות
אילוסטרציה המתארת את האדם הדניסובי. באדיבות מעיין הראל ו-CELL

קצה של זרת, זה כל מה שהיה דרוש לחוקרים מהאוניברסיטה העברית על מנת לשחזר כיצד נראה האדם הדניסובי

  • תגובה אחת
גידול סרטן העור (מלנומה). מתוך ויקיפדיה

סיכויי ההצלחה של אימונותרפיה תלויים במידת ההטרוגניות של הגידול הסרטני

  • תגובה אחת
כאשר הכניסו המדענים משטח מגנטי לתמיסה של מולקולות כיראליות ימניות ושמאליות (באדום ובכחול), נוצרו גבישים של המולקולות בקטבים מגנטיים מנוגדים. מעבדתו של פרופ' רון נעמן, מכון ויצמן

גביש בכיוון אחד

  • תגובה אחת
עטיפת הספר אבולוציות מאת אורן הרמן.

קנאה – המצאת העין

  • אין תגובות
איור - משמאל: המבנה האטומי של מקטע-חלבון שיוצר את סיבי הביופילם באי-קולי ובסלמונלה. מבנה זה דומה מאוד למבנים של סיבים עמילואידיים הקשורים למחלת האלצהיימר, ודמיון מבני זה הוביל לרעיון לפגוע בסיבי הביופילם החיידקי באמצעות החומרים שפותחו נגד סיבי האלצהיימר. למעלה (בשחור-לבן): תמונות שצולמו במיקרוסקופ אלקטרונים. משמאל נראים סיבים שנוצרים על ידי החלבון החיידקי ומשמשים לבניית הביופילם; מימין מוצגת הפגיעה ביצירת הסיבים כתוצאה מהוספת החומר שפותח נגיד סיבי האלצהיימר (ANK6) למטה (בשחור-אדום): תמונות תלת-ממדיות שצולמו במיקרוסקופ קונפוקלי לאחר צביעה פלורוסנטית אדומה של הביופילם החיידקי. משמאל: צפיפות גבוהה של ביופילם; מימין: ירידה משמעותית בכמות הביופילם בעקבות הוספת החומר ANK6.

מדענים בטכניון הצליחו לפגוע במנגנון ההגנה של חיידקי סלמונלה בעזרת חומרים שפותחו במקור כנגד מחלת האלצהיימר

  • אין תגובות
תרשים של האינטראקציה המרחבית בין אזורי הבקרה בדי-אן-אי לבין הגנים המבוקרים. ה"מדווחים" (באדום ובירוק) חושפים אינטראקציות אלה. מעבדתו של ד"ר יונתן שטנצלר, מכון ויצמן

תא בעקבות גורלו

  • תגובה אחת
אימונותרפיה לריפוי סרטן. איור: shutterstock

חוקרים ישראלים חשפו מנגנון מרכזי הגורם לעמידות מלנומה גרורתית לאימונותרפיה

  • אין תגובות
שונית האלמוגים במפרץ אילת בשעת שקיעה. צילום: תום שלזינגר

פגיעה במנגנוני הרבייה של כמה מינים של אלמוגים במפרץ אילת מסכנת את המשך קיומם

  • אין תגובות
צבעי מאכל טבעיים. צילום: מעבדתו של פרופ' אסף אהרוני, מכון ויצמן

צבע מהטבע

  • אין תגובות
תרשים המציג את התפתחות החיים לאורך התקופות הגיאולוגיות. מקור: United States Geological Survey / Wikimedia.

איך נוצרו התאים הראשונים? עם חלבון

  • 6 תגובות
חווה לגידול אצות. תצלום: JanB46, Wikipedia

כור ביולוגי לגידול אצות

  • 3 תגובות
מחלה ממבט ראשון: כשתא של המערכת החיסונית (מקרופאג, בכחול) פוגש חיידק (באדום), יש משמעות מכרעת להתרחשויות ב-48-24 השעות הראשונות

אלגוריתם שעשוי לנבא את הסיכוי לחלות בשחפת

  • אין תגובות
מימין: ד"ר רונית ניר, רן שחר, מיגל אנגל גרסיה-קמפוס, ד"ר מודי ספרא, ד"ר שרית אדלהייט-פלור וד"ר שרגא שוורץ. יש הרבה תגים בתא. צילום: דוברות מכון ויצמן

תג הזהב: כיצד פועל התג הכימי m6A המעורב בבקרה על הגנום האנושי?

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש