ולחשוב שרק ימים אחדים לפני קטע המסע לאיים הוא כותב לעמיתו הנסלו כי בעיקר מעניינים אותו הרי הגעש הפעילים שם
אולי האסוציאציה הראשונה שעולה לנו כשאנו שומעים את השם איי גלאפגוס היא “צ’ארלס דרווין”. לביקורו של דרווין באיי גלפגוס הייתה השפעה מכרעת על פיתוח תורת האבולוציה המבוססת על הבחירה הטבעית. צ’רלס דארווין, בוגר רפואה חסר מוטיבציה וכושל למדי, ליווה את סרן רוברט פיצרוי כבן לוויה וכחוקר טבע בספינה BMS Beagle שהקיפה את העולם.
כשיצא מאנגליה בשנת 1831 למסע של חמש שנים, היו לדרווין שאיפות מועטות שיוכל להפיק מחקר מדעי פורץ דרך. לאחר סקירת חופי דרום אמריקה עצרה הספינה באיי גלאפגוס. במהלך ביקורו באיים, ציין דרווין כי היצורים הייחודיים דומים מאי לאי, אך הותאמו בצורה מושלמת לסביבותיהם, מה שהוביל אותו לחשוב על מקורם של בעלי החיים והצמחים באיים.
בין אלה שפקדו את דארווין כל כך היו הפרושים שכיום נקראים על שמו. בהמשך יגיע דרווין לתובנה שכל הפרושים הם צאצאים של אותה שושלת.
שנים מאוחר יותר בשנת 1859, גיבש דארווין לבסוף את כל תצפיותיו בספרו המפורסם על מוצא המינים, תוך שינוי דרסטי ושנוי במחלוקת של ההשקפה המדעית על מקורות החיים הביולוגיים.
בזמן קריאת העבודות של דארווין, קל לראות את הרושם העצום שהשאירו איי גלאפגוס על חוקר הטבע הצעיר אף על פי שביקורו היה קצר מאוד. היתה זו מערכת יחסים מועילה לשני הצדדים.
בעוד האיים סיפקו לדרווין את ההוכחה שהוא היה זקוק לה לתיאוריות פורצות הדרך שלו, ובתורו, דרווין סיפק לאיים מקום ייחודי בהיסטוריה של הטבע תוך שהוא שם את האיים הנידחים “על המפה”.
ב-12 ביולי 1835, לפני קטע ההפלגה לכיוון איי גלפאגוס כותב דרווין במכתב ל-J.S הנסלו כי הוא מצפה בשמחה ועניין לביקור זה, בעיקר כדי לחקור הר געש פעיל.
דארווין והביגל שהו באיי גלאפגוס במהלך החודשים ספטמבר ואוקטובר 1835, ובמשך הזמן הזה הייתה לו הזדמנות לחקור קומץ איים, ולאסוף כמה מינים של בעלי חיים מקומיים לצורך מחקר עתידי שלו ושל עמיתיו באנגליה. הביגל עצמה היתה גדולה מכדי שתוכל לעגון במרבית האיים ולכן היא שטה סביב האיים וסירות קטנות יותר הביאו את דרווין ושאר אנשי הצוות לחוף שם כלו להתערבב עם חיות הבר האנדמיות.
בין ה-15-23 בספטמבר 1835 שהו אנשי הצוות באי סן כריסטובל (Chatham). בזמן שהצוות תפס כמה מהצבים הענקיים של סן כריסטובל למאכל, צ’רלס דרווין הסתקרן מהצבים ומסוגי הצמחים על האי, גם גם מהאי הסלעי והלבה שיצרה אותו.
24-28 בספטמבר: האי פלוריאנה (צ’ארלס): פלוריאנה הייתה מושבת עונשים אקוודורית בזמן שנוהלה על ידי האנגלי ניקולאס לוסון וצוות הביגל הורשה לצאת לחוף לסיור במושבה. דארווין אסף בחריצות דגימות רבות של בעלי חיים וצמחים ולמד כי אפשר היה לדעת מאיזה אי הגיע צב לפי קליפתו.
ביומן שלו, העיר דרווין כי המורשעים שעל האי אכלו באופן קבוע צבים וכי ספינות לווייתנים ופיראטים לקחו גם אם את הצבים הללו. ספינה אחת כזו העבירה 700 צבים מפלוריאנה לצרכי מאכל במהלך השיט. בשנת 1846 נכחד המין.
28 בספטמבר – 4 באוקטובר: האי איזבלה (אלבמרלה) באי זה נדהם דארווין מכמות האיגואנות הימיות ששחו מתחת למים. המחשבה הראשונה שלו הייתה שהאיגואנה ניזונה מדגים ובעלי חיים קטנים. עם זאת, כאשר חקר את מקביליהן באי ג’יימס, הוא הגיע למסקנה שהאיגואנות הימיות ניזונות מאצות.
4 באוקטובר – 8 באוקטובר – איי הצפון: מרצ’נה, ג’נובסה ופינטה (בינדלו, מגדל ואבינגדון):הביגל ניסה להגיע לאי אבינגדון אך הנסיון נכשל שוב ושוב בשל הזרמים והשרוחות. היא לא עגנה לבסוף באף אחת מהאיים הללו ובמקום זאת החליט מפקדה לפנות לאי ג’יימס (סנטיאגו), מכיוון שאזלו להם המים המתוקים.
8 באוקטובר – 17 באוקטובר – האי ג’יימס (סנטיאגו). חברי צוות הביגל לא מצאו מים באי ג’יימס ופנו חזרה לצ’אטם כדי לחדש את האספקה, דרווין עם רופא הספינה, בנג’מין בינו ועוזריהם נותרו מאחור עם אוהל וציוד כדי לבלות את השבוע בחקירה ואיסוף דגימות. הם אספו דוגמאות רבות, כולל כמה דגים, חלזונות, כמה סוגים של ציפורים, זוחלים וכמה חרקים. זו ככל הנראה היתה הפעם הראשונה שבה דרווין הבין שהאיים השונים הם ביתם של מינים שונים.
17 באוקטובר – 20 באוקטובר – איי איזבלה (אלבמרלה), זאב (וונהאם) ודרווין (קולפפר): לאחר שאספה אליה בחזרה את דרווין וצוותו חזרה הספינה לסקור את החוף המזרחי של אי איזבלה לפני שעברה לאבינגדון (פינטה) כדי לשגר משלחת בסירות קטנות יותר.
האי דארווין
ב – 20 באוקטובר הם סקרו את האיים וונהאם (וולף) וקולפפר (דרווין) לפני שהפליגו לטהיטי. דרווין מעולם לא דרך על אדמת קולפפר, האי שנושא כעת את שמו.
לתקציר באתר המשווק סיורים באיי גלאפגוס
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
יפה !
מענין לציין כי בנוסף ל״איגאנות-הימיות״
היו במספר איים ״איגאנות-יבשתיות״
(דומות לאלו שבדרום-אמריקה)
לרוע המזל חזירים, כלבים, חתולים
ועוד חיות שהגיעו אם המתישבים האנושיים
השמידו את האיגאנות-היבשתיות לחלוטין,
אחרי שהבעיה זוהתה סולקו הטורפים
משני איים ולאחרונה שוחררו בהם
כמה מאות ״איגואנות-יבשתיות״