מאובנים בני כ-200,000 שנה ממערה בכרמל מעידים שיציאת האדם מאפריקה התרחשה דווקא בעידן הקרח

בניגוד לתיאוריה הרווחת, שלפיה הקיפאון והיובש שאפיינו את תקופות הקרח הרתיעו את בני האדם ומנעו נדידה בין יבשות, מחקר חדש ומפתיע מגלה שהיציאה מאפריקה למזרח התיכון התרחשה דווקא באקלים מאתגר שכזה * הממצאים פורסמו ע"י ד"ר ליאור וויסברוד מרשות העתיקות ופרופ' מינה וינשטיין-עברון מהמכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה

מערת מיסלייה. צילום: מינה וינשטיין-עברון, אוניברסיטת חיפה
מערת מיסלייה. צילום: מינה וינשטיין-עברון, אוניברסיטת חיפה

בניגוד לתיאוריה הרווחת, לפיה האקלים הקר והיבש בעידן הקרח היווה מחסום לנדידה בין-יבשתית של האדם, מחקר ישראלי חדש ומפתיע מגלה שהיציאה מאפריקה התרחשה דווקא באקלים שכזה, לפני כ-200,000 שנה. במחקר, שבדק מאובנים של בעלי חיים ממערת מיסליה שבגן לאומי הר כרמל, זוהו, בין השאר, מיני מכרסמים המאפיינים אזורים צפוניים וקרים. בעלי החיים נמצאו בסמיכות ללסת אנושית, בת קרוב ל-200 אלף שנים. המחקר פורסם אתמול (א' 21.6) במגזין המדעי Journal of Human Evolution.

לדברי ד"ר ליאור וויסברוד מרשות העתיקות, שפירסם את הממצאים החדשים יחד עם פרופ' מינה וינשטיין-עברון מהמכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, "חקרנו מאובנים זעירים, רובם קטנים ממ"מ בודד, שהתגלו בתוך אותה שכבה שבה נמצאה לפני כשנתיים הלסת האנושית הקדומה ביותר של מין האדם המודרני (הומו ספיאנס) מחוץ לאפריקה, ממצא שפורסם על ידי פרופ' ישראל הרשקוביץ' מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' מינה וינשטיין-עברון מאוניברסיטת חיפה בכתב העת היוקרתי Science. המאובנים שנחקרו כעת, זוהו כשייכים ל-13 סוגים שונים של מכרסמים ואוכלי חרקים קטנים, שחלקם חיים היום באזורים גבוהים וקרים, כגון הרי הזאגרוס שבצפון אירן ובהרי הקווקאז".

לדברי ד"ר וויסברוד, "מדהים שאפשר ללמוד משרידים של נברן אחד קטן על האנושות כולה. בין המינים שהתגלו בחפירה, הופתענו מאוד לגלות גם בעלי חיים שמסוגלים לחיות רק באקלים קר – בייחוד מין מסויים בשם נברן חפרפרת (Ellobius lutescens), שחי כאן בתקופת הקרח ונעלם מאזורינו לפני יותר מ- 150 אלף שנים.

הלסת האנושית ממערת מיסליה. צילום: ישראל הרשקוביץ, אוניברסיטת תל אביב
הלסת האנושית ממערת מיסליה. צילום: ישראל הרשקוביץ, אוניברסיטת תל אביב

משמעות הדבר היא, שכאן בארץ שררו תנאי קור שאפשרו את מחייתו של אותו בעל חיים. מציאת הלסת האנושית בשכבת החיים של הנברן, משמעה שהאדם חי ושרד בתנאים אלה! לשרידים הזעירים של בעלי החיים הקטנים שחקרנו, יש חשיבות ראשונה במעלה לחקר האבולוציה האנושית. בעזרת המאובנים ניתן לגלות באילו תנאים יכולים היו בני האדם הקדומים לשרוד בתקופות פרהיסטוריות שונות, ובאיזה קצב התפתחה היכולת האנושית להסתגל לתנאי אקלים מגוונים".

המחקר של ד"ר וויסברוד מרשות העתיקות ופרופ' וינשטיין-עברון מאוניברסיטת חיפה, מגלה כעת שהיציאה מאפריקה התרחשה דווקא בתקופה של אקלים גלובלי של תקופת הקרח, ותומך בסברה שההתאמות שבזכותן הפך המין האנושי למין הדומיננטי בכדור הארץ, הופיעו כבר בשלב מוקדם באבולוציה שלנו.

לדברי פרופ' וינשטיין-עברון, החוקרת שניהלה את החפירה במערת מיסליה, "התגליות הפרהיסטוריות בישראל, ובאזורים נוספים של צפון אפריקה ודרום-מזרח אירופה, משנות את התפיסות הקיימות בנוגע

לאבולוציה של האדם. תגליות אלו שופכות אור על מוצאו של האדם המודרני והתפתחות היכולות הפיסיולוגיות והתנהגותיות המודרניות. יכולות אלו הן שאפשרו לנו להגיע לכל אחת מן היבשות תוך פרק זמן קצר יחסית במונחים אבולוציוניים, לזרז את הכחדתם של מיני אדם קדומים יותר, ולמעשה לכבוש את העולם. אם זה לא היה האקלים שעיכב בתחילה את אבותינו הקדומים, יהיה על החוקרים לבחון הסברים אחרים, ובהם כאלה שקשורים בדמוגרפיה של אוכלוסיות, יחסי הגומלין עם מיני אדם אחרים, או הופעתם המאוחרת של חידושים טכנולוגיים".

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. מה ההסבר לכך שנוצרים מאובנים רק במקום מסוים למשל במערה בכרמל ולא בשום מקום אחר?

  2. זה שדווקא בתקופת הקרח התאפשר לאנשים להניע בין יבשות וגם דברים אחרים שכיום "מתגלים" למדנו בברית המועצות בבית ספר יסודי בערך לפני 33 שנה. מפתיע שהעולם המערבי רק עכשיו מגלה.

  3. מסקנות מענינות על סמך ממצאים מענינים ,
    רק שראוי להבדיל בין ״עידן הקרח״ לתקופת-קרח,
    שכן : עידן-הקרח החל לפני כ 35מיליון שנים
    אחרי שמערך הזרימות באוקינוסים השתנו
    כאשר אסיה, צפון-אמריקה ואירופה ״סגרו״
    על הקוטב הצפוני ואנטארטיקה ״התישבה״
    על הקוטב הדרומי,
    כלומר עידן-קרח שנוצר בגלל תנועת היבשות,
    מאז חווה כדורנו תקופות חמות וקרות
    (בגלל מחזור מילנקביץ)
    לתקופות הקרות (יותר) קוראים תקופת-קרח,
    (בעידן יש תקופות )

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן