שטיפת ידיים תכופות, חיטוי משטחים והימנעות ממגע גופני מורידים את הסיכון להידבקות בקורונה כמו מסכות וכפפות

כך עולה ממחקר של חוקרים מהמכון הביולוגי בנס ציונה, שבנו מודל מתמטי המשחזר את דרכי ההדבקה של הנגיף, עוד ממצא: טיפות תלויות באוויר מהוות גורם זניח בהדבקה

שטיפת ידיים תכופות, חיטוי משטחים והימנעות ממגע גופני מורידים את הסיכון להידבקות בקורונה כמו מסכות וכפפות. כך עולה ממחקר של חוקרים מהמכון למחקר ביולוגי בנס ציונה. החוקרים, ד”ר יהודה ערב, ד”ר זיו קלויזנר וד”ר אייל פטל מהמחלקה למתמטיקה שימושית, במכון פיתחו מודל מתמטי המשחזר את דרכי ההדבקה של הנגיף.

אחד ההבדלים המשמעותיים בין מגפת הסארס לקוביד-19 הוא ההדבקה הפרה-סימפטומטית. בעוד בסארס בידוד אנשים שהפגינו סימפטומים הוביל לבלימת המגפה, בקוביד-19 יש שיעור משמעותי של הדבקות שמתרחש על-ידי אנשים שנראים בריאים לחלוטין.

לא ברור כיצד מתרחשת ההדבקה הפרה-סימפטומטית. באופן כללי, עשויים להיות מספר נתיבים להדבקה: חלקיקי וירוס שנישאים באוויר, מגע (ישיר עם אדם מדבק או עקיף דרך משטחים רבי-מגע, המכונים בספרות fomites) או טיפות גדולות שמזהמות משטחים או אדם אחר. לגילוי המנגנון המאפשר לאנשים פרה-סימפטומטיים להעביר את נגיף ה – SARS-CoV-2 יש השפעה משמעותית על האפשרות לשלוט במגפת COVID-19. לשם כך נדרשות הוכחות מבוססות מודל מתמטי מכני כמותי. המודל עוקב אחר דינמיקה של הדבקה בין אנשים בתוך חלל סגור.

המודל המתמטי המודל מתאר התנהגות אופיינית לאנשים בריאים הפועלים בחלל סגור (שמדמה חדר במשרד או בבית) כאשר אחד האנשים הוא פרה-סימפטומטי, כלומר נדבק בנגיף, אך לא מפגין תסמינים והשני בריא. המחקר התמקד בחללים סגורים מאחר שמחקרים רבים בספרות זיהו שחללים סגורים הם הסביבה שבה התרחשו רוב רובן של ההדבקות בקוביד-19. המודל מביא בחשבון נתוני מדידות מהספרות המדעית על קצב המגע שאדם נוגע בפניו ובמשטחים, כמות הפעמים שאדם בריא משתעל ומתעטש, נתונים על ריכוז הנגיף במערכת הנשימה, כמות חלקיקי הוירוס הנפלטים כשאדם משתעל או מתעטש והדעיכה של פעילות הוירוס באוויר ועל משטחים.

אימות המודל בוצע מול פרמטרים מרכזיים של המגפה, שנמדדו ברחבי העולם ודווחו בספרות המחקרית בחודשים האחרונים. – קצב ההדבקה השניוני במשקי בית (כלומר, ממוצע אחוז הנדבקים במשק בית שנדבקו מחבר משק בית פרה-סימפטומטי) כמו כן תוארה התפלגות serial interval – התפלגות זו מתארת את הזמן שחלף בין הדבקה של זוגות של אנשים – בין הזמן שבו נדבק המדביק לבין הזמן בו הודבק האיש שהודבק ממנו. הנתונים המדווחים מרחבי העולם מראים על סיכוי של 15-10% להדבקה של אדם בריא בידי חולה לא סימפטומתי הנמצא בקרבתו בשיעורים שבין 10%-15% כשמביאים בחשבון את כל דרכי ההדבקה האפשריות.

לאחר שסימולציות המודל שחזרו בהצלחה את הפרמטרים האמורים, אפשר היה להשתמש במודל כדי לנתח את התרומה של כל אחת מדרכי ההדבקה האפשריות. נמצא שעיקר ההדבקה היא במגע ישיר בין אנשים ובאופן משני באמצעות מגע במשטחים רבי-מגע. ממצא חשוב ומעניין הוא שבניגוד לטענות שהועלו במחקרים אחרים, הסכנה בהדבקה דרך האוויר זניחה.

כמו כן נבחנה התרומה של צעדי מיגון שונים. בפרט, נמצא ששילוב של רחיצת ידיים, ניקוי משטחים רבי מגע וריחוק חברתי מוריד את הסיכון להדבקה באופן דומה לחבישת מסכות וכפפות. לממצא הזה חשיבות רבה לגבי אופן ההתנהגות המומלץ במקומות עבודה ובבתי ספר. דבר זה יכול לשמש הנחיה המאפשר צמצום הסיכון להדבקה בעת חזרת המשק לפעילות.

ישנן שלוש צורות אפשריות של הדבקה – הראשונה היא הדבקה במגע כלומר הדבקה טיפתית גדולה שמתרחשת כאשר מישהו מתעטש או משתעל על אדם אחר ופוגע ישירות בפניו. דרך שניה היא באמצעות מגע במשטחים מזוהמים, כאשר הוירוס מגיע תחילה ליד ואז כאשר מקרבים את היד לפה הוא עובר לדרכי הנשימה, והדרך השלישית – דרך האוויר, טיפות תלויות באוויר מעיטוש או שיעול של חולה שעבר במקום קודם לכן וננשמות על ידי אדם אחר.

התוצאה המפתיעה של הרצות המודל היתה שאם מקפידים על ריחוק חברתי, ונמנעים מלחיצות ידיים, מקפידים על הגיינה בעת נגיעה בידיעות ושוטפים את הידיים פעם בשעה, מגיעים לאותה יעילות הגנה של חבישת מסכות וכפפות במשך כל היום. לכן לדוגמה שליחת ילדים לבית הספר בלי מסיכות יכולה להספיק אם בית הספר מחטא את המשטחים כל הזמן, והילדים שוטפים ידיים בתדירות גבוהה. מסתבר שנקיטה רק באחד האמצעים לא מספיקה בשל המגע הרב של הידיים בפנים, אפילו בלי משים.

כנהוג בימי הקורונה המחקר פורסם בשלב ראשון באתר ארכיון ובמקביל נשלח לכתבי עת לצורך ביקורת עמיתים.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

• האם ה-RNA-שליח של מודרנה יביא את בשורת החיסון לקורונה?
• מחקר גנומי מאוני’ ת”א: כ-70% משרשרות ההדבקה של הקורונה מקורן מארה”ב והשאר מאירופה
• חוקרים בטכניון פיתחו חומרי חיטוי אפקטיביים וארוכי טווח הפוגעים במנגנון ההדבקה של נגיף הקורונה