האוטובוס צפוי להסיע את עובדי בזן בצפון, ומשרד האנרגיה תמך בפרויקט ב־2.5 מיליון שקל. תא הדלק אינו פולט פחמן דו־חמצני מן הרכב, אבל המאזן הסביבתי תלוי באופן ייצור המימן. הטווח, עלות התפעול והחיסכון בפליטות עוד צריכים להימדד בישראל.
ב־8 באוקטובר 2026 נמסר לקבוצת בזן אוטובוס בינעירוני המונע בתא דלק מימני. לפי הודעת משרד האנרגיה והתשתיות, זהו האוטובוס הראשון מסוגו בישראל, והוא פותח ויובא בתמיכה של 2.5 מיליון שקל במסגרת תוכנית ״חלוץ והזנק״. דיווח ב־Bizportal מציין כי הוא מיועד להסעת עובדי בזן בקווים בצפון, באמצעות מימן שמייצרת החברה ותדלוק בתחנה ביגור. זהו צעד מעשי בבחינת תחבורה כבדה מונעת מימן, אך מסירת כלי רכב אחד אינה מוכיחה עדיין כדאיות כלכלית או הפחתה כוללת של פליטות.
מה האוטובוס אמור לעשות?
מדובר בדגם Audace 1050 של Allenbus ו־Marcopolo, לעד 53 נוסעים. יש בו ארבעה מכלי מימן בלחץ 700 בר וסוללה. לפי הנתונים שנמסרו בפרויקט, הטווח גדול מ־500 קילומטרים ועשוי להתקרב ל־600 קילומטרים בנסיעה בינעירונית. היצרנית הציגה גרסה מימנית המבוססת על אותו מרכב כבר ב־2023; החידוש המקומי הוא במסירה ובהפעלה המתוכננת בישראל.
תא הדלק ממיר אנרגיה כימית של מימן לחשמל המניע מנוע חשמלי. בנקודת השימוש נפלטים מים, ולא עשן דיזל. תדלוק מהיר וטווח ארוך עשויים להתאים להסעות בינעירוניות עתירות נסועה. גם כאן דרוש דיוק: בפרסומים מופיעים זמני תדלוק שונים, מפחות מחמש דקות ועד כ־12 דקות, בהתאם לתנאים. אלה אינם נתוני ביצוע עצמאיים מהקו שבו יפעל האוטובוס.
מאין מגיע המימן — ומה נפלט בדרך?
בדיווח על המיזם נאמר שהאוטובוס יתודלק במימן שמייצרת בזן. בדוח הקיימות של בזן על שנת 2022 כתבה החברה כי בשלב ההוא המימן שלה הופק מגז טבעי, שהוא דלק מאובנים — כלומר מימן ״אפור״ — וכי המעבר למימן ירוק הוא תוכנית עתידית. החברה מתארת גם השבה של מימן שנוצר כתוצר לוואי בתהליכי זיקוק, המקטינה את צריכת הגז הטבעי במתקן הייצור. לכן יש בסיס לחשוד שמקור האנרגיה כאן מאובני, אך לא לקבוע שכל המימן הוא ״תוצר נפט״: הפרסום העדכני על האוטובוס אינו מזהה איזה זרם מימן בדיוק יוזרם למכליו ואינו מספק מאזן פליטות של ייצורו, דחיסתו והובלתו. הכינוי ״אפס פליטות״ מתאר לכל היותר את פעולת הרכב עצמו, ולא את מלוא שרשרת האספקה.
לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית בדוח 2026, ייצור המימן בעולם עדיין נשלט בידי דלקים מאובנים ללא לכידת פליטות; ייצור מימן דל פליטות הגיע ב־2025 לכמעט מיליון טונות, מעט יותר מאחוז מכלל הייצור. הנתון העולמי אינו מוכיח דבר על המימן של בזן, אבל מבהיר למה זיהוי מקור המימן הוא תנאי לבדיקת הטענה הסביבתית.
מה צריך למדוד בפיילוט?
המבחן צריך לכלול צריכת קילוגרמים של מימן ל־100 קילומטרים, עלות הדלק והתחזוקה לקילומטר, זמן תדלוק בפועל, זמינות האוטובוס והתחנה, מספר נוסעים ונסועה שנתית. יש לחשב פליטות לאורך שרשרת האספקה, לרבות ייצור המימן ודחיסתו, ולהשוות לאוטובוס דיזל ולאוטובוס חשמלי בסוללה הממלאים אותה משימה. בלי נתונים אלה אי אפשר לדעת אם יתרון התדלוק המהיר מצדיק את המחיר והתשתית הייעודית.
הפיילוט עשוי לתת תשובה שימושית במיוחד לשאלה היכן מימן מתאים לתחבורה כבדה בישראל. נכון לעכשיו הוא מסמן תחילתה של בדיקה, ולא את תוצאתה.
שאלות ותשובות
האם האוטובוס אינו פולט גזי חממה?
מן האוטובוס עצמו אין פליטת פחמן דו־חמצני בזמן נסיעה בתא דלק. הפליטות הכוללות תלויות במקור המימן ובדרך ייצורו ואספקתו. בזן דיווחה בעבר על ייצור מגז טבעי ועל השבת מימן מתהליכי זיקוק; מקור הדלק המדויק בפיילוט לא פורסם אבל ברור שירוק הוא לא.
האם הטווח של 600 קילומטרים כבר הוכח בישראל?
זהו טווח מוצהר בתנאים מסוימים. נתוני נסיעה תפעוליים בקו העובדים טרם פורסמו.
מדוע לבחון מימן אם יש אוטובוסים חשמליים?
מימן עשוי לקצר עצירות תדלוק במשימות ארוכות, אך מצריך תחנת תדלוק ואספקה ייעודיות. השוואה הוגנת מחייבת נתוני עלות, זמינות ופליטות על אותו מסלול.
מקורות
- משרד האנרגיה והתשתיות: מסירת האוטובוס, 8.10.2026
- בזן: דוח קיימות 2022, מקור המימן ותוכנית המעבר
- IEA: Global Hydrogen Review 2026, Production
