"מכרזי תחבורה ציבורית יחייבו שימוש באוטובוסים חשמליים ב-50% מהקווים"

כך אמר בדיון בוועדת המשנה לקידום טכנולוגיות לאנרגיה מתחדשת עידן עבודי, ראש תחום האנרגיה במשרד התחבורה. יו"ר ועדת המשנה חה"כ יעל כהן-פארן אמרה: "מגזר התחבורה אחראי לכ- 25% מפליטות גזי החממה. הגיע העת להתגבר על הכישלון של 'בטר פלייס' ולהתקדם קדימה. הממשלה צריכה לקבוע יעדים ברורים למעבר לתחבורה מונעת בחשמל בישראל"

אוטובוס חשמלי בניו יורק. מקור: Marc A. Hermann / MTA New York City Transit.
אוטובוס חשמלי בניו יורק. מקור: Marc A. Hermann / MTA New York City Transit.

ועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה לקידום טכנולוגיות לאנרגיה מתחדשת בראשות חה"כ יעל כהן-פארן (המחנה הציוני) קיימה ביום שני דיון במטרה לקדם הפחתת פליטות גזי חממה בישראל בכלי הרכב ובאסדות הגז.

כהן-פארן אמרה בפתח הדיון: "השימוש ברכב בעל מנוע בערה פנימי הוא גרוע ביותר – 25% מכלל פליטות גזי החממה הן מהתחבורה, ועל כן אין ספק כי כמו שקורה במקומות רבים בעולם, מהפכת הרכב החשמלי היא משהו שצריך גם להתרחש בישראל. הקוטן שלנו במדינת ישראל אינו מאפשר לנו להתמהמה בנושא. הגיע העת להתגבר על הכישלון של 'בטר פלייס' ולהתקדם קדימה. הממשלה צריכה לקבוע יעדים ברורים למעבר לתחבורה מונעת בחשמל בישראל".

ד"ר אילה אליהו ממרכז המחקר והמידע של הכנסת הציגה תמונת מצב בישראל ומבט משווה על כלים לעידוד השימוש בכלי רכב חשמליים. במסמך שנכתב לבקשתה של חה"כ כהן-פארן, מובא כי שוק כלי הרכב החשמליים בעולם נמצא בעלייה אך לעומת זאת בישראל יש, נכון לאמצע פברואר 2018, רק 700 כלי רכב חשמליים פרטיים, 2,500 כלי רכב היברידיים נטענים, ו- 58,000 כלי רכב היברידיים, ותשתית הטעינה הציבורית היא חלקית ביותר. במסמך נכתב כי מדינות שונות נוקטות אמצעים שונים – רגולטוריים, כלכליים ואחרים – כדי לעודד את חדירת כלי הרכב החשמליים לצורך הפחתת פליטות גזי חממה.

במסמך נכתב: "בישראל, המדינה מציעה תמריצים שונים לקידום כלי הרכב החשמליים בישראל: מס קנייה מופחת ברכישת כלי רכב חשמליים; הפחתת שווי השימוש בכלי רכב חשמליים; הטבות ברכישת מוניות היברידיות; מענקים מתוכננים לחברות שיפרסו עמדות טעינה ציבוריות; מענקים לחברות תחבורה ציבורית לרכישת אוטובוסים חשמליים; תמיכה במיזמי רכב שיתופי חשמלי ורכב איגומי חשמלי. – ועם זאת, הנתונים על מספר כלי הרכב החשמליים בישראל מלמדים שאמצעים אלה לא הביאו לחדירה משמעותית של כלי הרכב החשמליים לישראל, ונראה כי עדיין יש חסמים משמעותיים לכניסת כלי הרכב החשמליים לשוק הישראלי. כך, אין בישראל תשתית טעינה מספקת, אין די פעולות ותמריצים להגברת המודעות הציבורית בנושא; ואין די מעורבות של הרשויות המקומיות בקידום הנושא בניגוד לעולם".

עידן עבודי, ראש תחום אנרגיה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים אמר בדיון: "אנחנו פועלים לכיוון החדרת הנעה חשמלית בתחבורה בישראל. כבר היום במכרזי התחבורה אנו דורשים מהחברות כי 50% מהקווים יהיו באוטובוסים חשמליים. אנחנו דואגים כי במסופי האוטובוסים כבר תהיה תשתית מתאימה לעמדת טעינה. אנו צופים כי ב2030, מצב התחבורה הציבורית בישראל כולה תהיה כך ש50% ממנה יהיה רק ברכבי הנעה חשמלית ואז נעמוד על מיליון טון הפחתה לשנה בפליטות גז חממה".

ד"ר ברכה חלף, מדענית ראשית ממשרד האנרגיה: "החזון של השר הוא שב-2030 לא יהיה כבר ייבוא של רכבים עם תבערה פנימית ולא יהיו דלקים מזהמים בכלל. אנו עמלים על יצירת תכנית שתגשים את החזון ועובדים על הכנת מכרז לתמיכה לפריסת תשתיות טעינה לרכבים חשמליים. יצאנו למחקר שבודק בכל העולם מהו מודל התמיכה וכן אנו בעיצומו של במחקר אינטרנטי שבודק את העמדות של אנשים בנוגע לרכבים חשמליים".

ביורן אוטגרד, מנכ"ל חברת EVBox לתחנות טעינה ברחבי העולם, הציג בוועדה מצגת מפורטת על מהפכת כלי התחבורה החשמליים בעולם והוכיח כיצד ניתן ליישמה גם בישראל בהקדם: "9 מתוך 10 איש נושמים כיום אוויר מזהם בגלל הרכבים. הרכבים החשמליים בעולם הטכנולוגיה כיום יכולים להבטיח צמצום לבעיה של הציבור מטווח הטעינה – בתוך 20 דק' טעינה יהיה אפשר לנסוע מירושלים לאילת".

בחלק השני של הדיון, דנו בוועדת המשנה לקידום טכנולוגיה לאנרגיה מתחדשת בהשפעת אסדות הפקת הגז על פליטת גזי חממה. נציגי ארגוני הסביבה תהו מול הגורמים במשרדי הממשלה מדוע אסדת הפקת הגז צריכה להיות בקרבת בחוף ולהוות נזק סביבתי ודרשו לפעול לצורך הרחקת האסדה המתוכננת אל מעל מאגר לוויתן. צור גלין, ראש אגף איכות אויר במשרד להגנת הסביבה, אמר: "לא ניתן לתפוס את המקל משני צדדיו. במיקום האסדה מעל המאגר קיים סיכון של זיהום הים". י

יו"ר הוועדה חה"כ כהן-פארן סיכמה את הדיון בבקשה למשרדי הממשלה לגלות אמפטיה להתנגדות התושבים, שהולכת וגדלה בחודשים הקרובים. "זה נכון שהטענות שלהם מערערת את כל הדברים שהיו סגורים מצד הממשלה בסיפור, אבל יש כאן דאגות גדולות של הציבור איך עדיין מקימים את האסדה והאם יש היתר פליטה. צריכים להתייחס לכוח הציבורי, לשבת עמם ולספק להם תשובות ובמידה וצריך מותר שיהיה גם חשיבה נוספת על כל הנושא", אמרה כהן-פארן.

ראו עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. לא נכון. השאלה היא אם כלי הרכב נושא את מקור האנרגיה
    קטר דיזל-חשמל , כמו ברכבת ישראל כיום, נושא מנועים חשמליים
    וגם מנועי דיזל וגנרטורים, מובן שגרירת המשקל העודף
    (לעומת קטר חשמלי רגיל) יוצרת בזבוז מה עוד שקטר חשמלי
    רגיל מחזיר חשמל למערכת החשמל כשהוא בולם.
    דבר נוסף הוא, שבעוד מערכת החשמל פועלת על גז ומקורות
    מתחדשים (רוח, שמש) ומתוחזקת ברמה גבוהה ועם ארובות
    המרחיקות את העשן מהרחוב הרי מכוניות, אוטובוסים וקטרים
    ממונעים בסולר ובנזין מזהמים את האוויר שנושם כל עובר ושב
    ברחוב ממרחק נגיעה.

  2. אסף,
    אתה צודק בעקרון. דרוש מהלך הוליסטי כדי להפחית את כמות פליטת המזהמים וגזי החממה ומעבר לרכב חשמלי בלבד לא בהכרח ישפיע ואולי אף יזיק, במידה ותחנות הכוח לא יפעלו כדי לההפחית את הזיהום שהן מפיקות.

    שימוש בחשמל להנעת מכוניות "מעביר את הזיהום" מהרכבים לתחנות הכוח ומאפשר הפחתת זיהום בשני מובנים:
    1) הפחתת הזיהום המקומי ("בגובה האף") וזיהום רעש
    2) הפחתת הזיהום הכללי ע"י בחירה נכונה בתחנות הכוח הרצויות, החל משימוש בגז טבעי במקום פחם ומוצרי נפט, עבור באנרגיה גרעינית שלמרות במוניטין שלה היא יחסית בטוחה ולא מזהמת, וכלה באנרגיות מתחדשות כמו רוח ושמש.

    לעוד פרטים והחלפת רעיונות אתה (וכולם) מוזמן לפנות אלי במייל.
    -אור

  3. רכב חשמלי מזהם יותר מרכב בעירה פנימית, ייצור חשמל מזהם יותר מהרכב, ייצור סוללות ליתיום E יון מזהם ביותר, ואין עדיין פתרון למחזור סוללות E יון, לכן כול הרעיון הוא: להעביר את זיהום האוויר מהערים לפריפריה, שם נמצאים תחנות הכוח הפחמיות.

  4. אין ספק שמכוניות חשמליות גורמות לפחות זיהום אוויר – מקומי ,
    אבל יעלו המומחים ויסבירו את החסכון הכללי (למי שאינו פיזיקאי/כימאי)
    שהרי ייצור חשמל ע׳י שימוש בדלק מחצבי גורם לזיהום ,
    (לא ממקורות שאינם ברי-קיימא כמו שמש או רוח )
    ההגיון הפשוט אומר שככל שמתרחקים ממקור האנרגיה,
    ככל שהשימוש להנעה הוא שני או שלישוני
    יש הפסד אנרגיה ולכן יש צורך ביותר דלק (חשמל),
    כלומר ייצור חשמל להנעת מכוניות ידרוש יותר דלק מחצבי
    מאשר שימוש ישיר בדלק להנעת המכוניות .
    על פי הגיון זה נכון שיהיה פחות זיהום מקומי
    אבל בחישוב כללי יווצר יותר זהום (ע׳י תחנות הכח),
    לא כך ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן