שמעתם בוודאי על רכבים חשמליים – אותן חיות מוזרות המתחילות להופיע בכבישים. אבל אולי לא ידעתם כמה הם חשובים לעתידנו – וכמה הם קרובים לחדירה רחבה יותר לשוק. אז הנה סקירה קצרה של התחום, בתריסר נקודות.
רכבים רגילים הם יצורים מורכבים. חוקר האנרגיה טוני סבה מסטנפורד טוען שכדי להעביר את הכוח ממנועי בעירה פנימית לגלגלים יש צורך ב- 2,000 רכיבים נעים. ברכבים חשמליים יש צורך רק בעשרים[1]. כל מהנדס יודע שאחת מנקודות הכשל הקריטיות בכל מכשיר היא בחלקים הנעים שלו – הם נשחקים, מתבלים ונהרסים בשל התנועה המתמדת. רכבים חשמליים צפויים להיות עמידים יותר לבלאי מבחינה זו – ולכן גם עלות השימוש בהם תהיה נמוכה יותר.
עשרת הרכיבים שמוחלפים בתדירות הגבוהה ביותר ברכב רגיל (בעלות ממוצעת של כמעט 400 דולרים לשנה), אינם קיימים כלל ברכבים חשמליים[2]. כלומר, הרכב החשמלי אינו צריך להתמודד עם אותן בעיות של רכבים רגילים.
דווקא נקודת התורפה-לכאורה של הרכבים חשמליים – הסוללה – מתגלה כנקודת חוזק. הרכב החשמלי (מודל S 100D) של טסלה כבר הצליח לנסוע 1078 ק”מ מבלי להטעין את הסוללה מחדש[3]. אז נכון, הנסיעה הייתה במהירות של 40 קמ”ש ובלי מיזוג, אבל הנקודה ברורה – הסוללות מתייעלות כל הזמן. המודל החדש והזול ביותר של טסלה מסוגל לגמוא 350 קילומטרים על הטענה אחת. וגם עלות הסוללות יורדת בהתמדה, ומאז 2010 צנחה העלות לסוללות יון-ליתיום ב- 73 אחוזים – והציפיות הן לירידות דרמטיות נוספות בעשרים השנים הקרובות[4].
ומה לגבי משך חיי הסוללה? כאן ההפתעה הגדולה. מנוע בעירה פנימית של רכב נוסעים רגיל שורד בערך 240,000 קילומטרים לפני שמחזיר את חייו ליצרן[5]. הסוללה ברכב החשמלי של טסלה, לשם השוואה, אמורה לשרוד 800,000 קילומטרים, לפני שהיא יורדת לקיבולת של 80 אחוזים[6]. קיימים גם דיווחים ארעיים על רכבים היברידיים (טויוטה פריוס) בהם הסוללה הצליחה להמשיך לתפקד גם אחרי מיליון קילומטרים[7].
לפי הערכות של עלות הדלק בלבד לעומת עלות ההטענה החשמלית, הרכבים החשמליים של טסלה חוסכים (בקליפורניה) שלושה רבעים מעלויות התדלוק. במדינה כמו ישראל, בה הנהגים הישראליים משלמים 65% מס על כל ליטר בנזין, ההוזלה אמורה להיות דרמטית הרבה יותר[8].
וכל זה לא ישנה כלום עבור הנהג הממוצע, שצריך לדלות עכשיו מהכיס כמות מגונה של מזומנים (35,000 דולרים לרכב הטסלה הזול ביותר), כדי לרכוש רכב חשמלי חדש-דנדש. רוב הנהגים חושבים על המחיר כאן ועכשיו, ולא על עלות התחזוקה הזולה. השינוי הגדול יגיע בתעשיית התחבורה הציבורית. נהגי מוניות זקוקים לרכבים ששורדים זמן רב – הם נוסעים בערך 80,000 קילומטרים בשנה[9], או בערך 300 קילומטרים ביום בממוצע – מרחק שגם רכב חשמלי זול (יחסית) יכול לגמוא בקלות. תעשיית המוניות תהיה זו שתרוויח באמת מהרכבים החשמליים… אם לא תתמוטט בעשרים השנים הקרובות.
אבל היא בהחלט עלולה להתמוטט. רכבים אוטונומיים מתחילים לספק נסיעות ללא-נהג כבר היום בכמה ערים נבחרות ברחבי העולם (סינגפור, בוסטון, פיטסבורג, דובאי ועוד), באופן ניסיוני. הם עדיין לא בטוחים כמו נהגים אנושיים, אבל הם משתפרים בהתמדה, והכתובת כבר על הקיר. מנכ”ל אובר לשעבר כבר הודיע שעד 2030 כל צי המוניות של אובר יהיה אוטונומי[10]. כלומר, עוד 13 שנים – משך החיים הממוצע של מכונית אישית.
אלא מה? דווקא חדירת הרכבים האוטונומיים לתחום התחבורה הציבורית אמורה לחזק את המגמה המקבילה של חדירת הרכבים החשמליים לשוק. אלו שתי מגמות שמחזקות זו את זו, מכיוון שרכב אוטונומי חשמלי יכול להסתובב יומם-וליל בלי הפסקה, לנהוג במהירויות מתונות בעיר שיאפשרו לו לגמוא מאות רבות של קילומטרים לפני שיצטרך הטענה מחדש, וליהנות מעלות תחזוקה נמוכה ביותר. במצב כזה, בו רכבים נוחים, זולים ויעילים זמינים בכל פינה בעיר, ילדיכם כבר יעדיפו לחסוך לעצמם את המאמץ בהוצאת רישיון נהיגה ורכישת רכב פרטי, בתחזוקת הרכב, בחיפוש אחר מקומות חניה, בבזבוז זמן בנהיגה ובהסתכנות בתאונות (שאמורות להיות נדירות יותר ברכבים אוטונומיים). במצב כזה, מי לא יעדיף רכב אוטונומי משותף?
התפתחות שכזו אמורה לעזור גם לסביבה… אבל רק בתנאי שמנצלים אותה נכון. במודל האופטימי ביותר לשנת 2050 שחוזים לנו המומחים בתחום – זה של רכבים חשמליים, אוטונומיים ומשותפים (כלומר, לא לשימוש פרטי) – יפחת מספר הרכבים בכבישי העולם לרבע ממספרם כיום, וכמות פליטות הפחמן הדו-חמצני מרכבים תרד לחמישה-עשר אחוזים בערך מכמות הפליטות כיום. אפילו במודל הפסימי יותר של רכבים חשמליים ואוטונומיים בלבד, אבל בבעלות ובשימוש פרטי, כמות הפליטות אמורה לרדת כמעט בשליש[11].
כל זה לא נועד להגיד לכם שהמהפכה תגיע מחר בבוקר, או שכדאי לכם לרכוש מניות של טסלה. טסלה, יש להודות, מאכזבת סדרתית מבחינה עסקית, והשנה במיוחד היא הצליחה לייצר רק חלק קטן ממספר רכבי מודל 3s שהתחייבה לספק לציבור[12]. אבל טסלה היא רק החלוץ, והיא מראה לעולם איך אפשר להשתמש בטכנולוגיות החדשות ביותר עם קצת תעוזה – ומבלי הקיבעון שמאפיין את תעשיית הרכבים והנפט. טכנולוגיות הייצור של טסלה ישתפרו או שהיא תוחלף בחברות אחרות שיפיקו רכבים חשמליים זולים יותר.
אבל מתי באמת תגיע המהפכה? תלוי את מי אתם שואלים. חברת היעוץ RethinkX סבורה שעד 2030 כבר כמעט לא נראה רכבים המשתמשים בבנזין[13]. מומחי TechCast מאמינים שעד 2027, שליש מכל הרכבים יהיו חשמליים. במורגן סטנלי חוזים שתוך עשרים שנים יעקפו הרכבים החשמליים את הרכבים הרגילים[14]. חברת בלומברג שמרנית יחסית בתחזיותיה ונקבה ב- 2040 כתאריך היעד להחלפת שליש מהרכבים ברכבים חשמליים, אך אפילו היא מאמינה שעד 2025 יגיעו הרכבים החשמליים לאותו מחיר כרכבי הבעירה הפנימית. כל חברות הייעוץ, אגב, מספקות תחזיות אופטימיות יותר ויותר בשנים האחרונות, כאשר הן רואות כיצד הטכנולוגיה ממשיכה להתקדם. היחידות שאינן משנות את התחזיות שלהן הן חברות הנפט… מסיבה ברורה[15].
נסיים את הרשומה בבחינת משמעויות התרחיש האופטימי ביותר של RethinkX, החוזה שעד 2030 יחליפו הרכבים החשמליים את מנועי הבעירה הפנימית. זוהי אינה תחזית מופרכת לגמרי. מהרגע שעלויות הרכבים הרגילים ירדו מספיק בארצות הברית ב- 1917, לקח עשור אחד בלבד עד שלכמעט כל משפחה באמריקה היה רכב משלה. באופן דומה, שוק המצלמות התחלף כמעט במצלמות דיגיטליות תוך פחות מעשור. שינויים הנסמכים על בחירת הלקוחות יכולים להתרחש במהירות, בתנאי שהטכנולוגיה הגיעה לפרקה. אם יתרחש שינוי שכזה גם עבור הרכבים החשמליים, הרי שצריכת הדלק של המדינות המתקדמות תצנח. לשינוי שכזה תהיה השפעה גדולה גם על הסביבה וגם על הגאו-פוליטיקה העולמית: מדינות המערב יסתמכו פחות על יצרניות הנפט המוסלמיות ועל רוסיה, ואפילו דאע”ש (המרוויחים בערך 250 מיליון דולרים לשנה מבארות הנפט שברשותם[16]) ימצאו שהם מתקשים לתמוך בעצמם בסביבה החדשה.
אז מה יביא לנו המעבר לרכבים החשמליים? בשימוש אופטימלי, הוא יספק לנו סביבה בריאה יותר, שיפור רמת החיים של האזרח הפשוט, ואפילו לוחמה יעילה יותר בטרור. קשה לי כבר לחכות.
[רבים מהנתונים כאן מגיעים מהפוסט של – https://shift.newco.co/this-is-how-big-oil-will-die-38b843bd4fe0]
אתם מוזמנים לקרוא עוד על רעיונותיי לגבי עתיד האנרגיה, התחבורה והממשל בספרי החדש “השולטים בעתיד“, בחנויות הספרים המובחרות (וגם אלו שסתם בסדר).
ראו עוד בנושא באתר הידען:
- היחיו מכוניות אוטונומיות עם מכוניות נהוגות בידי אדם בו זמנית?
- הפורצים לג’יפ צ’ירוקי ולטסלה-S חשפו כיצד עשו זאת ומלמדים איך להגן על האינטנרט של הדברים
- מרכבי המאדים לרכב האוטונומי ובחזרה
- מכונית העתיד תתקן את עצמה
- סוללת ליתיום-חמצן משופרת, תאפשר שיפור יכולת המכוניות החשמליות
סימוכין
- [1] https://www.youtube.com/watch?v=M27KECEL5Zo
- [2] http://blog.credit.com/2016/04/the-top-10-car-repairs-of-2015-141786/
- [3] https://www.theguardian.com/technology/2017/aug/07/tesla-drivers-claim-model-s-distance-record-of-670-miles-on-one-charge-elon-musk
- [4] https://www.bloomberg.com/news/articles/2017-07-06/the-electric-car-revolution-is-accelerating
- [5] https://crashstats.nhtsa.dot.gov/Api/Public/ViewPublication/809952
- [6] https://electrek.co/2016/11/01/tesla-battery-degradation/
- [7] http://www.hybridcars.com/toyota-prius-taxi-running-strong-with-600000-miles-and-original-battery/
- [8] https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3700722,00.html
- [9] http://wheel.co.il/%D7%A7%D7%9E-%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A2-%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%A8%D7%9B%D7%91-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%9E%D7%AA%D7%9E%D7%A9%D7%9B/
- [10] https://mobilitylab.org/2015/08/18/ubers-plan-for-self-driving-cars-bigger-than-its-taxi-disruption/
- [11] https://www.ucdavis.edu/news/you-say-you-want-transportation-revolution-how-about-three-them-0
- [12] https://www.wsj.com/articles/behind-teslas-production-delays-parts-of-model-3-were-being-made-by-hand-1507321057
- [13] https://madaduhcom.files.wordpress.com/2017/10/a2c91-rethinkxreport_051517.pdf
- [14] https://electrek.co/2017/05/05/electric-vehicle-sales-vs-gas-2040/
- [15] https://www.greentechmedia.com/articles/read/everyone-is-revising-electric-vehicle-forecasts-upward#gs.2vLcn0M
- [16] http://icsr.info/wp-content/uploads/2017/02/ICSR-Report-Caliphate-in-Decline-An-Estimate-of-Islamic-States-Financial-Fortunes.pdf
24 תגובות
אחלה מאמר
יוסף
לא חשבתי שיש לך קישור. שנינו יודעים למה….
עבדתי בבתי חולים עם מכשירי MRI של 3 טסלה והיום כבר יש מכשירים חזקים פי 3. טסלה אחת זה 10 מיליון מיליגאוס, ואין שום סכנה במכשירים האלה. מעט אנשים שנסרקים מדווחים על קצת בחילה או טעם מתכתי בפה, אבל זה עובר בסיום הסריקה ואן שום תופעות לוואי.
אולי כדאי לציין שעוצמת השדה המגנטי של כדור הארץ נמדד במאות מיליגאוס? אז מה אתה מדבר על פחות משני מיליגאוס? ספר לי מאיפה השטות הזו.
שוב – קישור אמין ולא סיפורי סבתא, בבקשה ממך. ראית חולים? על סמך מה בדיוק קבעת שזו הסיבה למחלתם?
אני לא מחליש. אנשים עם נטייה גנטית מולדת שלא מובנת כל צרכה, קיים מתג שמחולל תופעה בגופם.
איך יודעים שגנטית. יש הורשה. יש השפעה של גזע על הנטייה.
מה המתג? לא יודעים לגמרי, אבל רופאים חוקרים סבורים שקרינה מייננת ובלתי מייננת, מזון מעובד, ולחצים של אורח החיים המודרני. איך זה משפיע לא מבינים. אפשר למדוד מיתאם מובהק גם בלי להבין.
ולכן הם ממליצים לאותם חולים, יש יאמרו בעיוורון מדעי, יש יאמרו כמוני בשכל: לאותם אנשים להימנע
משלושת הגורמים לעיל ככל האפשר.
יש לי קישור מכובד של מאמר רחב היקף המפנה למקורות מישניים. מטעמי אי-חשיפה של פרטים, אני לא מביא. תגגל אולי תמצא. תחפש מחלות אוטו אימוניות באנגלית.
מנגנוני ההשפעה לא לגמרי ברורים. להערכתי הצנועה בלבד בסופו של תהליך יובנו. היום נכנסו לתחום ביולוגיה וגנומיקה פיזיקאים ומהנדסי חשמל עם תיאוריות בקרה לתיאור מערכות ביולוגיות.
במצבים כאלה שאין תיאוריה עיונית, ניתן להוכיח מיתאם סטטיסטי בין סיבה לתוצאה ואת זה עושים.
האם אנו רואים מחקר שיטתי עם קבוצת פלצבו, שיבדוק נהגי רכבים היברידיים לעומת נהגי רכבי דלק,
למהלך 30 שנה, בהתפלגות גנטית רחבה? יש היום הרבה רכבים היברידיים.
קרינה הולכת כמו אחד חלקי ריבוע המרחב (גם בשדה הקרוב וגם ברחוק). מדדתי אותה עם מד קרינה מגנטית מדוייק.שאל מישהו מניין 50 ס”מ. אם מתקרבים מספיק קרוב למקור הקרינה, עוצמתה עולה. אפילו מעל 2 מיליגאוס (קרינה מגנטית). יש מנגנונים שאני לא מבין אותם שפועלים לדעתי (הצנועה בלבד) על חלקיק האוכלוסיה, אולי גם בעוצמה נמוכה מ-2 מיליגאוס. אמרתי: לא האמנתי, ראיתי חולים. הם לא קוקואים כולם.
יוסף
יש לך קישור מאתר אמיתי שמגבה את מה שאתה אומר?
למה הזכרת מזון מתועש ולחץ? אנשים גם ניזוקים מכדורי 0.5… אבל, מה זה קשור? אתה רק מחליש את הטיעון שלך ככה….
ניסים:
קרינה לא צריכה ליינן אטום (=לשחרר אלקטרון) כדי לגרום לכשל בתאים. שדה מגנטי מעתיק חלקים טעונים בתא למקום אחר. אני הייתי בטוח שזה שטויות עד שראיתי. לא כל דבר אפשר לפרט בבלוג. הייתי תמיד אומר שטויות אומרים – הזויים. אני בקיא בשדות אלקטרו-מגנטיים. בלתי אפשרי. בנוסף אני אומר לך ואתה רשאי לא להאמין לי, שיש רופאים מומחים בכל בתי החולים שיודעים על הנזק ויש גם מאמרים מדעיים – קראתי. אלפית מהאוכלוסיה לפחות ניזוקה משילוב של קרינה מקווי מתח (AC) ומנועים מסתובבים (גם DC), מסלולרי קרוב לגוף מתחת ל-50 ס”מ, ממזון מתועש ומלחץ. כמובן עם נטייה גנטית שטרם הובנה לגמרי. מה שזה עושה להם זה זה מחלות חיסוניות והמחלה הקשה. מבחינה סטטיסטית ניתן למצוא אולי מיתאם לקרינה מחשמל. אינני יודע.
ספקן
הסרטון הזה קצת מצחיק. רק תראה איך הבחור חנה 🙂 יש גם פעולות מסויימות שאתה צריך לבצע בטסלה בחנייה ארוכה, ולא נראה לי שהבחור מודע לזה.
גם לבנזין יש בעיה בעמידה. תעמיד רכב למשך חצי שנה ואתה יכול אפילו להריח שהדלק השתנה. האוטו אולי יניע, אבל למנוע יכול להיגרם נזק.
ספקן
הנה קישור מעניין שמראה כמה התשובה היא מורכבת
https://forums.tesla.com/forum/forums/can-i-leave-tesla-parked-without-charging-long-time
לנסים, בהחלט נשמע הגיוני, קראתי קצת באופן שטחי מהו זמן שרכב דלק יכול להחזיק בלי שמצבר יתרוקן
כתבו זמנים שונים מכמה שבועות ואפילו חודשים כנראה שכמו שכתבתה זה תלוי בכמה צרכנים יושבים על המצבר בזמן שהרכב לא מותנע כך שרכב מודרני צפוי שיהיו בו יותר צרכנים שממשיכים לעבוד ברקע,
יש כמובן הבדל אחד וזה היכולת לצאת ממצב כזה שבו המצבר התרוקן שברכב עם דלק הבעיה היא בהתנעה לעומת רכב חשמלי הבעיה שאין לו חשמל שזהו ה “דלק” שלו, כידוע מה שאנו עושים ברכב דלק (מנסיון) הוא 2 כבלים רכב נוסף עם אדם שמוכן לעזור מתניעים אומרים הרבה תודה מכל הלב ונוסעים הביתה , וזה כנראה לא בדיוק מה שיקרה ברכב חשמלי שם מדובר בסיפור יותר מורכב שלוקח יותר זמן, בהמשך הקישור לאיך זה נראה שנגמר החשמל ברכב חשמלי: https://youtu.be/zPTmTDWrbes בברכה.
ספקן
מה שאמרת לגבי ריקון סוללה נכון לכל רכב. במיוחד, במכוניות חדשות יותר שבהם יש מערכות שפועלות גם כשהרכב כבוי (אזעקה, שחרור נעילת דלתות, הנעה מרחוק, מכשירי איתור ,שעון וכן הלאה). יש מכוניות שיכולות לעמוד גם 3 חודשים ללא בעיה, אבל יש מכוניות שלא יניעו אחרי שלושה שבועות ואפילו פחות (דגמים מסויימים של במוו ומרצדס לדוגמה).
כמובן – החיפושית של וודי אלן הניעה אחרי 200 שנה….
יוסף
אין כל סכנה ממשית בשדה מגנטי. שום דבר כזה לא ידוע בעולם המדעי או הרפואי – אז בבקשה אל תמציא דברים. עוד לא שמעתי על מישהו שקיבל סרטן במוח בגלל האוזניות שלו….
לשדות מאד חזקים יש השפעה (שאל את בנדר מפיוטרמה) ותדרים גבוהים בוודאי משפיעים (ל-TMS יש השפעה מוכחת, ומכ”ם בהחלט יכול לבשל בן-אדם).
מכונית היא אחת ההמצאות המסוכנות שהאדם המציא, אבל לא בגלל המגנטים….
קרינה ממרחק 50 ס”מ מסוכנת? יש לך מקור לזה?
המגנט הוא ברוטור. עוד יותר טוב.
סוללה ומצבר אינם שורדים 800,000 ק”מ. הם שורדים שנתיים עד חמש, מה שבא קודם לעומת 800,000.
שנתיים עד חמש לפי איכות המצבר.
נקודה נוספת: לא נחקרה השפעת הקרינה מהמנוע. לכאורה מנוע DC ואין קרינה, אבל יש סטטור מגנטי. מתכת באמצע איננה ממסכת שדה מגנטי אלא רק חשמלי והמגנטי כאן הבעייה. קרינה ממרחק קטן מ 50 ס”מ מסוכנת.
אלפית מהאוכלוסיה והשיעורים עולים רגיש לקרינה ומפתח בעיות נוירולוגיות או המחלה הקשה כנראה לפי גנטיקה. זה ידוע בעולם המדעי ולרופאים, עד שמגיעים למחקרים שנעשים סביב קרינה מעמודי חשמל (50 HZ), או מפלאפון סלולרי (2.5 GHZ). אז אין מסקנות חד משמעיות. לא נחקר די הצורך ברכב חשמלי. איך זה ידוע שיש נזק? שיעור המגיעים לטיפול בתחום גדל. מספק פרנסה לרופאים בתחום. רופאים מומחים בארץ יודעים.
שלום רועי,
לגבי: “מנוע בעירה פנימית של רכב נוסעים רגיל שורד בערך 240,000 קילומטרים לפני שמחזיר את חייו ליצרן”
הנתון של שרידות רכבים באה מהפניה מספר 5 זה מסמך של :
US department of transportation national highway traffic safety administration
מדובר על (תקן אותי אם אני טועה) על שרידות הרכב ברמה כללית לא מדובר על מנוע
לא ברור לגמרה מהמסמך מהם הסיבות לשרידות (תאונה, מרכב הרוס וכו…) זה נראה משהו כללי,
אם אנו לוקחים לדוגמא את המרחק בין אילת לתל אביב שהוא 355 ק”מ ואוטובוס של אגד לדוגמא יגמא את המרחק הזה הלוך ושוב כל יום שזה 710 ק”מ כל יום ונקח את הנתון של 240,000 ונחלק אותו ב 710
נקבל שבערך בממוצע כל 338 יום אגד יחליפו מנוע באוטובוס שזה נתון שלא נראה הגיוני,
בנוסף אנחנו יודעים שמנועים אפילו של רכבי ענתיקות אחרי שיפוץ יכולים לנסוע גם אחרי עשרות שנים,
הרכבים החשמלים החדישים עוד לא קימיים מספיק זמן כדי לקבל את מלוא האינפורמציה להשוואה מול מנועי הבעירה הפנימית, המודל “העממי” החדש של טסלה רק יוצא עכשיו לשוק רק כאשר יהיו עשרות ומאות אלפים זה יהיה נתון אמיתי להשוואה מול רכבי הבעירה הפנימית,
מנועי הבעירה הפנימית הם תוצר של 100 שנות פיתוח טכנולוגיה בשלה וזה לא שהם הפסיקו לפתח גם כיום,
מול זה הרכב החשמלי אמור להתחרות ואין ספק שהרכב החשמלי סוגר את הפער הגדול בשנים האחרונות
השאלה האם הוא כבר סגר מספיק את הפער? (כל זה בלי להיכנס כלל לנושאי הסביבה),
יש בעיות נוספות לרכבי חשמל שיכולות למנוע שימוש רחב שלהם שלא כולם מוקרות לנו אחד מהם
ראיתי משהו באינטרנט (לא משהו מדעי) עם רכב טסלה שלא ידע שהסוללות מתרוקנות גם שהם לא בשימוש הגיע לשדה תעופה לחניון ושהוא חזר אחרי כמה שבועות הרכב היה ללא חשמל והוא היה צריך להזמין גרר
מסתבר לפחות לפי מה שהוא אמר שם שמהבדיקה שלו אחריזה שזהו אופי ההתנהגות של המצבר ברכב
אם זה נכון אז נצטרך גם שרכב חונה בחניון כל הזמן יהיה מחובר לעמדת טעינה
ובעצם נשלם על רכב שהוא לא נוסע עבור הטעינה שלו, לסיכום יתכן והעתיד הוא יהיה של רכבים חשמלים
אבל יקח עוד כמה שנים טובות.
עוד יתרון לרכב חשמלי לעומת דלק שתקף אפילו אם לא הושלם מעבר לאנרגיה ירוקה,
זה היכולת להשתמש בגז טבעי שהוא הרבה פחות מזהם. אפשר לבנות מכונית שעובדת על גז אבל זה מסובך ועם הרבה בעיות בטיחות ( לדוגמה אסור להכניס אותם לחניון תת קרקעי)
בארץ בשנים הקרובות יותר חשמל ייוצר מגז מאשר תוצרים של נפט.
א
כל מה שאמרת נכון. יש מקור חסכון נוסף לרכב חשמלי, וזה יצירת חשמל בזמן בלימה. זה מקור חשוב לחסכון ברכב היברידי. תחשוב על רכב כמו טויוטה פריוס שנוסע באיזור הררי. הוא משתמש במנוע החשמלי כתוספת כוח בעליות והמצבר נטען חזרה בירידות. מעבר לחסכון בולט זה – הרכב יכול להסתפק במנוע בעירה פנימי קטן יותר, וזה חסכון נוסף.
מאיר
לדעתי זמן הטעינה לא כל כך חשוב לרוב האנשים. כל עוד זמן הטעינה קצר מלילה שלם וטווח הנסיעה לסוללה מלאה גדול מטווח הנסיעה היומי.
במקרים מיוחדים הטענה של 10 דקות במהלך היום תספיק עד הערב גם אם לא תמלא עד הסוף את הסוללה.
ברור שעדיין מדובר על פגיעה בנוחות לעומת דלק לפחות בדור הסוללות הנוכחי. בדורות הבאים זה ישתפר
ל “ב”
יש לך טעות, רכב חשמלי חוסך דלק גם אם הוא מוטען מחשמל שנוצר בעזרת דלק.
קח לדוגמה את הרכבים ההיברידיים. על פניו אפשר לחשוב שזה רעיון טיפשי להוסיף עוד משקל של מצברים ומנוע חשמלי נוסף שמקבל אנרגיה ממנוע בערה. אבל מסתבר שזה לא כך ושרכב כזה כן חוסך דלק באופן משמעותי.
רכב חשמלי לגמרי יחסוך הרבה יותר אפילו.
אתה צריך להבין שמנוע בערה פנימי מבחינת ניצול אנרגיה גרוע מאוד למשימה כמו נסיעה בכביש, שכוללת מטבע הדברים עצירות וגברת מהירות דחופות. מנוע של תחנת כוח יכול להיות גדול יותר עד הגודל האידאלי ביותר לניצול אנרגיה, אין בתכנון שלו חשיבה על משקל על חשבון נצילות אנרגיה. והוא יכול לפעול רוב הזמן בסל”ד האידאלי ביותר למנוע.(לא לגמרי מדויק כי בזמן עומס בביקוש לחשמל הניצול יורד, אבל מכוניות יטענו בעיקר בלילה כך שזה יהיה בזמן של ביקוש נמוך לחשמל) בנסיעות בתוך העיר או בדרך בין עירונית פקוקה ההפרש בניצול הדלק יהיה עצום. כי מנוע של דלק מבזבז המון דלק גם בזמן עצירות ומנוע חשמלי לא. בנוסף לזה רכב חשמלי יכול להפוך את האנרגיה של הבלימה חזרה לחשמל (הדבר אפשרי, לא יודע האם כבר מתבצע בדור הרכבים של היום)
וכל זה כמובן בהנחה שתוספת החשמל לא תגיע ממקורות ירוקים. באירופה לדוגמה כמעט בטוח שהתחנות כוח החדשות יהיו ירוקות. וזה בגלל לובי חזק ומודעות ציבורית גבוהה. אף פוליטיקאי לא ירצה שבמשמרת שלו ירשם עליה באחוז החשמל המזהם המיוצר. בארץ כמובן זה תלוי באזרחים ובלחץ שיפעילו.
בלי קשר למכוניות חשמליות יהיה תרומה עקיפה לאנרגיה מתחדשת בזה שהם יגרמו לפיתוח של סוללות יעילות עמידות וזולות יותר ולתהליכי יצור זולים יותר. וכך תיפתר אחת הבעיות הכי גדולות של אנרגיה מתחדשת, שזה חוסר היציבות בייצור האנרגיה. שיא בייצור אנרגיה יכול להיות דווקא בזמן שפל בביקוש לעומת זמנים של הפסקה מוחלטת בייצור (אין רוח לדוגמה או לילה) אמצעי יעיל וזול לאגירת חשמל פותר את הבעיה.
טוב שחזרת
מה זמן הטענה של הסוללה?
גם יצור החשמל עדיין נסמך ברובו על דלק מאובנים. עד שלא יעברו לאנרגיה סולארית ופתרונות טבעיים דומים, לא יהיה שום חסכון בהפקת החשמל
אף מילה על הקרינה האלקטרומגנטית מהמנוע החשמלי …
לפי התקן של המFDA חשיפה לאורך זמן של 2 מילי גאוס מהווה סיכון בריאותי ממשי לחלות בסרטן.
אין אף חברת רכבים בארץ שמוכרת רכבים היברידיים שמוכנה למדידת קרינה עצמאית לאורך נסיעה של שעה בעיר ומחוץ לעיר.
משמע.. יש להם הרבה מה להסתיר .
עד שנושא זה לא יטופל, נאמר כולנו לא תודה לרכב החשמלי…
כמות החלקים הנעים הם רק חלק מהסיפור.
מנוע חשמלי עובד בטמפרטורה נמוכה בהרבה דבר כשלעצמו מצמצם שחיקה. בנוסף הוא לא דורש מערכת קירור שגם עלולה להתקלקל, ותקלה בה עלול להוביל לשחיקה מוגברת ואפילו הרס מוחלט של המנוע.
ובנוסף לחלקים הנעים נחסך גם מערכות “רטובות” של שמן מים ודלק, שכל אחת מהן עלולה לדלוף או להיסתם.
מצד שני מכונית אוטונומיות תכלול מערכות מחשוב וחיישנים רבים שאין במכונית רגילה. והם יצטרכו תחזוקה קפדנית ואני מניח שגם ביקורות תקופתית תכופות. תקלה קטנה באחד מהם חמורה בהרבה מנזילת שמן קלה. גם התוכנה תיהיה מתוחכמת יותר ועלולה לסבול מתקלות שונות, ובנוסף יתווסף תחזוקת סייבר באופן רציני בהרבה מהיום.
אם חברה לאחר כמה שנים תחליט להסיר תמיכה בדגם ישן מין הסתם הדבר יוביל להורדה שלו מהכביש על ידי המדינה.