ביולוגיה ורפואה

חיידקים חובבי גופרית תוקפים תאי אצה ממין Emiliania huxleyi מקור, ורדי. מכון ויצמן

כיצד תורמים חיידקים אוהבי גופרית למותן המהיר של פריחות האצות באוקיינוס?

  • תגובה אחת
ירקות ופירות מהונדסים גנטית איור: מתוך PIXABAY.COM

מהנדסים גנטיים מתקנים פגם אבולוציוני קדום בצמחים – ומשפרים את היבול בארבעים אחוזים

  • 9 תגובות
תאים סרטניים נסחפים בזרם הדם. איור: shutterstock

מפעלי הדם הראשונים: השנה יקבלו עשרה אנשים עירויי דם סינתטי

  • 6 תגובות
פרופ' שולמית לבנברג. צילום: דוברות הטכניון.

חוקרים בטכניון הדגימו את היתרון של רקמות שגדלו במעבדה תקופה ממושכת יותר לפני השתלתן

  • אין תגובות
תבלינים. אילוסטרציה: shutterstock

קודם ווטסון הריח בשמים, עכשיו גם מסייע לפתח תבלינים

  • אין תגובות
צמיחה מחדש של שלוחות תאי עצב המוקפות בתאי גְלִייָה (גרעיני התאים מסומנים בכחול), בעצב השת של עכבר, שבעה ימים לאחר פציעה (למעלה) ו-25 ימים לאחריה (למטה). בעכברים ללא Silc1 (טור שמאלי), השיקום פחות עוצמתי – שלוחות תאי העצב שצמחו מחדש (אדום) קצרות יותר מאשר בעכברים בעלי עותק Silc1 פעיל. צולם באמצעות מיקרוסקופ פלואורסצנטי

גן המשחק תפקיד מכריע בתיקון תאי עצב

  • אין תגובות
הכבד. איור: Shutterstock

27 מולקולות חדשות עם פוטנציאל תרופתי נרחב התגלו בעזרת אלגוריתם פורץ דרך

  • אין תגובות
סריקת MRI. של המוח. מקור: pixabay.com.

אלגוריתם חדש מבוסס למידה עמוקה כמעט מייתר את הצורך בגדוליניום בסריקות MRI

  • 3 תגובות
איור של נקודת קורנל ראשית (משמאל) המחוברת למקטע נוגדן (במרכז) תוך קישור לקולטן תא סרטני של HER2 (מימין). הנקודה והנוגדן המחובר אליה יחדיו הם בקוטר של פחות מ-8 ננומטרים, סף הגודל להרחקה מהגוף על ידי הכליות.

נשק יעיל למאבק בסרטן – נוגדנים

  • אין תגובות
זיהוי פנים. אילוסטרציה - shutterstock

עכשיו זה מדעי- אנחנו מזהים מפורסמים מהר יותר

  • אין תגובות
תודרנית לבנה (Arabidopsis_thaliana). מתוך ויקיפדיה

העיניים של הצמחים

  • אין תגובות
זעקה. אילוסטרציה: shutterstock

בני אדם לא יודעים להבחין בין צרחות שמחה לצעקות אימה

  • תגובה אחת
העין ועצבי הראיה בקליפת המוח. איור: shutterstock

מותר האדם: מדעני מכון ויצמן מצאו מה מיוחד במוח האדם

  • 16 תגובות
אאוזינופילים. צילום: פרופ אריאל מוניץ, אוניברסיטת תל אביב

שיטה חדשה לטיפול בסרטן המעי הגס באמצעות חיזוק מערכת החיסון

  • 4 תגובות
דייג תופס סלמון מהזן sockeye. צילום: מתוך PIXABAY.COM

החוקרים מחיפה שמצאו את הסלמון הסקנדינבי מלפני 5,600 שנים

  • 3 תגובות
מערכת החיסון. איור: shutterstock

האיחוד האירופי וקנדה העניקו 8.65 מיליון יורו לפרויקט בהובלה ישראלית לקידום שיתוף מידע גנומי הקשור למערכת החיסון

  • אין תגובות
ד"ר עידו יפה, ד"ר יניב לובלינג וד"ר הנג'י לי. העייפות פנים רבות לה. צילום: דוברות מכון ויצמן

לא כל כך עצלים

  • אין תגובות
חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. אילוסטרציה: shutterstock

כיצד ניתן להלחם בעמידות חיידקים לאנטיביוטיקה?

  • תגובה אחת

פלטפורמה לפיתוח תרופות נגישות למחלות מטבוליות גנטיות נדירות

  • תגובה אחת
מיני-מעי הגדל בצלחת (תאים מתחלקים בקריפטות צבועים באדום, ובירוק - תאים בנישה התומכים בתאי הגזע)

החלבון ARTS אחראי לתהליכים קריטיים במחלות מעיים

  • אין תגובות
הטריוּמווירָט של הנוירו-היפופיזה: פיטואיציטים (בסגול) הפזורים בין קצות האקסונים (בירוק) ונימי הדם (באדום)

תגלית: כיצד כלי דם מסוימים במוח פותחים "חלונות" המאפשרים להתגבר על מחסום הדם-מוח

  • 2 תגובות
חיטה. מתוך ויקיפדיה

התגלתה משפחת חלבונים חדשה בצמחים המהווה חלק מהמערכת החיסונית של הצמח

  • תגובה אחת
פרופ' יוסי שילה. צילום: איילת קלרטג

חוקרים באוניברסיטת תל אביב זיהו חלבון העשוי לשמש מדד חדש לדרגתם של גידולים סרטניים

  • 3 תגובות
מדוזה בתוך המים. צילום: מתוך PIXABAY,COM

הצד החיובי של המדוזות

  • תגובה אחת
סכימה המתארת את הרעיון המחקרי: נטילת דגימה מהגידול ופיצולו לשני מסלולי חקר: חקר הגידול המקורי בשיטות היסטו-פתולוגיות וחקר צברי תאים של הגידול (אורגנואידים) לבדיקת התגובה לתרופות שונות.

צברי תאים יוכלו לסייע בבחירת טיפול רפואי יעיל

  • תגובה אחת

הטבלה המחזורית של מקצועות המחר – מההירוגליפים המצריים דרך שפת האימוג'י לעבר שפה חדשה

  • 5 תגובות
פרופ' ניר גוב. צילום: דוברות מכון ויצמן

מתוסכלים בסיבוב

  • 2 תגובות
צוות המחקר ועוזרים בבציר מחקרי בשנת המחקר הראשונה 2009. צילום: אוניברסיטת אריאל

לצמח יש "זיכרון" המאפשר השקיית גפנים מדויקת

  • אין תגובות
חרק. צילום: מתוך PIXABAY.COM

קריסתה השקטה של ממלכת החרקים

  • 5 תגובות
התאים העיקריים במוח: בצהוב נוירונים (תאי עצב), בכתום: אסטרוציטים, אפור: אויליגודנדרוצידים, בלבן, מיקרו גליה או תאי המוח. איור: shutterstock

תרופות תאי גזע רוכשת את הזכויות לפיתוח תרופה לאוטיזם שפותחה באוניברסיטת תל אביב

  • 9 תגובות
רפואה גנומית משנה את פני הטיפול במחלת הסרטן. צילום: shutterstock

פריצת הדרך של 2018 על פי SCIENCE: ריצוף דנ"א של תא יחיד

  • 2 תגובות
ירידה ניכרת במספר התאים המזדקנים (כתמים כחולים) ברקמות כבד וריאות של עכברים בעקבות הטיפול התרופתי

צעירים לנצח – גרסת המעבדה

  • 5 תגובות
פסולת פלסטיק על גבי מלפפון ים. שונית האלמוגים באילת. צילום: גיארמו בן-נעים אנדרסון.

זיהומי פלסטיק נמצאו בבעלי חיים ימיים לכל אורך חופי ישראל בים התיכון ובים סוף

  • 2 תגובות
עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. איור: national review of medicine

שיטה חדשה לאומדן יעילותם של "קוקטיילים אנטיביוטיים"

  • אין תגובות
כרישה בקרבת תחנת הכוח בחדרה. חגי נתיב – תחנת מוריס קאהן לחקר הים, אוניברסיטת חיפה.

סילבי וג'ודי הכרישות חזרו להתרבות במי תחנת הכוח בחדרה

  • תגובה אחת
אלגלאפל – המוצר הזוכה בתחרות.צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

סטודנטיות בטכניון פיתחו פלאפל מבוסס-ספירולינה – וזכו בתחרות בינלאומית

  • 4 תגובות
בעכברים מהונדסים גנטית, שחסרים את החלבון אימפורטין אלפא-5 (מימין), מולקולת ה-MeCP2 (באדום) המשפיעה על התנהגות חרדתית, נשארת מחוץ לגרעין (בכחול) של תאי העצב במוח, ולא חודרת לתוכו כמו בעכברים רגילים (משמאל). עיבוד ממוחשב של תמונה אשר צולמה באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי. מכון ויצמן

אין כניסה לחרדה

  • אין תגובות
סוגים שונים של כוחות מתיחה הובילו להופעת סדר כיווניות שונה ברשתות כלי הדם: סדר אנכי לכוחות המתיחה הדינמית-מחזורית (מימין) או סדר מקביל לכוחות המתיחה הסטטית (משמאל)

כך גדלים הנימים

  • תגובה אחת
המוח. איור מתוך PIXABAY.COM

צוות חוקרים מבלגיה קיבל מיליון דולר מקרן צ'אן צוקרברג לפיתוח שבב שיתממשק עם המוח

  • 3 תגובות
זיהוי השונות בין תאי הגידול ועמידות לטיפול באמצעות איפיון גנטי מדויק של אלפי תאי סרטן בחולי מיאלומה נפוצה. איור: נעה גודין, מכון ויצמן

פרופיל של רוצח בדם חם

  • אין תגובות
חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. אילוסטרציה: shutterstock

גנים עמידים לאנטיביוטיקה

  • 3 תגובות
בתמונה: נציגת חברת Flying Spark עם משתתף בכנס. צילום: רלף אלסווג.

חברות ישראליות הציגו לראשי הכלכלה העולמית פתרונות ישראליים ייחודיים למשבר הרעב העולמי

  • אין תגובות
מודל של כבד שהודפס במדפסת תלת ממד של סטרטסיס, צילום- באדיבות חברת סטרטסיס

התקדמות בייצור של מודלים אנטומיים למטופל ספציפי, באמצעות הדפסה במדפסת תלת ממד

  • אין תגובות
חתך של קליפת מוח של עכבר. תאי Ndnf (באדום) בשכבה העליונה ביותר קשורים לתאי עצב מעוררים (בירוק) בשכבות נמוכות יותר (בכחול: גרעיני התאים). באדיבות מעבדתו של פרופ' איבו שפיגל, מכון ויצמן

התגלה מנגנון עצבי המשלב בין המידע הפנימי על הלכי הרוח שלנו והמידע הנקלט בחושים

  • 3 תגובות

פעם שלישית גלידה

  • 5 תגובות
כרישות בחופי תחנת הכוח בחדרה. צילום: חגי נתיב – תחנת מוריס קאהן לחקר הים

הכרישות חוזרות לחופי חדרה

  • תגובה אחת
האדם הניאנדרטלי. מתוך ספר לימוד רוסי על האבולוציה של האדם משנת 2009. Neveshkin Nikolay / Shutterstock.com צילום: shutterstock

על הניאנדרתלים והכחדתם

  • 9 תגובות
גבישי כולסטרול בצורת סליל. עיבוד דיגיטלי של נתונים שהתקבלו מארבעה גבישים שונים בתאים שונים באמצעות דימות קרני רנטגן רכות בתנאים קרים (cryo-SXT)

הגביש הרע

  • 2 תגובות
עתיד האבולוציה האנושית. איור: shutterstock

האבולוציה האנושית עדיין מתרחשת ואולי אף מגבירה את הקצב

  • אין תגובות
התמונה הגולמית הראשונה ששידרה החללית MARS INSIGHT דקות אחדות לאחר נחיתתה במאדים. בצילום רואים את פני השטח מהמצלמה הקדמית של החללית. למזלם של החוקרים, האיזור איננו סלעי. צילום: נאס"א

החללית MARS INSIGHT נחתה בשלום על מאדים ושידרה תמונות ראשונות של אתר הנחיתה

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש