27 מולקולות חדשות עם פוטנציאל תרופתי נרחב התגלו בעזרת אלגוריתם פורץ דרך

המספר חסר התקדים של המולקולות התגלה על ידי פרופ' עמירם גולדבלום מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית וחלקן כבר נמצאות בהליכי פיתוח לתרופות למחלות כבד חשוכות מרפא ולשיפור היכולת הגופנית

הכבד. איור: Shutterstock
הכבד. איור: Shutterstock

מספר חסר תקדים של מולקולות פעילות (27 מולקולות שונות) אשר לא נבדקו מעולם למחלה כלשהיא התגלו בסריקה ממוחשבת בעזרת אלגוריתם שפיתח פרופ' עמירם גולדבלום מהפקולטה לרפואה האוניברסיטה העברית. רוב המולקולות שנמצאו הינן בעלות פוטנציאל לפיתוח תרופות חדשות. זאת הכמות הגדולה ביותר של מולקולות שנרשמו בפטנט של האוניברסיטה העברית.

אינטגרה הולדינגס (Integra Holdings), חברת אחזקות המשקיעה בחברות בתחומי הביו-טק המבוססות על פיתוחים של האוניברסיטה העברית, בדקה את המולקולות שנמצאו על ידי פרופ' גולדבלום ושותפיו ומצאה שלפחות ל-21 מהן קיים פוטנציאל רחב לפיתוח תרופתי וראויות לפיתוח ראשוני כהכנה לפיתוח קליני. בעקבות השונות והייחודיות הרבה של כל מולקולה שנמצאה, ישנם סיכויים משמעותיים להניב מהגילוי שלהן פיתוחים תרופתיים פורצי דרך.

בין הפיתוחים התרופתיים האופציונליים שכבר החלו בתהליך של בדיקה מעמיקה ישנו טיפול בתוצאות החמורות שעלולות להתפתח ממחלת כבד שומני שאיננו תוצאה מאלכוהול (NASH) שהיא מחלת הכבד הנפוצה ביותר בעולם המערבי. זאת, בעקבות מנגנון הפעולה היחודי שלהן, המהווה מטרה מולקולרית חשובה וידועה ביכולת לניצול יעיל של שומנים. בימים אלו, מקודם מחקר לבדיקת ההשפעה של המולקולות הללו על עצירת פיברוזיס ושחמת כבד, שהן התפתחויות נפוצות של NASH העלולות להביא לסרטן של הכבד. מחלת הכבד השומני נחשבת היום חשוכת מרפא וכמות המולקולות שנמצאה מגדילה את הסיכוי למצוא תרופה למחלה.

פיתוח נוסף שנבדק הוא תרופה שיכולה להגדיל את הסיבולת האנושית לפעילות גופנית, ולמעשה לגרום לאדם ממוצע ליכולת לא שגרתית של ביצועים. את המחקר הפיזיולוגי בתמיכת קרן מילגרום למחקר ברפואה צבאית, מנהלת פרופ' מיכל הורוביץ מהמעבדה לפיזיולוגיה סביבתית, מהפקולטה לרפואת שניים בשיתוף עם ד"ר רן ינוביץ', מנהל היחידה לפיזיולוגיה צבאית ומכון הלר למחקר רפואי בבית החולים "תל השומר". המטרה במחקר זה, נכון להיום, היא לבדוק את יכולתן של המולקולות שגילה גולדבלום להשפיע על הכושר הגופני במצבי אקלים משתנים. בשלב ראשון נבדקות המולקולות על הגברת הכושר של עכברים על "הליכון" לחיות מעבדה בעומס פיזי ובטמפרטורות גבוהות .

התגלית פורסמה בעיתון המדעי Scientific Reports (אחד מעיתוני Nature). האלגוריתם שבעזרתו נמצאו המולקולות, זיכה את פרופ' גולדבלום בפרס של החברה האמריקאית לכימיה ובפרס קיי לחדשנות באוניברסיטה העברית. המולקולות נבדקו במכון למחקר גנומי של החברה הפרמצבטית נוברטיס בסן דייגו ונמצאו מאוד פעילות וסלקטיביות.

פרופ' גולדבלום: "המולקולות הללו פוגעות במטרה חלבונית הקרויה PPAR-delta שמפעילה תהליכים שונים וביניהם העברת תאים מניצול סוכר לניצול שומנים כדי לייצר אנרגיה, לזירוז של ריפוי פצעים, לעצירת ההרס של כליות בסוכרת, ולטיפול בסוגים אחדים של סרטן. כשיש קבוצה גדולה כזו של מולקולות פעילות יש סיכוי למצוא ביניהן מזור למצבי מחלה שונים – אך לא ראוי ליצור בשלב זה תקוות מופרזות אלא להמתין בסבלנות לתוצאות המחקרים".
למאמר המדעי

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן