ביולוגיה ורפואה

חיידקים קטלניים: מושבות של בצילוס אנתרציס שגודלו על מצע אגר במעבדה. מקור: U.S. Army Medical Research Institute of Infectious Diseases.

שיפור המעקב אחר המבנה התלת-ממדי של מושבות חיידקים למניעת עמידותם לאנטיביוטיקה

  • אין תגובות
פרופ' שלומי ארנון. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון

שיטה לגילוי סרטן השד המבוססת על טכנולוגיות קוונטיות

  • תגובה אחת
עקרב צהוב. צילום: shutterstock

ארס עקרבים לשם החדרת תרופות לתוך המוח

  • 2 תגובות
אמנון כחול | צילום: Tripp Davenport

סלקציה גנטית לעמידות לקור בדגים טרופיים משנה את הרכב המיקרוביום ואת תגובתו לקור

  • אין תגובות
פרופ' אילנה גוזס. צילום: אוניברסיטת תל-אביב

חוקרים פיתחו טיפול שעשוי למנוע פיגור התפתחותי ואוטיזם

  • תגובה אחת
פרות מתות ממחלות המועברות על ידי זבוב הצהצה, דרום אפריקה, 1896. מתוך ויקיפדיה

גם לזבוב הצהצה חם

  • תגובה אחת
התאים המסומנים בצבעים פלואורסצנטיים ברקמות הראשיתיות של הכנף (שמאל), העין (מרכז) או הרגל (ימין) בזחל זבוב הפירות, אינם נודדים כאשר יש בהם פעילות רגילה של קספאזות (שורה עליונה). כאשר מוציאים את הקספאזות, מתחילים תאים אלה לנדוד לאחר הקרנות לחלקים אחרים של הרקמה (שורה תחתונה)

מה קורה כשמוציאים לתא את המנגנון למוות תאי מתוכנת

  • 2 תגובות

חוקרים הצליחו לפתח טכנולוגיה להנדסת כל רקמות הגוף להשתלה מפיסת שומן זעירה של המושתל עצמו

  • 5 תגובות
עץ קקאו. מתוך ויקיפדיה

חוקרים מצאו שצמח הקקאו בוית 1,500 שנה מוקדם מכפי שסברו

  • תגובה אחת
שני תאי אנדותל בכבד. התא מימין מבטא רמות גבוהות של הגן Wnt2 (אדום), והתא משמאל – רמות גבוהות של הגן Dkk3, הבולם את Wnt (ירוק)

חבר מביא חבר

  • אין תגובות
בית חולים לשעת חרום שהוקם בקנזס במהלך התפרצות השפעת הספרדית. צילום: מוזיאון הבריאות הלאומי. מתוך ויקיפדיה

מאה שנים של שפעת

  • 2 תגובות
חלקיקי אצות שנפלטו מדגימות שהודבקו בנגיף. במקום חלקיקים שגודלם עד מיקרון, התגלו שרידי פיטופלנקטון בגודל של עד ארבעה מיקרונים

לאן הולכות האצות לאחר שהן מתות

  • 2 תגובות
הטפיל חומק ממערכת החיסון על ידי החלפת אנטיגן. צבעי האדום והירוק ממחישים את ההבדל בין האנטיגנים שמציגים הפרטים השונים. הדי-אן-איי מוצג בכחול. באדיבות לאורה מולר

קבוצת מחקר בינלאומית פיצחה את רצף הגנום ואת מבנה הגנום של טפיל השינה הקטלני Trypanosoma brucei

  • אין תגובות

חברת ההזנק פלנטארק-ביו פיתחה תכשיר ידידותי לסביבה נגד טפיל חדקונית הדקל

  • 2 תגובות
בשורה העליונה תמונות CT של חיה חולת סרטן לפני (0h) ו-24-72 שעות לאחר הזרקת חומרי ניגוד בגודל של 10 ננומטר למחזור הדם. הרקמה הסרטנית מסומנת בעיגול האדום. ניתן לראות את הצטברות חומר הניגוד בגידול בעזרת מיקרו CT לחיות קטנות. בשורה התחתונה תמונה ממיקרוסקופ אלקטרונים של רקמה סרטנית, המדגימה תא סרטני יחיד (משמאל) מתוך חיה לה הוזרק חומר ניגוד הנושא חלקיקי זהב בגודל 30 ננומטר. החלקיקים הכהים הינם חלקיקי זהב המסומנים בחיצים אדומים. מימין - הגדלה של איברונים מאותו תא המכילים את חומרי הניגוד.

אבחון מוקדם של גידולים סרטניים באמצעות CT

  • תגובה אחת
בית החולים שערי צדק בירושלים. צילום: zeevveez from Jerusalem, Israel - Share-Tzedek Hospital Star of David, CC BY 2.0, קישור

חסינות עדר וחצבת: למה אנחנו צריכים לשאוף לכיסוי חיסון של 100%

  • 4 תגובות
ארכיאופטריקס מתקופת היורה. כעת נמצא היצור שקדם לו - שהיו לו תכונות של זוחלים ועופות בו זמנית. איור: shutterstock

התגלה מין חדש של 'החוליה החסרה' בין דינוזאורים לציפורים

  • 4 תגובות

נלחמים בסרטן האלים ביותר שאין לו תרופה

  • 2 תגובות
איור סכמתי המדגים כיצד הננו-חלקיקים מנותבים אל תא המטרה. קרדיט: ורדה וקסלר

חוקרים הצליחו לפתח פלטפורמה לטיפול גנטי יעיל בסרטן, ללא תופעות לוואי

  • 5 תגובות
חקלאות. איור: shutterstock

ייצור מזון סביבתי

  • 8 תגובות
איור: שער כתב העת Moleculer Cell שהקדיש את עמוד השער שלו למחקר הישראלי

לשיזוף יש שעון ביולוגי

  • תגובה אחת
חלוקת תאי גזע בלשד העצם. אספקה טרייה של מיליארדי תאים מדי יום. צילום: ד"ר קארין גולן, מכון ויצמן

ייצור התאים בלשד העצם מושפע ממחזורי היום והלילה

  • אין תגובות
אתר הקשירה. החוקרים נטלו מהנגיף מקטע, אשר ידוע כמעורב בזיהוי הקולטן (מסומן בצבעי הקשת), בעודו קשור למקטע המקביל בקולטן (מסומן באפור), ויצרו מהם גבישים לשם בחינתם באמצעות קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן. הכדור הסגול – יון הסידן שסייע לתהליך הקשירה

התגלה מנגנון הדבקה ייחודי, שבו משתמש נגיף קטלני כדי לאתר את תאי המטרה בגוף ולהיקשר אליהם

  • תגובה אחת
שיטת "איסוף האשפה" התאית. איור: מכון ויצמן

טכנולוגיה חדשה למיפוי תוצרי הפירוק של חלבונים עשויה להוביל לפיתוח שיטות חדשות לאבחון מחלות אוטואימוניות, סרטן ומחלות מוח ניווניות

  • תגובה אחת
הכחולית השרשרתית אנבאנה לאחר 24 שעות בתנאים דלי חנקן. התאים שהתמיינו לתאים מקבעי חנקן (הטרוציסטים) זורחים בירוק בהיר, וביניהם – תאים פוטוסינתטיים

להתפתחות תבניות ביולוגיות, ולו הפשוטות ביותר, נדרש מעט רעש

  • 6 תגובות

העדות הקדומה ביותר לחקלאות ימית לפני 3,500 שנים – במזרח הים התיכון

  • תגובה אחת
חקר המוח. איור: shutterstock

חוקרים מצאו לראשונה הסבר פיזיקאלי להתפתחות מחלת הטרשת הנפוצה

  • 12 תגובות
חדשות העטלף. צילום: מכון ויצמןודעות לעיתונות קטעי עיתונות לקבלת הודעות לעיתונות פרסים ומינויים מבקרים במכון אירועים הורידו ללא תשלום את אפליקציית "מגזין המכון" למכשירי iPAD ואנדרואיד סיורים ייחודיים במכון ויצמן למדע Weizmann House Facebook מדעני מכון ויצמן למדע מדדו לראשונה פעילות של תאי עצב בעטלפים בזמן תעופה 18 אפר' 2013 נוירוביולוגיה הממצאים, שהתקבלו באמצעות מערכת אלחוטית ממוזערת, מספקים מידע ראשון על אופן ההתמצאות של יונקים במרחב תלת-ממדי ** ד"ר אולנובסקי יספר על מחקריו בארוע "מדע על הבר" ב-24 באפריל (אוטו בר, אבן גבירול 76) יכולת הניווט וההתמצאות במרחב הכרחית להישרדות – היא שמאפשרת למצוא מזון ומחסה, להתחמק מטורפים, ועוד. מחקר של ד"ר נחום אולנובסקי ותלמיד המחקר מיכאל ירצב ממכון ויצמן למדע, שמתפרסם היום (שישי) בכתב-העת המדעי Science, מגלה לראשונה כיצד מיוצג המרחב התלת-ממדי במוח של יונקים. המחקר נעשה באמצעות מערכת ממוזערת ייחודית, שפותחה במיוחד למטרה זו, אשר מאפשרת למדוד פעילות של תאי עצב בודדים בזמן תעופה. השאלה כיצד בעלי-חיים מתמצאים במרחב נחקרה רבות, אך עד כה רק בהקשר דו-ממדי. ידוע כי קיימים "תאי מקום", שהינם תאי עצב השוכנים בהיפוקמפוס – מבנה מוחי שקשור בזיכרון, ובפרט בזיכרון מרחבי. כל אחד מתאי המקום אחראי על אזור מוגדר במרחב, ומשגר איתות חשמלי כאשר בעל-החיים נמצא באזור זה. באופן זה, כל תאי המקום יוצרים, יחד, ייצוג מלא של המרחב כולו. אך למעשה, הניווט של בעלי-חיים רבים, ושל בני-אדם, נעשה במרחב תלת-ממדי. ועם זאת, ניסיונות להרחיב את היריעה משני ממדים לשלושה נתקלו בקשיים. אחד הניסיונות הבולטים בתחום זה בוצע בשיתוף בין אוניברסיטת אריזונה לסוכנות החלל האמריקאית, נאס"א. במסגרתו שוגרו חולדות לחלל (במעבורת החלל). בסופו של דבר, הניסוי לא סיפק את הנתונים הדרושים מאחר והחולדות אומנם נעו בחוסר כבידה בחלל תלת-ממדי, אך למעשה הן רצו על מסלול קווי, חד-ממדי. ניסיונות אחרים, שהשתמשו בהטלות של המרחב התלת-ממדי על משטח דו-ממדי, נכשלו גם הם. המסקנה הייתה שכדי להבין תנועה במרחב תלת-ממדי הכרחי לאפשר לבעל-החיים לנוע באופן שממלא את כל שלושת הממדים; כלומר, יש לחקור בעלי-חיים מעופפים. ד"ר אולנובסקי בחר בעטלף פירות ישראלי – בעל-חיים נוח לניסויים, וגדול יחסית, ולכן אפשר לחבר אליו מערכות מדידה ורישום אלחוטיות, שאינן מפריעות לתנועתו החופשית. מאמץ הפיתוח של מערכת המדידה המתוחכמת נמשך מספר שנים, תוך שיתוף פעולה בין ד"ר אולנובסקי לבין חברה מסחרית בארה"ב. בסופו התקבלה מערכת אלחוטית, קלה (משקלה 12 גרם, כ-7% ממשקל העטלף), ובה אלקטרודות המודדות את פעילותם של תאי עצב בודדים במוח העטלף. אתגר נוסף שעמד בפני המדענים היה להתאים את התנהגות העטלפים למטרת הניסוי. באופן טבעי, העטלפים עפים ליעדם – לדוגמה, לעץ הפרי – בקו ישר, כלומר באופן חד-ממדי, ואילו לצורך הניסוי היה עליהם לעופף בחופשיות כך שימלאו נפח תלת-ממדי. הפתרון לבעיה נמצא במחקר קודם של ד"ר אולנובסקי, בו עקב אחרי עטלפי פירות בטבע באמצעות מכשירי GPS ממוזערים וגילה, בין היתר, כי כאשר העטלפים מגיעים לעץ הפרי, הם מקיפים אותו ונעים באופן שממלא את כל החלל שסביב לעץ. כדי לדמות מצב זה במעבדה – שהיא מעין מערה מלאכותית המצוידת בציוד לניטור מלא של העטלפים – הותקן "עץ" מלאכותי עשוי מוטות מתכת, אליהם מחוברות קעריות עם פירות. מדידת הפעילות של תאי עצב בהיפוקמפוס של העטלפים הראתה לראשונה כי ייצוג המרחב התלת-ממדי במוח דומה לייצוג דו-ממדי: כל אחד מתאי המקום אחראי על זיהוי אזור מסוים בחלל ה"מערה", ומשגר איתות חשמלי כאשר העטלף נכנס לאזור זה. אוכלוסיית תאי-המקום כולה יוצרת כיסוי מלא של נפח ה"מערה" כולה. בדיקה מדוקדקת של האזורים עליהם אחראים תאי המקום סיפקה פתרון לשאלה שנויה במחלוקת – האם קיים "שוויון" בתפיסת שלושת הממדים, לדוגמה, האם הרזולוציה של תפיסת הגובה במוח זהה לזו של האורך והרוחב. הממצאים מראים כי האזור עליו אחראי כל אחד מתאי המקום הוא כדורי, כלומר הרזולוציה אכן אחידה בשלושת הממדים. החוקרים מציינים כי יתכן שבבעלי-חיים שאינם מעופפים, אשר נעים למעשה במרחב שטוח, רמת הרזולוציה בצירים השונים אינה אחידה. יתכן, לדוגמה, שבעלי-חיים כאלה צריכים להיות רגישים יותר לשינויים בציר האורך והרוחב, ופחות לשינויים בציר הגובה. לגבי בני-אדם זוהי שאלה מעניינת במיוחד, שכן מצד אחד הם התפתחו מקופים שמקפצים במרחב תלת-ממדי, מענף לענף, אך מצד שני, תנועתם האופיינית היא במרחב דו-ממדי. ממצאי המחקר מספקים תובנות חדשות על התפקודים הבסיסיים של המוח: ניווט, זיכרון מרחבי, ותפיסה מרחבית, וזאת במידה גדולה בזכות פיתוח הטכנולוגיה החדשנית שאיפשרה לראשונה להציץ לתוככי המוח של חיה המעופפת באופן טבעי. ד"ר אולנובסקי מאמין כי בטווח הארוך יפנה חקר המוח למחקר טבעי ככל האפשר, כלומר יחקור את הבסיס המוחי של התנהגות בעלי-חיים במתקני מעבדה בהם מחקים את התנאים בטבע, או אף כאשר הם מצויים בסביבתם הטבעית ממש, בזמן ביצוע מטלות טבעיות. עטלף פירות ישראלי. צילום: ד"ר יוסי יובל/מכון ויצמן למדע עטלף פירות ישראלי. צילום: ד"ר יוסי יובל/מכון ויצמן למדע

מנגנון מוחי חדש הודגם בעטלפים; משמש לקידוד עצבי של המרחב הפיסי

  • תגובה אחת
רפואה גנומית משנה את פני הטיפול במחלת הסרטן. צילום: shutterstock

תרומה תאפשר למכון ויצמן למדע, לטכניון ולאוניברסיטת מישיגן, לשתף פעולה בקידום רפואה מדויקת

  • אין תגובות
אנשי המעבדה לגנטיקה של מחלות צמחים באוניברסיטת בר-אילן וחברת זרעי ג'נסיס בוחנים את היבולים של הבזיליקום העמיד למחלת הכשותית. צילום: אוניברסיטת בר אילן

הגנים שמצילים את הבזיליקום ממחלה

  • 6 תגובות
קטלנים. צילום: מתוך ויקיפדיה

זיהום PCB מאיים לחסל את הלווייתנים הקטלנים

  • אין תגובות
נמלת הגנב, CC 4.0

פיתוח אנטיביוטיקה בהשראת הנמלים

  • תגובה אחת
מתוך: "החיים מתחילים כאן". איור: מיכה לורי

פרק 12: חיים מלאכותיים מתוך הספר "החיים מתחילים כאן"

  • תגובה אחת
מתוך: "החיים מתחילים כאן". איור: כריסטינה סומרר

האושר לחיות, מתוך המבוא לספר החיים מתחילים כאן – החיפוש שאינו נגמר אחר האב הקדמון המשותף האחרון

  • אין תגובות
תן בעמק בית שאן, נובמבר 2017, עם חשד לכלבת. היה אפטי לגמרי והתקדם לעבר הרכב של הצלם ללא חשש. צילום: אביחי רן

כלבת – בבעלי חיים ובבני אדם – התפרצות בצפון ישראל

  • 2 תגובות
חתן פרס נובל לרפואה לשנת 2018, טסוקו הונג'ו, מוקף בצוות המחקר שלו במעבדתו באוניברסיטת טוקיו, מיד לאחר רגע הכרזת הזכייה שלו בפרס נובל לרפואה לשנת 2018. מתוך חשבון הטוויטר שלו

פרס נובל לרפואה לשנת 2018 למגלי יכולת להשתמש במערכת החיסון למאבק בגידולים סרטניים ובהם ג'יימס אליסון – חתן פרס וולף

  • אין תגובות
עש הירח המדגסקרי בוקע מהגולם. צילום: מתוך ויקיפדיה

'מיזוג לביש'

  • אין תגובות
קלייר מקפאדן, חוקרת במחלקה למדעי החברה עובדת במעבדה עם גולגלות בנות 4,000 שנה. צילום: האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה ANU

המהפכה החקלאית גרמה להתפוצצות אוכלוסין בדרום מזרח אסיה לפני 4,000 שנה

  • אין תגובות
בקר עצבי זעיר שפותח על ידי חוקרים מאוניברסיטת קונטיקט יכול לספק ניתוח מדויק יותר של מיקרו רובוטים ביולוגיים, למשל שימוש בתיקנים במשימות חיפוש והצלה בבניינים שהתמוטטו. איור: אוניברסיטת קונטיקט

תיקן סייבורגי יוכל יום אחד להציל את חייכם

  • תגובה אחת
תאי סרטן הריאה. איור: shutterstock

לראשונה טיפול אימונותרפי הצליח להאריך משמעותית את חיי חולי סרטן ריאה

  • 2 תגובות
צברי נגיפים. איור: NIH Medical Arts

צברים רב-נגיפיים, ולא רק נגיפים בודדים, הם יחידות הדבקה יעילות של מחלות מדבקות

  • אין תגובות
מאובן של דיקינסוניה. צילום: האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה (ANU)

שומן שגילו 558 מיליון שנה חשף את בעל החיים המוקדם ביותר בכדור הארץ

  • 2 תגובות
גידול סרטן הלבלב עם גרורות בכבד. מתוך ויקיפדיה

בדיקת דם חדשה תגלה את סרטן הלבלב בשלב מוקדם

  • 2 תגובות
רופאה בודקת ילדים באפריקה. צילום: shutterstock

אפריקה מתחילה להפיץ יתושים מהונדסים-גנטית

  • 5 תגובות
תאי T של המערכת החיסונית (באדום) תוקפים תאי סרטן מסוג מלנומה (בירוק). תאי T ש"יודעים" לקרוא "תמרורים" על גבי התאים הסרטניים יעילים במיוחד בהשמדתם. איור: פרופ' ירדנה סמואלס, מכון ויצמן

לקראת טיפול מותאם-אישית בסרטן העור מסוג מלנומה

  • אין תגובות
חקלאות. איור: shutterstock

חקלאות יכולה להיות בת קיימא ואפילו לספוח פחמן

  • 2 תגובות
מולקולה. איור: shutterstock

מדענים זיהו חלבון שעשוי היה להתקיים בתחילת החיים

  • 9 תגובות
הכחשה מתוך PIXABAY.COM

למה אנחנו דבקים באמונות כוזבות – משוב מהסביבה שלנו מנצח ראיות מוצקות

  • 12 תגובות
חיידקי מעיים. המחשה: shutterstock

השפעת תכשירים פרוביוטיים משתנה מאדם לאדם, ואף עלולה להיות לא רצויה

  • 8 תגובות
"איים ירוקים" בסוואנה. צילום: פרופ' רות שחק-גרוס, מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה

גללים בני 3000 שנה מגלים: כיצד שינה האדם לטובה את הסוואנה

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש