ביולוגיה ורפואה

הבדלים בין המינים במוח האנושי הובילו לתפיסה שמוחות הם זכריים או נקביים. מחקר מאת דפנה יואל מאוניברסיטת תל אביב ועמיתיה, מספר סיפור אחר. אילוסטרציה: pixabay.

האם יש "מוח נשי"?

  • 7 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

השליה – האיבר הראשון של העובר

  • אין תגובות
תאי מלנומה גרורתיים. תמונת אילוסטרציה. מקור: National Cancer Institute.

נחשף תפקידו המרכזי של החלבון שרפין בהתפתחות גידולים סרטניים

  • 3 תגובות
תמונה לעמוד הראשי בלבד.

האופן שבו המוח מתמודד עם מידע שאינו מסונכרן בזמן

  • תגובה אחת
"מחלת חוקרי המערות" זכתה לשמה האקזוטי מכיוון שהפטרייה הגורמת לה נמצאת בצואת עטלפים וציפורים אחרות, וחוקרי מערות נמצאים בסיכון גבוה לחלות בה. אילוסטרציה: pixabay.

הקשר בין בוב דילן, עטלפים ומחלה זיהומית חדשה בארץ

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: pixabay.

תוחלת החיים בישראל ב-2016: 80.7 שנים לגברים ו-84.2 לנשים

  • 4 תגובות
רפואה. מתוך pixabay.com

תבונה מלאכותית לא תחליף את הרופא אבל תשלים לו את תמונת המציאות

  • 2 תגובות
ננו-כמוסה של חומצות גרעין ופפטידים המשחררת את התרופה שבתוכה בתגובה לאנזימים מוגדרים. (1) בשלב הראשון הפפטיד עובר הצלבה על פני השטח של ננו-החלקיק; (2) בשלב הבא, אנזים מוגדר מזהה את קבוצת ההצלבה הפפטידית, (3) ובשלב האחרון, פרוק האנזים מביא לשחרור התרופה או חומצות הגרעין שהיו אצורות בתוך הכמוסה. באדיבות: Joseph Luciani/UConn.

מערכת חדשנית להעברת תרופות בגוף

  • אין תגובות
טפיל Plasmodium הגורם למחלת המלריה. מקור: Ute Frevert / Margaret Shear / Wikimedia Commons.

תרגיל ההונאה של טפיל המלריה

  • 2 תגובות
אילוסטרציה של תא לחץ במרכז הרפואי אסף הרופא. קרדיט: תמיר נוי, באדיבות אוניברסיטת תל-אביב.

טיפול בתא לחץ הביא לשיפור משמעותי בעכברים עם אלצהיימר

  • תגובה אחת
העיניים הכחולות הזוהרות של הסקאלופ מציצות מבעד לצדפה. מקור: Ceri Jones, Haven Diving Services.

מה רואה הצדפה?

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

מנקים את הדם

  • אין תגובות
אילוסטרציה: K. Raskoff, Monterey Peninsula College, Arctic Exploration 2002, NOAA.

המצוד אחרי תאים סרטניים בהשראת המדוזה

  • אין תגובות
הביולוגיה של נשים שונה מזו של גברים, ועם זאת, רוב הטיפולים הרפואיים מבוססים על נתונים שנאספו מגברים. אילוסטרציה: James Gathany / CDC

הטיפול הרפואי והתרופתי בנשים שונה מזה של גברים

  • תגובה אחת
ננו-חלקיקים המסוגלים להעביר באופן ממוקד תרופות לתאי גזע סרטניים (צהוב), אותם תאים נדירים בתוך הגידול (כחול) המאפשרים לגידול לחזור או להתפשט. [באדיבות: Dipanjan Pan]

ננו-חלקיקים נושאי תרופות למאבק בתאי סרטן

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: pixabay.

"ריח הפחד" מרגיע ומעורר אמון באנשים עם אוטיזם

  • 2 תגובות
שינויים באורח החיים מקטינים את הסיכון ללקות באלצהיימר ומחלות שיטיון דומות.. אילוסטרציה: pixabay.

הצלחה נדירה במלחמה באלצהיימר

  • 3 תגובות
האם בעתיד חולי סרטן ריאה יוכלו לקבל כימותרפיה באמצעות משאף בביתם? מקור: illustration - Nic McPhee.

כימותרפיה בשאיפה לסרטן ריאה

  • אין תגובות
אילוסטרציה: Caroline Davis2010.

הביו-האקר שאינו חושש לעצב מחדש את הביולוגיה של גופו

  • תגובה אחת
תאי גזע יוכלו לשקם רקמת צלקת או למנוע את היווצרותה לאחר התקף לב ולטפל באי ספיקת לב. איור: Patrick J. Lynch, medical illustrator; C. Carl Jaffe, MD, cardiologist.

טיפול באי-ספיקת לב באמצעות הזרקת תאי גזע זוכה ב"תו תקן"

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

כשהשליח הגנטי מגלה עצמאות

  • אין תגובות
גחליליות. מנגנון התאורה שלהן יכול לשמש לפיתוח כלים חשובים בתחום הרפואה. תצלום: Uqbar is back.

הגנטיקה של הגחלילית

  • אין תגובות
כיצד המוח מציב גבולות לחיפוש בזיכרון? אילוסטרציה: pixabay.

כיצד המוח מציב גבולות לחיפוש בזיכרון?

  • תגובה אחת
חתך צידי של המוח האנושי, עם ציון של מיקום ההיפוקמפוס. תרשים: National Institute on Aging, National Institutes of Health

הפרט מסתמך בהחלטותיו על אזורים מוחיים שהוכיחו אמינותם בעבר

  • אין תגובות
מחקרי המשך שיובילו ליישום טכנולוגיה של שיקום חוט השדרה בבני אדם. אילוסטרציה: BruceBlaus, Wikimedia.

חוקרים הצליחו לשקם את חוט השדרה של חולדות משותקות

  • 4 תגובות
פריחת פיטופלנקטון של המין Emiliania huxleyi, בצילום מן החלל. מקור: Landsat image from 24th July 1999, courtesy of Steve Groom, Plymouth Marine Laboratory.

פרצת האבטחה של האצות

  • אין תגובות
לפי ד"ר אורית גולדמן, התבונה המלאכותית מאפשרת לחזות קשישים הצפויים להתדרדר כדי למקד את הטיפול בהם. תמונת אילוסטרציה. מקור: U.S. Air Force photo.

רפואת המחר בעידן כריית הנתונים וה-Big Data

  • 3 תגובות

המועצה להסדרת מחקרים: מתכננים לאסור ניסויים בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה

  • אין תגובות
אילוסטרציה: James Gathany / CDC.

היתוש הישראלי שהביא את הקדחת לאמריקה

  • 6 תגובות
גרורה סרטנית במוח, שמקורה בסרטן ריאה. צילום: Marvin 101, Wikimedia.

זוהו שני גנים האחראיים על התפתחות גרורות מוחיות בקרב חולי סרטן הריאה

  • אין תגובות
הכירו את ה-Turkmenocampa mirabilis. תצלום: Alberto Sendra.

החרק המדהים והגבינה המסריחה

  • תגובה אחת
תא T (באדום) בוחר בתא B (בכחול) ל"מחנה האימונים". בירוק – תאי B חסרי ICAMs. צולם באמצעות מיקרוסקופ סריקת לייזר דו-פוטוני. מקור: מגזין מכון ויצמן.

אפליה חיסונית מתקנת

  • אין תגובות
המבט הייחודי לגבי פעילות המוח האנושי, שהתאפשר במחקר זה, חושף כיצד חסך שינה משפיע לא רק על תהליכים של קבלת החלטות ושליטה על שרירים, אלא גם על תהליכים מוקדמים של זיהוי אובייקטים, תפיסה וזיכרון. ככזה, המחקר מהווה בסיס עתידי למדידת עייפות בכבישים. אילוסטרציה: pixabay.

עייפות מאיטה את פעילות תאי המוח

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: pixabay.

לחשוב מחוץ לשלד

  • 5 תגובות
איור של יומק מסדרת האאוטריקונודונטים, שנכחדה לפני כ-70 מיליון שנה. מקור: Oscar Sanisidro, Wikimedia.

מחקר: יונקים עברו לפעילות בשעות היום מיד עם היכחדות הדינוזאורים

  • 2 תגובות
המבנים המסועפים של מחט הזכוכית של ספוג הים. באדיבות דוברות הטכניון.

אומן הזכוכית

  • תגובה אחת
האדם הניאנדרטלי - מתוך ויקיפדיה, איור מהמאה ה-19תמונה בנחלת הכלל

מה גרם להכחדת הניאנדרטלים?

  • 23 תגובות
דגי ברקודה. תצלום: Alexander Vasenin, Wikimedia.

האם הדגים מתכווצים?

  • תגובה אחת
מושבת עטלפים אוניברסיטת תל אביב. קרדיט: מיכל סמוני.

גם עטלפים לומדים 'לדבר'

  • אין תגובות
בריכת לידה: החיים בכדור הארץ נוצרו אולי במקומות דומים למעיין הפריזמה הגדול בפארק ילוסטון בארה"ב. צילום: Jim Peaco, National Park Service.

החיים על פני כדור הארץ נוצרו במעיינות חמים געשיים, לא בים, כך מרמזות הוכחות חדשות

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: הסוס הטרויאני מייצג את הוירוס, שנכנס לתא וגורם ליצירה של חלבונים. מטרתם לקרוא למערכת החיסונית, כך שהיא תתקוף את התא סרטני בלבד, מבלי לפגוע בתאים בריאים. מקור: באדיבות האוניברסיטה העברית.

חוקרים פיתחו "מתג" המפעיל את המערכת החיסונית לתקוף תאים סרטניים כאשר הוא מזהה סימנים של המחלה

  • אין תגובות
אף ששמם ניתן להם בשל תפקידם על הלשון, קולטני הטעם המר והמתוק התגלו לאחרונה ברקמות ובאיברים שונים שאינם באים במגע עם מזון. לפחות בכמה מאזורי הגוף האלה, בעיקר בדרכי הנשימה, יש לקולטני הטעם האלה תפקיד חשוב בתגובה החיסונית. אילוסטרציה: pixabay.

משמר הטעם המר

  • אין תגובות
עדר גנו. את המודל ניתן להחיל על תחומים רבים – מעדרים ולהקות דגים ועד עמידות לאנטיביוטיקה, אשר גדלה ככל שמיגוון החיידקים גדול יותר. צילום: adam brin.

לך בדרכך-שלך: הצלחת הקבוצה תלויה בכך

  • תגובה אחת
"כיצד קרה שהצמחים בעלי הפרחים, שהתפתחו המאוחר ביותר מבחינה אבולוציונית מהווים 90% מכלל מיני הצמחים היבשתיים שאנו מכירים היום?" צילום: Bernard DUPONT.

מדוע הצמחים בעלי הפרחים השתלטו לפתע על כדור הארץ לפני זמן גיאולוגי קצר?

  • אין תגובות
פעילות אנזימים בתא: האנזימים באדום, התוצר הסופי – בכחול (ראו סרטון בהמשך). מקור: מגזין מכון ויצמן.

מחקר ראשון על יעילות אנזימים בתאים חיים חושף מגבלה מפתיעה על פעילותם

  • אין תגובות
תמונה: באדיבות דאסו סיסטמס.

פרויקט Living Heart עולה מדרגה – מאפשר לסטארטאפים לחקור במהירות טיפולים חדשניים

  • אין תגובות

משהו אוניברסלי קורה במוח כשהוא מעבד סיפורים, לא משנה באיזו שפה

  • 5 תגובות
סריקת MRI של חולה ב-ALS. מקור: Frank Gaillard, Wikimedia.

תרופות חדשות למחלת ALS בדרך למבדקים קליניים

  • אין תגובות
התרופות העומדות לרשותנו כיום אינן יעילות בטיפול בהתקפים בקרב שליש לערך מן הלוקים באפילפסיה. מה אפשר לעשות לפתרון המצב?. אילוסטרציה: pixabay.

כיצד לטפל במקרים הקשים ביותר של אפילפסיה

  • אין תגובות
סרטן כבד מסוג הפטוצלולר קרצינומה. מקור: Ed Uthman.

מחקר חדש על סרטן הכבד חושף מטרות פוטנציאליות לטיפול

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש