חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצאו שיניים של אדם מודרני ואדם ניאנדרטלי מלפני כ-40,000 שנה במערת מנות בגליל

הממצאים תומכים בכך שבאותה תקופה היגרו בני אדם מאירופה לארץ ישראל ופתחו עידן חדש בהתפתחות התרבותית של אזורנו * המאמר התפרסם לאחרונה בכתב העת Journal of Human Evolution 

 (מימין לשמאל):שן טוחנת עליונה ותחתונה שנמצאו במערת מנות. מתוארכות ל 38,000 שנים לפני זמננו. השיניים מראות ערוב של מאפיינים. צילום: ד"ר רחלי שריג
(מימין לשמאל):שן טוחנת עליונה ותחתונה שנמצאו במערת מנות. מתוארכות ל 38,000 שנים לפני זמננו. השיניים מראות ערוב של מאפיינים. צילום: ד"ר רחלי שריג
מפת המערה עם סימון המיקום של אזורי מציאת השיניים. צילום: ד"ר רחלי שריג
מפת המערה עם סימון המיקום של אזורי מציאת השיניים. צילום: ד"ר רחלי שריג

במחקר של ד"ר רחלי שריג, חוקרת מבית הספר לרפואת שיניים וממרכז דן דוד לחקר תולדות האדם של הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, בשיתוף עם, ד"ר עומרי ברזילי, ראש תחום מחקר והתמחויות הארכיאולוגיה ברשות העתיקות, נמצאו שש שיניים אנושיות במערת מנות שבגליל המערבי. החוקרים קבעו בעזרת מחקר דנטלי, כי הן שייכות לאדם המודרני ולאדם הניאנדרטלי. השיניים נמצאו בשכבות השייכות לתרבות האורניאקית שמוצאה באירופה, ומהוות עדות אנתרופולוגית ראשונה לאוכלוסיית בני אדם שהיגרה מאירופה לארץ ישראל לפני כ-40,000 שנה.

מערת מנות נחקרת בעשור האחרון על ידי ד"ר ברזילי מרשות העתיקות, פרופ' ישראל הרשקוביץ ממרכז דן דוד באוניברסיטת תל אביב, ופרופ' עפר מרדר מאוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, במטרה להתחקות אחרי התפתחות האדם המודרני בארץ ישראל. המאמר התפרסם לאחרונה בכתב העת Journal of Human Evolution.

"בחפירה פרהיסטורית במערת מנות שבגליל מצאנו לאחרונה 6 שיניים אנושיות, ממצא שיש לו חשיבות רבה לזיהוי תושבי המערה לפני עשרות אלפי שנים," מסבירה ד"ר שריג. "שיניים נשמרות טוב יותר מעצמות כי הן עשויות מאמייל, החומר העמיד ביותר בגוף. חשוב מכך: במבנה, בצורה ובטופוגרפיה (הבליטות על פני השטח) של השן יש מרכיב גנטי חזק, המאפשר לשייך שיניים לאוכלוסיות ספציפיות. במחקר הנוכחי התבססנו על צורתן החיצונית והפנימית של השיניים כדי לאפיין ולשייך אותן. בארבע מהשיניים ביצענו בדיקות מעמיקות במעבדה: סריקות מיקרו-CT ואנליזות תלת-ממדיות."

האדם הניאנדרטלי נטמע באדם המודרני

התוצאות שהתקבלו הפתיעו את החוקרים: שן אחת הראתה מורפולוגיה טיפוסית למין הומו סאפיינס – האדם המודרני; שן אחת הראתה תכונות אופייניות לאדם הניאנדרטלי; ושתי שיניים הראו שילוב נדיר של תכונות ניאנדרטליות ומודרניות. החוקרים מציינים כי שילוב כזה נמצא עד היום רק באוכלוסיות אירופאיות מראשית התקופה הפליאוליתית העליונה, לפני כ-40,000 שנה. לאחרונה הוכח השילוב גם גנטית, והוא מרמז כי האדם הניאנדרטלי נטמע באדם המודרני באירופה.

"לשיניים ממערת מנות יש חשיבות מכרעת משום שעד היום לא היו בידינו שרידים אנושיים מאותה תקופה בארץ ישראל, ונוצר פער זמן משמעותי בידע שלנו," מציין פרופ' הרשקוביץ. "המחקר פורץ הדרך מביא לראשונה את סיפורה של אוכלוסייה האחראית לאחת מהמהפכות התרבותיות החשובות בתולדות האדם".

תמונת מערת מנות עם סימון האזור בו נמצאו חלק מהשיניים. צילום: פרופ' ישראל הרשקוביץ
תמונת מערת מנות עם סימון האזור בו נמצאו חלק מהשיניים. צילום: פרופ' ישראל הרשקוביץ

מסביר ד"ר ברזילי: "השיניים נמצאו בשכבות ארכיאולוגיות המשויכות לתרבות האורניאקית, תרבות עשירה ומפותחת המזוהה עם סוף עידן הניאנדרתלים באירופה, ומסמלת עידן חדש בהתפתחות התרבותית של האדם המודרני. בהתבסס על מחקרים גנטיים חדשים שהראו שבמזרח אירופה הנאנדרתליים נטמעו אל תוך האוכלוסייה האורניאקית המקומית, אנו נוטים לפרש את הימצאותן של תכונות ניאנדרתליות בשניים ממנות כעדות נוספת לכך שמקורה של התרבות האורניאקית באזור מזרח הים התיכון הוא מאירופה. ייתכן שאוכלוסיות אלה ביקשו להתרחק מתנאי האקלים הקיצוניים ששררו בארצות מוצאן באותה עת – שיאה של תקופת הקרח האחרונה."

"הממצאים שלנו חשובים במיוחד מכיוון שהם שופכים אור על תקופה עלומה יחסית בתולדות האדם בארץ ישראל," מסכמת ד"ר שריג. "כיום משערים שהניאנדרתליים נעלמו מהלבנט לפני כ- 50 אלף שנה עם הגעתם של אוכלוסיות אדם מודרני מאפריקה. מציאתן של מאפייני הומו ספיאנס וניאנדרתליים בשיניים מלפני 38 אלף שנה במערת מנות תומכת בהשערה שהאוכלוסייה שהיגרה לכאן, ככל הנראה מאירופה הייתה מעורבת ויתכן שהביאה עמה את תרבותה באותה עת. בדרך זו מספק המחקר שלנו עוד נקודת זמן ברצף האבולוציוני והתרבותי, עוד פיסת מידע בפאזל העצום שנקרא תולדות האדם."

כלי עצם אורנייקים מאזור C במערת מנות וקונכיות מקושטות משכבות אורנייקיות ואחמריות מאזור C במערת מנות. צילום: ד"ר עומרי ברזילי, רשות העתיקות
כלי עצם אורנייקים מאזור C במערת מנות וקונכיות מקושטות משכבות אורנייקיות ואחמריות מאזור C במערת מנות. צילום: ד"ר עומרי ברזילי, רשות העתיקות

למאמר המדעי

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. אריה לב,
    שאלות:
    1. מנין המידע על פער של 30 נקודות במנת המשכל בין בן התערובת האירופי לבין ההומו ספייאנס שמדרום לסהרה?
    2. התערובת היותר חזקה נמצאת באירופה, ולשיטתך התופעה של ההעשרה הגנטית המובילה לעליה במנת המשכל מן הסתם צריכה להמצא קודם כל ובמידה רבה יותר באירופה, ופחות מזה במזרח התיכון ובצפון אפריקה (גם כיום שיעור הגנים שמקורם ניאנדרטלי גבוה יותר באוכלוסיה האירופית מאשר בקרב האוכלוסיה המזרח תיכונית). אם כך, איך קרה שדוקא במזה"ת בכלל, ובשומר, בבל, אשור, ארץ ישראל ובמצרים בפרט – הושגו ההישגים התרבותיים בתחום היישובי – יישובי קבע, חקלאות ועיור, ובמיוחד ההישגים האינטלקטואלים הגדולים של תרבות הכתב מלפני 5100 שנים ואילך – ולא באירופה, שהיתה בכל התקופות ההן די מפגרת?
    3. שיעור הגנים שמקורם ניאנדרטלי גבוה יותר בקרב האוכלוסיות של המזרח הרחוק ושל איזורים מסוימים בדרום אסיה ובקרב ילידי האיים באוקיאנוס ההודי ובאוסטרליה לעומת שיעורם בקרב אוכלוסיות אירופה והמזה"ת. אצל האוכלוסיות הנ"ל מצוי גם חותם גנטי מסוים נוסף – דניסובי, ויתכן גם של מין אנושי רביעי. בתנאים אלה היה מצופה שתתרחש ההעשרה הגנטית והיא תיצור מנת משכל ממוצעת גבוהה יותר ובאופן כללי צוויליזציה חזקה יותר באותם מקומות לעומת המזה"ת ואירופה. זה לא קרה. איך אתה מסביר זאת, לשיטתך?

  2. לא ברור לי למה לאדם שעלה צפונה מאפריקה קוראים "אדם מודרני" בשעה שהאדם המודרני במובן הנכון הוא התערובת של האפריקאי עם הניאנדרטאלי. באפריקה מדרום לסהרה קיימת אוכלוסית "אדם מודרני" שלא נדדה צפונה ולא נפגשה ולא נטמעה עם הניאנדרטאלי, והם כלל לא מודרניים במובן המקובל של המילה. התערובת עם הניאנדרטאלי יצרה מנת משכל, כזו הנפוצה בקרב האדם באירופה, 100 נקודות, בשעה שהאדם "המודרני" מדרום לסהרה מפגר אחריה בכ 30 נקודות. אז נא לזכור ש"אדם מודרני" כזה המצוי באירופה ולא בדרום אפריקה, הוא תוצר הכלאה עם ניאנדרטאלים.
    יש אי הבנה בקשר למהות האדם הניאנדרטאלי, כמגושם בגופו ובשיכלו. קראתי לפני כשנה על בדיקת פחמן חדשה של ציורי המערות הנהדרים במערות בספרד, ובמאמר נכתב שהם בני כ 65.000 שנה, כלומר – הם צוירו 30.000 שנה לפני בואו של "האדם המודרני" מאפריקה לאירופה. עבודה ניאנדרטאלית מופלאה ונפלאה. בין השרידים הניאנדרטאליים באירופה נמצא גם חליל, צינורית עם חורים, כמו החלילית, והיא בנויה על סולם בן 7 טונים, – כמו הסולם ה"דורי" הבסיסי במוזיקה שלנו.
    אז…. חובה לשנות את הדימוי של הניאנדרטאלי הנפוץ כפרימיטיבי, חובה ביחוד בקרב כל בעלי העיניים הבהירות, והשיער האדמוני. אלה מתנות ניאנדרטאליות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן