הניאנדרטלים חיו במערכות יישוביות יציבות לאורך זמן לפני שנעלמו מאזורנו

חפירה באזור עין קשיש שבעמק יזרעאל חשפה בשנים האחרונות ממצאים שמפריכים את הקביעה כי המערכת היישובית כללה אתרי מערות עם טווח פעילויות מגוון, ואתרים פתוחים לשימוש קצר יותר וטווח פעילויות מצומצם. מאמר חדש שפורסם בעיתון המדעי "PLOS One" על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית ורשות העתיקות מוכיח כי האדם הקדום ידע להשתמש בסביבות הפתוחות לאורך זמן לצרכים מגוונים

ממצאים מחפירת עין קשיש. למעלה - עצמות בעלי חיים. למטה - פריטים מסותתים מאבן צור. צילום - פרופ' אראלה חוברס
ממצאים מחפירת עין קשיש. למעלה – עצמות בעלי חיים. למטה – פריטים מסותתים מאבן צור. צילום – פרופ' אראלה חוברס

האדם הניאנדרטלי שחי באזור עין קשיש שבעמק יזרעאל ניצל את סביבתו לאורך זמן באותו המיקום בנוף הפתוח על מנת לקיים טווח פעילויות גדול – כך נחשף במאמר מדעי שהתפרסם לאחרונה בעיתון המדעי "PLOS One", המתאר את תוצאות החפירה באתר עין קשיש, הנמצאת על גדת נחל הקישון, במחקר שבוצע על ידי צוות חוקרים ישראלי מהאוניברסיטה העברית ורשות העתיקות וחוקרים מגרמניה. מדובר בפרסום נוסף לגבי עבודת מחקר שנערכה בשנים האחרונות באזור עין קשיש, בה נמצאו שלדים של האדם הניאנדרטלי (המכונה "איש המערות"). ("אנשי המערות"? לא בהכרח).

המידע שקיים כיום לגבי בני האדם שחיו בלבנט בתקופות פרהיסטוריות נלקח מתוך מחקרים וחפירות שנערכו במערות. אתרים פתוחים (קטורים) נחקרו פחות באזורנו למרות שברור שהאדם בתקופות אלו שהה הן במערות והן באתרים קטורים. החפירה בעין קשיש חשפה אתר פתוח שיכול לספק מידע רב ומשלים לגבי דפוסי הישוב בתקופה.

האתר שימש למגוון פעילויות ביניהן ציד. בזמן שבמערות שהיו מיושבות באותה תקופה על ידי הניאנדרטלים יש רק עדות מועטה לניצול של בעלי חיים גדולים, בעין קשיש נמצאו שרידים רבים שלהם. עצמות בעלי החיים שנמצאו בחפירה מעידות על ניצול של מגוון רחב של חיות ממספר בתי גידול מסביבת האתר. פעילות נוספת שהתקיימה באתר היא סיתות כלי צור. מחקר השרידים הליתיים מצביע על יצירת מגוון כלים שנועד לפעילויות מגוונות, בניגוד לאתרים קטורים קצרי מועד בהם הסיתות מכוון לפעילות מסוימת כמו ציד.

החפירה באתר נערכה בהובלת פרופ' אראלה חוברס מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית וד״ר עומרי ברזילי מרשות העתיקות. בראש צוות המומחים עמדו ד״ר רביד אקשטיין מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית ושל ד"ר אריאל מלינסקי-בולר מן ה-Archaeological Research Centre and Museum for Human Behavioural Evolution, MONREPOS שבגרמניה, שניתחו את הממצאים מן האתר בהיבטיהם הסביבתיים, האקלימיים והתרבותיים.

האתר מתוארך לפרק-הזמן שבין 71 ל-54 אלף שנה, לתקופה הפרהיסטורית המכונה 'הפליאולית התיכון'. משך הישוב בו היה כנראה מצומצם יותר מטווח שנים אלו. תקופת הפליאולית התיכון מתאפיינת באזורנו באתרים שבהם נמצאו שרידיו של האדם הנאנדרטלי (מערת כברה, מערת עמוד) וגם באתרים בהם נמצאו שרידים של הומו ספיינס (מערות מסליה, קפצה, סחול ומנות). בעוד שברור כי נאנדרטלים ישבו גם במערות וגם באתרים קטורים, לראשונה באתר זה ניתן לקשר בין מספר התיישבויות שונות לאורך זמן ובין ממצאים שלדיים של אדם הנאנדרטלי. באתר נמצאו עדויות לשלושה פרטים – שבר של גולגולת, שן, ופרט נוסף הכולל מספר עצמות רגל וחוליה. שניים מהפרטים זוהו בוודאות כנאנדרטלים.

מבט על שטח החפירה בעין קשיש. צילום: פרופ' אראלה חוברס
מבט על שטח החפירה בעין קשיש. צילום: פרופ' אראלה חוברס

ייחודו של האתר עין קשיש הוא בשטח החפירה הגדול (כ-670 מ״ר מתוך השטח המוערך של האתר, כ-1300 מ״ר) לעומת אתרים קטורים אחרים בני אותה תקופה. "החפירה הארכיאולוגית בעין קשיש יצרה עבור החוקרים הזדמנות נדירה לבחון היבטים מגוונים של חייהם של הנאנדרטלים בנוף הפתוח, והבנה מלאה יותר של צורת השימוש בשטח הקדום, צורת ההתנהלות של האנשים הקדומים על פני שטח האתר והבנת השינויים לאורך זמן בין ההתיישבויות השונות", קובעת ד"ר אקשטיין. ההתיישבות באתר הייתה בפשט הנחל של הקישון, שם הורבדו סחף וחלוקים שהגיעו הן מהכרמל והן מעמק יזרעאל.

באתר נמצאו מספר ממצאים ייחודיים בהם קרן של יחמור, המהווה ממצא נדיר יחסית בכל האתרים בני אותה התקופה. ייתכן והקרן שימשה כמקבת רכה בתהליך הסיתות של כלי הצור, בעיקר עבור כלים שיוצרו בטכניקה הדורשת דרגה גבוהה של מיומנות ושל הקפדה. ממצא ייחודי נוסף הוא רצף של פריטי צור שסותתו האחד אחרי השני ונזנחו באותו המקום (תמונה נמצאת במאמר), ומראים בצורה ברורה את רצף הפעולות של הסתתים הקדומים. פריטים אלה השתמרו ללא תזוזה למרות התהליכים הדינמיים של השקעה ושל הסרת חומר סחף שמקורו הן מן הקישון והן מנחל קשיש הקדום.

רצף זה, ומכלול כלי הצור בכללותו (12,000 פריטים) מאפשרים לחוקרים הצצה אל מוחו של הסתת. מציאת הפריטים של אותו רצף סיתות באותו המקום מאפשרים לחוקרים לשחזר את רצף הסיתות, ולהבין מה היו מטרות הסתת, אילו פריטים רצו לייצר ובאילו שיטות בחרו לייצר אותם. ממצאים ייחודיים נוספים שלא קיימים באתרים מאותה התקופה הם גושים קטנים של צובענים (פיגמנטים), צדף ימי גדול שהובא מחוף הים (במרחק של כ-10 ק״מ), וכמובן שרידי האדם הניאנדרטלי.

עין קשיש מהווה דוגמא לאתר קטור המתוארך לסוף הפלאולית התיכון אליו חזרו שוב ושוב לאותו המיקום על מנת לקיים טווח פעילויות גדול. החפירות מצביעות על דגם יישובי יציב לאורך זמן. ממצאים אלו מעניינים במיוחד לאור העובדה שבסוף התקופה נעלם האדם הנאנדרטלי מהאזור. ממצאי המחקר מעצימים עוד יותר את סימני השאלה סביב סיבת היעלמותם של הניאנדרטלים מאזורנו.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן