סיקור מקיף

חוקרים באוניברסיטת תל אביב: מוטציות גנטיות רבות המאפיינות אוטיזם ומוגבלות שכלית מופיעות גם במוחם של חולי אלצהיימר

החוקרים מצאו כי טיפול בתרופה ניסיונית בשם NAP עשוי למנוע את השפעתן השלילית של המוטציות על המוח * המאמר פורסם לאחרונה בכתב העת Molecular Psychiatry.

אלצהיימר. איור: Image by <a href="https://pixabay.com/users/geralt-9301/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=image&utm_content=97986">Gerd Altmann</a> from <a href="https://pixabay.com/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=image&utm_content=97986">Pixabay</a>
אלצהיימר. איור: Image by Gerd Altmann from Pixabay

חוקרים באוניברסיטת תל אביב, בהובלת פרופ’ אילנה גוזס מבית הספר לרפואה ומבית הספר סגול למדעי המוח, מצאו חפיפה גבוהה בין מאות מוטציות המאפיינות ילדים עם אוטיזם ומוגבלות שכלית התפתחותית, לבין מוטציות במוחם של חולי אלצהיימר. החוקרים התמקדו במיוחד במוטציות בגן ADNP, שיש לו תפקיד חשוב בהתפתחות המוח ובהגנה על מבנה תאי העצב במוח. הם מצאו כי טיפול באמצעות מקטע מקוצר של החלבון ADNP, הקרוי NAP, עשוי להגן על המוח מפני השפעת המוטציות, ולסייע לחולי אלצהיימר ולאוטיסטים.

במחקר השתתפו הדוקטורנטים ינינה איבשקו פחימה, אדוה הדר (מחברות ראשונות), איריס גריג, אוקסנה קפיטנסקי וגדעון כרמון ממעבדתה של פרופ’ גוזס, פרופ’ דוד גורביץ מבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב (מדריך משותף של אדוה הדר), מיכאל גרשוביץ ממכון ויצמן למדע, ומעבדות בצ’כיה, בספרד, בבלגיה ובאנגליה. המאמר פורסם לאחרונה בכתב העת Molecular Psychiatry.

פרופ’ אילנה גוזס: “עם התפתחות הטכנולוגיה של ריצוף DNA אותרו בשנים האחרונות מוטציות רבות במאות גנים בילדים עם אוטיזם ומוגבלות שכלית התפתחותית. מדובר במוטציות אקראיות שלא הועברו בתורשה מההורים, אלא התרחשו בתאי הגזע של העובר, במהלך התחלקות התא. בילדים, מוטציה אחת בגן חשוב יכולה לגרום לאוטיזם ולפיגור שכלי. בשלב הראשון של המחקר ביקשנו לבדוק אם גם בתאים במוחם של חולי אלצהיימר מופיעות מוטציות, ואם קיימת חפיפה בין המוטציות המאפיינות אלצהיימר ואוטיזם.”
החוקרים בחנו דגימות שנלקחו מאזור פקעת ההרחה במוחם של חולי אלצהיימר, לאחר מותם. ריצוף ה-RNA של הגנום בדגימות פקעת ההרחה העלה מאות מוטציות. בנוסף בדקו החוקרים נתונים מכמה מאגרי מידע אינטרנטיים, ומצאו גם כאן מוטציות באלפי גנים במוחם של חולי אלצהיימר – הרבה יותר (בממוצע לנבדק) מאשר במוח בריא. כעת הם השוו את ממצאיהם לממצאים ממחקרים על מוטציות הקשורות לאוטיזם. “מצאנו חפיפה משמעותית: כ-40% מהמוטציות בגנים מחוללי מחלות שזיהינו בפקעת ההרחה של חולי אלצהיימר אותרו גם בילדים עם אוטיזם ומוגבלות שכלית,” אומרת פרופ’ גוזס.

פרופ' אילנה גוזס. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב
פרופ’ אילנה גוזס. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

כעת עברו החוקרים לבדיקה מעמיקה של גן ספציפי – הגןADNP , האחראי בין היתר לתסמונת ADNP שגורמת לאוטיזם ולמוגבלות שכלית, וידוע כי הוא קשור גם למחלת האלצהיימר. “החלבון ADNP, המיוצר על ידי הגן ADNP, התגלה במעבדה שלי לפני כ-20 שנה, ומאז ערכנו עליו מחקרים רבים,” אומרת פרופ’ גוזס. “במהלך השנים התברר כי ל-ADNP יש תפקיד מרכזי בהתפתחות המוח בעובר, וכי פעולתו קשורה לחלבון Tau, הנקשר לשלד תאי העצב במוח ומייצב את מבנה התא, וידוע כי הוא נפגע אצל חולי אלצהיימר. בעבר הפקנו מהחלבון ADNP מקטע מקוצר בשם NAP, המשמש בסיס לתרופה ניסיונית לאוטיזם. במחקר הנוכחי מצאנו מספר מוטציות חדשות בגן ADNP במוחם של חולי אלצהיימר. כמו כן גילינו שככל שעולה מספר המוטציות ב-ADNP במוחם של החולים, עולה גם הפתולוגיה של החלבון Tau.”

בשלב הבא נעזרו החוקרים בהנדסה גנטית כדי להחדיר ADNP עם 2 מוטציות שמקצרות את החלבון, וכן Tau מסומן בצבע זוהר, לתאי מודל של תאי עצב מוחיים. בדיקת צביעת ה-Tau בתאים החיים העלתה כי המוטציה ב-ADNP גרמה לפגיעה בהיקשרות ה-Tau לשלד תא העצב, וכתוצאה מכך להיחלשות של שלד התא. עם זאת נמצא כי טיפול בתרופה הניסיונית NAP (הידועה גם בשם 201CP) הגן על מבנה שלד תאי העצב מפני ההשפעה המזיקה, והשלד נותר יציב ותקין. פרופ’ גוזס מציינת כי ממצאים אלה מעידים שמנגנון פעולה תקין של ADNP דרוש להיקשרות תקינה של Tau לשלד התא, ואילו מוטציות ב-ADNP משבשות את המנגנון. החזרת המקטע NAP מזרזת את קישור החלבון Tau לשלד התא, ובכך מגינה על התא מפני השפעתן המזיקה של מוטציות ב-ADNP.

“המחקר שלנו פותח אופק חדש למחקר ולטיפול במחלת אלצהיימר ובאוטיזם,” מסכמת פרופ’ גוזס. “עד היום התמקדו חוקרי אלצהיימר בעיקר במצבורי העמילואידים שנוצרים במוחם של חולי אלצהיימר. המחקר שלנו מפנה את תשומת הלב לכיוון אחר – מוטציות שמשפיעות על החלבון Tau, ובכך גורמות לפגיעה במבנה של תאי העצב במוח. יותר מכך, התרופה הניסיונית שאנחנו מפתחים עשויה לסייע לחולי אלצהיימר וגם לאוטיסטים עם מוטציות הדומות לאלה של מחלת האלצהיימר.”

חשוב לציין: החברה הישראלית קורוניס נוירוסיינס מחזיקה בזיכיון לפיתוח התרופה 201CP, המבוססת על המקטע NAP, מחברת רמות שליד אוניברסיטת תל אביב. החברה מפתחת תרופה ניסיונית לאוטיזם מסוג תסמונת ADNP, שנגרמת על ידי מוטציה אקראית בגן ADNP. הפיתוח נעשה תחת התוויה של תרופת יתום ממנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA).

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

4 תגובות

  1. האם זה אומר שאנשים על הספקטרום הם בעלי סיכון גבוה במיוחד ללקות באלצהיימר בזקנתם?

  2. האם יש אופציה בארץ לעשות סקירה גנטית מלאה לעובר ולבדוק את הימצאותם של אותם גנים לפני הלידה ( ולעשות הפלה עם צריך כמו שעושים במקרים של דאון כי ממש לא בא לי ילד אוטיסט ).

  3. במקרה יצא להם אותו גן שהמעבדה חוקרת כבר 20 שנה.

    או
    למי שיש פטיש ביד הכל נראה כמו מסמר

  4. האם יש פה אמירה/קביעה שאוטיזם זה אותו דבר כמו פיגור שיכלי??
    מעניין אותי גם מבחינה מילולית הגדרתית וגם מבחינה מדעית לאור העובדה שציינתם שאותו גן, ADNP, אחראי לשניהם?
    במילים אחרות, האם הילד האוטיסט שלי מפגר?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.