המיקרו לבלב המהונדס מישראל שינסה לשפר איכות חייהם של חולי סוכרת

בטאלין תרפויטיקס (Betalin Therapeutics) מפתחת מיקרו לבלב מהונדס (EMP) המיועד לשיפור איכות החיים של מיליוני אנשים עם סוכרת.

בטאלין תרפויטיקס (Betalin Therapeutics) מפתחת מיקרו לבלב מהונדס (EMP) המיועד לשיפור איכות החיים של מיליוני אנשים עם סוכרת. Betalin Therapeutics רישיון לטכנולוגיה EMP שפותחה באוניברסיטה העברית בירושלים על ידי פרופ’ אדוארדו מיטרני בהסכם בלעדי בשנת 2015. האוניברסיטה העברית ממשיכה לשתף פעולה עם החברה לתמיכה במחקר ופיתוח.

על בסיס תוצאות מבחן מבחנה ותוצאות ראשוניות in vivo, Betalin Therapeutics הגישה לאחרונה בקשה לפני ה – IND (Investigational New Drug) למינהל המזון והתרופות (FDA). בעקבות התגובה החיובית של ה – FDA, Betalin Therapeutics מכינה כעת את ישיבת טרום IND בדרכה להגשת IND.

Betalin Therapeutics מגייסת כיום מימון כדי לייעל את הטיפול במודלים של בעלי חיים, להגיש את בקשת ה – IND ל – FDA ולהמשיך לניסויים קליניים. Betalin Therapeutics הוענק לאחרונה מענק התאמה תחרותי ממשרד המדען הראשי, והכפיל את השפעת ההשקעות שנעשו בשלב זה.

ניקולאי קוניצ’ר, מנכ”ל בטא לין ואבי טרבס סגן נשיא למו”פ של החברה שוחחו בעניין עם אתר הידען.

קוניצ’ר מסביר: “בטא לין עוסקת בתחום שנקרא תרפיה תאית – שימוש בתאים כדי לרפא מחלה ולא רק לנהל אותה כפי שיש היום עם האינסולין והתרופות. הרעיון הוא לקחת תאים שיודעים לייצר אינסולין, כתגובה לעלייה ברמת הסוכר, ולהחדיר אותו לתוך הגוף. תאי בטא, או לייתר דיוק איים של תאים כאלה הנמצאים בלבלב (המכונים איי לנגרהנץ).”
“אנחנו לא היחידים. יש לא מעט חברות שעושות את זה, הרעיון של לנו הוא לקחת איי לנגרהנץ מתורם ולהשתיל אותם בגוף החולה. חברות פיתחו יכולת השתלת תאים שיחושו עלייה ברמת הסוכר ויפרישו אינסולין. יש אפילו אישורי FDA, אבל זה מאוד בעייתי מכיוון שרוב התאים מתים, ברמה כזו שצריכים לקחת איים משלושה תורמים עבור חולה אחד. הבעיה שלהם היא העדר קבוע ביולוגי.”
מהו קבוע ביולוגי?
כל התאים בגוף באים במגע עם רקמה תומכת – איזשהו מבנה (דמוי מטריצה) שעוטף את התאים. הרקמה הזו תומכת לא רק מכנית אלא גם פונקציונלית. כאשר מזריקים תאים ללא רקמה תומכת, אם לא יתפקדו ולא יחיו זמן רב כפי שהיו יכולים אם היתה להם רקמה תומכת כזו. פה באה לידי ביטוי הטכנולוגיה שלנו שהומצאה על ידי פרופ’ מיטרני. הצלחנו לייצר רקמת תמך ועליה אנו זורעים את התאים איי לנגרהנץ, או תאי בטא, ויוצרים מיקרו לבלב, ממש איבר עם עם כל הרקמה התומכת – סקאפולד (scaffold).”
“הרעיון הוא להחדיר את אותם מיקרו לבלבים מתחת לעור של החולה, לא בניתוח אלא בהרדמה מקומית במרפאות חוץ, ללא צורך באישפוז, לעומת המצב הקיים כיום. מדובר בהורדת עלויות הניתוח והאישפוז. ברגע שהשתל נכנס לגוף, אין לחולה עוד צורך למדוד כמות גלוקוז ולהזריק אינסולין כי התאים יעשו את זה בעצמם כי זה הטבע שלהם.”
“אומנם זה לבלב מלאכותי אך הוא מורכב מחומרים ביולוגיים בלבד. אנחנו מייצרים אותו מריאות של חזיר, יש חברות המפתחות סקאפולד סינתטי, אך זה לעולם לא יתן את אותם תוצאות כמו סקאפולד ביולוגי.

אין חשש מדחיית השתל?
“השתלנו את הלבלבים המלאכותיים בעכברים, והם היו אינרטיים לחלוטין. לא מצאנו שום דחייה אחרי שלושה חודשים. אפילו הפתולוג ששלחנו אליו את הדגימות נדהם מהתוצאה. הכנסנו אותם לעכברים עם תאים של חזירים, ובכל זאת עד כה לא קיבלנו כל תגובה חיסונית. זה מרמז על כך שיכול להיות שהסקאפול שלנו נותן הגנה לתאים שנמצאים בפנים. יש לנו רעיונות כיצד להתמודד עם בעיות דחיה ואם יהיה צורך בכך נשתמש בפתרונות נוספים. הדגש הוא שאנחנו מנסים להפוך את הבעיה לבעיית מניעת דחיה מקומית ולא מערכתית כפי שיש היום.”
“ערכנו עד כה ניסויים בעכברים וראינו שהתאים חיים הרבה יותר זמן. אם תיקח איי לנגרהנץ בצלחת פטרי, הם יחיו 10-5 ימים. בניסויים שלנו הם חיו בתוך העכברים לפחות שלושה חודשים והפיקו אינסולין ברמה גבוהה.” מסכם קוניצ’ר.

ומוסיף טרבס: “כבר סיימנו את השלב הפרה קליני. החברה משלימה את ההוראות הרגולטוריות לתיק קליני מלא עם תהליכי ייצור, בקרת איכות ועוד. יש לנו מוצר שכבר אפשר להקפיא אותו ולשלוח אותו לכל העולם ושם לייצר את המוצר הסופי עם העמסת התאים עליו. אנחנו מייצרים את הסקלטון – הנשא, פיגום תלת ממדי עם שטח פנים גדול מאוד בתוכו שאפשר להכניס לתוכו תאים או איים ואז הוא יתפקד כמיקרו לבלב.”
“היכולת להקפיא את המוצר מאפשרת לנו לבצע שיתופי פעולה עם המרכזים שכבר מבצעים השתלות של תאי לבלב. וכשהם שומעים על המוצר שלנו, זה מיד נותן ערך מוסף למה שיש להם. ואכן אנו נמצאים היום בשלושה מרכזים מהטובים בעולם לקראת ניסוי קליני: בגרמניה, בסין ובארה”ב ובוחנים גם אפשרות בבריטניה. ”

מיהם החולים שישתתפו בניסוי?

טרבס: “המשתתפים בניסוי יהיו כאלה שהתפקוד של הלבלב שלהם הוא אפס, בעיקר חולי סוכרת מסוג 1 או סוכרת מסוג 2 במצב מתקדם. כעת אנו נמצאים בשלב של גיוס כספים לשלב הניסויים הקליניים. הנוכחנו יכולת, סיימנו את הפיתוח, אנחנו מתחילים עכשיו את העבודה לשלב הקליני וזה כמובן עולה הרבה כסף. יש בצוות שלנו אנשים שיכולים להפוך את המוצר התאי למוצר מוגמר לשימוש קליני. גם היועץ שלנו, חתן פרס נובל סידני אלטמן הגיע לארץ במיוחד כדי לדון איתנו ביכולות המוצר. אלטמן עצמו הוא חולה סוכרתי המזריק לעצמו פעמיים ביום אינסולין. הוא מתלהב מהטכנולוגיה ומהאפשרות להביא אותה לקליניקה כמה שיותר מהר.”

לדברי טרבס, טיפול בסוכרת היא רק הדגמה אחת לשימוש בטכנולוגיה, אך זו פלטפורמה רחבה הרבה יותר: “הטכנולוגיה שלנו היא פלטפורמה. אפשר להעמיס עליה סוגים שונים של תאים. כל סוגי התאים שמפרישים הורמונים, אנזימים ועוד, שחסרים בגוף, ויש כמה כאלה בניסוים קליניים. אנחנו באים עם המוצר המשלים ולכן המוצר שלנו ייכנס בעתיד לשימוש נרחב מאוד. אנחנ מתמקדים כרגע בסכרת כדי להגיע לניסוי קליני ובעזרת השם נביא את הפתרון למחלה הקשה הזו.”
“תרופות ביולוגיות כבר קיימות כעשרים שנה ויש היום תרופות למחלות רבות שמתאימות לריפוי באמצעות תרופות ביולוגיות ולאימונותרפיה, ריפוי בעזרת תאים לעומת זאת, מורכב יותר, התחיל עם השתלות מח עצם, ועכשיו זה ממשיך לשימושים קליניים נוספים – למחלות לב, למחלות נוירונליות וגם לאימונותרפיה – תאים של מערכת החיסון.”
“ריפוי תאים הוא הגל הבא אחרי התרופות הביולוגיות, והמימושים שלו מתחילים להיראות היום. יש עדיין מעט מאוד שיטות ריפוי תאי מאושרות לשימוש אבל יש פייפליין ארוך מאוד. אנחנו נמצאים בדיוק בתחום הזה – טכנולוגיה מאפשרת לריפוי תאי.”
אתר החברה

עוד בנושא באתר הידען:

• שלושה חוקרים שבחנו כיצד התאים חשים את רמות החמצן זכו בפרס נובל לרפואה לשנת 2019
• שיטה חדשנית להחדרת גנים לתוך תאים
• השתלת תאי לבלב לחולי סכרת מסוג I