קצה של זרת, זה כל מה שהיה דרוש לחוקרים מהאוניברסיטה העברית על מנת לשחזר כיצד נראה האדם הדניסובי

פריצת הדרך של קבוצת החוקרים, בהובלת פרופ' לירן כרמל וד"ר דוד גוכמן מהמכון למדעי החיים, מספקת הצצה ראשונה לאנטומיה של קבוצת האדם המסתורית אשר עד היום איש לא ידע כיצד נראתה

אילוסטרציה המתארת את האדם הדניסובי. באדיבות מעיין הראל ו-CELL
אילוסטרציה המתארת את האדם הדניסובי. באדיבות מעיין הראל ו-CELL

כולנו נולדו לתוך עולם בו אנו קבוצת בני האדם היחידה. אולם, עד לפני כמה עשרות אלפי שנים, חיו כאן קבוצות בני אדם נוספות במקביל אלינו. אחת הידועות שבקבוצות אלו היא הניאנדרתלים, עליהם הצטבר במרוצת השנים ידע גנטי ואנטומי רב בזכות השרידים המרובים שנמצאו ברחבי אירופה ואסיה. קבוצת בני אדם אחרת, ידועה הרבה פחות, שנתגלתה לפני פחות מעשור ומסקרנת חוקרים מרגע גילויה נקראת הדניסובים. מדובר בבני אדם שחיו בסיביר ובמזרח אסיה, ונכחדו לפני לא יותר מ- 50,000 שנים.

הדניסובים הם קבוצת האדם היחידה עד כה שנתגלתה והוגדרה אך ורק באמצעות דנ״א, בעוד שכל קבוצות האדם האחרות התגלו על סמך מחקר אנטומי של עצמותיהן. בשל העובדה שאוסף ממצאי הדניסובים מסתכם במספר זעום של ממצאים (שלוש שיניים, לסת תחתונה וקצה זרת) רב הנסתר על הגלוי בכל הקשור למראה של בני אדם אלה. מניתוח הדנ"א הדניסובי התברר כי בני אדם אלה התערבבו עם אבות אבותיהם של אנשים שחיים כיום באיי האוקיינוס השקט, באוסטרליה ובמזרח אסיה. זאת ועוד, דנ"א דניסובי הוא זה שכנראה סייע לטיבטים להסתגל לחיים בגובה ולאסקימואים לחיות באזור הקוטב.

בעבר, פיתחה קבוצת חוקרים בהובלת פרופ' לירן כרמל ופרופ' ערן משורר מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, שיטה שמאפשרת להבין אילו גנים עבדו בצורה שונה בדניסובים, בניאנדרתלים ובבני אדם מודרניים. המחקר החדש מתבסס על שיטה זו, ובו פרופ' כרמל, ד״ר גוכמן (היום פוסט-דוקטורנט בסטנפורד), ושותפים נוספים פיתחו שיטה חדשה ופורצת דרך שמאפשרת לקשור שינויים בפעולות הגנים להבדלים באנטומיה של קבוצות האדם השונות. על מנת להראות את יעילות השיטה, הראו החוקרים תחילה שהיא משחזרת בדיוק גבוה את האנטומיה המוכרת של הניאנדרתל וקופי שימפנזה. לאחר שהוכח שהיא מדויקת, הופעלה השיטה גם על גנום האדם הדניסובי. כך, לראשונה אי פעם, נבנה פרופיל אנטומי מלא של האדם הדניסובי, וסופקה הצצה לאנטומיה של קבוצה מסתורית זו. כל זאת נעשה אך ורק בהסתמך על דנ"א שהופק מקצה הזרת הדניסובית. המחקר פורסם במגזין הנחשב Cell ואף נבחר להופיע בשער העיתון.

פרופ' לירן כרמל: "במאמר הצלחנו לאתר 56 תכונות אנטומיות המאפיינות את האדם הדניסובי. בתכונות רבות הם מזכירים את הניאנדרתלים, בין היתר במצחם המשוך אחורה, פניהם המאורכות והאגן הגדול שלהם, אבל סיקרנו אותנו במיוחד התכונות הקיצוניות והייחודיות לדניסובים כגון קשת השיניים שלהם שהייתה ארוכה מאוד וגולגולתם הרחבה באופן מיוחד. האם תכונות אלו יכולות

לשפוך אור על אורח חיי האדם הדניסובי? האם הן יכולות להסביר כיצד שרד בתנאים הקיצוניים באזור סיביר? הדרך עוד ארוכה עד שנענה על שאלות אלה, אבל המחקר שלנו פותח צוהר חשוב להבנת ההתאמות השונות שעברה קבוצת בני אדם זו לסביבתה, ושופך אור על תכונות שמייחדות אותנו ומבדילות ביננו לבין קבוצות האדם האחרות שלא שרדו".

ד"ר דוד גוכמן: "אחד הרגעים המשמחים בפרויקט היה כשמספר שבועות לאחר ששלחנו את המאמר לעיתון, קבוצה אחרת פרסמה לראשונה לסת של אדם דניסובי. בדקנו את מבנה הלסת למול המודל האנטומי ששחזרנו מהדנ״א והיא תאמה אותו במדויק! וכך, מבלי שתכננו זאת בכלל, קיבלנו אישור נוסף ובלתי תלוי ליכולת של השיטה לשחזר פרופיל אנטומי באמצעות לא יותר מאשר מעט דנ״א מקצה זרת".

בין השותפים למחקר, פרופ' ערן משורר מהאוניברסיטה העברית, פרופ' יואל רק מאוניברסיטת ת"א, ופרופ' תומאס מרקס-בונט מאוניברסיטת ברצלונה.
למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן