ביולוגיה ורפואה

אילוסטרציה: K. Raskoff, Monterey Peninsula College, Arctic Exploration 2002, NOAA.

המצוד אחרי תאים סרטניים בהשראת המדוזה

  • אין תגובות
הביולוגיה של נשים שונה מזו של גברים, ועם זאת, רוב הטיפולים הרפואיים מבוססים על נתונים שנאספו מגברים. אילוסטרציה: James Gathany / CDC

הטיפול הרפואי והתרופתי בנשים שונה מזה של גברים

  • תגובה אחת
ננו-חלקיקים המסוגלים להעביר באופן ממוקד תרופות לתאי גזע סרטניים (צהוב), אותם תאים נדירים בתוך הגידול (כחול) המאפשרים לגידול לחזור או להתפשט. [באדיבות: Dipanjan Pan]

ננו-חלקיקים נושאי תרופות למאבק בתאי סרטן

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: pixabay.

"ריח הפחד" מרגיע ומעורר אמון באנשים עם אוטיזם

  • 2 תגובות
שינויים באורח החיים מקטינים את הסיכון ללקות באלצהיימר ומחלות שיטיון דומות.. אילוסטרציה: pixabay.

הצלחה נדירה במלחמה באלצהיימר

  • 3 תגובות
האם בעתיד חולי סרטן ריאה יוכלו לקבל כימותרפיה באמצעות משאף בביתם? מקור: illustration - Nic McPhee.

כימותרפיה בשאיפה לסרטן ריאה

  • אין תגובות
אילוסטרציה: Caroline Davis2010.

הביו-האקר שאינו חושש לעצב מחדש את הביולוגיה של גופו

  • תגובה אחת
תאי גזע יוכלו לשקם רקמת צלקת או למנוע את היווצרותה לאחר התקף לב ולטפל באי ספיקת לב. איור: Patrick J. Lynch, medical illustrator; C. Carl Jaffe, MD, cardiologist.

טיפול באי-ספיקת לב באמצעות הזרקת תאי גזע זוכה ב"תו תקן"

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

כשהשליח הגנטי מגלה עצמאות

  • אין תגובות
גחליליות. מנגנון התאורה שלהן יכול לשמש לפיתוח כלים חשובים בתחום הרפואה. תצלום: Uqbar is back.

הגנטיקה של הגחלילית

  • אין תגובות
כיצד המוח מציב גבולות לחיפוש בזיכרון? אילוסטרציה: pixabay.

כיצד המוח מציב גבולות לחיפוש בזיכרון?

  • תגובה אחת
חתך צידי של המוח האנושי, עם ציון של מיקום ההיפוקמפוס. תרשים: National Institute on Aging, National Institutes of Health

הפרט מסתמך בהחלטותיו על אזורים מוחיים שהוכיחו אמינותם בעבר

  • אין תגובות
מחקרי המשך שיובילו ליישום טכנולוגיה של שיקום חוט השדרה בבני אדם. אילוסטרציה: BruceBlaus, Wikimedia.

חוקרים הצליחו לשקם את חוט השדרה של חולדות משותקות

  • 4 תגובות
פריחת פיטופלנקטון של המין Emiliania huxleyi, בצילום מן החלל. מקור: Landsat image from 24th July 1999, courtesy of Steve Groom, Plymouth Marine Laboratory.

פרצת האבטחה של האצות

  • אין תגובות
לפי ד"ר אורית גולדמן, התבונה המלאכותית מאפשרת לחזות קשישים הצפויים להתדרדר כדי למקד את הטיפול בהם. תמונת אילוסטרציה. מקור: U.S. Air Force photo.

רפואת המחר בעידן כריית הנתונים וה-Big Data

  • 3 תגובות

המועצה להסדרת מחקרים: מתכננים לאסור ניסויים בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה

  • אין תגובות
אילוסטרציה: James Gathany / CDC.

היתוש הישראלי שהביא את הקדחת לאמריקה

  • 6 תגובות
גרורה סרטנית במוח, שמקורה בסרטן ריאה. צילום: Marvin 101, Wikimedia.

זוהו שני גנים האחראיים על התפתחות גרורות מוחיות בקרב חולי סרטן הריאה

  • אין תגובות
הכירו את ה-Turkmenocampa mirabilis. תצלום: Alberto Sendra.

החרק המדהים והגבינה המסריחה

  • תגובה אחת
תא T (באדום) בוחר בתא B (בכחול) ל"מחנה האימונים". בירוק – תאי B חסרי ICAMs. צולם באמצעות מיקרוסקופ סריקת לייזר דו-פוטוני. מקור: מגזין מכון ויצמן.

אפליה חיסונית מתקנת

  • אין תגובות
המבט הייחודי לגבי פעילות המוח האנושי, שהתאפשר במחקר זה, חושף כיצד חסך שינה משפיע לא רק על תהליכים של קבלת החלטות ושליטה על שרירים, אלא גם על תהליכים מוקדמים של זיהוי אובייקטים, תפיסה וזיכרון. ככזה, המחקר מהווה בסיס עתידי למדידת עייפות בכבישים. אילוסטרציה: pixabay.

עייפות מאיטה את פעילות תאי המוח

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: pixabay.

לחשוב מחוץ לשלד

  • 5 תגובות
איור של יומק מסדרת האאוטריקונודונטים, שנכחדה לפני כ-70 מיליון שנה. מקור: Oscar Sanisidro, Wikimedia.

מחקר: יונקים עברו לפעילות בשעות היום מיד עם היכחדות הדינוזאורים

  • 2 תגובות
המבנים המסועפים של מחט הזכוכית של ספוג הים. באדיבות דוברות הטכניון.

אומן הזכוכית

  • תגובה אחת
האדם הניאנדרטלי - מתוך ויקיפדיה, איור מהמאה ה-19תמונה בנחלת הכלל

מה גרם להכחדת הניאנדרטלים?

  • 23 תגובות
דגי ברקודה. תצלום: Alexander Vasenin, Wikimedia.

האם הדגים מתכווצים?

  • תגובה אחת
מושבת עטלפים אוניברסיטת תל אביב. קרדיט: מיכל סמוני.

גם עטלפים לומדים 'לדבר'

  • אין תגובות
בריכת לידה: החיים בכדור הארץ נוצרו אולי במקומות דומים למעיין הפריזמה הגדול בפארק ילוסטון בארה"ב. צילום: Jim Peaco, National Park Service.

החיים על פני כדור הארץ נוצרו במעיינות חמים געשיים, לא בים, כך מרמזות הוכחות חדשות

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: הסוס הטרויאני מייצג את הוירוס, שנכנס לתא וגורם ליצירה של חלבונים. מטרתם לקרוא למערכת החיסונית, כך שהיא תתקוף את התא סרטני בלבד, מבלי לפגוע בתאים בריאים. מקור: באדיבות האוניברסיטה העברית.

חוקרים פיתחו "מתג" המפעיל את המערכת החיסונית לתקוף תאים סרטניים כאשר הוא מזהה סימנים של המחלה

  • אין תגובות
אף ששמם ניתן להם בשל תפקידם על הלשון, קולטני הטעם המר והמתוק התגלו לאחרונה ברקמות ובאיברים שונים שאינם באים במגע עם מזון. לפחות בכמה מאזורי הגוף האלה, בעיקר בדרכי הנשימה, יש לקולטני הטעם האלה תפקיד חשוב בתגובה החיסונית. אילוסטרציה: pixabay.

משמר הטעם המר

  • אין תגובות
עדר גנו. את המודל ניתן להחיל על תחומים רבים – מעדרים ולהקות דגים ועד עמידות לאנטיביוטיקה, אשר גדלה ככל שמיגוון החיידקים גדול יותר. צילום: adam brin.

לך בדרכך-שלך: הצלחת הקבוצה תלויה בכך

  • תגובה אחת
"כיצד קרה שהצמחים בעלי הפרחים, שהתפתחו המאוחר ביותר מבחינה אבולוציונית מהווים 90% מכלל מיני הצמחים היבשתיים שאנו מכירים היום?" צילום: Bernard DUPONT.

מדוע הצמחים בעלי הפרחים השתלטו לפתע על כדור הארץ לפני זמן גיאולוגי קצר?

  • אין תגובות
פעילות אנזימים בתא: האנזימים באדום, התוצר הסופי – בכחול (ראו סרטון בהמשך). מקור: מגזין מכון ויצמן.

מחקר ראשון על יעילות אנזימים בתאים חיים חושף מגבלה מפתיעה על פעילותם

  • אין תגובות
תמונה: באדיבות דאסו סיסטמס.

פרויקט Living Heart עולה מדרגה – מאפשר לסטארטאפים לחקור במהירות טיפולים חדשניים

  • אין תגובות

משהו אוניברסלי קורה במוח כשהוא מעבד סיפורים, לא משנה באיזו שפה

  • 5 תגובות
סריקת MRI של חולה ב-ALS. מקור: Frank Gaillard, Wikimedia.

תרופות חדשות למחלת ALS בדרך למבדקים קליניים

  • אין תגובות
התרופות העומדות לרשותנו כיום אינן יעילות בטיפול בהתקפים בקרב שליש לערך מן הלוקים באפילפסיה. מה אפשר לעשות לפתרון המצב?. אילוסטרציה: pixabay.

כיצד לטפל במקרים הקשים ביותר של אפילפסיה

  • אין תגובות
סרטן כבד מסוג הפטוצלולר קרצינומה. מקור: Ed Uthman.

מחקר חדש על סרטן הכבד חושף מטרות פוטנציאליות לטיפול

  • אין תגובות
חקלאי. חיייבים לגוון את מקורות הגידולים החקלאיים שלנו. תצלום: Nicolas Barbier Garreau on Unsplash.

בנק הזרעים הבינלאומי הראשון

  • 3 תגובות
חרדונים. אילוסטרציה: pixabay.

זוחלים לעתיד טוב יותר

  • 2 תגובות
ד"ר יואכים בהר. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון.

לשמור על הקצב

  • אין תגובות
התמונות המצורפות מראות כיצד משפיע E260 באופן דרמטי על המיטוכונדריה של תאים גרורתיים. מתוך המחקר.

חוקרים פיתחו חומר שהורג גרורות סרטניות ללא פגיעה בתאים נורמליים

  • 8 תגובות
באמצעות תכנות מחדש של הדנ"א של מיקרואורגניזמים מזיקים, כמו חיידקי ה-E. coli שבתמונה, ביולוגים הופכים אותם לתרופות המצילות חיי חולים. מקור: NIAID.

תכנות מחדש של חיידקים מציל חיים

  • אין תגובות
חיידקים (בירוק) בתוך תאי סרטן הלבלב (תאי AsPC-1). הגרעינים של התאים צבועים בכחול והנוזל התוך-תאי בכתום. מקור: מגזין מכון ויצמן.

גיס חמישי: חיידקים שחיים בתוך גידולים סרטניים משבשים את הטיפול התרופתי

  • תגובה אחת
אבקת החלבון שהפיקו החוקרים. מקור: LUT.

מזון מן האוויר

  • אין תגובות
מעגל פיות בנמיביה, 2000. מקור: Thorsten Becker, Wikimedia.

עוד על "מעגלי פיות"

  • 9 תגובות
מקרופאגים (בירוק) ואקסונים (באדום) ברקמת שומן חום. צולם באמצעות מיקרוסקופיה דו-פוטונית. מקור: מגזין מכון ויצמן.

התפקיד המפתיע של ה"זללנים הגדולים" במניעת השמנה

  • אין תגובות
דוגמה לשיפור הרזולוציה של ביו-מולקולה: מצד שמאל, לפני שנת 2013; מצד ימין, כיום.

זוכי פרס נובל לכימיה לשנת 2017: מפתחי שיטה להדמיית מולקולות ביולוגיות במיקרוסקופ אלקטרונים

  • אין תגובות
חיידקי Neisseria gonorrhoeae האחראחים למחלת הזיבה. מקור: NIAID.

לקבל תוצאות של בדיקות לגילוי מחלות מין בתוך שעות אחדות

  • אין תגובות
ההכרזה על זוכי פרס נובל לרפואה לשנת 2017, מגלי המנגנון המולקולארי שמאחורי השעון הביולוגי. איור: ועדת פרס נובל

פרס נובל לרפואה למגלי המנגנונים המולקולאריים שבבסיס השעון הביולוגי

  • 4 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש