ביולוגיה ורפואה

איור: pixabay.com.

לקראת רפואה מותאמת אישית: שני מאגרי מידע חדשים על מחלות וגנום האדם

  • תגובה אחת
נדידת תאי העצב במוח של עוברי עכברים: במצב רגיל נודדים תאים רבים (נקודות לבנות) לשכבה העליונה של קליפת המוח (שלוש תמונות משמאל), אך בהיעדרו של החלבון 3C נותרו התאים פזורים לאורך מסלול הנדידה (שלוש תמונות מימין). צולם באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי. מקור: מגזין מכון ויצמן.

סוכנים כפולים: חלבוני המערכת החיסונית מסייעים להתפתחות המוח

  • תגובה אחת
לווייתן כחול. מתוך PIXABAY.COM

הלווייתנים התפתחו לממדי ענק רק לאחרונה

  • 8 תגובות

חוקרים פיתחו שיטה חדשה לטיפול בטרשת עורקים

  • תגובה אחת
ד"ר איילת ארז. צילום: דוברות מכון ויצמן למדע

הקשר בין מחלת ילדות נדירה למלחמה בסרטן

  • אין תגובות
צילום מיקרוסקופי של תאים "מזדקנים בעכבר (Senescent Cells) – תאים אשר "פורשים לגמלאות" ומפסיקים להתחלק, אך אינם מתים – נוכחים תמיד ואף ממלאים כמה תפקידים חשובים בגוף, למשל בריפוי פצעים. אבל באיברים מזדקנים, תאים אלו אינם מסולקים בקצב הראוי, ויכולים להצטבר ולהזיק. מקור: Y tambe, Wikimedia.

להיפטר מתאים זקנים

  • אין תגובות
המעגלים בחול שיוצר הדג Torquigener. צילום: Yoji Okata, מתוך המאמר Role of Huge Geometric Circular Structures in the Reproduction of a Marine Pufferfish, 2013.

מעגלים בחול – כיצד דג קטן יוצר אומנות גדולה

  • אין תגובות
תגובות הדדיות בין תרופות ובין הגֶנים של המטופלים עלולות להשפיע לרעה על השפעת התרופות ואף לסכן את חיי המטופלים. בדיקות גנטיות עשויות למנוע זאת ולעזור במציאת תרופה חלופית. אילוסטרציה: National Human Genome Research Institute.

להתאים את התרופה המתאימה לכם ביותר

  • 2 תגובות
שכבת הגרפן (אפור) מובילה את הננו-תרופה (לבן, אדום וכחול) אל הדופן החיצוני של התא (צהוב ואדום). מקור: באדיבות IBM.

חוקרים ב-IBM גילו דרך חדשה לעורר תגובה חיסונית בגוף באמצעות ננו-חומרים

  • 66 תגובות
המסכים האלקטרונים מכים בנו באור כחול המשבש את בקרת השינה במוח. צילום: Aleksander Razumny Nordgarden Rødner Follow.

מסכים כחולים מעוררים את המוח

  • 2 תגובות
באיור: רשתות בעלות מבנה הומוגני (A) נבדלות מרשתות הטרוגניות (B) ביכולתן להסתגל לשינויים באמצעות אלתור. ברשתות מהסוג הראשון (הומוגניות), כל קודקוד משפיע על מספר מצומצם של קודקודים אחרים. כתוצאה מכך נוצרת דינמיקה כאוטית ותהליך החיפוש (אקספלורציה) אינו מתכנס למצב יציב. ברשתות ההטרוגניות, לעומת זאת, כמה מהקודקודים (מסומנים כעיגולים גדולים) משפיעים על חלקים גדולים של הרשת ויוצרים דינמיקה המובילה למצב יציב. באדיבות הטכניון.

התא המאלתר: חוקרים מציגים מודל חדש של הסתגלות ביולוגית לאתגרים בלתי צפויים

  • תגובה אחת
תרשים המתאר את תכונותיו המועילות של המוגלובין העטוף בפולימר מסוג פולידופאמין – נוגד-חמצון, משחרר מולקולות חמצן ומגן מפני עקה חמצונית.

דם מלאכותי למטרת עירוי דם

  • אין תגובות
נראה שכתוצאה ממספר מגמות טכנולוגיות שישתלבו ויתגברו זו את זו, יהפכו בתי החולים בעשורים הקרובים לפחות ופחות רלוונטיים עבור רוב החולים. הם לא ייעלמו לחלוטין, אך רוב האזרחים יוכלו להימנע מהביקור בהם, או לפחות מאשפוז לאורך זמן. אילוסטרציה: pixabay.com.

עתיד בתי החולים, הרפואה – והבריאות של כולנו

  • 12 תגובות
מוח עכבר במבט מלמעלה: שלוחות עצביות מחברות בין שתי האמיגדלות (שני האזורים הבוהקים ביותר, משני צידי המוח) לבין קליפת המוח (החלק העליון). מקור: מתוך המחקר.

להאיר את הטראומה באור חדש

  • 3 תגובות
משאבת אינסולין. מקור: Mbbradford / Wikimedia.

הלבלב המלאכותי כבר כאן

  • תגובה אחת
היתוש Aedes aegypt, שהוא בין מפיצי וירוס הזיקה. מקור: James Gathany / PHIL, CDC.

היתושים יצילו אותנו מפני… היתושים

  • 6 תגובות
מבט כללי על סיבי עצב הנמתחים מתאים בקדמת מוח של עכבר מדגים את היתרונות של שיטת ההידרוג'ל שמאפשרת לחוקרים לעקוב אחר החיווט העצבי המורכב. מקור: מעבדת דיסרות', אוניברסיטת סטנפורד.

מבט אל תוך המוח השקוף

  • אין תגובות
תרשים סכמטי של המערכת ושל מולקולות הדי-אן-איי המצומדות למולקולה סינתטית המושכת אותן דרך החור. מימין: דוגמה לאות האופטי (בשני צבעים) המעיד על רמת המתילציה. באדיבות הטכניון.

אבחון סרטן חד-מולקולרי

  • תגובה אחת
תמונת מיקרוסקופ : התמונה, שצולמה במיקרוסקופ פלורסנטי, מציגה כמות גדולה של וירוסים (הנקודות הקטנות) התוקפים ארכאות (הנקודות הגדולות). לצורך הצילום נלקחו מי ים, סוננו כדי להיפטר מתאים גדולים כגון אצות ומרוב התאים החיידקיים, והדנ"א נצבע בחומר פלורסנטי הנקשר אליו. מקור: באדיבות הטכניון.

בלשי האוקיינוס: חוקרים גילו וירוסים חדשים התוקפים מיקרואורגניזמים ימיים

  • אין תגובות
האבולוציה האנושית מקנה יתרון לפסימיות. צילום: pixabay.

מדוע העצב מביס את השמחה

  • תגובה אחת
תוצאות דימות של מוח דג הזברה. משמאל: דימות במיקרוסקופ פלורוסצניה אופטי מספק רק תמונה מטושטשת המוגבלת לפני השטח. מימין: הגישה האופטו-אקוסטית FONT, לעומת זאת, מספקת תמונה תלת ממדית ברזולוציה גבוהה ומידע מפורט על פעילות הנוירונים (נקודות כתומות) בזמן אמת, בכל רחבי המוח. צילום: מרכז הלמהולץ, מינכן.

חלון לעומק המוח

  • אין תגובות
ד"ר עומרי קורן, הפקולטה לרפואה של בר-אילן בגליל. מקור: אוניברסיטת בר אילן.

מה ההשפעה של מתן פניצילין בשלבי חיים מוקדמים?

  • 5 תגובות
תרשים מתוך המאמר, המציג את השיטה החדשנית שפותחה: "אנחנו אורזים כמויות מזעריות של התרופות האנטי-סרטניות בתוך ננו-חלקיקים ייעודיים שפיתחנו. ייחודן של האריזות הננומטריות האלה בכך שהן זורמות במחזור הדם אל הגידול ושם נבלעות על ידי התאים הסרטניים. לאריזות האלה אנו מצרפים מראש רצפים מלאכותיים של DNA, המשמשים כקוראי-הברקוד של פעילות התרופה בתאים הסרטניים. לאחר 48 שעות נלקחת דגימה (ביופסיה) מן הגידול, וניתוח הברקוד מספק מידע מדויק על התאים שהושמדו (או לא) על ידי כל תרופה.” מקור: Zvi Yaari et al., Theranostic barcoded nanoparticles for personalized cancer medicine, Nature Communications 7, 2016.

רפואה מותאמת אישית לטיפול בסרטן

  • אין תגובות
מימין: פרופ' אורה פלטיאל, מנהלת ביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית ורופאה בכירה במחלקת ההמטולוגית בביה"ח הדסה עין כרם והדוקטורנטיות גפן קליינשטרן וראניה אבו סיר (שקיבלו את ה-Phd שלהן במסגרת המחקר). מקור: האוניברסיטה העברית.

האם יש הבדל בין יהודים ופלסטינים בגורמי הסיכון לחלות בסרטן?

  • 4 תגובות
ייצוג סכמטי של מעבר האור דרך מתחם הגלאי של פוטו-קולטן וההתקדמות של האור עד לאפקטור (באדיבות: © TU Graz/IBC).

מערכת ביולוגית עם מתג של אור

  • תגובה אחת
צילום: Martin Alonso, Flickr.

מחקר: שימוש בקנאביס בגיל ההתבגרות מעלה משמעותית את הסיכון לסכיזופרניה בקרב מתבגרים בעלי נטייה גנטית

  • 8 תגובות
האם מבנה מוחי יכול להסביר את הנטייה של אנשים לקחת סיכונים? אילוסטרציה: pixabay.

מחקר: הימנעות מסיכונים בגיל מבוגר קשורה למבנה המוחי – ולא לגיל

  • תגובה אחת
צילום רנטגן של שד בריא (שמאל) לעומת שד עם סרטן. מקור: ויקימדיה.

אוכלוסיית החיידקים בשד משפיעה על הסיכון להתפתחות סרטן

  • אין תגובות
התעלמו מהשפם והשיניים - אלה צמחים. החולד העירום. צילום: תומאס פארק / UIC

החולד העירום מפתח תכונות השרדות של צמח בהיעדר חמצן

  • תגובה אחת
חיות משק החי, שמגדלים אותן בצפיפות, מקבלות אנטיביוטיקה המעודדת עמידות אצל חיידקים, המגיעים בסופו של דבר את מזוננו. מקור: pixabay.

מסלול החיידקים העמידים לתרופות מן החווה החקלאית אל שולחן האוכל

  • 2 תגובות

בין שידוך לחיתוך

  • אין תגובות
ראיות חדשות מביאות לשינוי פרדיגמה בתחום הבלשנות. אילוסטרציה: pixabay.

עדויות מפריכות את תיאוריית לימוד השפה של חומסקי

  • 29 תגובות
פילים מותירים בעקבותיהם בתי גידול לעשרות יצורים אחרים. צילום: Yathin S Krishnappa / Wikimedia.

עקבות פילים שוקקים חיים

  • 2 תגובות
פריחה שניתן לזהות גם מהחלל. בתצלום העליון: ריכוז הכלורופיל על פני הים כפי שצולם על ידי לוויין נאס"א באוקטובר 2007. התצלום התחתון – תקריב של האזור התחום בתצלום העליון. מקור: מגזין מכון ויצמן.

מדבר פורח בלב ים

  • 2 תגובות
תאי עצב אנושיים מוזרקים לתוך בעובר ראשוני של חזיר. מקור: Jun Wu et al.

לגדל איברי אדם בגופם של בעלי חיים

  • 4 תגובות
צילום: Vincent van Zalinge.

איך יונקים וציפורים שומרים על טמפרטורת הגוף שלהם?

  • תגובה אחת
מחקר חדש מראה כי חשיפה קצרה ומקרית לגירוי היוצר תחושה סנסורית או מעורר אסוציאציות הקשורות בקור (כגון תמונת נוף חורפי) יכולה לשפר ביצוע במטלת שליטה קוגניטיבית. מקור: pixabay.

האם טמפרטורה קרה או תמונת חורף יכולות להשפיע על שליטה קוגניטיבית?

  • אין תגובות
האם נשלוט בגורל שמכתיבה הגנטיקה שלנו? אילוסטרציה: pixabay.com.

שאלות לעתיד האנושות: האם נשלוט בגורל שמכתיבה הגנטיקה שלנו?

  • 7 תגובות
"לאורך האבולוציה, התאים שידעו לייצר חלבונים בדרך ה'זולה' ביותר רכשו יתרון עצום. אפשר לומר כי מי שהיה החסכוני ביותר – שרד". מקור: מגזין מכון ויצמן.

רמזור של חיידקים

  • תגובה אחת
דג בקלה. מתקשרים באמצעות צלילים. תצלום: August Linnman.

פטפוטי דגים

  • אין תגובות
דנדריטים, העומדים במוקד המחקר של פרופ’ ג’קי שילר ושל הדוקטורנטית מאיה סנדלר. מחקר זה, יחד עם מחקרים נוספים של חוקרים מדיספלינות מחקר אחרות, מדגים את שיתוף הפעולה המעמיק בין חוקרים כדי להעמיק את המחקר והפיתוח בתחום המוח. מקור תמונה: Mathias De Roo / Wikimedia.

חוקרים בטכניון מגבירים את שיתוף הפעולה ביניהם כדי להרחיב את המחקר והפיתוח בתחום המוח

  • תגובה אחת
איך אנחנו יודעים לאתר את האף שלנו במרחב או לעקוב אחר מיקום הזרוע תוך כדי תנועתה ללא חוש הראייה?. צילום: Barbara Piuma / Wikimedia.

לדעת איפה האף: מנגנוני הפעולה של החוש השישי

  • אין תגובות

מדוע בדיקות גנטיות לסרטן אינן מספקות תשובות ברורות יותר?

  • אין תגובות
יתוש Culex quinquefasciatus - הנושא ומפיץ את וירוס הנילוס המערבי. מקור: CDC/Jim Gathany 2003 / Wikimedia.

יבמ, יחד עם מלנוקס הישראלית ו-NVIDIA, פענחו את גנום יתוש קדחת הנילוס

  • 2 תגובות
תאים סרטניים של בלוטת התריס. מקור: נאס"א / Team Daniela Grimm.

חוקרים פיתחו גישה חדשה לחיסול ממוקד של תאי סרטן אלימים

  • 5 תגובות
צילום: Martin Kleppe.

המרכיב השמיעתי של אוטיזם

  • 2 תגובות
דגי זברה. צילום: Marrabbio2, Wikimedia.

מתג חברתי

  • אין תגובות

שיטפון של דמעות

  • אין תגובות
בקבוקי אינסולין להזרקה. מקור: Alan Levine.

מחקר: עמידות לאינסולין קשורה לירידה מואצת בתפקודים קוגניטיביים

  • אין תגובות
תאי עצב של עובר של עכבר שגודלו בצלחת פטרי. האקסונים, שלוחותיהם של תאי העצב, הם השלוחות הירוקות בתמונה. מקור: NIH.

קצת פחות, קצת יותר

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש