סיקור מקיף

פעם שלישית גלידה

כשמדובר בבידור המוח האנושי, נראה ששלוש ‘3’ הוא פשוט מספר קסם

כשמדובר בבידור המוח האנושי, נראה ששלוש ‘3’ הוא מספר קסם פשוט.

כשמדובר בבידור המוח האנושי, נראה ששלוש ‘3’ הוא פשוט מספר קסם,  קסם, קסם.

אין זה מקרה כי מספר שלוש נפוץ בכל הספרות, המדע, הפילוסופיה (Trichotomy), אמנות (צילום), התקשורת וכי הוא מרכיב חיוני בתרבות האנושית. תחשבו על זה, סיפורים מפורסמים, באגדות, בציטוטים, בקומדיה, באמנות, במוסיקה (קצב) ואפילו בצבא. המספר # 3 מפעיל את קסמיו!

הכיצד?

הכל מסתכם בדרך בה אנו מעבדים מידע. הפכנו להיות בקיאים בהכרה של דפוסים על ידי הצורך, ו שלוש (3) הוא המספר הקטן ביותר של אלמנטים הנדרשים כדי ליצור דפוס מחשבתי … וזה יכול לשמש גם ליצירה של רעיונות חדשים.

שמתם לב למשל כי באות “ש” יש 3 אצבעות?

 

שלוש (3) הוא המספר הקטן ביותר של אלמנטים כהשראה ליצירה של רעיונות חדשים.

כמה דוגמאות לפני שאנחנו מתחילים לשחק:

 האם אי פעם תהיתם…?

  • מה המשותף לשלושת החזירונים הקטנים, לזהבה ולשלושת הדובים, לשלושת המוסקטרים, לשלושת המוקיונים?
  • מדוע המבנה של שלושת החלקים הוא הדומיננטי בתסריטאות בהוליווד?
  • מדוע שלוש נקודות … יעילות יותר משתיים או ארבע?

כמו כן, תארים מקובצים לעתים קרובות בשלשות כדי להדגיש רעיון.

לדוגמה:

  • אבא, בן ורוח הקודש
  • אתוס. פָּתוֹס. לוגו.
  • הטוב הרע והמכוער

אם אתם מעוניינים שמשהו יישאר תקוע בראש של מישהו, שים אותו ברצף של שלישיה, כמו: יהודי, נוצרי ומוסלמי נכנסים לבר … (זה כל מה שאנחנו זוכרים מהבדיחה – נכון?) אבל אם אתם מתחילים לנתח את מבנה הבדיחה אתם עלולים למצוא משהו מאוד מעניין שיעזור לכם לזכור טוב יותר את העוקץ punchline.

החוק של השלוש מתאים למבנה בדיחה קלאסי:

  1. הקדמה,
  2. ציפייה,
  3. עוקץ.

החלוקה לשלושת החלקים מאפשרת למתח להיבנות ואז להשתחרר בזכות ההפתעה והאבסורד שבאלמנט השלישי.

מה אם הייתם מחברים בין עט, תפוח ובננה, איזה רעיון היה עולה לכם בראש?

 

אתם רואים כי השתמשו כל הזמן ועל פני תחומי חיים שונים לפי הכלל של ה – 3. למה?

כי מידע המוצג בקבוצות של שלוש נקלט בראש שלנו טוב יותר מאשר בקבוצות אחרות של פריטים.

דוגמה של סוג אחד של בדיקת IQ, הוא דגם הפריטים במבחן המטריצות המתקדמות של רייבן.

הנה דוגמא לרצף של שלישיה:

מה אם הייתם מנסים עכשיו לחבר תזונה – חלל חיצון – איכות הסביבה – איזה רעיון למיזם חדשני היה עולה לכם בראש?

מה אם הייתם מנסים עכשיו לחבר תזונה – חלל חיצון – איכות הסביבה – איזה רעיון למיזם חדשני היה עולה לכם בראש?

שנשחק? שתפו איתנו שילובי שלישיות מעניינים שאתם מכירים או שהמצאתם.

 

 

 

5 תגובות

  1. כדי לאמת את ההשערה צריך לשים את מספר 3 מול מספרים אחרים אבל גם אז יתכן שהתוצאות הם תלויות תרבות, כך יתכן שזה לא ישקף משהו מהותי בחשיבה האנושית ביולוגית אלה יותר תפיסה תרבותית,
    לפני מספר שנים ראיתי פנל מדעי על נושא הזמן עם פיזיקאים מהשורה הראשונה שבו אחד מהם הסביר את
    התפיסה האנושית של הזמן ומגבלותיה אבל נראה לכאורה שהבנתו של תפיסת הזמן האנושית
    לאוו דפקה מייצגת משהו שהוא כמעט ביולוגי אנושי אלה אולי יותר תלוי התפתחות תרבותית מערבית במקרה הנוכחי,
    מכיוון שתרבויות נמחקות אנו גם מאבדים איתם תפיסות מציאות לגמרי אחרות אלו דברים שמאד קשה להוציא מתוך עתיקות בלי האנשים החיים, בקישור דוגמא של תפיסת זמן שונה שבה העתיד הוא העבר והעבר הוא העתיד אצל אחד מקבוצות האינדיאנים Nheengatú באמריקה שגם בשלב הכחדה תרבותית
    http://www.linguisticsociety.org/sites/default/files/archived-documents/Lg_92.1_Floyd.pdf
    מראה שהחשיבה האנושית היא הרבה יותר דינאמית ומסוגלת לקבל תפיסות זמן שונות כסוג שונה של של המציאות , רק לחשוב כמה רעיונות אבדו בדרך ונמחקו כליל מאוצר הידע האנושי,
    יתכן וזה ההשפעה העתידית של גלובליזציה שמוחקת את ההבדלים בין התרבויות, גלובליזציה זה לא משהו חדש לדוגמא האידיאולוגיה האסלאמית במוצהר היא סוג של גלובליזציה שבה היא מוחקת לאורך תהליך של מאות שנים את האידיאולוגיות השונות של העמים תפיסות עולמם הדתות שלהם תהליך שממשיך גם כיום אצל שכנינו, גלובליזציה לא רואה בשוני עושר תרבותי אלה משהו שצריך להעלימו כדי להשליט אידיאולוגיה אחת,
    ואז שאנו לוקחים דוגמא בהתנהגות האנושית במקרה הנוכחי ספירה ל 3 , יתכן ובעתיד אפילו לא יהיה לנו תרבות אחרת להשוואה

  2. הדבר היחיד שאנו מסכים אעתו הוא שמינימום האיברים לזיהוי סידרה היא 3. דוגמ מפורסמת היא אות המורס לחירום
    —… — (שדרך אגב לא קשור לאותיות SOS).

    אז לכל יצירה מוסיקלית (חוץ מהסימפוניה הבלתי גמורה כמובן) יש התחלה, אמצע וסוף? כמו שהרצל אמר – לא צריך להיות גאון כדי לדעת את זה.

  3. כלל גדול בתורת השיווק הוא להגדיר 3 משפחות מוצרים – זול, יקר ובר-השגה. ספרו של דן אריאלי מצטט מחקרים שמסבירים את ההתנהגות ה”רציונלית” שלנו בבואנו לרכוש מוצר, העומדת בבסיס תורה זו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.