ביולוגיה ורפואה

האדם הניאנדרטלי - מתוך ויקיפדיה, איור מהמאה ה-19תמונה בנחלת הכלל

מה גרם להכחדת הניאנדרטלים?

  • 23 תגובות
דגי ברקודה. תצלום: Alexander Vasenin, Wikimedia.

האם הדגים מתכווצים?

  • תגובה אחת
מושבת עטלפים אוניברסיטת תל אביב. קרדיט: מיכל סמוני.

גם עטלפים לומדים 'לדבר'

  • אין תגובות
בריכת לידה: החיים בכדור הארץ נוצרו אולי במקומות דומים למעיין הפריזמה הגדול בפארק ילוסטון בארה"ב. צילום: Jim Peaco, National Park Service.

החיים על פני כדור הארץ נוצרו במעיינות חמים געשיים, לא בים, כך מרמזות הוכחות חדשות

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: הסוס הטרויאני מייצג את הוירוס, שנכנס לתא וגורם ליצירה של חלבונים. מטרתם לקרוא למערכת החיסונית, כך שהיא תתקוף את התא סרטני בלבד, מבלי לפגוע בתאים בריאים. מקור: באדיבות האוניברסיטה העברית.

חוקרים פיתחו "מתג" המפעיל את המערכת החיסונית לתקוף תאים סרטניים כאשר הוא מזהה סימנים של המחלה

  • אין תגובות
אף ששמם ניתן להם בשל תפקידם על הלשון, קולטני הטעם המר והמתוק התגלו לאחרונה ברקמות ובאיברים שונים שאינם באים במגע עם מזון. לפחות בכמה מאזורי הגוף האלה, בעיקר בדרכי הנשימה, יש לקולטני הטעם האלה תפקיד חשוב בתגובה החיסונית. אילוסטרציה: pixabay.

משמר הטעם המר

  • אין תגובות
עדר גנו. את המודל ניתן להחיל על תחומים רבים – מעדרים ולהקות דגים ועד עמידות לאנטיביוטיקה, אשר גדלה ככל שמיגוון החיידקים גדול יותר. צילום: adam brin.

לך בדרכך-שלך: הצלחת הקבוצה תלויה בכך

  • תגובה אחת
"כיצד קרה שהצמחים בעלי הפרחים, שהתפתחו המאוחר ביותר מבחינה אבולוציונית מהווים 90% מכלל מיני הצמחים היבשתיים שאנו מכירים היום?" צילום: Bernard DUPONT.

מדוע הצמחים בעלי הפרחים השתלטו לפתע על כדור הארץ לפני זמן גיאולוגי קצר?

  • אין תגובות
פעילות אנזימים בתא: האנזימים באדום, התוצר הסופי – בכחול (ראו סרטון בהמשך). מקור: מגזין מכון ויצמן.

מחקר ראשון על יעילות אנזימים בתאים חיים חושף מגבלה מפתיעה על פעילותם

  • אין תגובות
תמונה: באדיבות דאסו סיסטמס.

פרויקט Living Heart עולה מדרגה – מאפשר לסטארטאפים לחקור במהירות טיפולים חדשניים

  • אין תגובות

משהו אוניברסלי קורה במוח כשהוא מעבד סיפורים, לא משנה באיזו שפה

  • 5 תגובות
סריקת MRI של חולה ב-ALS. מקור: Frank Gaillard, Wikimedia.

תרופות חדשות למחלת ALS בדרך למבדקים קליניים

  • אין תגובות
התרופות העומדות לרשותנו כיום אינן יעילות בטיפול בהתקפים בקרב שליש לערך מן הלוקים באפילפסיה. מה אפשר לעשות לפתרון המצב?. אילוסטרציה: pixabay.

כיצד לטפל במקרים הקשים ביותר של אפילפסיה

  • אין תגובות
סרטן כבד מסוג הפטוצלולר קרצינומה. מקור: Ed Uthman.

מחקר חדש על סרטן הכבד חושף מטרות פוטנציאליות לטיפול

  • אין תגובות
חקלאי. חיייבים לגוון את מקורות הגידולים החקלאיים שלנו. תצלום: Nicolas Barbier Garreau on Unsplash.

בנק הזרעים הבינלאומי הראשון

  • 3 תגובות
חרדונים. אילוסטרציה: pixabay.

זוחלים לעתיד טוב יותר

  • 2 תגובות
ד"ר יואכים בהר. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון.

לשמור על הקצב

  • אין תגובות
התמונות המצורפות מראות כיצד משפיע E260 באופן דרמטי על המיטוכונדריה של תאים גרורתיים. מתוך המחקר.

חוקרים פיתחו חומר שהורג גרורות סרטניות ללא פגיעה בתאים נורמליים

  • 8 תגובות
באמצעות תכנות מחדש של הדנ"א של מיקרואורגניזמים מזיקים, כמו חיידקי ה-E. coli שבתמונה, ביולוגים הופכים אותם לתרופות המצילות חיי חולים. מקור: NIAID.

תכנות מחדש של חיידקים מציל חיים

  • אין תגובות
חיידקים (בירוק) בתוך תאי סרטן הלבלב (תאי AsPC-1). הגרעינים של התאים צבועים בכחול והנוזל התוך-תאי בכתום. מקור: מגזין מכון ויצמן.

גיס חמישי: חיידקים שחיים בתוך גידולים סרטניים משבשים את הטיפול התרופתי

  • תגובה אחת
אבקת החלבון שהפיקו החוקרים. מקור: LUT.

מזון מן האוויר

  • אין תגובות
מעגל פיות בנמיביה, 2000. מקור: Thorsten Becker, Wikimedia.

עוד על "מעגלי פיות"

  • 9 תגובות
מקרופאגים (בירוק) ואקסונים (באדום) ברקמת שומן חום. צולם באמצעות מיקרוסקופיה דו-פוטונית. מקור: מגזין מכון ויצמן.

התפקיד המפתיע של ה"זללנים הגדולים" במניעת השמנה

  • אין תגובות
דוגמה לשיפור הרזולוציה של ביו-מולקולה: מצד שמאל, לפני שנת 2013; מצד ימין, כיום.

זוכי פרס נובל לכימיה לשנת 2017: מפתחי שיטה להדמיית מולקולות ביולוגיות במיקרוסקופ אלקטרונים

  • אין תגובות
חיידקי Neisseria gonorrhoeae האחראחים למחלת הזיבה. מקור: NIAID.

לקבל תוצאות של בדיקות לגילוי מחלות מין בתוך שעות אחדות

  • אין תגובות
ההכרזה על זוכי פרס נובל לרפואה לשנת 2017, מגלי המנגנון המולקולארי שמאחורי השעון הביולוגי. איור: ועדת פרס נובל

פרס נובל לרפואה למגלי המנגנונים המולקולאריים שבבסיס השעון הביולוגי

  • 4 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

האם חיידקים יכולים לעזור לנו לשפר יבולים?

  • אין תגובות
השוואה בין מודלים ממוחשבים (בירוק) למבנים ניסיוניים (בסגול). דיוק ברמת האטום הבודד הן במבנה הכללי (משמאל) והן במקטעי הלולאות (מימין). מקור: מגזין מכון ויצמן.

שיטה ממוחשבת לייצור חלבונים מלאכותיים

  • אין תגובות
תאי CAR T תוקפים תא סרטני. מקור: Rita Elena Serda, Duncan Comprehensive Cancer Center at Baylor College of Medicine, National Cancer Institute, National Institutes of Health.

הצבא להשמדת הסרטן

  • 2 תגובות
אבחון מוקדם של אוטיזם עשוי לשפר את סיכויי ההצלחה של טיפולים עתידיים. (איור: מתוך המאמר של הזלט ועמיתיה, נייצ'ר, גיליון 542 - 348 | NATURE | VOL 542 | 16 FEBRUARY 2017LETTERdoi:10.1038/nature21369Early brain development in infants at high risk for autism spectrum disorder.

אוטיזם מתחיל חודשים רבים לפני שהתסמינים מופיעים

  • תגובה אחת
יש סיבות רבות לקשיי נשימה, אבל רופאים מבינים אותן כעת טוב יותר. בתמונה - רופאה של חיל האוויר האמריקאי מטפלת באדם הסובל מקוצר נשימה, דרום קוריאה. צילום: U.S. Air Force photo by Senior Airman Gustavo Gonzalez.

הסיבות המבלבלות לקוצר נשימה

  • 2 תגובות
מטע הפקאנים של קיבוץ צרעה, עם גידול כיסוי. הפחתה בריסוס של כ-99 אחוז. צילום: גיל אשל.

הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה

  • 4 תגובות
איור: pixabay.

חנינה מולקולרית

  • תגובה אחת
משמאל: גידול סרטני תחת מיקרוסקופ: חדירת תאי T רגילים (סגול) לרקמת הגידול אינה שונה מזו של תאי T אשר גודלו בתנאי מחסור בחמצן (ירוק). מימין: כמות האנזים "גרנזיים B" (אדום), אשר הורג תאי סרטן, גדולה בהרבה בתאי T אשר גודלו בסביבה דלת חמצן (למעלה) לעומת תאי T רגילים (למטה). מקור: מגזין מכון ויצמן.

כושר קרבי לתאים

  • תגובה אחת
בני-אדם חולקים עם דגים כ-70% מהגנים המקודדים חלבונים, אך רק 0.5% מהגנים השייכים לקבוצת הבקרה המייצרת lncRNA. תמונה: pixabay.

מיחזור גנטי: תפקידים חדשים לגנים קדומים

  • אין תגובות
חיידקי בצילוס אנתרציס. מקור: Arthur Friedlander, 1995

מדוע אנתרקס הוא שוב סיבה לדאגה

  • אין תגובות
פטריות שורש חומות (Gloeophyllum sepiarium) [באדיבות: Karel Tejkal]

פטריות המסוגלות לפרק עץ

  • תגובה אחת
גנטיקה של אוכלוסיות. איור: המכונים האמריקנים לבריאות NIH

האבולוציה לא נעצרה – בני אדם עדיין מתפתחים

  • 10 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

האם עלינו לקבוע את רצף הגנום המלא של תינוקות?

  • 4 תגובות
חוקרים באוניברסיטת תל אביב זיהו מנגנון למידה מוחי שעשוי בעתיד לחסוך לנו תהליכים מייגעים של שינון ותרגול החומר הנלמד. אילוסטרציה: pixabay.

מנגנון מוחי ללמידה מהירה

  • 3 תגובות
צפרדע העצים המנוקדת הדרום-אמריקאית ברגע של זוהר. מקור: Carlos Taboada et al.

צפרדע זרחנית

  • אין תגובות
סיבי אקטין המוארים פלורסצנטית. מייצרים קפלים מעוגלים על קרום התא. מקור: מגזין מכון ויצמן.

עיצוב מחדש של פני השטח: חזיתות גל יוצרות קפלים בקרום התא

  • אין תגובות

יש חיים בבולענים

  • 2 תגובות
תמונת אילוסטרציה של ביו-מגוב (משמאל) המלא בחיידקים המעוטרים בננו-גבישים קולטי אור העשויים מקדמיום סולפיד (במרכז) שמטרתם להמיר אור, מים ופחמן דו-חמצני לכימיקלים שימושיים (מימין) [באדיבות: Kelsey K. Sakimoto]

חיידק המצמיח על עצמו לוחות סולאריים

  • 4 תגובות
הסיבים דמויי הלגו במיקרוסקופ אלקטרונים. מקור: מגזין מכון ויצמן.

חלבונים בהרכבה עצמית

  • תגובה אחת
במחקר התגלו גני ספוגים מגוונים ועשירים באופן יוצא דופן לחוף הישראלי. צילום: חלק ממחקר במעבדתו של פרופ' מיכה אילן באוניברסיטת תל אביב.

סוד גני הספוגים

  • תגובה אחת
שרה נגוסה בכנס התלמידות השנתי Tech Women 2017 המעודד תלמידות מצטיינות לבחור בלימודי מדע וטכנולוגיה. מקור: באדיבות הטכניון.

לראות רחוק, לראות שקוף

  • אין תגובות
חתך של תת-היחידה הגדולה בריבוזום החיידקי. בצהוב – מנהרת היציאה של החלבונים מהריבוזום. באדום – כיס הקישור של האריתרומיצין בכניסה למנהרה. למטה מימין (מסומן בתכלת) – החלבון הריבוזומלי L22. במושגים מבניים וכימיים, החלבון מרוחק מכיס הקישור של האנטיביוטיקה. מקור: מגזין מכון ויצמן.

חוקרים גילו כיצד מוטציה בחלבון ריבוזומלי מסייעת לחיידקים לפתח עמידות לאנטיביוטיקה

  • 26 תגובות
גרפן וזהב הופכים גלאי מוח ליעיל יותר. באדיבות: DGIST.

גלאי מוח המורכב מגרפן וזהב

  • אין תגובות
מושבות תאי גזע עובריים כפי שהן נראות במיקרוסקופ: התאים התמיינו באופן מסודר כאשר הגנום שלהם הכיל עותק תקין של הגן p53 (משמאל), אך לא כאשר p53 היה חסר (מימין). מקור: מגזין מכון ויצמן.

התפקיד החדש של שומר הגנום

  • 2 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש