ביולוגיה ורפואה

מלח. מתוך: PIXABAY.COM

אין הבדל בצריכת המלח בין החורף לקיץ

  • 3 תגובות
פרופ' חוסם חאיק. צילום: דוברות הטכניון

מחלות שונות מאופיינות ב"חותמות כימיות" שונות הניתנות לזיהוי על סמך דגימת נשיפה

  • 3 תגובות
נוירונים בתלת ממד. איור: shutterstock

חוקרים באוניברסיטת תל אביב זיהו את המנגנון שגורם למותם של נוירונים בדיסאוטונומיה משפחתית – ומציעים טיפול ראשון מסוגו

  • אין תגובות
טיונית החולות (Heterotheca subaxillaris). צילום: Janet Tarbox / flickr.

הפולש שמשתלט על רצועת החוף

  • תגובה אחת
דבורה בשליטת טפיל. תצלום מתוך: A, Runckel C, Ivers J, Quock C, Siapno T, et al. (2012). "A new threat to honey bees, the parasitic phorid fly Apocephalus borealis". PLoS ONE 7 (1).

זומבים מעופפים

  • 4 תגובות
פרופסור ליאור גפשטיין. צילום: דוברות הטכניון

פיתוח ישראלי-קנדי: קוצב לב ביולוגי חדש

  • אין תגובות
שעות שינה. איור: pixabay.com

אנשים יצירתיים ישנים יותר זמן, יותר מאוחר ופחות איכותי

  • 23 תגובות
הזזת ידיים באמצעות מציאות מדומה. צילום: פרופ' רועי מוכמל ואורי אוסמי, אוניברסיטת תל אביב

חוקרים באוניברסיטת תל אביב הצליחו לשפר ביצועי תנועת יד  מבלי להפעיל אותה כלל בעזרת טכנולוגיה של מציאות מדומה 

  • אין תגובות
הלבנת אלמוגים כתוצאה מעליית חומציות מי הים כתוצאה מספיגת דו תחמוצת הפחמן בידי האוקיאנוסים. המינים הטרופיים כדוגמת האלמוגים יהיו הראשונים להגיע עד כדי הכחדה, אם לא נפסיק את הפליטות. צפויים גם שינויים חברתיים לפי מאמר שפורסם בנייצ'ר ב-10 בספטמבר 2013. Camilo Mora and colleagues. צילום: יוקו סטדנר, אחד מחברי צוות המחקר

השפעת ההתחממות על החיים בים

  • 2 תגובות
שני סוסוני ים קטנים מחופי איטליה. צילום:Stefano Carocci Ph/Shutterstock

זנב או חצי זנב?

  • 3 תגובות
צילום רנטגן של שד בריא (שמאל) לעומת שד עם סרטן. מקור: ויקימדיה.

שילוב תרופתי מנצח

  • תגובה אחת
עגבנייה. מקור: ויקימדיה / Manjithkaini.

למה לא לקלף עגבנייה

  • 2 תגובות
הצבע החום באזור הסרטני (צד שמאל של התמונה) מעיד על רמה גבוהה של חלבון RNF4 – תופעה שאינה קיימת ברקמה הלא-סרטנית בצד ימין. מתוך מחקר בראשות פרופ' אמיר אורין מהטכניון.

בנתיב האוביקוויטין

  • אין תגובות
מבנה הצדפה מתוך הספר "Studies on the reproduction and artificial propagation of fresh-water mussels" משנת 1912

מולים (צדפות) להצלת עוברים

  • אין תגובות
קיפודי ים. מקור: Nick Hobgood / ויקימדיה.

קוצים וקיפודים (במי הים)

  • תגובה אחת
מפת התפשטות האדם מאפריקה. מתוך ויקיפדיה

חוקרים גילו תפקיד במוטציות DNA שהתרחשו לפני נדידת האדם מאפריקה לשאר העולם

  • 2 תגובות
החומרים הפעילים ממשפחת ה- Glutriptolidesמסוגלים לשמש בתור "טילי שיוט" ממוקדים כנגד תאים סרטניים. החלק הגלוקוזי מוכוון לנשא הגלוקוזה (אדום) המעוגן אל קרומית התא, תוך שהוא מנתב פנימה לתוך התא את הטריפטוליד הרעיל. [באדיבות: Johns Hopkins University School of Medicine]

חומר נוגד סרטן סונתז מתרופה סינית מסורתית

  • אין תגובות
תסמונת היויו - הרזיה והשמנה. איור: אלית אבני-שרון

חיידקי המעיים תורמים לתסמונת "ההשמנה החוזרת"

  • 2 תגובות
האתר הפעיל של האנזים GSK3. מתוך ויקיפדיה

חוקרים באוניברסיטת תל אביב הצליחו לעכב אנזים המהווה גורם מרכזי במחלות ניווניות של המוח

  • אין תגובות
שכפול ה-DNA באמצעות RNA. איור: shutterstock

שיטה חדשנית לשכפול דנ"א

  • תגובה אחת
שימפנזים בגן החיות צ'סטר בבריטניה. מקור: heatherlynneburrows / flickr.

ערכת הכלים של פעוטות

  • תגובה אחת
נוף מדברי בפיתולי כביש 25 מדימונה לצומת הערבה, 12 באוגוסט 2012. צילום: אבי בליזובסקי

חקלאות מדברית בעולם ובארץ

  • תגובה אחת
לגירית יש סיבה טובה לחשוש מהאדם: הוא הורג אותה בקצב גבוה פי 4.3 מאשר הטורפים הטבעיים שלה. צילום: Chris Frewin, Flickr

אפקט הפחד

  • תגובה אחת
מוח רגיל (משמאל) ומוח חולה אלצהיימר (מימין)

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצאו כי הגן RGS2 מופיע ברמות מופחתות משמעותית בדמם של חולי אלצהיימר

  • 3 תגובות
למעלה - הכנסת ההיסטון H2A.Z מגבירה את ניידותו של הנוקלאוזום על ה-DNA וכך מעודדת את שעתוק הגן, כלומר את הביטוי הגנטי. למטה - מלקחיים אופטיים מפעילים כוחות מכניים על מולקולות כרומטין בודדות ופורמים את ה-DNA. כתוצאה מכך מתפרק הנוקלאוזום, וכך אפשר ללמוד על יציבותו ועל ניידותו.

חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון פיתחו שיטה לפירוק מולקולת כרומטין בודדת ולחקר תפקידה בתהליכי שעתוק גנטיים

  • אין תגובות
לווייתן גדול סנפיר בזמן ארוחה. תצלום: David Rosen / flickr.

על מה מדברים לווייתנים בזמן האוכל?

  • אין תגובות
משאבת אינסולין ומד סוכר. מתוך ויקימדיה

תגלית מתוקה – 125 שנה להולדתו של פטריק באנטינג, מגלה האינסולין, שהפך את הסכרת ממחלה קטלנית לכרונית

  • תגובה אחת
רובוט מסייע בחדר הניתוחים. איור: shutterstock

שאלה של קשיחות

  • תגובה אחת
עובדי חברת קומפיוגן בערב ההנפקה

חלבון בקרה של מערכת החיסון שנתגלה על ידי קומפיוג'ן מראה פוטנציאל לפיתוח תרופות אימונותרפיות חדשות לסרטן

  • אין תגובות
איור אמן של פגיעת האסטרואיד שהובילה להכחדת קרטיקון-שלישון, בה גם נכחדו הדינוזאורים. מקור: נאס"א / Donald E. Davis / ויקימדיה.

עלייתם לגדולה של היונקים

  • 39 תגובות
ד"ר שראל פליישמן

החוקים החדשים

  • אין תגובות
דר ולרי קריז'נובסקי

זקנים חסרי מנוח

  • 2 תגובות
מנעלן. מקור: Yusuke Miyahara / flickr.

אורגניזם החודש – המנעלן, מלך הביצה

  • אין תגובות
ביו האקרים. Photo credit: damienvanachter via Foter.com / CC BY-NC-SA

ביו האקרים מחפשים דרכים טובות יותר לייצר גנום צמחים שיתן יבולים גדולים יותר

  • אין תגובות
מימין: מאיה שמיר, דניאל דר ופרופ' רותם שורק. סלילים קצרים

מישהו כיבה את המתג

  • אין תגובות

מירוץ החימוש הימי

  • אין תגובות
אין במוח אזור ספציפי שאחראי על התפיסה המודעת - אין הומונוקולוס. איור: ויקימדיה.

היכן נמצאת ציפור הנפש? מחקר ישראלי חדש מחפש את הרשת המודעת של המוח

  • 5 תגובות
העין. איור: shutterstock

מערכת הראייה מזהה עצמים הודות ליכולתה ללמוד יחידות זיהוי אטומיות

  • אין תגובות
לימוד מתמטיקה. מתוך אתר קולג' מאונט מרי

לומדים בלי הכרה

  • תגובה אחת
כסא גלגלים ממונע

כיסא גלגלים חכם

  • אין תגובות
חיסון. איור: shutterstock

ההסתדרות הרפואית: אפילו אם התחזית החיסונים אינה מדויקת לגמרי, והזנים שבחיסון הם רק חלק מהזנים שגורמים למחלה, הרי גם בהגנה חלקית יש משום תועלת

  • אין תגובות
עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. איור: national review of medicine

השמדת חיידקים בעזרת אלומת אלקטרונים

  • אין תגובות
דוגמנית עם שיער ירוק צבוע. איור: shutterstock

זיהוי ייחודי של בני אדם בעזרת השיער

  • 4 תגובות
שד טסמני. התמונה באדיבות Charlieatyourservice / wikimedia

על שדים וחיידקים

  • 2 תגובות
הדמייה של אונות המוח האנושי. מקור: ויקימדיה / Allan Ajifo.

נגיפים פורצים למוח

  • אין תגובות
חסילון המנטיס הטווסי, תמונה מאת Silke Baron CC By 2.0,

אבחון סרטן בהשראת חסילון המנטיס

  • אין תגובות
הדמיה של שימוש במחט ביומימטית בניתוח. איור: אימפריאל קולג' לונדון

מחט לניתוח מוח בהשראת צינור ההטלה של הצרעה

  • תגובה אחת
נוסעים מותשים בשדה תעופה בפרנקפורט, גרמניה, 2008. צילום: Alberto Vaccaro / flickr.

שיטה חדשה עשויה לעזור לסובלים מג'ט-לג

  • תגובה אחת
תאים סרטניים של בלוטת התריס. מקור: נאס"א / Team Daniela Grimm.

קבוצות מסרטנות

  • תגובה אחת
איור: Darryl Leja, NHGRI / flickr.

בין חושך לאור

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש