ביולוגיה ורפואה

אם ותינוקה. מתוך PIXABAY.COM.

"הכימיה של אהבת אם"

  • אין תגובות
הצמח תודרנית לבנה (אראבידופסיס), לאחר הנדסה גנטית (מימין) שבמהלכה הוחדרו אליו 11 גנים המעורבים בהפקת כולסטרול, מייצר כולסטרול בכמות גדולה פי 15 מאשר תודרנית לבנה רגילה (משמאל). מקור: מגזין מכון ויצמן.

כולסטרול ירוק

  • תגובה אחת
מדענים מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס - UCLA גילו כי דנדריטים (המוצגים כאן בירוק) אינם רק צינורות פסיביים לזרמים חשמליים בין תאי עצב. צילום: Shelley Halpain / UC בסן דייגו

המוח פעיל פי 10 יותר מאשר סברו עד כה

  • 18 תגובות
תמונת חתך ממיקרוסקופ קונפוקלי: תאי סרטן שד בעלי פוטנציאל מטסטטי גבוה דוחפים לתוך ג'ל פוליאקרילאמיד בקשיחות של 2.4 kPa, כאשר חתך זה הוא בעומק של 10.6 מיקרון מתחת גובה פני הג'ל. בתמונה אפשר לראות את גרעיני התאים (אדום), את אלמנט האקטין בשלד התוך תאי (ירוק) ואת חיבורי התאים למשטח במוקדי חיבור (כחול).

התרעה גורלית: חוקרים פיתחו שיטה לאומדן הפוטנציאל הגרורתי של גידולים סרטניים

  • 2 תגובות
ילדים במחנה פליטים בעיר דאדאב שבסומליה, בשנת 2011. הפליטים סבלו מרעב, בעקבות מלחמת האזרחים המתמשכת במדינה ובצורת כבדה. צילום: Sadik Gulec / Shutterstock.com

ייצור מזון בסכנה

  • 12 תגובות
פעילות מהנה ואהובה עשויה להחליף טיפול נפשי יקר או תרופות נגד דיכאון. אילוסטרציה: pixabay.com.

מדוכאים? עשו מה שאתם אוהבים

  • אין תגובות
מקור: pixabay.com.

שאלות לעתיד האנושות: האם נביס את ההזדקנות?

  • 19 תגובות
מתוך המחקר: מפת פליטת קרינה פלואורסצנטית של תאים שטופלו בתרכובת האורגנית-מתכתית. מקור: Dr. Carlos Sanchez-Cano et al. Synchrotron X-Ray Fluorescence Nanoprobe Reveals Target Sites for Organo-Osmium Complex in Human Ovarian Cancer Cells, Chemistry - A European Journal, 2017.

תרכובת אורגנית-מתכתית לחיסול תאים סרטניים

  • אין תגובות
הצמח אריסטולוכיה לביאטה. מקור: ויקיפדיה

צמח המרפא שהורג את החולים

  • 11 תגובות
חוקרים גילו חיידק השוכן בתוך הספוג הנפוץ תיאונלה סווינהוי, שאוגר בתוכו כמויות עצומות של היסוד הכימי הרעיל ארסן, ויכול לסייע בפיתוח שיטות לניקוי יעיל של מים מהרעלן. מקור: באדיבות אוניברסיטת תל אביב.

חוקרים גילו חיידק האוגר כמויות עצומות של ארסן

  • 5 תגובות
חיידקי סטפילוקוק זהוב. מקור: NIAID.

החץ המורעל של החיידק הזהוב

  • 2 תגובות
תרשים של אנזים 3-GSK. כיצד פועלות יחד מולקולות מורכבות כמו חלבונים? מקור: Boghog, Wikimedia.

כשחלבונים מצליחים להפתיע

  • אין תגובות
אוניית כבד של עכבר. צולם במיקרוסקופ פלואורסצנטי. השכבה האמצעית מכילה מולקולות רבות של אר-אן-אי שליח (נקודות לבנות) המקודדות את החלבון הפצידין, אשר מווסת את רמות הברזל בדם. מקור: מתוך המאמר - Halpern et al., Single-cell spatial reconstruction reveals global division of labour in the mammalian liver, Nature (2017).

מה שקורה בכבד

  • תגובה אחת
התמונה באדיבות Alexander Vasenin (ויקימדיה).

שיעור במנהיגות מ….דגים

  • אין תגובות
דג השמש. צילום: Per-Ola Norman, Wikimedia.

לעולם בעקבות דג השמש

  • אין תגובות
סריקת MRI. מקור: pixabay.com.

חוקרים הצליחו לחזות אוטיזם בעזרת MRI מוח כבר בגיל חצי שנה

  • תגובה אחת
תרופות אנטיביוטיות. אילוסטרציה: pixabay.com.

"אנטיביוטיקה היא כמו פצצת אטום על המיקרוביום"

  • 3 תגובות
מעגלי פיות בנמיביה. מקור: Thorsten Becker.

הסוד מאחורי מעגלי הפיות

  • 2 תגובות
ד"ר היתאם טאהא וקבוצת המחקר שלו במעבדה למחקר קוגניטיבי לתחום הקריאה והלמידה במכללה האקדמית להוראה בסכנין. צילום יח"צ

כשילד לומד לכתוב ערבית הוא מפתח העדפה לתבניות האותיות הערביות ואפילו העדפה לכתב מחובר

  • 2 תגובות
החלק העליון מהצילום המקורי מהמחקר: בשני הצילומים נראים תאים אנימליים משתי אוכלוסיות – האחת נצבעה באדום והאחרת בירוק. הצבע הסגול צובע את ציטופלסמת התא ואילו הצבע הירוק צובע את הציטופלסמה ואת גרעין התא, הנראה כעיגול בעל צבע דחוס יותר בתאים. בצילום העליון שומר כל תא על זהותו הנפרדת. קרדיט: דוברות הטכניון.

חוקרים מפרסמים ממצאים דרמטיים הנוגעים לתהליך האיחוי הבין-תאי

  • אין תגובות
מבט על גלעין התא. איור: shutterstock

שיטת אולטרה-סאונד חדשנית לדימות תאים חיים

  • אין תגובות
החשיפה לחומרים המסוכנים מתרחשת לא רק באמצעות אכילה ושתיה של מוצרי מזון שמכילים אותם, אלא גם דרך מערכת הנשימה ובמגע חיצוני. תצלום: pixabay.com.

ארוחת ילדים עם חומרי הדברה

  • 2 תגובות
צילום מפרויקט לחיסון ממלריה באיי שלמה. מקור: Jeremy Miller, AusAID, Department of Foreign Affairs and Trade, Flickr.

אני מכיר אותך מאיזה מקום?

  • 3 תגובות
פרוסת מוח של עכבר מהונדס גנטית. תאי עצב שמבטאים את הקולטן CRFR1 מופיעים בירוק, ותאי העצב שמבטאים את המוליך העצבי CRF מופיעים באדום. התמונה צולמה במיקרוסקופ פלואורוסנטי. מקור: מתוך המאמר.

חוק שימור הלחץ

  • אין תגובות
וירוס הפפילומה - HPV

יש לנו חיסון לשישה סוגי סרטן; מדוע פחות ממחצית הילדים מקבלים אותו?

  • 10 תגובות
ייתכן שהגֶן הגורם למחלה הניוונית הקשה של מערכת העצבים היה חיוני באבולוציה שלנו. אילוסטרציה: pixabay.com.

פרדוקס הנטינגטון: כיצד גן חיוני גורם למחלה קטלנית

  • 2 תגובות
הידרה. מקור: Frank Fox / Wikimedia.

כיצד יודעת ההידרה היכן לגדל מחדש חלקי גוף חסרים?

  • תגובה אחת
חיידקי E. coli, שאותם בחנו חוקרי האוניברסיטה העברית במחקר הראשון המתואר בכתבה. מקור: NIAID.

מלחמת החיידקים

  • אין תגובות
פוסטר המראה את נושא פרס דן דוד לשנת 2017: ארכיאולוגיה ומדעי הטבע. מתוך אתר פרס דן דוד

שניים מהחוקרים שחיזקו את הקשר בין המדעים והארכיאולוגיה זכו בפרס דן דוד לממד זמן עבר

  • תגובה אחת
פרופ' ישראל פינקלשטיין, זוכה הפרס המקביל בשנת 2006 תיאר את המהפכה העוברת על עולם הארכיאולוגיה וכיצד שני חוקרים ממדעי הטבע זכו בפרס דן דוד לשנת 2017 בממד זמן עבר בתחום
אחד הגורמים לפחד. מתוך PIXABAY.COM

מה גורם לנו לתחושות אהבה או פחד, וכיצד הן משפיעות על החלטותינו?

  • אין תגובות
כדורית לבנה נדחקת דרך תאי אנדותל בדרכה אל מחוץ לכלי דם. השלד התוך תאי (סיבי אקטין) של הכדורית ושל תאי האנדותל נחשף בטיפול. מיקום גרעין הכדורית מוצלל בחום ושלוחת הכדורית שחדרה מבעד לתאי האנדותל ועשירה בסיבי אקטין מוצללת בצהוב.

סוד כוחו של התא הלבן

  • אין תגובות
צרעת התכשיט היא מין מרהיב גם למראה העין, וגם מבחינה אבולוציונית. הארס הייחודי שלה מסוגל לשעבד את מוחם של חרקים אחרים. מקור: Muhammad Mahdi Karim, GNU Free Documentation License.

כיצד צרעה הופכת תיקן לזומבי הנתון לשליטתה

  • 6 תגובות
גבישי מלח על גבי עלה שך צמח מנגרובה, העמיד למים מלוחים. מקור: / Ulf Mehlig Wikimedia.

הפתרון המלוח: השקיה במי ים מדוללים

  • תגובה אחת
צמחי קנאביס. מקור: Chmee2 / ויקימדיה.

האם קנאביס רפואי יוכל לעצור את מגפת משככי הכאבים?

  • 2 תגובות
חוף התמרים, עכו. קרדיט צילום: מורן ניב, זיו נעורים.

הביקור החורפי של המדוזות: נחיל מדוזות ממין חוטית נודדת הגיע לחופי הארץ

  • אין תגובות
פרופ' פלויד רומסברג (מימין) ותלמיד המחקר יורקה ג'אנג שהובילו את המחקר החדש במכון המחקר סקריפס, יחד עם בריאן לאמב (לא בתמונה). צילום: מכון המחקר סקריפס (צילום: מדליין שמידט)

מדענים יצרו את היצור החי הסינתטי למחצה הראשון

  • 15 תגובות
גרפיטי בניו יורק נגד מזון מהונדס גנטית. תצלום: hikinghillman / flickr.

לא לפחד, זה רק מזון מהונדס גנטית

  • 18 תגובות
יער צפוני. מתוך PIXABAY.COM

הדבק הטבעי שגורם לתאים צמחיים להיות קשיחים

  • 2 תגובות
הדמייה ממוחשבת של פאג'ים תוקפים חיידק. המחקר החדש הראה כי הם מקיימים ביניהם תקשורת – וכך מחליטים אם להתרבות או לעבור למצב רדום. מקור: Zappys Technology Solutions / Flickr.

נגיפים מקיימים ביניהם תקשורת – וכך מחליטים אם להתרבות או לעבור למצב רדום

  • תגובה אחת

הדבורים של הים

  • תגובה אחת
עטלף פירות מצוי. מדעני מכון ויצמן מדווחים על סוג חדש של נוירונים שהתגלו במוח העטלף. הנוירונים הללו מקודדים את הכיוון והמרחק אל היעד שאליו מנווט העטלף ובאופן זה הם מהווים מנגנון עצבי ישיר לניווט אל מטרות. מקור: אורן פלס, Derivative work: User:MathKnight, ויקימדיה.

כיצד המוח מקודד את "נקודת היעד" שאליה רוצים להגיע

  • 5 תגובות
מקור: pixabay.

סקרנות מסוכנת

  • תגובה אחת
זרעי פול הבר בני 14,000 שנה; "האם הקדמונית" של הפול המודרני.

החיפוש אחר פוּל הבר

  • אין תגובות
חמוס שחור רגל. מקור: USFWS Mountain-Prairie / flickr

תחיית מתים גנטית

  • תגובה אחת
מקור: pixabay.

עכברי המעבדה נקיים מדי

  • אין תגובות
איור: pixabay.com.

מכון המחקר הגנטי סנגר משיק שרותי Science-as-a-Service ומחשוב לפי דרישה על בסיס טכנולוגיות פתוחות של רד האט

  • אין תגובות
אדם משחק בפלייסטיישן. תצלום: Steven Andrew / flickr.

כיצד משחקי מחשב מחזקים את המוח

  • תגובה אחת
איור אמן של פני השטח של פרוקסימה b, עולם דמוי כדור ארץ המקיף את הכוכב הקרוב ביותר לשמש – פרוקסימה קנטאורי. איור: ESO / M. Kornmesser

2016: שנה מדעית מרתקת

  • תגובה אחת
ענפי ופרחי העץ שממנו מפיקים את הלבונה בתימן ובסומליה. צילום: מתוך ויקיפדיה

לבונה בסכנה

  • 7 תגובות
טיפול בחולה ALS. מקור: אתר חברת Pison Technology, אחת החברות שזכו בפרס.

עמותת פרס לחיים העניקה מענק של 600 אלף דולר לפיתוח מערכות תקשורת חדשניות לחולי ALS

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש