ביולוגיה ורפואה

דיונון. צילום: Richard.

סודות הדנ"א של הדיונון

  • תגובה אחת
מדענים מציגים סרט שקודד בדנ"א. מתוך המחקר. התמונה באדיבות מכון הבריאות הלאומי/ המכון הלאומי לבריאות הנפש

מדענים מציגים סרט שקודד בדנ"א

  • 6 תגובות
האור הכחול שנפלט מהמסכים הוא זה שפוגע בשינה שלנו. אילוסטרציה: pixabay.

האור הכחול שנפלט מהמסכים הוא זה שפוגע בשינה שלנו

  • 2 תגובות
כאשר המדענים שברו את הדי-אן-אי בגן האחראי ליצירת הפיגמנט האדום, הליקופן, הניבו צמחי עגבניות רבים פירות צהובים – ובחלק מהפירות היו מקטעים צהובים (מוטנטים) ואדומים (תקינים). מקור: מגזין מכון ויצמן.

מה זה אדום מבחוץ וטעים מבפנים

  • 4 תגובות
אזור הניתוח בקרום הצפק של עכבר. הסימון האדום מראה את הביטוי של LOX; הסימון הירוק מראה את ההיפוקסיה (מחסור בחמצן) בתאים. מקור: באדיבות הטכניון.

קרב בלימה

  • תגובה אחת
יקרונית התאנה, מין פולש של חיפושית ענקית (אורכה כשמונה עד עשרה סֶנטימֶטרים!) בעלת מחושים עצומים, שהִגיעה אלינו בתוך משלוחי עץ מהמזרח הרחוק ומאַפריקה עוד לפני כשבעים שנה. מקור: Jvertman / Wikimedia.

הפלישה הגדולה

  • 7 תגובות
תודרנית לבנה. עבודות חדשות הראו שכמה צמחים כמו תודרנית לבנה, קרובת משפחה של כרוב וחרדל, מייצרת חלבונים המשתתפים בהתפתחות ובתפקוד של אברונים רגישים לאור, העיניים הבסיסיות ביותר המצויות ביצורים חד־תאיים כמו אצות ירוקות. צילום: Dawid Skalec / Wikimedia.

האם צמחים רואים את העולם סביבם?

  • 5 תגובות
רובוטים זעירים בעלי יכולת הנעה עצמית הורגים חיידקים ויכולים לעזור להפוך את המים ראויים לשתייה. איור: האגודה האמריקנית לכימיה

חיידקים רובוטים שחיינים יכולים לחסל חיידקים מסוכננים אמיתיים במי השתיה

  • 6 תגובות
שיבולת של חיטת בר. קרדיט: רז אבני, אוניברסיטת תל אביב.

חוקרים הצליחו לרצף את גנום חיטת הבר

  • אין תגובות
וירוסים. איור: shutterstock

מירוץ חימוש של מיליארד שנה נגד וירוסים עיצב את האבולוציה שלנו

  • אין תגובות
עוקצן תלת־קוצי. צילום: Jack Wolf.

גם לבעלי חיים יש אישיות – הנוטה להיטשטש בקבוצה

  • אין תגובות
המכשיר הראשון בהיסטוריה להפקת טֶכנֶציוּם 99mTc) 99m) עבור צרכים רפואיים. צולם בשנת 1958. מקור: Brookhaven National Laboratory.

מחסור באיזוטופ נדיר עומד לסכן את בריאותם של מיליונים

  • אין תגובות
דבורי דבש. מתוך PIXABAY.COM

מחקר בקנה מידה גדול אישר: חומרי הדברה מסוג ניאונוטינואידים הם הגורמים להיעלמות הדבורים

  • 3 תגובות
עובדת בריאות באתיופיה שמה דגימת דם על גבי ערכת בדיקה מהירה לזזיהוי מלריה, 2012. צילום: UNICEF Ethiopia.

רעיונות שישנו את העולם: אמצעי אבחון זולים על גבי פיסות נייר

  • תגובה אחת
אכילה של פחמימות פשוטות מעלה את הסיכון לפתח ניוון רשתית אצל עכברים. מקור: pixabay.

על עיניים ומעיים

  • אין תגובות
סופת חול בעיראק, 2005. צילום: Corporal Alicia M. Garcia, U.S. Marine Corps.

הגנטיקה של סופות האבק

  • אין תגובות
מקור: pixabay.

תופעות לוואי סמויות: מחקרים רפואיים משמיטים לעתים קרובות תוצאות שליליות

  • אין תגובות
פורמיניפרים. מקור: באדיבות אוניברסיטת בן גוריון.

בעלי חיים יוצרי שלד גריני מסוגלים לגדול בטמפ' קיצוניות

  • 2 תגובות
צילום: דוברות הטכניון.

חוקרים מהטכניון פיתחו מערכת שמאפשרת התאמה אישית ומהירה של התרופה האנטיביוטית למטופל

  • 3 תגובות
בין אם אתם משקיעים שעות בחדר הכושר ובין אם אתם בוהים באותן שעות בטלוויזיה, צריכת הקלוריות הכוללת שלכם זהה. אילוסטרציה: pixabay.

פרדוקס הפעילות הגופנית

  • 7 תגובות
בשנתיים האחרונות הופיע בארץ מזיק חדש אשר מאיים לפגוע בעצי האקליפטוס: פשפש האקליפטוס. צילום: Yehudit Garinkol via the PikiWiki - Israel free image collection project.

העוקץ האוסטרלי

  • 3 תגובות
הדמייה של תא סרטני. מקור: טרייל-אין פארמה.

שירות חדש לחולי סרטן יקשר ביניהם לבין חוקרים ומחקרים עדכניים

  • 10 תגובות
בנייה של מוח שלם בצלוחית מעבדה בלתי אפשרית, אבל מדענים כן בונים רקמה תאית הדומה מאוד למוח העוברי המתפתח. איור: pixabay.com.

לבנות מוח במעבדה

  • תגובה אחת
ירידה בספיגת הסידן במיטוכונדריה בתאים שבהם נוטרל הגן MTCH2. בתצלום השמאלי נראה תא עצב שלא הונדס גנטית. בתצלום הימני נראה תא עצב מהונדס (ללא MTCH2). לתאים הוחדרו חיישנים פלואורסצנטיים במטרה להאיר את ספיגת הסידן במיטוכונדריה, ולמצע הגידול של התאים הוסף סידן. כפי שניתן לראות, החיישנים מאירים באופן משמעותי פחות בתא המהונדס (סקאלת הצבע נעה מכחול, המלמד על קליטת סידן נמוכה, עד צהוב, המצביע על קליטת סידן גבוהה), דבר המעיד על פגיעה בספיגת הסידן במיטוכונדריה. מקור: מתוך המאמר.

בריחת סידן מהמוח

  • אין תגובות
תרשים המציג את מערך הממצאים החדש. התגליות מסמנות מטרה אפשרית חדשה לטיפול במחלת אלצהיימר. מקור: מגזין מכון ויצמן.

תאי הניקוי של המוח

  • תגובה אחת
הדמייה של הדינוזאור המנוצה ז'ניואנלונג. איור: Emily Willoughby / Wikimedia.

כיצד דינוזאורים נעשו לציפורים

  • 28 תגובות
גלים בממברנת התא. מקור: מתוך המחקר - Fronts and waves of actin polymerization in a bistability-based mechanism of circular dorsal ruffles.

חוקרים שופכים אור חדש על תנועת גלים על פני ממברנות התא, שעשוי להשפיע על חקר הסרטן ועל הטיפול בו

  • אין תגובות
הדמייה של בקטריופאג'. מקור: naturalismus.

חוקרים פיתחו טכנולוגיה המאפשרת "תכנות מחדש" של חיידקים

  • אין תגובות
פרופ' עצמון במעבדתו. מקור: באדיבות אוניברסיטת חיפה.

נמצאה מוטציה גנטית שתורמת לאריכות ימים אצל גברים

  • 2 תגובות
חוטית נודדת. מקור: דוברות הטכניון.

חצים מורעלים מתחת למים: חוקרים מפענחים את מנגנון הצריבה של המדוזה

  • אין תגובות
ד"ר צבי חיוקה. מקור: באדיבות האוניברסיטה העברית.

חוקרים פיתחו אנטיביוטיקה נגד חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה

  • 4 תגובות
רפואה גנומית. צילום : FoundationOne ©2012 Jon Chomitz Photography

טיפול בסרטן: האם בדיקת דם תוכל להחליף הליך פולשני?

  • 9 תגובות
בדיקת דם לשינוי הטיפול בסרטן
מין של סלמנדרות היברידיות, שכולן ממין נקבה, מצאו נוסחה גנטית להצלחה – להזדווג עם זכרים רבים ולהשתמש בחלקים שווים מהמטען הגנטי של כל בן זוג בצאצאותיה. המחקר חושף דרכים שבהם כמה מיני בעלי חיים – אוכלוסיות כלל נקביות של דגים, לטאות ואחרים, יכולים להשתמש בגנים שלהם כדי להעלות את סיכויי ההצלחה. צילום: רוברט דנטון, אוניברסיטת מדינת איווה

הסלמנדרה המופקרת: מביאה לעולם צאצאיות שנושאות גנים מזכרים רבים – ממינים אחרים

  • 9 תגובות

טכנולוגיה צפויה להגדיל משמעותית את תזונת העולם מדגים

  • 16 תגובות
לפי מחקר חדש של חוקרים ממכון ויצמן, לחמי בריאות אינם בהכרח בריאים יותר מלחם לבן לכל אחד. מקור: pixabay.com.

לחם מחמצת מחיטה מלאה אינו בריא יותר בהכרח מלחם תעשייתי לבן

  • 7 תגובות
נווה מדבר בלוב. מתוך ויקיפדיה

דרכים ומים כמפתח להבנת האבולוציה של האדם

  • תגובה אחת
לבבות עכברים 35 יום לאחר אוטם שריר הלב. רקמת הצלקת (צבועה בכחול) בלבבות שטופלו באגרין הצטמצמה בהשוואה ללבבות שלא טופלו (PBS). מקור: באדיבות מגזין מכון ויצמן למדע.

לתקן לב שבור: מדענים גילו מולקולה ייחודית שעשויה לרפא רקמת לב פגועה

  • אין תגובות
איור: מגזין מכון ויצמן.

חוקרים זיהו 6,500 גנים המתבטאים באופן שונה בנשים ובגברים

  • 8 תגובות
איור: pixabay.com.

לקראת רפואה מותאמת אישית: שני מאגרי מידע חדשים על מחלות וגנום האדם

  • תגובה אחת
נדידת תאי העצב במוח של עוברי עכברים: במצב רגיל נודדים תאים רבים (נקודות לבנות) לשכבה העליונה של קליפת המוח (שלוש תמונות משמאל), אך בהיעדרו של החלבון 3C נותרו התאים פזורים לאורך מסלול הנדידה (שלוש תמונות מימין). צולם באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי. מקור: מגזין מכון ויצמן.

סוכנים כפולים: חלבוני המערכת החיסונית מסייעים להתפתחות המוח

  • תגובה אחת
לווייתן כחול. מתוך PIXABAY.COM

הלווייתנים התפתחו לממדי ענק רק לאחרונה

  • 8 תגובות

חוקרים פיתחו שיטה חדשה לטיפול בטרשת עורקים

  • תגובה אחת
ד"ר איילת ארז. צילום: דוברות מכון ויצמן למדע

הקשר בין מחלת ילדות נדירה למלחמה בסרטן

  • אין תגובות
צילום מיקרוסקופי של תאים "מזדקנים בעכבר (Senescent Cells) – תאים אשר "פורשים לגמלאות" ומפסיקים להתחלק, אך אינם מתים – נוכחים תמיד ואף ממלאים כמה תפקידים חשובים בגוף, למשל בריפוי פצעים. אבל באיברים מזדקנים, תאים אלו אינם מסולקים בקצב הראוי, ויכולים להצטבר ולהזיק. מקור: Y tambe, Wikimedia.

להיפטר מתאים זקנים

  • אין תגובות
המעגלים בחול שיוצר הדג Torquigener. צילום: Yoji Okata, מתוך המאמר Role of Huge Geometric Circular Structures in the Reproduction of a Marine Pufferfish, 2013.

מעגלים בחול – כיצד דג קטן יוצר אומנות גדולה

  • אין תגובות
תגובות הדדיות בין תרופות ובין הגֶנים של המטופלים עלולות להשפיע לרעה על השפעת התרופות ואף לסכן את חיי המטופלים. בדיקות גנטיות עשויות למנוע זאת ולעזור במציאת תרופה חלופית. אילוסטרציה: National Human Genome Research Institute.

להתאים את התרופה המתאימה לכם ביותר

  • 2 תגובות
שכבת הגרפן (אפור) מובילה את הננו-תרופה (לבן, אדום וכחול) אל הדופן החיצוני של התא (צהוב ואדום). מקור: באדיבות IBM.

חוקרים ב-IBM גילו דרך חדשה לעורר תגובה חיסונית בגוף באמצעות ננו-חומרים

  • 66 תגובות
המסכים האלקטרונים מכים בנו באור כחול המשבש את בקרת השינה במוח. צילום: Aleksander Razumny Nordgarden Rødner Follow.

מסכים כחולים מעוררים את המוח

  • 2 תגובות
באיור: רשתות בעלות מבנה הומוגני (A) נבדלות מרשתות הטרוגניות (B) ביכולתן להסתגל לשינויים באמצעות אלתור. ברשתות מהסוג הראשון (הומוגניות), כל קודקוד משפיע על מספר מצומצם של קודקודים אחרים. כתוצאה מכך נוצרת דינמיקה כאוטית ותהליך החיפוש (אקספלורציה) אינו מתכנס למצב יציב. ברשתות ההטרוגניות, לעומת זאת, כמה מהקודקודים (מסומנים כעיגולים גדולים) משפיעים על חלקים גדולים של הרשת ויוצרים דינמיקה המובילה למצב יציב. באדיבות הטכניון.

התא המאלתר: חוקרים מציגים מודל חדש של הסתגלות ביולוגית לאתגרים בלתי צפויים

  • תגובה אחת
תרשים המתאר את תכונותיו המועילות של המוגלובין העטוף בפולימר מסוג פולידופאמין – נוגד-חמצון, משחרר מולקולות חמצן ומגן מפני עקה חמצונית.

דם מלאכותי למטרת עירוי דם

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש