חסינות עדר וחצבת: למה אנחנו צריכים לשאוף לכיסוי חיסון של 100%

מרסל סלטה (Marcel Salathé), פרופסור לביולוגיה ומרצה מהחוץ למדעי המחשב והנדסה באוניברסיטת פנסילבניה מסבירי מדוע כל מי שיכול להתחסן חייב. כאשר יש קהילות לא מחוסנות, עשויה להגרם מגיפה גם אם 90% מהאוכלוסיה מחוסנים

למעלה משמאל - הדבקה כאשר אין חיסון עדר כלל באוכלוסיה - התפרצות מגיפה. משמאל למטה - חסינות עדר מלאה, גם אם לא כל האנשים מתחסנים - אין מגיפה. מימין - חסינות עדר חלקית המתקבלת כאשר קהילות שלמות לא מתחסנות - התפרצות. איור Marcel Salathé
למעלה משמאל – הדבקה כאשר אין חיסון עדר כלל באוכלוסיה – התפרצות מגיפה. משמאל למטה – חסינות עדר מלאה, גם אם לא כל האנשים מתחסנים – אין מגיפה. מימין – חסינות עדר חלקית המתקבלת כאשר קהילות שלמות לא מתחסנות – התפרצות. איור Marcel Salathé

כותב: מרסל סלטה (Marcel Salathé), פרופסור לביולוגיה וכן מדעי המחשב והנדסה באוניברסיטת פנסילבניה

הערה, מדובר בכתבה משנת 2015, שתורגמה כעת לאור מותה מחצבת של תינוקת מכת נטורי קרתא, בבית החולים שערי צדק בירושלים. נטורי קרתא הם חרדים, שאינם מכירים במדינה משום שלדעתם רק המשיח יכול היה להקים את מדינת ישראל ולא ציונים חילונים. אחת ההשלכות היא שאינם מבצעים שום בקשה של המדינה, בין היתר אינם מחסנים את ילדיהם. זאת בנוסף התרופפות שיעור החיסון באוכלוסיה הכללית. מרסל סלטה מסביר מדוע השילוב בין שני נתונים אלה מסוכן.

מדענים כועסים על כך שאנשים דוחים את הייעוץ הרפואי, וחושפים את משפחותיהם ואת קהילותיהם באופן מזיק. מחלת החצבת כמעט חוסלה בעולם המערבי. בשנים האחרונות חל גידול בתחלואה מחצבת במדינות מערביות רבות, וזכור המקרה של ילד חולה שהדביק את המבקרים בדיסנילנד בקליפורניה.

חצבת היא מחלה מידבקת מאוד, ולכן 95-90% מהאוכלוסיה חיביים להיות מחוסנים כדי להגן על כל האוכלוסיה, מה שמכונה חסינות עדר. זה נכון בחלקו. חצבת היא מחלה מידבקת מאוד, והיא מידבקת גם ימים לפני התפתחות התסמינים. אבל יש שלוש בעיות עם קו זה של חשיבה על שיעורי החיסון.

ראשית, המספרים מבוססים על חישובים שמניחים עולם שבו האנשים העלולים להינזק אם יחלו בחצבת והבלתי מחוסנים בכלל מפוזרים באופן אקראי. שנית, כיסוי החיסונים אינו מדד מושלם לחסינות באוכלוסייה. שלישית, והבעייתית ביותר לדעתי, זה נותן לאנשים הצדקה מדעית לכאורה לא להתחסן – אחרי הכול, אם לא כולם צריכים לקבל חיסון כדי להשיג חסינות עדר, מה כבר יכול להזיק אם לא אקבל חיסון."

בואו נסתכל על הטענה הראשונה. הרעיון הבסיסי הוא שקבוצה ("העדר") יכולה להימנע מחשיפה למחלה בכך שתבטיח כי מספיק אנשים יהיו מחוסנים כך שלא ניתן יהיה לקיים שרשראות מתמשכות של הדבקה. חסינות עדר זו מגינה על כל האוכלוסייה, במיוחד צעירים מדי או חולים מדי מכדי להתחסן. אבל כמה אנשים צריכים להיות מחוסנים כדי להשיג את זה?
כדי לחשב את מספר האנשים שצריכים להיות חסינים מפני חסינות העדר כדי להיות יעילים, אנחנו צריכים לדעת כמה אנשים יקבלו נגועים, בממוצע, על ידי אדם שמדביק.
תארו לעצמכם כי אדם חדש הנגוע במחלה ידביק בממוצע שני אנשים אחרים. שני אלה ידביקו כל אחד שני אנשים אשר יעבירו את המחלה הלאה וכן הלאה, ויביאו לדפוס הקלאסי של התפרצות גוברת.
כדי לעצור את הגידול במספר החולים, עלינו לוודא שכל חולה ידביק בממוצע רק אדם אחד נוסף, במקרה כזה לפחות 50% מהאוכלוסייה צריכים להיות מחוסנים, וכך לכל היותר, רק אחד מכל שני אנשים שעשויים להידבק מחולה אחד.

כמה אנשים צריכים לקבל חיסון כדי להשיג חסינות עדר?

כיצד אנו מחשבים איזה חלק של האוכלוסייה צריך להיות חסין כדי להגיע לחסינות עדר? ראשית, אנחנו צריכים לדעת מה מספר ההדבקה, או R , שמשמעו כמה מקרים חדשים יכול אדם חולה אחד להדביק.
תארו לעצמכם שכל אחד מדביק חמישה אנשים אחרים (כלומר R = 5). כדי למנוע התפרצות, לפחות ארבעה מתוך חמישה אנשים אלה, או 80% מהאוכלוסייה, צריכים להיות מחוסנים. במילים אחרות, 20% מהאוכלוסייה עשויים להיות רגישים למחלה באופן פרטני, אך האוכלוסייה עדיין תישאר מוגנת.

אז אם אפשר להעריך את מספר ההדבקה של מחלה מסוימת, ניתן לחשב את שיעור המחוסנים הנדרש באוכלוסיה כדי להשיג חסינות עדר.

במחלות כגון שפעת ואבולה, המספר R הוא בערך שתיים. בפוליו ואבעבועות שחורות, הוא נע סביב 8-5. אבל בחצבת מספר זה הרבה יותר גבוה, אי שם בין 10 ל 20. ובגלל זה, יצירת חסינות עדר נגד חצבת נעה בדרך כלל סביב 95-90% של האוכלוסייה.

פיזור החיסון  אינו אקראי

אבל יש בעיה עם החישוב הזה. פיזור החיסון  אינו אקראי.
ההנחה שבבסיס החישוב של חסינות העדר היא שאנשים מפוזרים באופן אקראי, וכי החיסון מחולק באופן שווה בין האוכלוסייה. אבל זה לא נכון. כפי שהוכיחה פגיעת החצבת בדיסנילנד הוכיחה , יש קהילות שחבריהן נוטים יותר לסרב לחיסון מאשר לאחרים.

אנו בטוחים למדי כי דעות ורגשות על חיסון יכול להתפשט בקהילות, אשר עשוי בתורו להוביל קהילות מקוטבות לגבי החיסון.
הודעות תקשורתיות, במיוחד במדיה חברתית, עשויות להחמיר את הבעיה. כאשר ניתחנו נתונים מ- Twitter על רגשות הציבור באשר לחיסון שפעת H1N1 במהלך מגפת שפעת החזירים בשנת 2009, מצאנו כי רגשות שליליים היו מדבקים יותר מאשר רגשות חיוביים , וכי מסרים חיוביים גורמים אפילו לרתיעה, וגורם לתגובות להיות שליליות יותר.

לאחר התפרצות חצבת, אנו מוצאים כי הרוב המכריע של המקרים התרחש בקהילות שכיסוי החיסון שלהם היה הרבה מתחת לממוצע .
האמת העצובה היא זו: כל עוד יש קהילות שיש להן דעות שליליות חזקות על חיסון, יהיו התפרצויות של מחלות שהחיסונים היו יכולים למנוע בקהילות אלה. התפרצויות אלה יתרחשו גם אם האוכלוסייה כולה השיגה את כיסוי החיסון נחשב מספיק חסינות העדר.

כאשר רגשות שליליות נגד חיסונים שליליים הופכים פופולריים יותר באוכלוסייה הכללית, אנו עשויים להתחיל לראות רשתות הדבקה ארוכות יותר. ברגע שהשרשראות האלה מגיעות לקהילות חסרות חיסון, ייתכן שנמצא שוב במצב של חצבת אנדמית.

הפתרון המוצע לעתים קרובות הוא שאנחנו צריכים לעשות עבודה טובה יותר של שכנוע אנשים שהחיסונים בטוחים. אני בעד זה. אבל אני גם מציע שנפסיק לבסס את מדיניות החיסונים שלנו על מודלים סטטיבטיים בעולם של אספקת חיסונים מוגבלת, ולכן המטרה היא כיסוי של 100% בקרב אלה שיכולים להתחסן.

זה גם יפתור בעיה אחרת: יש הרבה אנשים שאינם יכולים לקבל חיסון מסיבות רפואיות, או כי הם צעירים מדי, או כי יש להם תנאים אחרים המונעים מהם לרכוש חסינות באמצעות חיסון.

חסינות העדר נגד חצבת דורשת ש-90% – 95% מכלל האוכלוסייה יהיו מחוסנים, ואילו כיסוי החיסונים נמדד כאחוז המחוסן של אוכלוסיית היעד – הכולל רק אנשים הזכאים לחיסונים. משמעות הדבר היא כי כדי להשיג 95% חסינות באוכלוסייה מפני חצבת, כיסוי החיסון צריך להיות גבוה מ 95%. זהו הטיעון המדעי למדיניות בריאות הציבור שמטרתה כיסוי של 100% חיסונים.
חשוב יותר, יש טענה אתית בעד המטרה של כיסוי חיסון 100%. הוא שולח את המסר הנכון. כל מי שיכול לקבל חיסון, צריך לקבל חיסון – לא רק כדי להגן על עצמם, אלא כדי להגן על אלה שאינם יכולים, דרך חסינות העדר.

בית החולים שערי צדק בירושלים. צילום: <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.flickr.com/people/29001414@N00">zeevveez</a> from Jerusalem, Israel - <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.flickr.com/photos/zeevveez/2444860043/">Share-Tzedek Hospital Star of David</a>, <a href="https://creativecommons.org/licenses/by/2.0" title="Creative Commons Attribution 2.0">CC BY 2.0</a>, <a href="https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=36201150">קישור</a>
בית החולים שערי צדק בירושלים. צילום: zeevveez from Jerusalem, Israel – Share-Tzedek Hospital Star of David, CC BY 2.0, קישור

לכתבה באתר The Conversation

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. אד
    אני באמת לא יודע מה ההבדל בין "כת" ל"דת". אבחנות מקובלות הן לפי מספר האנשים, או לפי האמונה העיוורת ביחיד.

    נטורי קרתא הוקמה, לפי ויקיפדיה, ב-1935, כלומר הרבה אחרי תחילת הציונות.

    אנשי נטורי קרטא היפגשו עם אויבי ישראל, כמו ערפאת ואחמדינאג'ד, ופוגעים פיסית בחיילי צה"ל.

    אזרח מדינה, כל מדינה, מחוייב לקיים את חוקי המדינה. חברי נטורי קרתא שורפים את דגל ישראל ואף מניפים לעיתים את דגל אש"פ.

    אלה אינם פעולות לגיטימיות.

    בקשר לחיסונים, אני בהחלט מסכים איתך שהבעיה העיקרית אינה הקבוצה הזאת, או כל קבוצה דתית אחרת.

    אני יכול לספר לך שהבת שלי הגישה הצעת חוק שנועדה לשנות את המצב הזה. ושחברת כנסת מסויימת מטרפדת את ההצעה הזו, כדי להשיג רווח פוליטי אישי.

  2. ניסים,

    "קצת" נסחפת. אתה באמת מזהה בין "כת" ל"דת"? באמת? זה מה שמלמד היקף ועומק ידיעותיך בפילוסופיה, היסטוריה, סוציולוגיה?

    שוב, אקדים ואומר שהאידיאולוגיה של נטורי קרתא אינה מקובלת עלי, אבל כדאי להקפיד על הפרדה בין אג'נדה פוליטית לבין מדע, ובכלל – חובה לדייק בעובדות ובנתונים גם בהקשר של דיון פוליטי.

    ועכשיו – ליתר טענותיך:

    אשר לטענת הלגיטימיות של נטורי קרתא: נטורי קרתא הם לגיטימיים בישראל מסיבות מאוד פשוטות: ראשית – הם ישבו כאן לפניה, ברובם הם צאצאים שישבו בארץ ישראל, בעיקר בירושלים – 250 שנה לפני קום המדינה, ועד שפרצה הציונות – חיו בשלום עם שכניהם. המדינה, לשיטתם, כפתה את עצמה עליהם. שנית, הם לא היחידים שכופרים בלגיטימיות של מדינת ישראל. צבור לא יהודי לא קטן – בערך 20% מהצבור הערבי פלסטינאי החי בישראל – כופר בלגיטימיות שלה. ההבדל הוא בכך שהמניעים של נטורי קרתא קשורים נטו לאמונה דתית ולא לאידיאולוגיה לאומית, והם נטולי מאפיינים של אלימות. נטורי קרתא אינם מעורבים בעבירות בטחוניות, ובכל קנה מידה הם אינם סיכון לאומי או בטחוני; ואילו המניעים של ה"כופרים" מהצבור הערבי הם אידיאולוגיים לאומניים, אינם נטולים מאפיינים של אלימות ונכונות לאלימות ולעבירות בטחוניות (ראה למשל התנהגות הצבור הזה בפרוץ האינתיפאדה השניה ב -2000) ובקונסטלציה מסוימת, קיצונית מאוד – הם עלולים להוות איום בטחוני קיומי על המדינה. אני מניח שאינך מציע לטרנספר את הצבור הערבי פלסטינאי בשל כך…
    בכלל, מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, וכל הטענה על אי לגיטימיות של צבורים שלמים, בלי קשר לפעולות בלתי חוקיות היא עצמה אינה לגיטימית. אז עזוב את נטורי קרתא.

    אשר " להקרבת חייהם של חילוניים" – טענה נואלת, מעין עלילת דם מודרנית. כמו שאמרתי, מבחינת נטורי קרתא – הם לא רצו את המדינה, הם לא בחרו את המלחמות של המדינה ולא את הגורל שזימנה להם המדינה. הם לא רוצים להיות חייבים למדינה וגם לא משתתפים בחיים הפוליטיים שלה, אז למה שיתגייסו? מכאן ועד המסקנה כאילו הם מקריבים "חיים של חילוניים" -הפער הלוגי עצום. לתפיסתם, הם פשוט חיו וחיים כאן -בזכות, לפני הציונים, אין להם חלק במשחקי המלחמה של הציונים, ואינם מעונינים בהקרבה של חיים של מישהו (גם לא של "חילוניים") בעבור החזון הציוני והמדינה. מבחינתם – הם "מוחלים" על הכל!
    ואגב, הטענה שלך, כשהיא מתמקדת בהקרבת חייהם של "חילונים"- היא כשלעצמה מוזרה. 24,000 חללים נפלו במלחמות ישראל, רבים מהם מסורתיים, דתיים, ומהם גם חרדים… בקיצור – לא חילוניים דוקא.

    אשר ל"פגיעה בחסרי ישע" – טענה בעייתית. ההכללה כאילו נטורי קרתא הם סרבני חיסון באופן קולקטיבי אינה נכונה. קיצוניים ותמהוניים יש בכל מיני מגזרים. בכלל, התופעה של סרבנות חיסון היא נרחבת וחוצה מגזרים. היא כוללת, בדרך כלל, חילונים ניו אייג'יים מכל מיני מקומות, לרבות תל אביב והשרון, מקומות בהם לא תמצא את נטורי קרתא. ואגב, אין ולו גם מקרה אחד של חצבת שהתגלה בעיר בני ברק, החרדית המובהקת באזור המרכז. לעומת זאת בתל אביב, החילונית מאוד והניו אייג'ית למדי – התגלו עד כה למעלה מ -80 מקרים…. והיא לא העיר החילונית היחידה בקונטקסט הזה.

    לסיום – לא שמעתי אותך טוען בענין הערבוב של אג'נדה פוליטית עם מדע.
    אני מקווה שאתה מסכים אתי שהערבוב הזה פסול.

  3. אד
    האם אתה יכול להגיד מה ההבדל בין כת לדת?

    איך נטורי קרטא הם לגיטימיים במדינת ישראל אם הם מתנגדים לעצם קיומה? הם אף תמכו בצורה פעילה בתוקפנות נגד ישראל!

    במובנים מסויימים, גם הפעולות של חלק מהחרדים אינה לגיטימית. אני מתכוון כמובן למוכנותם להקריב חיי חילוניים כדי לא להסתכן ב"לאבד לקוחות". הרי התירוץ של "תורתם אומנותם" הוא שקר מוחלט וגלוי.

    אבל, אפילו זה לא חמור כמו פגיעה בחסרי ישע, שהיא מקור פרנסתם של מתנגדי החיסונים (וכמובן לא רק אותם חרדים שאינם מחסנים).

    נראה לי שבנושא הזה שנינו מסכימים לחלוטין.

  4. דבריו של מרסל סלטה ללא ספק ראויים להפצה מקסימלית. אני גם חושב שהעובדה שאין חקיקה מחייבת עם סאנקציות עונשיות – אזרחיות ופליליות – על סרבני חיסון, בפרט כאשר הם שייכים לקהילה סרבנית על רקע אידיאולוגי קיצוני – היא כשל ממשלי חמור שחובה היה לתקנו מלפני שנות דור.
    חבל רק שהמאמר פותח בהערה שרוב תוכנה פוליטי והיא בפשטות – מיותרת ובעיקרה מוטעית ומטעה.
    נטורי קרתא אינם "כת". הם קהילה חרדית לגיטימית מבחינה דמוקרטית ומשפטית, אמנם זעירה וקיצונית מבחינה פוליטית (הזרם מונה סדר גודל של 300 משפחות), אבל לא מבחינה הלכתית.
    "נטורי קרתא הם חרדים, שאינם מכירים במדינה …" – מיקומו של הפסיק מכריע. החרדים הם מגזר המונה מליון נפש. פרט לקהילה זעירה, הם מכירים במדינה, אזרחים נורמטיביים מעל לממוצע, ובניגוד למיתוס – עובדים ברובם, וממש לא חושבים שרק המשיח "יכול" להקים מדינה של יהודים.
    "משום שלדעתם רק המשיח יכול היה להקים את מדינת ישראל ולא ציונים חילונים " – טעות. גם נטורי קרתא יודעים שלא רק המשיח "יכול" להקים מדינה יהודית. הם רק סבורים שמדינה של יהודים בארץ ישראל היתה צריכה לקום לפי המודל של "שלוש השבועות", והיתה צריכה להיות "יהודית" ולא מדינה שרק מתימרת להיות כזו ומנוהלת למעשה עפ"י אג'נדה דמוקרטית עם קוסמטיקה יהודית קלה. לשיטתם – הציונות, כתנועה לאומית חילונית מיסודה ובעיקרה, לא היתה זכאית ומוסמכת לעשות את המעשה המדיני שעשתה בשם ולמען הישוב (בכלל זה – "הישוב הישן")ובשם העם היהודי כולו. התוצאה – מדינה שנלחמת על עצם קיומה ומקיזה דם כבר שלושה דורות והיחידה בעולם שעצם קיומה נתון במחלוקת ע"י הקהיליה הבינ"ל – מצדיקה בעיניהם את תפיסתם.
    כמובן, אינני מזדהה עם כלל האידיאולוגיה של נטורי קרתא, אבל חשוב להביא דברים על דיוקם, ולא פחות מזה – חשוב לא להכניס תכנים פוליטיים למאמר מדעי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן