חוקרים פיתחו טיפול שעשוי למנוע פיגור התפתחותי ואוטיזם

החוקרים מאוניברסיטת תל אביב גילו כי טיפול מרגע הלידה באמצעות NAP – מקטע של הגן ADNP שיש לו תפקיד מרכזי בהתפתחות הקוגניציה – 'נירמל' את התפתחותם של עכברי מודל לתסמונת ADNP – מוטציה גנטית הגורמת לאוטיזם ולעיכוב התפתחותי בילדים החוקרים מאמינים שהתגלית תסלול את הדרך לתרופה חדשה. המחקר פורסם בכתב העת Investigation Journal of Clinical

פרופ' אילנה גוזס. צילום: אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' אילנה גוזס. צילום: אוניברסיטת תל-אביב

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, בהובלת פרופ' אילנה גוזס מביה"ס לרפואה באוניברסיטת תל אביב גילו כי טיפול מוקדם בחלבון הקצר (פפטיד) NAP 'מנרמל' את התפתחותם של עכברים במודל לתסמונת ADNP – מוטציה גנטית הנמנית על הגורמים המרכזיים לעיכוב התפתחותי ולאוטיזם אצל ילדים. החוקרים מקווים כי עבודתם תשמש בסיס לפיתוח טיפול לילדים עם תסמונת ADNP (כ-0.17% מכלל הילדים האוטיסטים).

המחקר בוצע על ידי קבוצת מחקר במעבדתה של פרופ' גוזס, מופקדת הקתדרה ע"ש גילדור ומנהלת מעבדת אלטון בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר ומביה"ס סגול למדעי המוח, בהשתתפות הדוקטורנטים גל הכהן-קליימן, שלמה סרגוביץ', גדעון כרמון ואיריס גריג, ובשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת מק'גיל בקנדה ומרכז BIOCEV לביוטכנולוגיה בצ'כיה. המאמר התפרסם לאחרונה בכתב העת Journal of Clinical Investigation, מכתבי העת היוקרתיים בעולם עבור מחקרים המובילים מהמעבדה לקליניקה.

קרש קפיצה לטיפול מניעתי בבני אדם

"לפני כ-20 שנה גילינו במעבדה שלי גן בשם ADNP אשר בהיעדרו המוח אינו נוצר, והעובר מת בשלב מוקדם," אומרת פרופ' גוזס. "בהמשך מצאנו שלאותו גן יש תפקיד בהתפתחות הקוגניציה, וכי עוברים עם חסר חלקי ב-ADNP ישרדו, אך יסבלו במהלך חייהם מפיגור שכלי, ולרוב גם מאוטיזם. כמו כן איתרנו והפקנו מהחלבון המקודד על ידי הגן מקטע פעיל ששמו .NAP בשנים האחרונות, עם התפתחות הטכנולוגיה של ריצוף גנטי, התגלו אצל חלק מהילדים האוטיסטים ו/או עם פיגור שכלי מוטציות אקראיות בגן ,ADNP המתחוללות כנראה במהלך ההיריון: החלבון הנוצר קצר מהרגיל, וכתוצאה מכך, הילדים סובלים מחסר חלקי ב-ADNP. תופעה זו מכונה תסמונת ,ADNPואנחנו ביקשנו לבדוק אם היא בת-תיקון."

לצורך המחקר פיתחו החוקרים זן חדש של עכברים: זיווג של עכברים עם תסמונת ADNP עם עכברים בעלי חומר פלורסנטי זוהר במוחם. "החומר הזוהר מסמן את הנקודות במוח שבהן נוצרות הסינפסות – נקודות הקישור בין תאי העצב," מסבירה פרופ' גוזס. "בזכות הזיווג בין שני סוגי העכברים יכולנו לראות ולספור במדויק את כמות הסינפסות הנוצרות במוח. מצאנו שבעכבר עם תסמונת ADNP נוצר רק כחצי ממספר הסינפסות בהשוואה לעכבר בריא – בעיקר באזורי הקורטקס וההיפוקמפוס של המוח, האחראים למרבית הפעילות הקוגניטיבית. אותם עכברים הראו תכונות של עיכוב התפתחותי, קושי חברתי ורגישות יתר, בדומה לילדים עם פיגור שכלי ואוטיזם.

בשלב הבא העניקו החוקרים טיפול לעכברים הפגועים: הזרקה יומיומית של הפפטיד NAP מרגע לידתם, והמשך טיפול כתרסיס לאף לעכברים שנגמלו מיניקת חלב האם. התוצאות היו מרשימות ביותר. העכברים המטופלים, בניגוד לאלה שלא טופלו, התפתחו באופן משופר ואף תקין על פי מגוון מדדים: הם השמיעו קולות כדי לקרוא לאימהותיהם, גילו יכולת הליכה וכושר זיכרון תקינים, ידעו להבחין בין עכבר מוכר לבלתי מוכר, ופיתחו כוח בשריריהם – בדומה לעכברים בריאים. בדיקת מוחם של העכברים שטופלו ב-NAP העלתה כי הוא החל לייצר מספר תקין של סינפסות.

נכון להיום נמצא NAP (המכונה גם 201CP) בפיתוח בחברת קורוניס נוירוסיינס, תחת חוזה רישוי מ"רמות" שליד אוניברסיטת תל אביב, ופרופסור גוזס משמשת כמדענית הראשית של החברה. לאחרונה קיבלה קורוניס אישור ממנהל המזון והתרופות האמריקאי – FDA למעמד של תרופת יתום עבור 201CP לטיפול בילדים עם תסמונת ADNP. בתחילת ספטמבר נפגשו נציגי החברה עם נציגי ה-FDA והתוו דרך המשך ברורה להגשת התוכנית הסופית לפיתוח התרופה חדשה.

"אנחנו מקווים ומאמינים שהמחקר שלנו יהווה קרש קפיצה לפיתוח טיפול מניעתי תומך בבני אדם," מסכמת פרופ' גוזס. "מניעה – ולו גם חלקית – של תופעות של אוטיזם ועיכוב התפתחותי הנובעות מתסמונת ADNP תמנע סבל רב מאלפי הורים וילדים בכל העולם."

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן