השפעתנו על הסביבה הטבעית ושינויי האקלים מהווים נושא חשוב. פעילויותינו היום-יומיות, האופן שבו אנחנו מתנייעים ומה אנחנו אוכלים מהווים גורמים שקשורים ישירות להתחממות העולמית והשפעותיה
באותו הקשר מתייחסים לפליטות גזי החממה מהמשק החי בהשוואה לפליטות ממערכות השינוע ותנועת כלי הרכב. אלא שההשוואה אינה מדויקת כיוון שמתחשבים רק בפליטות הישירות של מערכות התעבורה מול הפליטות הישירות וגם העקיפות מהמשק החי. בעבר כבר התייחסתי לצורך להבדיל ולהפריד בין הגישה הנכונה למעבר למזון צמחוני, לבין הצורך לאפשר לקבוצות ילידים ורועים שמתקיימות בעיקר מחלבון מהחי להמשיך להתקיים בדרך החיים המסורתית לפחות עד שניתן יהיה להיטיב את תנאי מחייתם ללא פגיעה במסורת ולבטח ללא פגיעה בביטחונם התזונתי.
מסתבר כי בנושא זה יש חילוקי דעות בין שני גופים חשובים: ״הגוף הבין-ממשלתי לשינויי אקלים״ http://www.ipcc.ch – IPCC, לבין “ארגון החקלאות והמזון הבין-לאומי” – FAO.
הגוף הבין-ממשלתי לשינויי אקלים מזהה את הפעילויות האנושיות שגורמות לשינויי האקלים תוך הפרדה בין ענפי התעשייה והתחבורה לחקלאות ומשגיח עליה.
על-פי הערכות IPCC, הפליטות הישירות מתחבורה (יבשתית, ימית, אווירית) הן כמעט 7 ג׳יגה-טון כל שנה המהווים כ-14% מכל הפליטות מפעילות אנושית. עיקר הפליטות הן של פחמן דו-חמצני ותחמוצות חנקן שנוצרים במנועי בעירה פנימית. לעומת זאת, הפליטות ממשק החי הן כ-2.3 ג׳יגה-טון, שהם כ-5% מכלל הפליטות. המשק החי פולט מתאן ותחמוצות חנקן בשל פעילות מעלי גירה ומטיפול בזבל. בניגוד לתחבורה, חקלאות מבוססת על מגוון רחב של תהליכים טבעיים מהם נפלטים מתאן, פחמן דו-חמצני ותחמוצת חנקן ממקורות רבים ושונים. בעוד קיימת אפשרות לניטרול הפליטות (“de-carbonize”) מתחבורה, ניטרול וויסות פליטות מחקלאות קשה בהרבה.
אנשי ה-FAO מתייחסים לנושא מתוך הבנה כי יש ״מחזורי חיים״ של פליטות ממשק החי. הפליטות הישירות והעקיפות גדולות בהרבה ומגיעות ל-7 ג׳יגה-טון בשנה. לפי ארגון זה, פליטות אלה מהוות כ-14% מכלל הפליטות. ההתייחסות ל״מחזורי החיים״ מביאה בחשבון את הפליטות מגידולי המזון לחיות משק, הובלת המזון לחיות והובלת המוצרים הגמורים ומהשפעת כריתת היערות כדי לפתח שדות מרעה חדשים. לפיכך השוואת הפליטות בין התחבורה לחיות משק שגויה.
לטענת הFAO-, למרות השיטתיות של IPCC בהערכות הפגיעות הסביבתיות, אין התחשבות במחזור החיים של ענף התחבורה, זאת בעיקר בגלל חוסר נתונים מכל העולם. על פי מספר מחקרים כולל דו”חות של הIPCC, הפליטות מהתחבורה גדלות בהרבה כאשר מחשבים את ״מחזור החיים״ של דלק ורכב. למשל כאשר מוסיפים לחישוב את הפקת הדלק או את הגריטה של כלים ישנים. כך לדוגמה, כאשר מחשבים את מחזור חיי פליטות הפחמן מענף התחבורה התוצאה תהיה גבוהה פי 2.5 מהנתון הנוכחי.
השוואת הפליטות בין תחבורה לחיות משק מעלה בעיה נוספת: לצרכנים עשירים שמתייחסים ל״טביעת הפחמן״ יש אפשרויות לנסוע פחות או לבחור מזונות דלי פחמן. לא כך קרוב למיליארד אנשים שסובלים מרעב ומתת תזונה, עבורם חלב, בשר וביצים הם מזונות נדרשים וחיוניים. רבים מאלה שחיים בעוני קיצוני הם רועים או חקלאים ״זעירים״ שתלויים בחיות משק שיספקו את מזונם ויבטיחו את קיומם. ההשוואה השגויה והתקשורת השלילית עשויים להשפיע על תכניות פיתוח והשקעה לכוון בו חוסר הביטחון התזונתי שלהם יגדל.
ההתעסקות בפליטות שמקורן בחיות משק מגיעה כי דרושים יותר משאבים לייצור בשר בהשוואה למזונות אחרים. נוסף לכך שימוש לא נכון בקרקע גורם לפליטות מתאן שהוא גורם התחממות פי 25 מפחמן דו-חמצני, אלא שאורך החיים שלו נמוך משל פחמן דו-חמצני מה שאומר כי להפחתת פליטות המתאן תהיה השפעה תוך זמן קצר.
יש כבר מדינות, בעיקר באמריקה הלטינית בהן יש מיזמים ל״פיתוח״ חיות משק ושיטות גידול שיפחיתו את הפליטות (http://www.fao.org/3/I8098EN/i8098en.pdf). זאת בעיקר על ידי עיבוד קרקע נכון וגידול מרעה מתאים תוך כדי מחזור זרעים וטיפול נכון בתוצרי הלוואי שבפסולת. מיזמים אלה מאפשרים גם יתרונות סביבתיים, חברתיים וכלכליים כמו שיפור ושימור המגוון הביולוגי, שיפור המערך ההידרולוגי, וכמובן שיפור תנאי המחיה של העוסקים במיזם.
לעולם דרושים צרכנים מודעים לבחירת מזונם וגם יצרנים וחברות שיפתחו מזונות ״עניים בפחמן״. הגידול המוגבל של חיות משק במקביל לפיתוח שיטות גידול יאפשרו בטחון תזונתי מחד גיסא והפחתה בפליטות מאידך גיסא.
מה שמחזיר אותנו לפיסקה השניה ברשימה על-פיה: בד-בבד עם המעבר לצמחונות ראוי להתחשב בחברות מסורתיות שבהן עיקר המזון מגיע מהחי.
עוד בנושא באתר הידען:
8 תגובות
אסף,
באמת המסר של הכתבה לא כל כך ברור.
זה כבר שני אנשים, אז אולי יש בזה משהו…
ובנוסף שאלה,
האם ספירת “מחזור החיים” של הפליטות במשק חי כוללת את הערך השלילי של ההטמעה והניטריפיקציה בגידול המזון של משק החי?
(כנראה שכן, אבל לא ברור מהכתבה ואשמח להבהרה)
א
ואם בכל זאת תרצה להמשיך בוויכוח חסר תוחלת
נסה להתווכח עם זה :
http://www.ipcc.ch – IPCC,
וזה:
https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full.pdf
וזה :
http://www.fao.org/3/I8098EN/i8098en.pdf
וזה:
https://www.ipcc.ch/publications_and_data/ar4/wg3/en/ch5s5-3-1-4.html
וזה:
http://iopscience.iop.org/article/10.1088/1748-9326/4/2/024008/meta
וזה:
http://www.fao.org/state-of-food-security-nutrition/en/
ב ה צ ל ח ה !
א –
״יקר״,
כל-כך הרבה מלל שמתיחס לדברים שאינם ?
חבל ,
אולי במקום לקרוא ״שלוש פעמים״ מבלי להבין
תשנן את הפיסקה האחרונה
ואולי (מסופקני) אז תבין את הנקודה העיקרית של הרשימה
אולי אז תבין שלמעט ההתקפה האישית על הכותב,
(שאינך יודע עליו דבר),
למעט חוסר דיוקים ב״עובדות״ ו״נתונים״
אין בתגובותיך דבר …
אבי
אני מתפלא עליך על מה שכתבת.
דבר ראשון חוסר יכולת לעכל תאית ממש לא מעיד על חיה לא צמחונית.
יש הרבה חיות צמחוניות שלא יכולות לפרק תאית. אף אחד מ”קרובי המשפחה” שלנו החיים היום לא יכול לפרק תאית וכולם ניזונים לפחות בעיקר ממזון צמחי או רק ממזון צמחי, ואף אחד מהם לא טורף מובהק.
אבל אני מבין אותך. אתה חייב איזה תרוץ לעצמך שאתה משתף פעולה עם משהו שאתה מבין שהוא לא בסדר. אז בטח יהיה חסר טעם מצידי להפנות אותך למחקרים שמראים שטבעונים בריאים יותר. והוכחות שהמחקרים ההפוכים מומנו ע”י התעשייה עצמה.
אתה חייב להאמין שטבעונות גורמת נזקים איומים ונוראים לבריאות. לא משנה כמה אנשים בריאים טבעוניים תראה סביבך. שכנוע עצמי הוא דבר קל בהרבה משינוי אורך חיים.
כדי לעבור לטבעונות צריך תחליפים לחלבונים שיש בבשר, וטבעונים סובלים רבות מחסר וצריכים לקחת תוספי תזונה שמקורם בין היתר בבעלי חיים.
מלבד זאת, האדם אינו צמחוני והקיבה שלו אינה מסוגלת לאכל תאית.
בנוסף
עידוד מעבר לטבעונות לא דורש משאבים כספיים כמעט ואולי אפילו להפך והוא יכול להוביל לחיסכון.
מספיק שהמדינה תפסיק את התמיכה, הסבסוד ופיקוח המחירים על התעשייה המזיקה הזאת. ותיתן את אותו הגנה על תעשיית התחליפים. אפילו בלי סיבסודים רק פיקוח על מחירים של המוצרים האלו.
הייצור שלהם זול בהרבה והם יקרים רק בגלל העדר פיקוח.
ומעבר של העולם המערבי לטבעונות רק ייטיב עם מדינות העולם השלישי כי מחיר המזון העולמי ירד. עם השטחים שמשמשים לגידול מספוא אפשר להאכיל את אפריקה 10 פעמים.
דבר נוסף אסף.
ואני מתנצל מראש על הבוטות.
יש משהו מעוות בסולם הערכים שלך. מסוג העיוותים שמוצאים פעמים רבות אצל דתיים אדוקים בדתות רבות. ואולי בעצם גם אתה דתי אדוק בדת אקולוגית.
גם אני נגד פגיעה בסביבה. אבל ההבדל הוא שאני רוצה למנוע פגיעה בסיבה כי תגרום סבל (לכל יצור חי המסוגל לחוש סבל) אבל נראה לי שאצלך זה שונה. אתה מתנגד לפגיעה בסביבה פשוט כי זה בראש סולם הערכים שלך (כמו שאני לא יכול לנמק למה אני מתנגד לגרימת סבל. אני פשוט נגד זה). זה מוביל שבחינה של כל דבר האם הוא מוסרי זה לפי האקולוגיות שבו. לדוגמה צייד לשם הנאה. תוך שאתה מביע זילזול בטיעונים “טבעוניים”.
בעבר גם כתבת שטבעונים “דת” ולכן אתה מתנגד להם.
אז לא, לא אנחנו “דתיים” אלה אתה. ואתה יודע מה אם “הדת” שלי היא לא לגרום סבל (קודם כל לבני אדם אבל גם לחיות ) אין לי בעיה עם זה.
אסף
קראתי שלוש פעמים את הכתבה ואני עדיין לא מבין מה אתה רוצה להגיד.
שאכילת בשר לא כל כך מזהמת? כי לא ספרו את הנזק העקיף של תעשיית הנפט?
אתה מבין שכל ההשווה לתחבורה זה רק כדי להמחיש את גודל הזיהום.
זה לא שעומד על הפרק לבטל את עכילת הבשר או לבטל את השימוש בתחבורה, וצריך להחליט על אחד הדברים בלבד.
גם נזק סביבתי שגדול מהנזק “הישיר” בלבד של כל התחבורה זה נזק עצום.
ובניגוד לתחבורה שאדם לא יכול להפסיק לגמרי את השימוש בה. רק לצמצם ע”י שימוש בתחבורה ציבורית, וויתור על החזקת רכב (עם כל ההתפה שלך לשמירת הסביבה אני מתקשה להאמין שאפילו את זה עשית) ומגורים בעיר ולא ביישוב “אקולוגי” (שבפועל גורם להרבה יותר זיהום).
מעבר לטבעות זה דבר שכל אחד יכול לעשות במחיר אישי נמוך מאוד. אבל אולי פה בדיוק הבעיה בטבעונות, שזה דורש ממך פעולה ממשית ולא רק קריאה לאחרים לפעולת לא ראליות כמו הגבלת ילודה. שגם זה אני בספק אם הכלת על עצמך ושיש לך רק ילד אחד (הרי כדי להקטין את האנושות אסור לך יותר מילד אחד)
או קריאות נגד “כלכלת צריכה” כאילו קיימת סוג אחר של כלכלה. כאילו בעבר כלכלה לא הייתה תלויה בצריכה. אבל לדבר זה בחינם ולמה בכלל לנסות להבין מושגים אם אפשר לחרטט.
גם כל הדיון על חברות מסורתיות שאתה כל כך חרד להם נשמע כמו תרוץ עלוב.
אף פעם לא ראיתי הפגנה של טבעונים מול מאהל בדואי. הם מפגינים בעיר בקריאה לאנשים כמוך להפסיק לצרוך מוצר לא מוסרי לא בריא וגם פוגע אנושות בסביבה. טבעונות לא פוגעת בכלום בחברות מסורתיות. ובכלל רוב רובו של הבשר נצרך במדינות מפותחות וגם יצרניות הבשר הגדולות הם מדינות מפותחות. על פי רוב בחברות מסורתיות מזון מהחי הוא חלק קטן בהרבה מהתפריט לעומת מדינות מפותחות כי הוא יקר בהרבה. (הבעיה הגדולה היא המדינות שהופכות יותר ויותר מפותחות שגורמות לצריכת הבשר העולמי לזנק ואיתו הזיהום הנלווה )
כן, חלב זה דוגמא מצויינת למה שאדם שגוסס מרעב צריך..
מה עוד? קצת דבש היה מציל אותם ממוות? איזה שטויות.
הדבר האחרון שרעב צריך זה חלב