למה אנחנו דבקים באמונות כוזבות – משוב מהסביבה שלנו מנצח ראיות מוצקות

מחקר חדש מצא כי משוב ולא ראיות מוצקות גורם לנו להיות בטוחים יותר שאנחנו צודקים

 

הכחשה מתוך PIXABAY.COM
הכחשה מתוך PIXABAY.COM

תהיתם אי פעם מדוע מאמיני כדור הארץ השטוח, מכחישי התחממות ומכחישי שואה דבקים באמונותיהם למרות ים העדויות המצביעות על ההפך? ממצאים חדשים מראים כי משוב מהסביבה, ולא ראיות מוצקות, מאיצים את חוש הבטחון העצמי של האדם כאשר הוא לומד דברים חדשים או מנסה להבדיל בין דברים נכונים לשגויים.

פסיכולוגים התפתחותיים גילו כי אמונותיהם של אנשים נוטות יותר להתחזק כתוצאה מהתגובות החיוביות או השליליות שהם מקבלים בתגובה לדעה, למעשה או לאינטראקציה בין אנשים מאשר להיעזר בהיגיון, בחשיבה ובנתונים מדעיים.

 

ממצאי המחקר, שפורסמו בגליון המקוון של כתב העת "Open Mind", שופכים אור חדש על האופן שבו אנשים מטפלים במידע המאתגר את השקפת עולמם, וכיצד הרגלי למידה מסוימים יכולים להגביל את האופקים האינטלקטואליים של האדם.

 

"אם אתה חושב שאתה יודע הרבה על משהו, למרות שאתה לא, סביר פחות שתהיה סקרן לחקור את הנושא עוד יותר ולכן לא תצליח לדעת כמה מעט אתה יודע." אמר המחבר הראשי של המחקר לואי מארטי. סטודנט לדוקטורט בפסיכולוגיה באוניברסיטת ברקלי.

 

דינמיקה קוגניטיבית זו יכולה להתרחש בכל תחומי החיים האמיתיים והווירטואליים, כולל במדיה חברתית וחדשות בטלוויזיה בסגנון תיבת תהודה (כאלה שאומרים לקהל מסוים את מה שהוא רוצה לשמוע). היא גם עשויה להסביר מדוע קל לשרלטנים ללכוד את דעתם של אנשים מסוימים.

 

"אם אתה משתמש בתיאוריה מטורפת שבעזרתה ביצעת חיזוי נכון כמה פעמים, אתה יכול להתקע באמונה שאין לך צורך עוד במידע נוסף" אומר סלסט קיד, פרופסור עוזר לפסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה ברקלי.

 

באופן ספציפי, המחקר בחן מה משפיע על הוודאות של אנשים בזמן הלמידה. נמצא כי אמון משתתפי המחקר התבסס על הביצועים האחרונים שלהם ולא על תוצאות מצטברות לטווח ארוך. הניסויים נערכו באוניברסיטת רוצ'סטר.

 

בפני משתתפי המחקר, יותר מ -500 מבוגרים שגויסו באופן מקוון דרך פלטפורמת Mechanical Turk crowdsourcing של אמזון, הוצגו שילובים שונים של צורות צבעוניות על מסכי המחשב שלהם. הם התבקשו לזהות אילו צורות צבעוניות מתאימות כ" Daxxy", חפץ דמיוני שהמציאו החוקרים לצורך הניסוי.

 

בלי שום רמזים על המאפיינים המגדירים את Daxxy, היו המשתתפים במחקר צריכים לנחש בעיוורון אילו פריטים היוו Daxxy  מתוך 24 צורות צבעוניות שונות והם קיבלו משוב האם הם ניחשו נכון או לא נכון. לאחר כל ניחוש, הם דיווחו האם הם היו בטוחים בתשובה שלהם.

 

התוצאות הסופיות הראו שהמשתתפים ביססו את הוודאות שלהם באופן עקבי על השאלה אם הם זיהו כראוי Daxxy במהלך ארבעת או חמשת הניחושים האחרונים במקום על כל המידע שצברו במהלך הניסוי. "

 

"מה שמצאנו מעניין הוא שהם יכלו לשגות בכל 19 הניחושים הראשונים, אבל אם הם צדקו בחמשת הניחושים האחרונים, הם הרגישו מאוד בטוחים", אמר מארטי. "זה לא שהם לא שמו לב, הם למדו מה זה Daxxy, אבל הם לא השתמשו ביותר ממה שהם למדו כדי לדווח על הוודאות שלהם."

הלמידה האידאלית תתבסס על התצפיות שנצברו לאורך זמן אך גם על המשוב" אמר מארטי. "אם המטרה שלך היא להגיע לאמת, האסטרטגיה של שימוש במשוב האחרון שלך, ולא בכל הנתונים שצברת, היא לא אסטרטגיה מוצלחת" אמר.

 

להודעה של החוקרים

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

12 תגובות

  1. למה אי אפשר לשלח את הכתבה וגם מאמרים אחרים מהאתר הנפלא הזה.?
    האם יש סיכוי לקבל תשובה?

  2. למה אי אפשר לשלח את הכתבה וגם מאמרים אחרים מהאתר הנפלא הזה.?

  3. ניסים, אתה מיתמם או שגרוע מכך?
    "מאמיני כדור הארץ השטוח, מכחישי התחממות ומכחישי שואה דבקים באמונותיהם…"

    מאמיני כדור הארץ השטוח = מכחישי התחממות = מכחישי שואה = דבקים באמונותיהם למרות ים העדויות המצביעות על ההפך

  4. ניסים, תקרא שוב את המשפט הבא:
    "תהיתם אי פעם מדוע מאמיני כדור הארץ השטוח, מכחישי התחממות ומכחישי שואה דבקים באמונותיהם"

    אפ משיהו היה כותב "תהיתם אי פעם מדוע ימניים מתעבים שמאלנים ונאצים" אני מניח שהיתה קמה צעקה

  5. אבי בליזובסקי, אתה לפעמים איש כל כך קטן.

    להשוות את הכחשת שואה להכחשת התחממות גלובלית היא מעשה של אדם קטן וטיפש!
    בנוסף על העובדה שההכחשה של התחממות גלובלית לא נוגעת להתחממות עצמה, אלא לשאלה האם היא מעשה ידי אדם או שמדובר בתהליכים גלובלים שקרו בעבר ויקרו בעתיד, בלי קשר למה שנחליט לעשות.

    בגלל אנשים כמוך, אתה עוד תשמע משפטים כמו "יש כאלה שמכחישים שואה ויש כאלה שמכחישים שבגלל פרס ורבין נרצחו אלפי אנשים מאז שהם הביאו את עראפת"

    למען הסר ספק, אני גם מאמין שיש לנו חלק לא קטן בהתחממות הגלובלית, אבל ככה להטיל רפש הכי דוחה שיכול להיות במי שמאמין במשהו אחר – זה פשוט מגעיל.

  6. ניסים,

    1. מדענים תמיד האמינו, מאמינים ועוד יאמינו באמונות, בעיקר כאשר הם מאמינים מתוך אי מודעות לאמונתם. ברמה העקרונית ביותר, גם פראדיגמה היא אמונה. ברמה היותר קונקרטית – כל השערה שאין לה תשתית מושגית ממשית וביסוס אמפירי מינימלי היא בעצם "אמונה".

    2. זה המצב לגבי השערת החומר האפל. אין בנמצא תשתית מושגית מינימלית לגבי מהו החומר האפל וממה הוא עשוי להיות מורכב, ואין לנו מושג כיצד ומדוע הוא עשוי להיות בעל כוח משיכה ונטול כל כוח אחר. ה"רמזים" מורים, ביתר סבירות, על כך שחסרה דאטה אמפירית לגבי כמויות החומר המצויות באזורים גלאקטיים שבהם מתקבלות תאוצות גבוהות (מה שכנראה מתברר להיות נכון) ו/או שתורת היחסות היא בלתי שלמה. אין גם שום הצדקה להעדיף את השערת החומר האפל לאור עקרון התער של אוקהאם. השערת החומר האפל היא אמונה בערך כמו שהשערת האתר היתה עד ניסוי מייקלסון ומורלי 1887, למרות שמדענים בני הדור ההוא היו בטוחים באמיתותה כהשערה נכונה.

    3. האינטרס של המדע הוא להיות מודע לאמונותיו, לא לחזור על מנטרות תמימות (וכוזבות) כאילו אין "אמונות" אצל מדענים, ולא להתקבע על אמונות באופן בלתי סביר. המשמעות הנובעת מכאן לגבי השערת החומר האפל היא, שהקהיליה המדעית צריכה להשקיע הרבה יותר במאמץ לבדוק את הדאטה הקיימת ואת תורת היחסות, והרבה פחות בניסויים לאתר את החומר האפל, שהם בשלב זה בבחינת יריה באפלה הרבה יותר מאשר מחקר מדעי מושכל.

  7. א.ס.
    מדענים מתפרסמים כשהם מגלים משהו חדש. הם האחרונים ששבויים באמונה מסויימת.

    יש תצפיות רבות מאד שמרמזות שיש חומר אפל. לא צריך להתפלא שלא גילינו ממה הוא מורכב.

  8. כדי לצדוק בנושא מסויים שלא קשור בפרנסה ועשיית כסף, צריך ידע, ובשביל ידע צריך זמן, ואם הזמן המוגבל יוקצה לצבירת ידע שלא קשור בפרנסת האדם,אז האדם יפגע בעצמו, ולכן אנשים מועדים לטעות.

  9. השאלה היותר מעניינת היא מדוע אנשים (לרבות מדענים) ממשיכים להחזיק באמונה שהיא מין Daxxy (נניח: האמונה בחומר האפל) למרות שאין שום משוב נסיוני המאשר אותה, גם לאחר ניסויים לא מעטים ומגוונים. האם יתכן שיש כאן משוב מאתוס "אידאולוגי" או משוב שהוא כולו סתם מאמונה אופנתית מהסביבה של קהיליית מדענים מסוימת שהשתלטה על התודעה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן