חוקרים זיהו שיירי בעלי חיים וצמחים מלפני מאות אלפי שנים על כלי צור זעירים

התגלית בוצעה על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב במערת קסם שליד ראש העין * החוקרים נעזרו במדע המודרני כדי לבחון למה שימשו הכלים הזעירים שהופקו מכלי אבן גדולים יותר שיצאו משימוש; פרופ' רן ברקאי :"האדם הפרהיסטורי לא בזבז דבר. הוא עסק במיחזור באופן טבעי, כחלק מהחיים. יש לנו בהחלט מה ללמוד ממנו… "

 ארכיאולוגיה ניסויית: ניסוי חיתוך פקעות בעזרת נתז ממוחזר קטן. למעלה מימין האופן בו נאחז הנתז ביד בזמן ביצוע הניסוי (קרדיט: פלביה ונדיטי)
ארכיאולוגיה ניסויית: ניסוי חיתוך פקעות בעזרת נתז ממוחזר קטן. למעלה מימין האופן בו נאחז הנתז ביד בזמן ביצוע הניסוי (קרדיט: פלביה ונדיטי)

חוקרים באוניברסיטת תל אביב, בהובלת הפוסט-דוקטורנטית פלביה ונדיטי, פרופ' רן ברקאי ופרופ' אבי גופר מהחוג לארכיאולוגיה ולתרבויות המזרח הקדום, נעזרו במיקרוסקופים משוכללים ובשיטות כימיות מתקדמות כדי לזהות את שימושיהם של אלפי כלי צור זעירים, שנמצאו במערת קסם שליד ראש העין. על פי סימני השימוש והשרידים האורגניים שהשתמרו על הכלים, הם קבעו כי כלי האבן הזעירים שימשו בעיקר לחיתוכים 'כירורגיים' בבעלי חיים שניצודו ובצמחים. המחקר מוכיח כי כלי האבן הזעירים, שנחשבו בעבר לפסולת וחוקרים רבים התעלמו מהם, מהווים דוגמה מצוינת למורכבות ארגז הכלים של האדם הפרהיסטורי, ולעיקרון המיחזור שהיה חלק בלתי נפרד מחייו.
המחקר נערך בשיתוף עם אוניברסיטת רומא והמכון לחקר ננו-מבנים ברומא ((ISMN-CNR. המאמר התפרסם לאחרונה בכתב העת Journal of Human Evolution.

"מערת קסם שליד ראש העין התגלתה במקרה בשנת 2000 בעת עבודות להרחבת כביש 5, והפכה לאחד האתרים הפרהיסטוריים החשובים בעולם – בעל משמעות רבה לחקר האבולוציה הביולוגית והתרבותית של האדם," מסביר פרופ' ברקאי. "המערה העשירה בממצאים, שהייתה אטומה לחלוטין במשך כ-200,000 שנה, מהווה מעין קפסולה של זמן מתקופה עלומה יחסית בתולדות האדם –בין 400,000 ל-200,000 שנה לפני זמננו. מדובר בשלב מעבר אבולוציוני שבמהלכו התפתח האדם מהומו ארקטוס לאדם המודרני – ההומו סאפיינס והאדם הניאנדרטלי, תהליך שלווה גם בשינויים תרבותיים מרחיקי לכת."

הארכיאולוגים של אוניברסיטת תל אביב חופרים במקום מאז חשיפתו, ובמהלך השנים הם גילו מגוון רחב של כלי צור, ששימשו את האדם לצרכים שונים: אבני יד, להבים, מקרצפים ועוד. בין הממצאים היו גם אלפי פריטי צור קטנים, שגודלם נע בין 3-1 ס"מ. פריטים דומים להם נמצאו בחפירות רבות בעולם, אך לא נחקרו מכיוון שנחשבו לפסולת – שבבים מייצור כלים גדולים יותר. חוקרי מערת קסם זיהו שבניגוד להשערה הרווחת, מדובר בכלים זעירים שהופקו מכלים שיצאו משימוש,בתהליך יעיל, מאורגן ומודע של מיחזור.

במחקר הנוכחי נעזרו החוקרים בשיטות מדעיות מתקדמות כדי לזהות למה בדיוק שימשו הכלים הזעירים הללו. בחלקו האחד של המחקר בדקו החוקרים את כלי הצור הקטנים תחת מיקרוסקופים בהגדלות שונות, בכדי לאתר סימני שימוש – כמו שריטות ושברים בקצה החד של הכלי. בנוסף הם סתתו בעצמם העתקים של הכלים העתיקים, בחנו אותם במגוון שימושים, והשוו את סימני השימוש שנוצרו לסימנים על הפריטים שנמצאו במערה. היבט אחר של המחקר היה בדיקות כימיות לזיהוי שיירים אורגניים בני מאות אלפי שנים, אשר למרבה הפלא נותרו על כלי האבן, בזכות תנאי השימור המעולים ששררו במערת קסם.

"על כלים זעירים רבים, בעיקר אלה שנמצאו באזור המרכזי של המערה, סמוך למדורה, מצאנו שרידי שומן, רקמות רכות, עצם וחומרים אחרים מהחי, וזיהינו שהכלים שימשו לביתור בעלי חיים שניצודו," אומר פרופ' ברקאי. "מסתבר שהכלים הזעירים שימשו לחיתוך מדויק מאוד, כמעט כירורגי, כהשלמה לחיתוך גס יותר שבוצע בכלים גדולים." באזורים אחרים במערה זיהו החוקרים שימושים נוספים לכלים הקטנים – עיבוד וחיתוך עורות, וגם חיתוך צמחים.

"האדם הפרהיסטורי שחי במערת קסם לא בזבז דבר," מסכם פרופ' ברקאי. "כל בעל חיים שניצוד וכל צמח שנאסף נוצל עד תום כדי למקסם את כושר ההישרדות של האדם, ומכל כלי שנשחק או נזרק הופקו כלים נוספים. למעשה הוא עסק במיחזור באופן טבעי, כחלק מהחיים. יש לנו בהחלט מה ללמוד ממנו…"

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. מחזור נובע מכלכלה. בהתחשב שכל אבן צור הובאה אך ורק על-גבי גבות אנושיים ממרחק אלפי קילומטרים (כי טכנולוגיית ההובלה באמצעות חמורים עדיין לא פותחה, וגם גלגלים היו צפונים בחיק העתיד הרחוק, וכל זה בהנחה שטכנולוגיית "תיק גב" אכן הייתה זמינה ומוכרת לחבר'ה האלו, אחרת הכל נישא ע"י זוג ידיים). בנוסף לכך כל עבודה על האבן נעשה ע"י בעל מלאכה מיומן, במחיר אסטרונומי לרוכש (אי אפשר היה להשליך לכיוון המומחה כמה פיסות נייר צבעוניות. היה צריך לשלם בטובה ממשית תמורת העבודה). מכאן ברור השימוש בכלים עד לכלייתם ומחזור כל חתיכת צור אפשרית.

    אז מה אפשר ללמוד מזה בעידן התחבורה הגלובלית והרובוטיקה המתפרצת? אולי כמאמר אחד הנשיאים האחרונים של ארה"ב: "זו הכלכלה, טמבל". ואולי זה סתם עוד נושא להשפריץ איתותי נאותות, להציק לילדים ולהיראות חשובים בעיני עצמנו.

    (לורם איפסום).

  2. מעניין וחשוב
    רק ש: ראוי היה להמנע מלעז (מוטה) שכו כתוב ״
    ״…..כדי למקסם את כושר…….״ ״למקסם ״ ?
    (״מקסימום״ בעברית – מירב) ,
    אפשר גם אחרת ?

    נ.ב.
    מדוע אין אפשרות לכתוב את שם המגיב ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן