חצבת: יש דרך לשכנע את מתנגדי החיסונים

בעקבות התפרצות החצבת במערב, מציע פרופ' טום סולומון, מנהל המכון הלאומי למחקר בריאות בבריטניה להראות לציבור מתנגדי החיסונים מה עולה בגורלם של ילדים בעולם השלישי החולים במחלות הניתנות למניעה

כותב: טום סולומון, מנהל המכון הלאומי למחקר בריאות בבריטניה (NIHR) מחלקת המחקר להגנת הבריאות בדלקות מתפשטות וזיהומים, ופרופסור לנוירולוגיה, מכון לזיהום ובריאות עולמית, אוניברסיטת ליברפול

תסמיני החצבת. איור: shutterstock
תסמיני החצבת. איור: shutterstock

 

בעקבות התפרצות חצבת במחוז רוקלנד במדינת ניו יורק, הכריזו הרשויות שם על מצב חירום ואסרו על ילדים לא מחוסנים לשהות בשטחים הציבוריים. בעקבות זאת עולות שאלות על אחריות המדינה ושל אנשים (פרטיים) בכל הנוגע לבריאות הציבור.

 

וירוס החצבת מתפשט באמצעות שיעול וחוסר זהירות בין אנשים. החיסון, שהוא יעיל ביותר, ניתן עם חיסונים לחזרת ואדמת מאז 1970 כחלק מזריקת MMR. השכיחות העולמית של מחלת החצבת ירדה באופן חד לאחר שהחיסון נעשה זמין באופן נרחב. אבל מה שקבע את תפוצת החצבת היתה במידה ניכרת עבודתו של אנדרו ויקפילד, אשר קישר בין חיסון ה-MMR לאוטיזם. אין קשר כזה, ואכן, עבודתו של ויקפילד נדחתה מאוחר יותר על ידי המועצה הרפואית הכללית עקב הודאתו על זיוף הנתונים אבל הנזק נעשה והוא בלתי הפיך.

 

בשנת 2017, זינק מספר מקרי החצבת בגלל פערים בכיסוי החיסון באזורים מסוימים, והיו יותר מ-80,000 מקרים באירופה בשנת 2018. "לפי אתר משרד הבריאות המעודכן ל-18.4.2019 נרשמו בישראל 3964 מקרי חצבת מאז תחילת התפרצות המגיפה https://www.health.gov.il/Subjects/disease/Pages/Measles_by_Cities.aspx.

 

ארגון הבריאות העולמי הכריז על התנועה נגד החיסון כאחת מעשרת האיומים העיקריים בעולם בתחום הבריאות לשנת 2019, וממשלת בריטניה שוקלת חקיקה חדשה שתאלץ חברות מדיה חברתיות להסיר תוכן עם מידע כוזב על חיסונים. המהלך האחרון של הרשויות בארצות הברית של מניעת כניסתם של ילדים בלתי מחוסנים למקומות ציבוריים היא גישה משפטית אחרת. הם מודים שיהיה קשה לאכוף זאת, אך אומרים שהחוק החדש הוא עדות חשובה לכך שהם לוקחים את ההתפרצות ברצינות.

 

רוב הילדים הסובלים מחצבת פשוט מרגישים חלשים, עם חום, בלוטות נפוחות, נזילות בעיניים ובאף ופריחה מגרדת. חסרי המזל מפתחים קשיי נשימה או נפיחות מוחית (אנצפליטיס), ואחד עד שניים לאלף ימותו מהמחלה. זה היה גורלה של בתו בת השבע של רואלד דאהל, אוליביה, שמתה מחצבת בשנות ה-60 לפני שהיה קיים חיסון.

 

כאשר החיסון נגד חצבת הפך זמין, דאהל הזדעזע מכך שחלק מההורים החליטו שלא לחסן את ילדיהם. הוא פתח במסע הסברה בשנות השמונים ופנה אליהם ישירות במכתב פתוח. הוא זיהה שהורים מודאגים מהסיכונים הנדירים מתופעות הלוואי בשל החיסון אך הסביר שמבחינה סטטיסטית, ילדים נוטים יותר להיחנק למוות אפילו משוקולד מאשר מחיסון נגד חצבת.

 

דאהל התקומם נגד השלטונות הבריטיים על כך שלא עשו יותר כדי לחסן את הילדים ותמכו בגישה האמריקנית באותה עת: החיסון לא היה חובה, אבל על פי החוק היה עליהם לשלוח את ילדיהם לבית הספר, והם לא היו מורשים להיכנס אליו אלא אם כן חוסנו. ואכן, אחד האמצעים החדשים שננקטו השבוע על ידי רשויות ניו יורק היה לאסור שוב על ילדים בלתי מחוסנים להיכנס לבתי ספר.

 

תקדימים

נשאלת השאלה האם לאור התפשטות החצבת ברחבי אמריקה ואירופה, ממשלות צריכות ללכת רחוק יותר ולהפוך את החיסון לחובה? הרוב יטענו שזוהי פגיעה איומה בזכויות האדם, אבל יש תקדימים. לדוגמה, דרישת התחסנות נגד נגיף הקדחת הצהובה לנוסעים רבים המגיעים ממדינות באפריקה ובאמריקה הלטינית בגלל החשש להתפשטות המחלה המחרידה הזו. נראה שאיש אינו מתנגד לכך.

 

כמו כן, במקרים נדירים, כאשר הורים מסרבים להצלת חיי ילדם החולה מסיבות דתיות, בתי המשפט עוקפים את ההתנגדויות האלה באמצעות חוקי הגנת הילד. אבל מדוע אין חוקים המחייבים נטילת חיסונים כדי להגן על הילד?

חיסונים נראים אחרת כי הילד הוא לא ממש חולה ועשויות להיות תופעות לוואי חמורות מדי פעם. מעניין שבארצות הברית יש סמכות לדרוש לחסן ילדים, אך הם נוטים לא לאכוף את החוקים האלה, כאשר יש התנגדות דתית או מטעמי השקפה פילוסופית שונה.

אפשר להקביל זאת לתקופה שלפני שימוש החובה בחגורות בטיחות במכוניות בחלק גדול ממדינות העולם. במקרים נדירים, חגורת בטיחות עלולה לגרום נזק על ידי קרע בטחול או פגיעה בעמוד השדרה. אבל היתרונות עולים בהרבה על הסיכונים ואף אחד לא מעלה קמפיין בעד התרסקות.

יש לי קצת אהדה לאלו החרדים מפני חיסונים. הם מופגזים מדי יום בטענות סותרות. למרבה הצער, כמה ראיות מצביעות על כך שככל שהרשויות משתדלות לשכנע אנשים (להראות לאנשים) את היתרונות של החיסון, כך הם עלולים לחשוד יותר.

 

אני זוכר שלקחתי את אחת הבנות שלי לקבל זריקת MMR בגיל שנה. כשהחזקתי אותה חזק, והמחט התקרבה, לא יכולתי שלא לחשב שוב את המספרים בראשי, והייתי צריך לשכנע את עצמי שאני עושה את הדבר הנכון. יש משהו לא טבעי בגרימת כאב לילד שלך באמצעות דקירה חדה, גם אם אתה יודע שזה לטובתו. אבל אם ספקותי היו מתמשכים, הייתי רק צריך לחשוב על חולים רבים במחלות הניתנות למניעה באמצעות חיסונים, שנתקלתי בהם כחלק מתכנית המחקר שלי בחו"ל.

 

עבדתי בווייטנאם בשנות התשעים. במסגרת עבודתי טיפלתי לא רק בחולי חצבת אלא גם בילדים הסובלים ממחלות כמו דיפטריה, טטנוס ומחלות פוליו, שנמצאו בעיקר בספרי ההיסטוריה של הרפואה המערבית. אני זוכר שטיפלתי בבית החולים בזוג אנגלי שזה עתה הגיע לסייגון (הו צ'י מין סיטי) עם משפחתם הצעירה. "אנחנו לא מאמינים בחיסון לילדים שלנו", אמרו לי. "אנחנו מאמינים בגישה הוליסטית. חשוב לתת להם לפתח את המערכת החיסונית הטבעית שלהם." בסופו של דבר הם הגיעו עם הילדים לבית החולים בגלל תמימותם."

באסיה, שם אנחנו מקדמים תכניות לחיסונים נגד וירוס encephalitis המועבר באמצעות יתושים, ואשר גורם לנפיחות קטלנית במוח, משפחות עמדו בתור בסבלנות במשך שעות בשמש הטרופית כדי להביא את ילדיהם לקבל חיסון. מבחינתם, עמדותיהם של מתנגדי חיסונים מערביים הן מביכות. רק במערב, שבו אנחנו רואים את המחלות הללו רק לעתים רחוקות, יש להורים את האפשרות לקחת בחשבון את הסיכונים הקטנים ביותר של חיסון; כאשר הם יתמודדו עם הזוועות של המחלות שניתנות למניעה, רובם ישנו את דעתם.

טום סולומון הוא מחברו של הספר: הרפואה המופלאה של רואלד דאהל.

http://לכתבה ב-THE CONVERSATION UK

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. כמות המבוּלבלים האקטיבים הולכת ומאמירה – ואלו, מושכים אליהם מבוּלבּלים אקטיביים חדשים והתופעה הזו תלך ותתרחב ככל שיעבור הזמן.
    כתוצאה מזה – מלאכת ההסברה תהיה קשה יותר עד לנקודה בה היא תהיה בלתי אפשרית (ואנחנו קרובים לשם, או שכבר עברנו את נק׳ האל-חזור).
    הבעיה: הרבה יותר להתחבר להסבר פשוט כגון: החיסון גורם ל… (דג׳ כלשהי+ צילום בלתי נחמד) מאשר כל ההסברים שכ״כ קשה להבין אותם. תופעה דומה חדשה מתרחשת עם מאמני העולם השטוח. כמות המבוּלבּלִים אקטיביים מאמירה בכל יום… אני אישית איני בקי בכל נבכי תארויות הקונספירציה (שכן אני לא מחובר לפייסבוק ואחרים) אבל אני משוכנע שיש לנו (לאנושות) בעיה. המבוּלבּלים אקטִיבִיים הם אינם בלתי משכנעים ולמעשה, די נוח לחיות בעולם קצת יותר פשוט…

  2. רועי. הכותב הסביר יפה, שזה כמו חגורת בטיחות. נמספר הנלכדים ברכב בגלל חגורת בטיחות הוא כאיין וכאפס לעומת הניצלים בזכותה. כך גם חיסונים. נכון, שאולי לאותה משפחה של האחד ממיליון שנפגע מהחיסון זה עולם ומלואו אבל מה עם שאר 999,999 המשפחות שאפילו לא יודעות שהן היו אמורות לאבד מישהו?

    יש עדויות אנקדוטליות שמישהו נפטר במקרה אחרי החיסון. תאמין לי שבודקים כל מה שקרה בימים שלפני המוות, כולל החיסונים ובודקים ממה הוא יכול היה לנבוע, כך שסמיכות אינה תמיד סיבתיות.
    לגבי אנונימי, אני לא מוחק תגובות אנטי חיסוניות באופן גורף אבל התגובה שלך התחזתה למאמר מדעי, שאפילו בלי בדיקה מעמיקה כתובות שם שטויות, וזה עלול לסכן חיים.

  3. כמה שטויות
    עצוב שבאתר "הידען" לא עושים עבודת מחקר אמיתית
    אשמח לשלוח לך המון מחקרים מדעיים שתומכים בטענה שחיסונים הם לא בטוחים לשימוש

  4. האם אתה באמת לא יודע לגבי נפגעי חיסונים? לגבי מחקרים שקושרים בין חיסונים לפגיעות? לגבי הקרן לנפגעי חיסונים?
    האם היית באמת רוצה לדעת? צור איתי קשר ואשלח לך המון חומר שתומך בכך שהחיסונים הם לא בטוחים בעליל..
    האם אחרי שתראה בעצמך תיהיה מספיק אמיתי כדי לחזור בך?

  5. האבסורד זועק לשמיים אם משווים את אכיפת חובת חגורת הבטיחות לאי אכיפת חובת חיסון. בשני המקרים יש תועלת וגם סכנות: חגורת הבטיחות למשל, עלולה להקשות על הימלטות מהרכב אם מסיבה כלשהיא עלה באש. הנקודה היא שאי חגירת החגורה תסכן רק את מי שלא חגר אותה, אבל אדם שלא התחסן עלול להדביק ולסכן רבים אחרים כולל כאלה שאינם יכולים להתחסן. לכן לדעתי חייבים לאכוף חיסונים ולו רק כהוראת שעה בזמני התפרצות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן