המוח

סטיבן הוקינג במוזיאון המדע בירושלים, דצמבר 2006. צילום: אבי בליזובסקי

תגלית חדשה סוללת את הדרך לפיתוח טיפול במחלה הניוונית ALS

  • תגובה אחת
קריקטורה המראה את נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ קורא חדשות מזויפות. איור: shutterstock

האינסטינקט להסכים עם עצמנו

  • 11 תגובות
הדמייה של הנחתת אינסייט למאדים. מקור: NASA/JPL-Caltech.

שוגרה בהצלחה החללית MARS INSIGHT שתחקור את קרקע המאדים

  • 4 תגובות

בדרך אל האושר: מהו הקשר בין מיקומנו הגאוגרפי למצבנו הרגשי?

  • אין תגובות
הקשר בין תבונה מלאכותית והמוח האנושי. איור: shutterstock

לנתח בינה מלאכותית כדי להבין טוב יותר את המוח האנושי

  • תגובה אחת
אלצהיימר. איור - מתוך pixabay.com

האם שיבוש בזרימת הדם למוח גורם לאלהציימר?

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

האם חלומות צלולים מועילים או מזיקים לבריאות הנפשית?

  • 4 תגובות
איור: pixabay.

מה אפשר ללמוד על המוח כאשר אנחנו מדברים עם עצמנו

  • 2 תגובות
מבוגרים שאומצו בילדותם בגיל רך מאוד בארץ אחרת מיטיבים ללמוד את שפת המולדת שלהם. איור: pixabay.

המוח זוכר שפות שלכאורה שכחנו בילדותנו

  • תגובה אחת
עדו קנטר. צילום: פיית' בגינסקי.

מחקר חדש על דרך פעולת המוח עשוי לסייע בהבנת מחלות ניווניות

  • תגובה אחת
נוירונים. אילוסטרציה: ZEISS Microscopy.

חוקרים גילו חלבונים מעוררי הפרשת דופמין לטיפול בפרקינסון

  • 2 תגובות
סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

גדוליניום ב-MRI – האם הוא מסוכן לנו?

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: pixabay.

הפעילות המוחית שלנו בזמן שינה יכולה להעיד מתי אנחנו חולמים

  • 2 תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע גידלו מוחות מיניאטוריים במעבדה וגילו כיצד נוצרים הקפלים במוח האדם

  • 3 תגובות
איור: pixabay.

כיצד אנחנו מקשרים זיכרונות זה לזה ומייצרים אסוציאציות

  • אין תגובות
למוח של פרימטים יש יכולת מופלאה לזהות פרצופים. חוקרים מתחילים כעת לפצח את הקוד הזה. איור: Turinboy.

כיצד המוח מזהה פרצופים

  • 7 תגובות
סודות, שמן על בד, קארל ויטקובסקי. מקור: Wikimedia.

מדוע כל כך קשה לשמור סודות

  • אין תגובות
"בדומה לבני אדם, היכולת של עטלפים למקם אחרים במרחב מהותית עבורם". צילום: ברוק פנטון.

אני והחבר'ה: כיצד המוח ממפה את המרחב החברתי

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: pixabay.

היכן אנחנו? לאן אנו הולכים?

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

התגלית שעשויה לסייע בחיזוי ואף במניעת אפילפסיה

  • אין תגובות
גם אם יעתיקו את מוחנו לא יוכלו לשכפל את התודעה שלנו. אילוסטרציה: pixabay.

האם אפשר לשכפל אותנו לאחר המוות?

  • 23 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

להבין את יכולות התודעה בעזרת חקר המוח

  • 9 תגובות
פרופ' אילן דינשטיין. מקור: אוניברסיטת בן-גוריון.

האם אתה חושב שהמוח שלך אמין?

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: pixabay.

כשמין ומגדר מתנגשים

  • 5 תגובות
הבדלים בין המינים במוח האנושי הובילו לתפיסה שמוחות הם זכריים או נקביים. מחקר מאת דפנה יואל מאוניברסיטת תל אביב ועמיתיה, מספר סיפור אחר. אילוסטרציה: pixabay.

האם יש "מוח נשי"?

  • 7 תגובות
תמונה לעמוד הראשי בלבד.

האופן שבו המוח מתמודד עם מידע שאינו מסונכרן בזמן

  • תגובה אחת
אילוסטרציה של תא לחץ במרכז הרפואי אסף הרופא. קרדיט: תמיר נוי, באדיבות אוניברסיטת תל-אביב.

טיפול בתא לחץ הביא לשיפור משמעותי בעכברים עם אלצהיימר

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: pixabay.

"ריח הפחד" מרגיע ומעורר אמון באנשים עם אוטיזם

  • 2 תגובות
שינויים באורח החיים מקטינים את הסיכון ללקות באלצהיימר ומחלות שיטיון דומות.. אילוסטרציה: pixabay.

הצלחה נדירה במלחמה באלצהיימר

  • 3 תגובות
כיצד המוח מציב גבולות לחיפוש בזיכרון? אילוסטרציה: pixabay.

כיצד המוח מציב גבולות לחיפוש בזיכרון?

  • תגובה אחת
חתך צידי של המוח האנושי, עם ציון של מיקום ההיפוקמפוס. תרשים: National Institute on Aging, National Institutes of Health

הפרט מסתמך בהחלטותיו על אזורים מוחיים שהוכיחו אמינותם בעבר

  • אין תגובות
לפי ד"ר אורית גולדמן, התבונה המלאכותית מאפשרת לחזות קשישים הצפויים להתדרדר כדי למקד את הטיפול בהם. תמונת אילוסטרציה. מקור: U.S. Air Force photo.

רפואת המחר בעידן כריית הנתונים וה-Big Data

  • 3 תגובות
המבט הייחודי לגבי פעילות המוח האנושי, שהתאפשר במחקר זה, חושף כיצד חסך שינה משפיע לא רק על תהליכים של קבלת החלטות ושליטה על שרירים, אלא גם על תהליכים מוקדמים של זיהוי אובייקטים, תפיסה וזיכרון. ככזה, המחקר מהווה בסיס עתידי למדידת עייפות בכבישים. אילוסטרציה: pixabay.

עייפות מאיטה את פעילות תאי המוח

  • תגובה אחת

משהו אוניברסלי קורה במוח כשהוא מעבד סיפורים, לא משנה באיזו שפה

  • 5 תגובות
סריקת MRI של חולה ב-ALS. מקור: Frank Gaillard, Wikimedia.

תרופות חדשות למחלת ALS בדרך למבדקים קליניים

  • אין תגובות
התרופות העומדות לרשותנו כיום אינן יעילות בטיפול בהתקפים בקרב שליש לערך מן הלוקים באפילפסיה. מה אפשר לעשות לפתרון המצב?. אילוסטרציה: pixabay.

כיצד לטפל במקרים הקשים ביותר של אפילפסיה

  • אין תגובות
אבחון מוקדם של אוטיזם עשוי לשפר את סיכויי ההצלחה של טיפולים עתידיים. (איור: מתוך המאמר של הזלט ועמיתיה, נייצ'ר, גיליון 542 - 348 | NATURE | VOL 542 | 16 FEBRUARY 2017LETTERdoi:10.1038/nature21369Early brain development in infants at high risk for autism spectrum disorder.

אוטיזם מתחיל חודשים רבים לפני שהתסמינים מופיעים

  • תגובה אחת
חוקרים באוניברסיטת תל אביב זיהו מנגנון למידה מוחי שעשוי בעתיד לחסוך לנו תהליכים מייגעים של שינון ותרגול החומר הנלמד. אילוסטרציה: pixabay.

מנגנון מוחי ללמידה מהירה

  • 3 תגובות
שרה נגוסה בכנס התלמידות השנתי Tech Women 2017 המעודד תלמידות מצטיינות לבחור בלימודי מדע וטכנולוגיה. מקור: באדיבות הטכניון.

לראות רחוק, לראות שקוף

  • אין תגובות
גרפן וזהב הופכים גלאי מוח ליעיל יותר. באדיבות: DGIST.

גלאי מוח המורכב מגרפן וזהב

  • אין תגובות
צילום: Dawn.

לזוז לפי הקשב

  • אין תגובות
אונות המוח השמאלית והימנית ממלאות תפקידים שונים בעיבוד הומור – וכדי לצחוק מבדיחות אנשים זקוקים לשתיהן. Blausen.com staff (2014). "Medical gallery of Blausen Medical 2014". WikiJournal of Medicine 1 (2).

מה מצחיק במשחק מילים?

  • 3 תגובות
כולנו רוצים לזכור יותר ממה שאנחנו זוכרים. מתברר שיש כמה שיטות לאמֵן את המוח לזכּור יותר. אילוסטרציה: pixabay.

כשאחד גדול משניים

  • 5 תגובות
אזורים במוח המציגים שינויים בעלי משמעות סטטיסטית בין חולי סכיזופרניה ובין נבדקים בריאים. כך, למשל, חץ 1 מצביע על איזור בקורטקס המוטורי, וחץ 5 מצביע על ה- precuneus, המעורב בעיבוד מידע חזותי. מקור: IBM.

פסיכיאטריה חישובית: אלגוריתם למידת מכונה יסייע בחיזוי סכיזופרניה

  • תגובה אחת
מקור: pixabay.

מגע חברתי וחרדה בקרב אנשים עם אוטיזם

  • 10 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

מחקר: מבוגרים ותינוקות משתמשים כנראה באותו מנגנון כדי לשפר את דיוק התנועה שלהם

  • תגובה אחת
ידידים - מקור גנטי משותף לכלבים ובני אדם העושה אותם חברותיים

התגלה הבסיס הגנטי המשותף להתנהגות חברתית אצל כלבים ובני אדם

  • 3 תגובות
מדענים מציגים סרט שקודד בדנ"א. מתוך המחקר. התמונה באדיבות מכון הבריאות הלאומי/ המכון הלאומי לבריאות הנפש

מדענים מציגים סרט שקודד בדנ"א

  • 6 תגובות
בנייה של מוח שלם בצלוחית מעבדה בלתי אפשרית, אבל מדענים כן בונים רקמה תאית הדומה מאוד למוח העוברי המתפתח. איור: pixabay.com.

לבנות מוח במעבדה

  • תגובה אחת
ירידה בספיגת הסידן במיטוכונדריה בתאים שבהם נוטרל הגן MTCH2. בתצלום השמאלי נראה תא עצב שלא הונדס גנטית. בתצלום הימני נראה תא עצב מהונדס (ללא MTCH2). לתאים הוחדרו חיישנים פלואורסצנטיים במטרה להאיר את ספיגת הסידן במיטוכונדריה, ולמצע הגידול של התאים הוסף סידן. כפי שניתן לראות, החיישנים מאירים באופן משמעותי פחות בתא המהונדס (סקאלת הצבע נעה מכחול, המלמד על קליטת סידן נמוכה, עד צהוב, המצביע על קליטת סידן גבוהה), דבר המעיד על פגיעה בספיגת הסידן במיטוכונדריה. מקור: מתוך המאמר.

בריחת סידן מהמוח

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש