מחקר חדש על דרך פעולת המוח עשוי לסייע בהבנת מחלות ניווניות

מאמר של חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן שהתפרסם ב”סיינטיפיק ריפורטס” מציע הבנה חדשה של המחלות הניווניות באדם

קבוצת מחקר בראשותו של פרופ’ עדו קנטר ממרכז גונדה לחקר המוח ומהמחלקה לפיסיקה באוניברסיטת בר- אילן מצאה כי ההנחה הבסיסית בת מאה שנה שעליה הסתמכנו עד כה לתיאור וניתוח פעולת המוח, מוטעית. במאמר המתפרסם היום ב”סיינטיפיק ריפורטס” אומרים החוקרים כי תאי עצב מגיבים שונה בהתאם לכיוון של מקור הגירוי. לדוגמה, גירוי המגיע משמאל לתא העצב לא מסתכם עם הגירוי המגיע מימין. בנוסף נמצא כי גירוי משמאל גורם לצורת ירי של פולס חשמלי שונה של תא העצב לעומת גירוי  המגיע מצד ימין (איור ימין למטה).

תא-עצב, נוירון, הוא אלמנט החישובי הבסיסי במוח כמו הביט במחשב. מספרם של תאי-העצב במוח הוא כטריליון בדומה למספר הביטים בדיסק המחשב כיום המכיל טרה-ביטים. כבר כמאה שנה מקובל עיקרון הפעולה הבסיסי של תא-העצב, המבוסס על כך כי התא מסכם את הפוטנציאל המושרה עליו (ההשפעה של כל התאים המקושרים אליו)  ומחליט בהתאם לכך האם לירות פולס חשמלי (איור שמאל למטה).

הממצאים עשויים  להביא לידי הבנה חדשה של המחלות הניווניות באדם. כך למשל, פגיעה ביכולת של אדם להבחין בין יד-ימין ליד-שמאל דומה לתופעות שבהן מתבטאות מחלות ניווניות ברמת התפקוד של החולה.

הקבוצה של פרופסור קנטר מסבירה כי הטכנולוגיה שבעזרת נמצאה התגלית למעשה קיימת כבר משנות השמונים, ולהערכתם האמונה המושרשת כמאה שנה בעולם המדעי היא זאת שמנעה את גילויה. בנוסף לכך, תגלית זאת צריכה לערער את אחת משיטות המחקר הנפוצות בחקר המוח הידועה כסיווג-ספייקים, המניחה כי לכל נוירון יש חתימה אלקטרונית יחידה. שיטה זו מהוה כלי מחקרי במאות מעבדות בעולם ובאלפי פרסומים מדעיים, ונכונותה כעת מוטלת בספק.