נוירוביולוגיה

ממצאי דימות תהודה מגנטית (MRI) של המוח בשלושה ילדים עם עותק חסר של צ'ייסר. הסריקות שנעשו בגיל 8 חודשים או 4 שנים (שורה עליונה) מעידות על שינויים מבניים במוח: אזורים קדמיים שהצטמקו, גזע מוח קטן יחסית (מסומן בכוכביות), והתפתחות לא תקינה של מעטפת העצבים (מיאלין) באזורים עמוקים במוח (מסומנת בחיצים). שינויים אלה כמעט שלא נראו בסריקות מגיל חודש (שורה תחתונה)

מרדף גנטי חובק עולם

עגורים עוצרים באגמון החולה לפני המשך הנדידה צפונה. המחשה: depositphotos.com

איך הציפור אף פעם לא מאבדת את הצפון?

התאמה טכנולוגית של רישום פעילות מוחית לציפורים מאפשרת לנו לראשונה לענות על השאלה הנצחית: איך הן יודעות לאן לעוף?
לחיצת ידיים עשויה לאפשר לבני-אדם לתקשר באמצעות חוש הריח. איור באדיבות מכון ויצמן

לחיצת ידיים עשויה לאפשר לבני-אדם לתקשר באמצעות חוש הריח

מחקר הראה, כי אנשים מרחרחים את ידיהם לעיתים קרובות, וכי הם עושים זאת לאורך זמן רב יותר לאחר שלחצו את ידו של מישהו אחר
מחקר חדש מצביע על כך שהמוח יוצר לפחות שלושה עותקים מכל זיכרון. הדבר כולל גם את אלו המקודדים על-ידי נוירונים שנוצרו מוקדם, הנראים בצבע סגול בחתך של היפוקמפוס בעכבר תחת מיקרוסקופ. (קרדיט תמונה: Biozentrum, אוניברסיטת באזל) 

המוח מאחסן לפחות שלושה עותקים מכל זיכרון 

מחקר חדש בעכברים מצביע על כך שהמוח יוצר עותקים מרובים של זיכרונות, מה שמאפשר לו לווסת את השינוי שלהם לאורך זמן
קריאת העורב. המחשה: depositphotos.com

העורבים יודעים לספור… בקול רם!

מחקר מראה שעורבים יכולים להפיק באופן מכוון עד ארבעה קולות בתגובה לרמזים ספציפיים, מה שמעיד על מערכת מספרים לא-סימבולית ושליטה קולית הדומה לזו של פעוטות אנושיים. יכולת זו מציעה בסיס
פרופ' שני שטרן. צילום – דוברות אוניברסיטת חיפה

מחקר חדש באוניברסיטת חיפה מצא לראשונה קשר בין מחלת הפרקינסון למטריצה החוץ תאית במוח

מטריצה חוץ-תאית extracellular matrix)) היא החלק ברקמות שמקיף את התאים ומספק להם תמיכה מבנית. מעבר לפונקציה המבנית של המטריצה היא משמשת למגוון תפקידים, כגון הפרדת רקמות אחת מהשנייה ובקרה על
פרופ' חרמונה שורק (מימין). צילום: יוסף אדסט, באדיבות האוניברסיטה העברית

פריצת דרך בחקר אלצהיימר בקרב נשים

פרופסור חרמונה שורק, אחת מהחוקרות המובילות בעולם של ביטוי גנים במוח, הצליחה למצוא בשיתוף עמיתיה למחקר מנגנון מולקולרי המתרחש במוחן של חולות אלצהיימר, שאינו קורה בגברים ואשר מסביר את האצת
ככל שנוסיף מרכיבים לשייק פירות, נתקשה לשים את האצבע על תרומת כל מרכיב לתוצאה הסופית. סלט פירות, לעומת זאת, מאפשר לשלב בין טעמים מבלי למסך את התרומה הייחודית של כל פרי. באופן דומה, כאשר בודקים את ביטוי הגנים הממוצע ברקמה מסוימת (משמאל), לא ניתן להבחין בהבדלים בין תאים שונים באותה הרקמה. התפתחויות טכנולוגיות של השנים האחרונות מאפשרות למדוד את ביטוי הגנים ברקמה ברמת התא הבודד (מימין), וכך לאפיין ברזולוציה חסרת תקדים הבדלים בין תאים באותה הרקמה

מלחיצים כל תא ותא: מיפוי ראשון של "ציר הלחץ" ברמת התא הבודד

מהמוח ועד יותרת הכליה – מדעני מכון ויצמן למדע ומכון מקס פלאנק מיפו את "ציר הלחץ" לכל אורכו והראו כיצד לחץ כרוני משפיע ומשנה רקמות אלה ברמת התא הבודד. המדענים
תמונת מיקרוסקופ דו-פוטוני של תא מקודד כיוון ברשתית עכבר (התא והעץ הדנדריטי שלו מסומנים באדום) ומסביבו תאי סטארברסט (בירוק) החיוניים לחישוב כיוון התנועה ברוב התאים מקודדי הכיוון

כיוון חדש

"הורמון האהבה" או "ההורמון החברתי"?

"הורמון האהבה" עלול לגרום גם חרדה ותוקפנות

"החולה מחוסר ההכרה (אלגוריה על חוש הריח)", 1625. רמברנדט צייר יצירה זו בגיל 19 כחלק מסדרה של חמשת החושים. הציור התגלה ב-2015 באוסף של משפחה בניו ג'רזי

מבחן ריח המנבא חזרה להכרה של פגועי ראש

אוטיזם. איור: shutterstock

חיי החברה של תאי העצב

"בדומה לבני אדם, היכולת של עטלפים למקם אחרים במרחב מהותית עבורם". צילום: ברוק פנטון.

אני והחבר'ה: כיצד המוח ממפה את המרחב החברתי

תמונה לעמוד הראשי בלבד.

האופן שבו המוח מתמודד עם מידע שאינו מסונכרן בזמן

צילום: Dawn.

לזוז לפי הקשב

בנייה של מוח שלם בצלוחית מעבדה בלתי אפשרית, אבל מדענים כן בונים רקמה תאית הדומה מאוד למוח העוברי המתפתח. איור: pixabay.com.

לבנות מוח במעבדה

ירידה בספיגת הסידן במיטוכונדריה בתאים שבהם נוטרל הגן MTCH2. בתצלום השמאלי נראה תא עצב שלא הונדס גנטית. בתצלום הימני נראה תא עצב מהונדס (ללא MTCH2). לתאים הוחדרו חיישנים פלואורסצנטיים במטרה להאיר את ספיגת הסידן במיטוכונדריה, ולמצע הגידול של התאים הוסף סידן. כפי שניתן לראות, החיישנים מאירים באופן משמעותי פחות בתא המהונדס (סקאלת הצבע נעה מכחול, המלמד על קליטת סידן נמוכה, עד צהוב, המצביע על קליטת סידן גבוהה), דבר המעיד על פגיעה בספיגת הסידן במיטוכונדריה. מקור: מתוך המאמר.

בריחת סידן מהמוח

פרוסת מוח של עכבר מהונדס גנטית. תאי עצב שמבטאים את הקולטן CRFR1 מופיעים בירוק, ותאי העצב שמבטאים את המוליך העצבי CRF מופיעים באדום. התמונה צולמה במיקרוסקופ פלואורוסנטי. מקור: מתוך המאמר.

חוק שימור הלחץ

נוירונים (ירוק כהה) ותאי גליה (ירוק-צהבהב). איור: shutterstock

רשתות הנוירונים מגיעות לקונסנזוס

חותמת זמן של אירועים הנצרבים במוח. איור: מכון ויצמן

חוויה של פעם בחיים

מימין: ד"ר עופר יזהר, ד"ר מתיאס פריגה, ניב סקוט וד"ר טלי קמחי. הדור הבא

האמהות והאבות

עכברי מעבדה אלימים. איור: shutterstock

על ריח, תוקפנות ואימהוּת

הקפיצה הגדולה

מימין: נעמה קדמון הרפז ופרופ' תמר פלש. קוד אחיד לכולם

כתיבה יוצרת

דנית עוז לוי ואמיר גלמן. עומדים מאחור, מימין: פרופ' דורון לנצט ופרופ' זבולון אלעזר. מוטציות נדירות

תקלות בדרך למיחזור

מימין: פרופ' אהוד אחישר, ד"ר קנאריק בגדאסאריאן ודודי דויטש. תפיסה

בין מישוש לראייה

מימין: יוסי שוחט, ד"ר רוני פז ואורי לבנה. מידע רגשי

סודו של חיוך

מימין: ד"ר אלעד שניידמן וירדן כהן. דפוסי למידה

איפה הגבול?

מגזינים ומולטימדיה דו"ח שנתי (אנגלית) המכון - חדשות מדע בשפה ידידותית בגיליון הנוכחי ארכיון ספרים ננו קומיקס אופקים – מגזין און-ליין גלריות תמונות גלריית וידאו מכון ויצמן למדע WeizmannInstSci WeizmannInstSci תערוכה של 34 אמנים מרחבי העולם במכון ויצמן למדע: הצטלבויות: מדע באמנות עכשווית 22.9.2012 – 7.12.2012 ow.ly/dEm6P 14 days ago · reply · retweet · favorite WeizmannInstSci מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה מתקדמת לפיענוח "קוד הבקרה" של הגנום ow.ly/dzuQV 17 days ago · reply · retweet · favorite WeizmannInstSci מודל מתמטי שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע עשוי לשפר את בטיחות הטיפול בכימותרפיה ow.ly/dEaFI 14 days ago · reply · retweet · favorite WeizmannInstSci תערוכה של 34 אמנים מרחבי העולם במכון ויצמן למדע: הצטלבויות: מדע באמנות עכשווית 22.9.2012 – 7.12.2012 ow.ly/dEm6P 14 days ago · reply · retweet · favorite Join the conversation משחקי שליטה 01-09-12 מימין: רבקה לוי, ליהי גיבור, מתיאס מאן, ד"ר עופר יזהר, רועי דגני, טס אורם, שירי רון. רשתות

משחקי שליטה