סיקור מקיף

על ריח, תוקפנות ואימהוּת

נוסף על איבוד תכונות התוקפנות, הפחד והנטייה לברוח בעת סכנה, עכברי המעבדה טופחו כך שהנקבות יזדווגו מייד עם כל זכר המופיע בסביבתן, לרבות אחים והורים

עכברי מעבדה אלימים. איור: shutterstock
עכברי מעבדה אלימים. איור: shutterstock

 

נוסף על איבוד תכונות התוקפנות, הפחד והנטייה לברוח בעת סכנה, עכברי המעבדה טופחו כך שהנקבות יזדווגו מייד עם כל זכר המופיע בסביבתן, לרבות אחים והורים. כלומר, הן איבדו את תכונת הבררנות, שנועדה במקורה לאפשר להן לבחור את בן הזוג שעל-פי תכונותיו "מבטיח" גנים טובים יותר וסיכויי הישרדות גבוהים יותר לצאצאיהם המשותפים. באותה עת טופחה בהן נכונותן לטפל בגורים זרים (גם אם אינן אמהיוֺת). העכברים שנבחרו לשם המשך טיפוח זני המעבדה מתאפיינים גם בכך, שהם אינם בררנים לגבי המזון המוגש להם, ובהשוואה לעכברי הבר הם גדלים מהר יותר ומגיעים לבגרות מינית מהר יותר. כך נוצרו עכברים שהם גדולים יותר, תוקפניים פחות, מתרבים בגיל צעיר יותר, ואינם בררנים לגבי בחירת בני זוגם. במילים אחרות, מדובר בזן שונה בתכלית מזני העכברים החיים בטבע במיגוון תכונות מבניות, פיסיולוגיות והתנהגותיות.

ד"ר טלי קמחי, מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, הבינה שזני עכברי המעבדה אינם מתאימים לחלק משאלות המחקר שלה, המתמקדות בשורשים הגנטיים והעצביים של התנהגות חברתית, לרבות מנהגי רבייה ואימהוּת (למשל, תוקפנות שלאמהוֺת כלפי גורים זרים, ותפקיד חומרי ריח – פרומונים – בבחירתבן זוג וטיפול בצאצאים). לפיכך, היה עליה לפתח זן עכברים ייחודי, ולהחזיר להם את התכונותשניטלו מעכברי המעבדה הרגילים במשך דורות של טיפוח וברירה, תוך שימור האפשרות של שימוש בכלי מעבדה המשמשים בהנדסה גנטית, כמו יצירת זנים מוטנטים (זן שבו מוכנסת, בזמן ההתפתחות, מוטציה גנטית אשר פוגעת בפעילותו של גן מסוים).

בתהליך של הכלאה בין עכבר מעבדה בעל מוטציה גנטית בגן שאחראי לקליטת פרומונים, לבין עכברי בר, שבוצע במשך כעשרה דורות, יצרו חברי קבוצת המחקר של ד"ר קמחי זן עכברים חדש וייחודי, שקיבל בחזרה את כל תכונותיהם של עכברי הבר, בכל האמור בדרכי התנהגות, במבנה הגוף, בהורמונים, בתהליכים ביולוגיים שונים, וכמובן, במטען הגנטי. כך, למשל, זן העכברים החדש החל להפגין שורת תכונות אשר נעלמו בעכברי המעבדה, כמו התנהגויות הקשורות בחרדה ובבריחה בעת סכנה, וכן התנהגות תוקפנית בין נקבות. תכונה חשובה נוספת שהוחזרה לזן החדש קשורה להתנהגות כלפי גורים. עכברות בר נאיביות (שטרם הזדווגו ואינן אמהיוֺת) אינן נוהגות לאמץ גורים זרים שנקרו על דרכן; לעומתן, עכברות מעבדה נאיביות מאמצות גורים זרים. נקבות מהזן החדש היו תוקפניות כלפי גורים זרים, וכן בינן לבין עצמן – בדיוק כמו עכברות בר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן