המוח

אילוסטרציה: pixabay.

היכן אנחנו? לאן אנו הולכים?

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

התגלית שעשויה לסייע בחיזוי ואף במניעת אפילפסיה

  • אין תגובות
גם אם יעתיקו את מוחנו לא יוכלו לשכפל את התודעה שלנו. אילוסטרציה: pixabay.

האם אפשר לשכפל אותנו לאחר המוות?

  • 23 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

להבין את יכולות התודעה בעזרת חקר המוח

  • 9 תגובות
פרופ' אילן דינשטיין. מקור: אוניברסיטת בן-גוריון.

האם אתה חושב שהמוח שלך אמין?

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: pixabay.

כשמין ומגדר מתנגשים

  • 5 תגובות
הבדלים בין המינים במוח האנושי הובילו לתפיסה שמוחות הם זכריים או נקביים. מחקר מאת דפנה יואל מאוניברסיטת תל אביב ועמיתיה, מספר סיפור אחר. אילוסטרציה: pixabay.

האם יש "מוח נשי"?

  • 7 תגובות
תמונה לעמוד הראשי בלבד.

האופן שבו המוח מתמודד עם מידע שאינו מסונכרן בזמן

  • תגובה אחת
אילוסטרציה של תא לחץ במרכז הרפואי אסף הרופא. קרדיט: תמיר נוי, באדיבות אוניברסיטת תל-אביב.

טיפול בתא לחץ הביא לשיפור משמעותי בעכברים עם אלצהיימר

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: pixabay.

"ריח הפחד" מרגיע ומעורר אמון באנשים עם אוטיזם

  • 2 תגובות
שינויים באורח החיים מקטינים את הסיכון ללקות באלצהיימר ומחלות שיטיון דומות.. אילוסטרציה: pixabay.

הצלחה נדירה במלחמה באלצהיימר

  • 3 תגובות
כיצד המוח מציב גבולות לחיפוש בזיכרון? אילוסטרציה: pixabay.

כיצד המוח מציב גבולות לחיפוש בזיכרון?

  • תגובה אחת
חתך צידי של המוח האנושי, עם ציון של מיקום ההיפוקמפוס. תרשים: National Institute on Aging, National Institutes of Health

הפרט מסתמך בהחלטותיו על אזורים מוחיים שהוכיחו אמינותם בעבר

  • אין תגובות
לפי ד"ר אורית גולדמן, התבונה המלאכותית מאפשרת לחזות קשישים הצפויים להתדרדר כדי למקד את הטיפול בהם. תמונת אילוסטרציה. מקור: U.S. Air Force photo.

רפואת המחר בעידן כריית הנתונים וה-Big Data

  • 3 תגובות
המבט הייחודי לגבי פעילות המוח האנושי, שהתאפשר במחקר זה, חושף כיצד חסך שינה משפיע לא רק על תהליכים של קבלת החלטות ושליטה על שרירים, אלא גם על תהליכים מוקדמים של זיהוי אובייקטים, תפיסה וזיכרון. ככזה, המחקר מהווה בסיס עתידי למדידת עייפות בכבישים. אילוסטרציה: pixabay.

עייפות מאיטה את פעילות תאי המוח

  • תגובה אחת

משהו אוניברסלי קורה במוח כשהוא מעבד סיפורים, לא משנה באיזו שפה

  • 5 תגובות
סריקת MRI של חולה ב-ALS. מקור: Frank Gaillard, Wikimedia.

תרופות חדשות למחלת ALS בדרך למבדקים קליניים

  • אין תגובות
התרופות העומדות לרשותנו כיום אינן יעילות בטיפול בהתקפים בקרב שליש לערך מן הלוקים באפילפסיה. מה אפשר לעשות לפתרון המצב?. אילוסטרציה: pixabay.

כיצד לטפל במקרים הקשים ביותר של אפילפסיה

  • אין תגובות
אבחון מוקדם של אוטיזם עשוי לשפר את סיכויי ההצלחה של טיפולים עתידיים. (איור: מתוך המאמר של הזלט ועמיתיה, נייצ'ר, גיליון 542 - 348 | NATURE | VOL 542 | 16 FEBRUARY 2017LETTERdoi:10.1038/nature21369Early brain development in infants at high risk for autism spectrum disorder.

אוטיזם מתחיל חודשים רבים לפני שהתסמינים מופיעים

  • תגובה אחת
חוקרים באוניברסיטת תל אביב זיהו מנגנון למידה מוחי שעשוי בעתיד לחסוך לנו תהליכים מייגעים של שינון ותרגול החומר הנלמד. אילוסטרציה: pixabay.

מנגנון מוחי ללמידה מהירה

  • 3 תגובות
שרה נגוסה בכנס התלמידות השנתי Tech Women 2017 המעודד תלמידות מצטיינות לבחור בלימודי מדע וטכנולוגיה. מקור: באדיבות הטכניון.

לראות רחוק, לראות שקוף

  • אין תגובות
גרפן וזהב הופכים גלאי מוח ליעיל יותר. באדיבות: DGIST.

גלאי מוח המורכב מגרפן וזהב

  • אין תגובות
צילום: Dawn.

לזוז לפי הקשב

  • אין תגובות
אונות המוח השמאלית והימנית ממלאות תפקידים שונים בעיבוד הומור – וכדי לצחוק מבדיחות אנשים זקוקים לשתיהן. Blausen.com staff (2014). "Medical gallery of Blausen Medical 2014". WikiJournal of Medicine 1 (2).

מה מצחיק במשחק מילים?

  • 3 תגובות
כולנו רוצים לזכור יותר ממה שאנחנו זוכרים. מתברר שיש כמה שיטות לאמֵן את המוח לזכּור יותר. אילוסטרציה: pixabay.

כשאחד גדול משניים

  • 5 תגובות
אזורים במוח המציגים שינויים בעלי משמעות סטטיסטית בין חולי סכיזופרניה ובין נבדקים בריאים. כך, למשל, חץ 1 מצביע על איזור בקורטקס המוטורי, וחץ 5 מצביע על ה- precuneus, המעורב בעיבוד מידע חזותי. מקור: IBM.

פסיכיאטריה חישובית: אלגוריתם למידת מכונה יסייע בחיזוי סכיזופרניה

  • תגובה אחת
מקור: pixabay.

מגע חברתי וחרדה בקרב אנשים עם אוטיזם

  • 10 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

מחקר: מבוגרים ותינוקות משתמשים כנראה באותו מנגנון כדי לשפר את דיוק התנועה שלהם

  • תגובה אחת
ידידים - מקור גנטי משותף לכלבים ובני אדם העושה אותם חברותיים

התגלה הבסיס הגנטי המשותף להתנהגות חברתית אצל כלבים ובני אדם

  • 3 תגובות
מדענים מציגים סרט שקודד בדנ"א. מתוך המחקר. התמונה באדיבות מכון הבריאות הלאומי/ המכון הלאומי לבריאות הנפש

מדענים מציגים סרט שקודד בדנ"א

  • 6 תגובות
בנייה של מוח שלם בצלוחית מעבדה בלתי אפשרית, אבל מדענים כן בונים רקמה תאית הדומה מאוד למוח העוברי המתפתח. איור: pixabay.com.

לבנות מוח במעבדה

  • תגובה אחת
ירידה בספיגת הסידן במיטוכונדריה בתאים שבהם נוטרל הגן MTCH2. בתצלום השמאלי נראה תא עצב שלא הונדס גנטית. בתצלום הימני נראה תא עצב מהונדס (ללא MTCH2). לתאים הוחדרו חיישנים פלואורסצנטיים במטרה להאיר את ספיגת הסידן במיטוכונדריה, ולמצע הגידול של התאים הוסף סידן. כפי שניתן לראות, החיישנים מאירים באופן משמעותי פחות בתא המהונדס (סקאלת הצבע נעה מכחול, המלמד על קליטת סידן נמוכה, עד צהוב, המצביע על קליטת סידן גבוהה), דבר המעיד על פגיעה בספיגת הסידן במיטוכונדריה. מקור: מתוך המאמר.

בריחת סידן מהמוח

  • אין תגובות
תרשים המציג את מערך הממצאים החדש. התגליות מסמנות מטרה אפשרית חדשה לטיפול במחלת אלצהיימר. מקור: מגזין מכון ויצמן.

תאי הניקוי של המוח

  • תגובה אחת
נדידת תאי העצב במוח של עוברי עכברים: במצב רגיל נודדים תאים רבים (נקודות לבנות) לשכבה העליונה של קליפת המוח (שלוש תמונות משמאל), אך בהיעדרו של החלבון 3C נותרו התאים פזורים לאורך מסלול הנדידה (שלוש תמונות מימין). צולם באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי. מקור: מגזין מכון ויצמן.

סוכנים כפולים: חלבוני המערכת החיסונית מסייעים להתפתחות המוח

  • תגובה אחת
המסכים האלקטרונים מכים בנו באור כחול המשבש את בקרת השינה במוח. צילום: Aleksander Razumny Nordgarden Rødner Follow.

מסכים כחולים מעוררים את המוח

  • 2 תגובות
מוח עכבר במבט מלמעלה: שלוחות עצביות מחברות בין שתי האמיגדלות (שני האזורים הבוהקים ביותר, משני צידי המוח) לבין קליפת המוח (החלק העליון). מקור: מתוך המחקר.

להאיר את הטראומה באור חדש

  • 3 תגובות
מבט כללי על סיבי עצב הנמתחים מתאים בקדמת מוח של עכבר מדגים את היתרונות של שיטת ההידרוג'ל שמאפשרת לחוקרים לעקוב אחר החיווט העצבי המורכב. מקור: מעבדת דיסרות', אוניברסיטת סטנפורד.

מבט אל תוך המוח השקוף

  • אין תגובות
האבולוציה האנושית מקנה יתרון לפסימיות. צילום: pixabay.

מדוע העצב מביס את השמחה

  • תגובה אחת
תוצאות דימות של מוח דג הזברה. משמאל: דימות במיקרוסקופ פלורוסצניה אופטי מספק רק תמונה מטושטשת המוגבלת לפני השטח. מימין: הגישה האופטו-אקוסטית FONT, לעומת זאת, מספקת תמונה תלת ממדית ברזולוציה גבוהה ומידע מפורט על פעילות הנוירונים (נקודות כתומות) בזמן אמת, בכל רחבי המוח. צילום: מרכז הלמהולץ, מינכן.

חלון לעומק המוח

  • אין תגובות
האם מבנה מוחי יכול להסביר את הנטייה של אנשים לקחת סיכונים? אילוסטרציה: pixabay.

מחקר: הימנעות מסיכונים בגיל מבוגר קשורה למבנה המוחי – ולא לגיל

  • תגובה אחת
ראיות חדשות מביאות לשינוי פרדיגמה בתחום הבלשנות. אילוסטרציה: pixabay.

עדויות מפריכות את תיאוריית לימוד השפה של חומסקי

  • 29 תגובות
מחקר חדש מראה כי חשיפה קצרה ומקרית לגירוי היוצר תחושה סנסורית או מעורר אסוציאציות הקשורות בקור (כגון תמונת נוף חורפי) יכולה לשפר ביצוע במטלת שליטה קוגניטיבית. מקור: pixabay.

האם טמפרטורה קרה או תמונת חורף יכולות להשפיע על שליטה קוגניטיבית?

  • אין תגובות
דנדריטים, העומדים במוקד המחקר של פרופ’ ג’קי שילר ושל הדוקטורנטית מאיה סנדלר. מחקר זה, יחד עם מחקרים נוספים של חוקרים מדיספלינות מחקר אחרות, מדגים את שיתוף הפעולה המעמיק בין חוקרים כדי להעמיק את המחקר והפיתוח בתחום המוח. מקור תמונה: Mathias De Roo / Wikimedia.

חוקרים בטכניון מגבירים את שיתוף הפעולה ביניהם כדי להרחיב את המחקר והפיתוח בתחום המוח

  • תגובה אחת
איך אנחנו יודעים לאתר את האף שלנו במרחב או לעקוב אחר מיקום הזרוע תוך כדי תנועתה ללא חוש הראייה?. צילום: Barbara Piuma / Wikimedia.

לדעת איפה האף: מנגנוני הפעולה של החוש השישי

  • אין תגובות
צילום: Martin Kleppe.

המרכיב השמיעתי של אוטיזם

  • 2 תגובות
דגי זברה. צילום: Marrabbio2, Wikimedia.

מתג חברתי

  • אין תגובות
בקבוקי אינסולין להזרקה. מקור: Alan Levine.

מחקר: עמידות לאינסולין קשורה לירידה מואצת בתפקודים קוגניטיביים

  • אין תגובות
תאי עצב של עובר של עכבר שגודלו בצלחת פטרי. האקסונים, שלוחותיהם של תאי העצב, הם השלוחות הירוקות בתמונה. מקור: NIH.

קצת פחות, קצת יותר

  • אין תגובות
אם ותינוקה. מתוך PIXABAY.COM.

"הכימיה של אהבת אם"

  • אין תגובות
מדענים מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס - UCLA גילו כי דנדריטים (המוצגים כאן בירוק) אינם רק צינורות פסיביים לזרמים חשמליים בין תאי עצב. צילום: Shelley Halpain / UC בסן דייגו

המוח פעיל פי 10 יותר מאשר סברו עד כה

  • 18 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש