המוח

תרשים המציג את מערך הממצאים החדש. התגליות מסמנות מטרה אפשרית חדשה לטיפול במחלת אלצהיימר. מקור: מגזין מכון ויצמן.

תאי הניקוי של המוח

  • תגובה אחת
נדידת תאי העצב במוח של עוברי עכברים: במצב רגיל נודדים תאים רבים (נקודות לבנות) לשכבה העליונה של קליפת המוח (שלוש תמונות משמאל), אך בהיעדרו של החלבון 3C נותרו התאים פזורים לאורך מסלול הנדידה (שלוש תמונות מימין). צולם באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי. מקור: מגזין מכון ויצמן.

סוכנים כפולים: חלבוני המערכת החיסונית מסייעים להתפתחות המוח

  • תגובה אחת
המסכים האלקטרונים מכים בנו באור כחול המשבש את בקרת השינה במוח. צילום: Aleksander Razumny Nordgarden Rødner Follow.

מסכים כחולים מעוררים את המוח

  • 2 תגובות
מוח עכבר במבט מלמעלה: שלוחות עצביות מחברות בין שתי האמיגדלות (שני האזורים הבוהקים ביותר, משני צידי המוח) לבין קליפת המוח (החלק העליון). מקור: מתוך המחקר.

להאיר את הטראומה באור חדש

  • 3 תגובות
מבט כללי על סיבי עצב הנמתחים מתאים בקדמת מוח של עכבר מדגים את היתרונות של שיטת ההידרוג'ל שמאפשרת לחוקרים לעקוב אחר החיווט העצבי המורכב. מקור: מעבדת דיסרות', אוניברסיטת סטנפורד.

מבט אל תוך המוח השקוף

  • אין תגובות
האבולוציה האנושית מקנה יתרון לפסימיות. צילום: pixabay.

מדוע העצב מביס את השמחה

  • תגובה אחת
תוצאות דימות של מוח דג הזברה. משמאל: דימות במיקרוסקופ פלורוסצניה אופטי מספק רק תמונה מטושטשת המוגבלת לפני השטח. מימין: הגישה האופטו-אקוסטית FONT, לעומת זאת, מספקת תמונה תלת ממדית ברזולוציה גבוהה ומידע מפורט על פעילות הנוירונים (נקודות כתומות) בזמן אמת, בכל רחבי המוח. צילום: מרכז הלמהולץ, מינכן.

חלון לעומק המוח

  • אין תגובות
האם מבנה מוחי יכול להסביר את הנטייה של אנשים לקחת סיכונים? אילוסטרציה: pixabay.

מחקר: הימנעות מסיכונים בגיל מבוגר קשורה למבנה המוחי – ולא לגיל

  • תגובה אחת
ראיות חדשות מביאות לשינוי פרדיגמה בתחום הבלשנות. אילוסטרציה: pixabay.

עדויות מפריכות את תיאוריית לימוד השפה של חומסקי

  • 29 תגובות
מחקר חדש מראה כי חשיפה קצרה ומקרית לגירוי היוצר תחושה סנסורית או מעורר אסוציאציות הקשורות בקור (כגון תמונת נוף חורפי) יכולה לשפר ביצוע במטלת שליטה קוגניטיבית. מקור: pixabay.

האם טמפרטורה קרה או תמונת חורף יכולות להשפיע על שליטה קוגניטיבית?

  • אין תגובות
דנדריטים, העומדים במוקד המחקר של פרופ’ ג’קי שילר ושל הדוקטורנטית מאיה סנדלר. מחקר זה, יחד עם מחקרים נוספים של חוקרים מדיספלינות מחקר אחרות, מדגים את שיתוף הפעולה המעמיק בין חוקרים כדי להעמיק את המחקר והפיתוח בתחום המוח. מקור תמונה: Mathias De Roo / Wikimedia.

חוקרים בטכניון מגבירים את שיתוף הפעולה ביניהם כדי להרחיב את המחקר והפיתוח בתחום המוח

  • תגובה אחת
איך אנחנו יודעים לאתר את האף שלנו במרחב או לעקוב אחר מיקום הזרוע תוך כדי תנועתה ללא חוש הראייה?. צילום: Barbara Piuma / Wikimedia.

לדעת איפה האף: מנגנוני הפעולה של החוש השישי

  • אין תגובות
צילום: Martin Kleppe.

המרכיב השמיעתי של אוטיזם

  • 2 תגובות
דגי זברה. צילום: Marrabbio2, Wikimedia.

מתג חברתי

  • אין תגובות
בקבוקי אינסולין להזרקה. מקור: Alan Levine.

מחקר: עמידות לאינסולין קשורה לירידה מואצת בתפקודים קוגניטיביים

  • אין תגובות
תאי עצב של עובר של עכבר שגודלו בצלחת פטרי. האקסונים, שלוחותיהם של תאי העצב, הם השלוחות הירוקות בתמונה. מקור: NIH.

קצת פחות, קצת יותר

  • אין תגובות
אם ותינוקה. מתוך PIXABAY.COM.

"הכימיה של אהבת אם"

  • אין תגובות
מדענים מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס - UCLA גילו כי דנדריטים (המוצגים כאן בירוק) אינם רק צינורות פסיביים לזרמים חשמליים בין תאי עצב. צילום: Shelley Halpain / UC בסן דייגו

המוח פעיל פי 10 יותר מאשר סברו עד כה

  • 18 תגובות
פעילות מהנה ואהובה עשויה להחליף טיפול נפשי יקר או תרופות נגד דיכאון. אילוסטרציה: pixabay.com.

מדוכאים? עשו מה שאתם אוהבים

  • אין תגובות
סריקת MRI. מקור: pixabay.com.

חוקרים הצליחו לחזות אוטיזם בעזרת MRI מוח כבר בגיל חצי שנה

  • תגובה אחת
ד"ר היתאם טאהא וקבוצת המחקר שלו במעבדה למחקר קוגניטיבי לתחום הקריאה והלמידה במכללה האקדמית להוראה בסכנין. צילום יח"צ

כשילד לומד לכתוב ערבית הוא מפתח העדפה לתבניות האותיות הערביות ואפילו העדפה לכתב מחובר

  • 2 תגובות
פרוסת מוח של עכבר מהונדס גנטית. תאי עצב שמבטאים את הקולטן CRFR1 מופיעים בירוק, ותאי העצב שמבטאים את המוליך העצבי CRF מופיעים באדום. התמונה צולמה במיקרוסקופ פלואורוסנטי. מקור: מתוך המאמר.

חוק שימור הלחץ

  • אין תגובות
ייתכן שהגֶן הגורם למחלה הניוונית הקשה של מערכת העצבים היה חיוני באבולוציה שלנו. אילוסטרציה: pixabay.com.

פרדוקס הנטינגטון: כיצד גן חיוני גורם למחלה קטלנית

  • 2 תגובות
אחד הגורמים לפחד. מתוך PIXABAY.COM

מה גורם לנו לתחושות אהבה או פחד, וכיצד הן משפיעות על החלטותינו?

  • אין תגובות
עטלף פירות מצוי. מדעני מכון ויצמן מדווחים על סוג חדש של נוירונים שהתגלו במוח העטלף. הנוירונים הללו מקודדים את הכיוון והמרחק אל היעד שאליו מנווט העטלף ובאופן זה הם מהווים מנגנון עצבי ישיר לניווט אל מטרות. מקור: אורן פלס, Derivative work: User:MathKnight, ויקימדיה.

כיצד המוח מקודד את "נקודת היעד" שאליה רוצים להגיע

  • 5 תגובות
מקור: pixabay.

סקרנות מסוכנת

  • תגובה אחת
נוירונים בתלת ממד. איור: shutterstock

חוקרים באוניברסיטת תל אביב זיהו את המנגנון שגורם למותם של נוירונים בדיסאוטונומיה משפחתית – ומציעים טיפול ראשון מסוגו

  • אין תגובות
שעות שינה. איור: pixabay.com

אנשים יצירתיים ישנים יותר זמן, יותר מאוחר ופחות איכותי

  • 23 תגובות
הזזת ידיים באמצעות מציאות מדומה. צילום: פרופ' רועי מוכמל ואורי אוסמי, אוניברסיטת תל אביב

חוקרים באוניברסיטת תל אביב הצליחו לשפר ביצועי תנועת יד  מבלי להפעיל אותה כלל בעזרת טכנולוגיה של מציאות מדומה 

  • אין תגובות
האתר הפעיל של האנזים GSK3. מתוך ויקיפדיה

חוקרים באוניברסיטת תל אביב הצליחו לעכב אנזים המהווה גורם מרכזי במחלות ניווניות של המוח

  • אין תגובות
שימפנזים בגן החיות צ'סטר בבריטניה. מקור: heatherlynneburrows / flickr.

ערכת הכלים של פעוטות

  • תגובה אחת
מוח רגיל (משמאל) ומוח חולה אלצהיימר (מימין)

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצאו כי הגן RGS2 מופיע ברמות מופחתות משמעותית בדמם של חולי אלצהיימר

  • 3 תגובות
רובוט מסייע בחדר הניתוחים. איור: shutterstock

שאלה של קשיחות

  • תגובה אחת
אין במוח אזור ספציפי שאחראי על התפיסה המודעת - אין הומונוקולוס. איור: ויקימדיה.

היכן נמצאת ציפור הנפש? מחקר ישראלי חדש מחפש את הרשת המודעת של המוח

  • 5 תגובות
העין. איור: shutterstock

מערכת הראייה מזהה עצמים הודות ליכולתה ללמוד יחידות זיהוי אטומיות

  • אין תגובות
לימוד מתמטיקה. מתוך אתר קולג' מאונט מרי

לומדים בלי הכרה

  • תגובה אחת
הדמייה של אונות המוח האנושי. מקור: ויקימדיה / Allan Ajifo.

נגיפים פורצים למוח

  • אין תגובות
החזרת תחושה באמצעות זרוע רובוטית. צילום: אוניברסיטת פיטסבורג

מחשב המסייע למשותקים לחוש שוב

  • אין תגובות
נוירונים. איור: shutterstock

דרך ההופכת כל מערכת לצומת של מחשב נוירונים שתגרום למהפכה בתחום התבונה המלאכותית

  • 6 תגובות
אלצהיימר. איור: shutterstock

חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו גישה חדשה לטיפול באלצהיימר, שהוכחה כיעילה בחיות מעבדה

  • 5 תגובות
תמונת מסך של אפליקצית Codester. צילום: ערוץ 13 - אולבני

חדשנות ויצירתיות בהוראת הפסיכומטרי

אוטיזם. איור: shutterstock

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון גילו חתימה אבולוציונית ייחודית בגנים של אוטיזם

  • אין תגובות
התפתחות מערכת העצבים בעובר

סדנה לעצבים

  • אין תגובות
פרופ' סטיבן הוקינג במטוס המאפשר אימון בתנאי חוסר כוח כבידה. צילום: נאס"א

מחקר חדש שופך אור על ההשפעה החשובה שיש לרמות חלבוני הסוכך (שפרון) במחלת ניוון השרירים ALS

  • תגובה אחת
ישראל שרייבר, מנכ"ל אורנים מדיקל

אורנים מדיקל השלימה גיוס של 20 מיליון דולר

  • אין תגובות
מודל תלת-ממדי של משאבת נתרן-אשלגן אשר חסומה על-ידי "דיגוקסין" (בכחול). המשאבה מורכבת מתת-יחידה אלפא (באדום) ותת-יחידה בטא (באפור)

מורידים לחץ

  • תגובה אחת
התאים העיקריים במוח: בצהוב נוירונים (תאי עצב), בכתום: אסטרוציטים, אפור: אויליגודנדרוצידים, בלבן, מיקרו גליה או תאי המוח. איור: shutterstock

מדעני יבמ מחקים את הפונקציונליות של נוירונים באמצעות מכשיר משנה-פאזה

  • 2 תגובות
טביעת האצבע של חוש הריח של האדם באמצע דומה מאוד לטביעת האצבע של אותו אדם לאחר 30 יום (מימין), אך שונה מאוד מטביעת האצבע של אדם אחר (משמאל). המחשה: מכון ויצמן

בין טוב לרע

  • תגובה אחת
לישון. המחשה: shutterstock

לישון על זה!

  • אין תגובות
עכבר מעבדה. צילום: shutterstock

מנגנון השולט בהתמודדות של עכברים עם אתגרים חברתיים

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש