המוח

אף סתום. מתוך jumpstory

סקר עולמי הוכיח: חולי קורונה רבים חווים פגיעה בחושי הטעם והריח

  • אין תגובות
חיוך. מתוך Jumpstory.com

דברים שיורמים יודעים: אולי תפסיק כבר לחייך אל העולם?

  • 3 תגובות
לימוד שפות. אילוסטרציה: shutterstock

המקור של מסלול השפה במוח האנושי הוא מלפני 25 מיליון שנים לפחות

  • 2 תגובות
"החולה מחוסר ההכרה (אלגוריה על חוש הריח)", 1625. רמברנדט צייר יצירה זו בגיל 19 כחלק מסדרה של חמשת החושים. הציור התגלה ב-2015 באוסף של משפחה בניו ג'רזי

מבחן ריח המנבא חזרה להכרה של פגועי ראש

  • 2 תגובות
שימפנזה צעיר, צלם: Pierre-Fidenci, ויקימדיה

דברים שיורמים יודעים: איך האבולוציה יכולה ליצור רגשות

  • 16 תגובות
מייק חסר הראש, ויקימדיה

דברים שיורמים יודעים: האם אפשר לחיות בלי ראש?

  • 6 תגובות
סמליל פרויקט SmellTracker. באדיבות מכון ויצמן

איתור קורונה באמצעות ניטור עצמי של חוש הריח

  • אין תגובות
אובדן חושי הטעם והריח שדיווחו חולי קורונה רבים. המחשה: shutterstock

האם אובדן חושי הריח והטעם מהווה סימן מקדים לקורונה?

  • 5 תגובות
האמיגדלה. צילום: פרופ' רוני פז, מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן גילו דפוסי פעילות עצביים המאפיינים למידת התניה חדשה

  • אין תגובות
גירוי של ריח ורדים לנחיר אחד בזמן שינה, גרם לחיזוק הזיכרון באותו הצד של המוח. קרדיט: שרון צח

חוקרים ישראלים פיתחו שיטה לחיזוק הזיכרון בצד אחד של המוח במהלך השינה

  • 3 תגובות
חתך של מוח עכבר שבו אפשר לראות את ביטוי האנזים ASL (בסגול) באזור גזע המוח הקרוי לוקוס קורולאוס. מעבדתה של פרופ' איילת ארז, מכון ויצמן

בדרך למוח עוצרים בכבד

  • אין תגובות
אוטיזם. איור: shutterstock

חיי החברה של תאי העצב

  • תגובה אחת
עיני חסילון - צופות על קרקעית הים גם בחשכה. צילום: shutterstock

בעין החסילון

  • 7 תגובות
חלקים שונים של הגן צ'ייסר (נקודות המסומנות בחצים) מתבטאים בעיקר בגרעין התא של עובר עכבר (מסומן בכחול). עובדה זו תומכת בהשערה כי הצ'ייסר מעורב בבקרה על פעילות גנים

כשהצ'ייסר נתקע בפקק

  • 3 תגובות
סריקת MRI של חולה ב-ALS. מקור: Frank Gaillard, Wikimedia.

חיפוש אחר השורשים הגנטיים של ALS בטריטוריות חדשות

  • 3 תגובות
מימין: ד"ר ענת בהט ופרופ' רבקה דיקשטיין. פוגעות בחופש הביטוי. צילום: דוברות מכון ויצמן

לא נותנים לגֵּן להתבטא

  • אין תגובות
ד"ר שי מנשה , פוסט דוקטורנט במעבדה של פרופ' נירה משעל באוניברסיטת בר אילן .צילום: פרופ' נירה משעל

התערבות מוחית יכולה לשפר הבנת הנקרא בקרב בוגרים עם לקות למידה

  • 2 תגובות
שימוש ב"מוח הווירטואלי" לסימולציה של ארגון תפקודי על בסיס קישוריות מבנית והשוואתה לארגון תפקודי כפי שנמדד ב-fMRI. פיתוח זה יאפשר להתבסס באבחון מחלות על סימולציה המבוססת על סריקות MRI שגרתיות. מעבדתו של פרופ' איתמר קאהן, הטכניון

טכנולוגיה לניבוי תפקודי מוח צפויה לקדם טיפולים מותאמים-אישית במחלות מוח

  • אין תגובות
גלי שינה. איור: אוניברסיטת בן גוריון

מחקר גילה מה קורה במוחם של ילדים עם אוטיזם כשהם ישנים

  • 3 תגובות
בתמונה – פרופ' שחר קוטינסקי (משמאל) עם הדוקטורנט לואי דאניאל. צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

חוקרים בטכניון ובחברת טאואר ג'אז פיתחו טכנולוגיה המתאימה טרנזיסטורים מסחריים לעידן הבינה המלאכותית

  • 3 תגובות
מסד נתונים גנטיים. המחשה: shutterstock

חוקרים בפקולטה לרפואה בבר-אילן חונכים בסיס נתונים המאפשר לאתר איחוי גנטי הנגיש לטיפול תרופתי

  • אין תגובות
אלצהיימר. איור: Image by Gerd Altmann from Pixabay

חוקרים באוניברסיטת תל אביב: מוטציות גנטיות רבות המאפיינות אוטיזם ומוגבלות שכלית מופיעות גם במוחם של חולי אלצהיימר

  • 4 תגובות
תמונת השער במגזין Small, המוקדשת למחקר. שבבי הסיליקון מוחדרים למוח העכבר בהשתלה בטוחה או באמצעות אקדח גנים. השבבים מתפרקים תוך כדי שחרור פקטור גדילה עצבי, חלבון המונע את מות תאי העצב במחלת אלצהיימר

חוקרות בטכניון ובאוניברסיטת בר אילן פיתחו טכנולוגיה חדשה להובלת תרופות אל המוח בתוך שבבי סיליקון בעלי מבנה ננומטרי

  • אין תגובות
פרופ' חיים כהן. צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן

מרכז משותף ישראלי-גרמני לחקר הזקנה יוקם באוניברסיטת בר אילן

  • אין תגובות
ד"ר טקאשי קאוואשימה וד"ר מיו נונקה. צילום: דוברות מכון ויצמן

ישחקו הדגים לפנינו

  • תגובה אחת
דימות תהודה מגנטית של נבדקת ללא פקעת הרחה (מימין) ונבדקת עם פקעת הרחה (משמאל). שתיהן עם חוש ריח תקין לגמרי

שמאל, ימין וחוש הריח: לכ-4% מהנשים השמאליות יש חוש ריח תקין, אף שאין להן פקעת הרחה

  • אין תגובות
ארבעה עכברים בכלוב מצוייד מפגינים 60 התנהגויות שונות להערכה. מעבדתו של פרופ' אלון חן, מכון ויצמן

אופי של עכבר: מדעני מכון ויצמן פיתחו מבחן אישיות לבעלי-חיים

  • אין תגובות
זיהוי פנים. Image by teguhjati pras from Pixabay

חוקרים מויצמן גילו התאמה בין דפוסי קידוד פנים במוח האדם ובמערכות בינה מלאכותית

  • תגובה אחת
עטלפים במערה. צילום: All-stock-photos/Shutterstock

הוייז של העטלף

  • אין תגובות
עטיפת הספר אבולוציות מאת אורן הרמן.

קנאה – המצאת העין

  • אין תגובות
בתמונה: צוות החוקרות (מימין לשמאל): ד"ר הילה דורון, פרופ' נטע ארז, מלק עאמר. צילום: תמר שאמי

גרורות של סרטן העור מלנומה מגיעות אל המוח על ידי 'התחזות' לתאים תקינים של מערכת החיסון

  • 6 תגובות
הדלקת תאי מוח רבים בו זמנית בהיפוקמפוס. איור: מעבדתו של פרופ' רפי מלאך, מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן חשפו במוח האדם דפוס פעילות הניצב בבסיס תהליך ההיזכרות

  • אין תגובות
תמונת אילוסטרציה - סיגריות אלקטרוניות גורמות להזדקנות מוקדמת של המוח. באדיבות האגודה למלחמה בסרטן

מחקר חדש מזהיר כי סיגריות אלקטרוניות עלולות להוביל להזדקנות מוקדמת של המוח

  • אין תגובות
חיידקי מעיים. צילום: מעבדתו של ערן אלינב, מכון ויצמן

חיידקי המעיים עשויים להשפיע על תהליכי ההתפתחות של מחלת ALS

  • 3 תגובות
ד"ר יואכים בהר. צילום: דוברות הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית לזיהוי דום נשימה בשינה

  • תגובה אחת
נוירונים בתלת ממד. איור: shutterstock

חוקרים הצליחו להצמיח רשתות מוח פעילות

  • תגובה אחת
הסטודנט שקד רון מדגים את הפרויקט. צילום: דוברות הטכניון

סטודנט בטכניון פיתח שיטה חדשנית למיפוי פונקציונלי של קליפת המוח במהלך ניתוחי מוח

  • אין תגובות
מחלת ה-ALS. איור: shutterstock

לראשונה: מיפוי גנטי של כל חולי ה-ALS בישראל

  • אין תגובות
תקריב של עטלף פירות - במחקר חדש הודגם שעטלפים אלה משלבים מידע ראייתי עם מידע סונר בחישת הסביבה (קרדיט: ינס ריידל)

במצבים מסוימים עטלפים מעדיפים את חוש הראיה על פני חוש הסונר

  • תגובה אחת
מחסום הדם-מוח. צילום: Ben Brahim Mohammed via Wikimedia Commons

חוקרים גידלו מחסום דם מוח אנושי מחוץ לגוף, באופן המאפשר לחזות חדירת תרופות אל המוח בהתאמה אישית  

  • 3 תגובות

טכנולוגיה לאיבחון משקעים תאפשר בעתיד טיפול מוקדם במחלת פרקינסון

  • תגובה אחת
התולעת C. elegans מתוך ויקיפדיה

גם תולעים סובלות מתסמיני פוסט-טראומה

  • אין תגובות
לתמנונים יש יכולת לשלוט בעדשה של העין שלהם, באופן שמאפשר להם לראות טוב גם באוויר וגם במים. תצלום: Qijin Xu -Unsplash

להתחבא כמו תמנון

  • 2 תגובות
מחסום הדם-מוח. צילום: Ben Brahim Mohammed via Wikimedia Commons

טיפול חדש למחלות נוירולוגיות שמבוסס על שילוב של תרופות קיימות

  • 11 תגובות
מימין לשמאל: פרופ' אילן דינשטיין, ד"ר גל המאירי וד"ר עידן מנשה. צילום: דוברות אוניברסיטת בן גוריון

מחקר: ניתוחים קיסריים בהרדמה כללית מגבירים את הסיכון לאוטיזם

  • 2 תגובות
צוות החוקרים (מימין לשמאל): דניאל זרחין, בועז סטיר, פרופ' אינה סלוצקי, ניר גונן. צילום: רחל סלוצקי

מחקר באוניברסיטת תל אביב סולל את הדרך לטיפול חדשני באפילפסיה

  • 3 תגובות
ואף על פי כן. איור: shutterstock

שאיפת אוויר משפרת את ביצועי המוח

  • 3 תגובות
ילדה עם תסמונת ויליאמס המייצגת תצורות פנים אופיניות: מצח רחב, חריץ בעפעפיים, גשר אף נמוך, נחיריים קטנות, לחיים מלאות ופה יחסית גדול ובמקרים רבים פונה מטה. מתוך אתר אוניברסיטת יוטה

תרופות קיימות לטרשת נפוצה עשויות לסייע לחולים בתסמונת וויליאמס

  • אין תגובות
כתמי אימונופלורסנט עבור נוירונים (NeuN, ירוק), אסטרוציטים (GFAP, אדום) וגרעיני תאים (DAPI, כחול) באזור המוח של ה- H3 של המוח בהיפוקמפוס או unperfused במשך 10 שעות לאחר המוות (משמאל) ולאחר שימוש בטכנולוגית BrainEx (ימין). 10 שעות לאחר המוות, נוירונים ואסטרוציטים עוברים בדרך כלל התפוררות תאית, אלא אם כן מצילים אותם בעזרת מערכת BrainEx. קרדיט: סטפנו ג. דניאלה , Zvonimir Vrselja; מעבדת Sestan; בית הספר לרפואה, ייל

מדענים הצליחו להחזיר מספר תפקודים למוח של חזיר מת

  • 10 תגובות
התחממות כדור הארץ. איור: shutterstock

כיצד הטיות פסיכולוגיות של המוח מונעות מאיתנו לפעול בנושא שינויי האקלים

  • 9 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש